פסקי דין על יצחק חג'ג' | פסקי דין על עידו יהודה חג'ג' | פסקי דין על עו"ד ארז חבר | פסקי דין על משה אהרוני | פסקי דין על עו"ד שאול ברגרזון ואח' |

35828-12/10 פרק     15/11/2011




פרק 35828-12/10 יצחק חג'ג', עידו יהודה חג'ג' נ' עו"ד ארז חבר, משה אהרוני, עו"ד שאול ברגרזון ואח'




בקשה מס' 106
בפני

כב' השופטת ורדה אלשיך
– סגנית נשיאה

מבקשים

1. יצחק חג'ג'

2. עידו יהודה חג'ג'

ע"י ב"כ עו"ד נדב אברמוביץ ואח'
נגד

משיבים
1. עו"ד ארז חבר

בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ

2. משה אהרוני

ע"י ב"כ עו"ד רונן מטרי ואח'
3. עו"ד שאול ברגרזון
בתפקידו ככונס נכסים של חברת נ.י.ל.י נדל"ן בע"מ

4. נ.מ.י. נדל"ן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ישראל שלו ואח'
5. נמי נאמנויות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט ואח'
6. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד ענבל מנוצ'הרי-כסיף
החלטה
מונחת בפני
מחלוקת, שהתעוררה בין המציע המקורי שביקש לרכוש את נכסיה ומניותיה של חברה חדלת פירעון, לבין מציע מאוחר אשר מבקש לרכוש את המניות בסכום שלטענתו עולה בכ-25% על ההצעה הראשונה.
בנסיבות המקרה, היתה כוונה ראשונית למכור את מכלול הנכסים – מניות חברת האם מחד גיסא, ונכסי מקרקעין מאידך גיסא, בהתמחרות "רגילה". בהמשך הדרך, נוכח העובדה כי החברה מצויה בעת ובעונה אחת בכינוס ובפירוק, ולאחר התדיינות בין בעלי התפקיד, חולקה ההתמחרות לשניים. בסופו של יום, זכה המציע הראשון במקרקעין (ועל כך אין עוד חולק) בעד סך נכבד של מעל 230 מיליון ש"ח. לעומת זאת, הצעתו לרכש המניות נדחתה תחילה בידי הנושים הרגילים, בטענה כי היא נמוכה מדי – דבר אשר אילץ אותו לשפרה באורח ניכר.
המחלוקת שבפני
התעוררה, נוכח הופעתו של מציע חדש ומאוחר, שנכנס לתמונה שלושה חודשים (!!!) לאחר תום המועד הקצוב להגשת הצעות, ואשר מבקש לרכוש את המניות בלבד (אין הוא חולק על סופיות מכר המקרקעין), בסכום גבוה יותר מן המציע הראשון.

עיינתי בתגובות הצדדים, ולאחר שהתבקשה והתקבלה הבהרת המנהל המיוחד ביחס להליכי המכר, ניתנת החלטתי זו.

השאלה פשוטה; עניינה למעשה היקף פרישתה של הלכת ע"א 509/00 ברכה נ' לוי, והשפעתה על היקף כיבוד הסתמכותו של מציע אשר הגיש הצעתו במועד והשקיע מאמצים ומשאבים, אל מול מציע מאוחר וגבוה יותר. עניין לנו, עתה, במצב ייחודי וחריג אף יותר, שבו הממכר חולק ביני לביני לשניים: המקרקעין, אשר רכישתם על-ידי המציע הראשון הושלמה, ואינה נתונה עוד במחלוקת, ומניות חברת האם. ראוי להזכיר כי הצעתו הראשונה של המציע הראשון לרכש המניות נדחתה בידי הנושים, בשל היותה נמוכה מדי; רק לאחר שהגיש הצעה משופרת שזכתה לתמיכה עקרונית, הופיע מציע חדש אשר מציע הצעה גבוהה יותר בשיעור ניכר.
אכן, וודאי וודאי שאין מקום לזלזל בשיפור ניכר של התמורה אשר מגיעה לנושים הרגילים, וודאי וודאי כאשר עסקינן בשיפור העולה לכאורה על עשרים אחוז; עם זאת, בנסיבות המקרה קיימים אף שיקולים נגדיים רבי משקל, המעלים באורח משמעותי אף יותר את משקלה של הסתמכות המציע הראשון.
קשה עד מאד לחלוק על העובדה (שאף בעל התפקיד, אשר וודאי מעוניין בהצעה המשיאה יותר את התמורה, אינו חולק עליה), כי תחילה דובר בהצעת מכר אחת, של המקרקעין והמניות גם יחד; כאשר הופיע המציע הראשון, ביקש לרכוש לעצמו את כל המכלול – וזאת מטעמים מובנים בהחלט מן הבחינה הכלכלית.
אלא מאי? כפי שעולה מעמדת המנהל המיוחד, הרי שבהמשך – מטעמים הקשורים בהליכים ובשיקולים פנימיים (בין היתר, היחס בין הליך הפירוק להליך הכינוס), נעשה שינוי ובא לעולם הפיצול דנן.
אין צורך להכביר מילים, כי במצב דברים כזה, קשה עד מאד להתבונן על שני מעשי המכר כנפרדים לחלוטין זה מזה, אף אם לכאורה ניתן לגרוס כך באורח פורמאלי. אין ספק, כי אין מדובר בשני נכסים מקריים וזרים זה לזה; ואין ספק, כי המציע הראשון שהגיש הצעתו במועד, היה עשוי לשקול שיקולים אחרים ושמא לא להיכנס להליך כלל ועיקר, לו היה יודע כי פיצול התמורה יביא אותו לכלל סיכוי כי אחד מחלקי המכלול יישמט מידו.
לשון אחר; בנסיבות המיוחדות שנוצרו במקרה שבפני
, משקל הסתמכותו של המציע הראשון משמעותי במיוחד, ואף עולה על אותו "מקרה קלאסי" שנידון בע"א 509/00, ואשר אף בעניינו קבע בית המשפט העליון כי היכולת לאפשר בדיעבד כניסה של מציע מאחר הינה מצומצמת, ושמורה אך ורק למקרים חריגים.
במקרה שבפני
, הרי אם אקבל את בקשת המציע המאוחר, ימצא עצמו המציע הראשון במצב בו אין הוא יכול לסגת עוד מהשקעה של למעלה מ- 230 מיליון ש"ח במקרקעין, אולם בניגוד לאומד דעתו ולמצג שהוצג עם ראשית ההליכים, אין הוא זכאי להנות מחלקו השני של מכלול הנכסים. נוכח חשיבות הדברים, אחזור ואזכיר כי המנהל המיוחד עצמו מודה מפורשות, ששיקולים פנימיים הנוגעים בהליך ובבעלי התפקיד, הם שהביאו לחלוקת ההתמחרות. זאת להבדיל מדרישה מעם המציע עצמו או גורם אחר הקשור בהתנהלותו.

יוצא, כי במלוא הכבוד להשאת התמורה, הרי שהעתרות לבקשה להעלות את הצעתו של המציע המאוחר בפני
אספת הנושים, מתנגשת באורח חזיתי ברציונל של הלכת ע"א 509/00, וזאת אף בנסיבות המעצימות אף יותר את אינטרס ההסתמכות של המציע הראשון.

אי לכך, דין בקשת המציע החדש להדחות, וכך אני פוסקת.
בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ב, 15 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
פר"ק 35828-12-10 גוב גיא בע"מ ואח'
נ' מגדל הזוהר לבנין בע"מ ואח'
1 מתוך 3








פרק בית משפט מחוזי 35828-12/10 יצחק חג'ג', עידו יהודה חג'ג' נ' עו"ד ארז חבר, משה אהרוני, עו"ד שאול ברגרזון ואח' (פורסם ב-ֽ 15/11/2011)