פסקי דין על יעקב יצחקי | פסקי דין על יונה יצחקי | פסקי דין על רון יצחקי ואח' | פסקי דין על מנהל הארנונה של עיריית רחובות

49891-03/11 עמנ     13/11/2011




עמנ 49891-03/11 יעקב יצחקי, יונה יצחקי, רון יצחקי ואח' נ' מנהל הארנונה של עיריית רחובות








בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עמ"נ 49891-03-11 יצחקי ואח'
נ' מנהל הארנונה של עיריית רחובות






בפני
כב' השופטת הבכירה , נגה אהד


מערערים

1
.
יעקב יצחקי

2
.
יונה יצחקי

3
.
רון יצחקי

4
.
הדר יצחקי-בר

5
.
מישאלה שולמן


נגד


משיבים

מנהל הארנונה של עיריית רחובות



החלטה

לפני בקשת המערערים (להלן:"המבקשים" או "המערערים") למחיקת סעיפים מתשובת המשיב בעתירה, והוצאת נספחים מתיק המוצגים שהגיש.

1.
ענינה של העתירה שלפני הוא חיוב בארנונה לנכס לגביו טוענים המערערים שאינו בר שימוש. המערערים ערערו על החלטת ועדת הערר, לאחר שהאחרונה אישרה את החלטת מנהל הארנונה של עיריית רחובות
, הוא המשיב, לגבות תשלומי ארנונה מנכס שנמצא בבעלות חלקית של המערערים, על אף שהנכס עומד נטוש ועל אף שקיבל פטור מארנונה בעבר בשל היותו נכס שאינו ראוי לשימוש.

2.
בבקשה שלפני טוענים המבקשים כי בתשובתו לערעור טען המשיב כי הפטור שניתן לנכס מארנונה בשנים הרלבנטיות, ניתן למערערים לבקשתם, "עקב שיפוצים" שעשו בנכס הנדון. המשיב טען שהפטור ניתן לתקופת השיפוצים בלבד ובגמר השיפוצים לא ביקשו המערערים להאריך את מתן הפטור לתקופה נוספת (נטען בסעיף 4 ובסעיף 34 בעיקרי טיעון המשיב).
המבקשים טוענים כי מדובר בטענה שלא נטענה מעולם בהליך אחר, משום כך מדובר בהרחבת חזית אסורה ויש למחקה מטיעוני המשיב.

עוד טוענים המבקשים, כי בסעיף 33 בעיקרי טיעון המשיב, מפנה המשיב לדוחות פקחים מטעמו. לטענת המבקשים, דוחות אלה ( נספחים 6, 8, 17 ו-18 בתיק מוצגי המשיב) מעולם לא הוצגו בעבר, לא צורף תצהיר לאמיתות תוכנם, למבקשים לא היתה ההזדמנות לחקרם כמתבקש וגם כאן, לטענתם, מדובר בהרחבת חזית אסורה ועל כן יש להוציאם מתיק מוצגי המשיב.

3.
בתשובתו לבקשה טוען המשיב כי טענותיו אינן בגדר הרחבת חזית. לדבריו, כלל טענותיו היו ידועות לוועדת הערר, אלא שנוכח שינוי החזית מצד המבקשים עצמם, מצא לנכון להרחיב טענותיו ולפרטן ולהביא ראיות לחיזוקן.

ובמה דברים אמורים?

הדיון בועדת הערר התקיים בהתאם לחוק ולהלכה שחלו במועד התכנסותה. על סמך אלה נתנה ועדת הערר את החלטתה. ואולם, בתקופה שבין מתן ההחלטה בערר למועד הגשת הערעור באה אל העולם הלכה חדשה, הלכת "המגרש המוצלח" (בר"מ 5711/06, חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' מנהל הארנונה עיריית תל אביב יפו, מיום 30.12.2009), אשר יש בה, לכאורה, לשנות את החלטת ועדת הערר.

המשיב טוען שהערעור מבוסס על ההלכה החדשה, הלכת המגרש המוצלח, וטענות המערערים הן טענות חדשות הנסמכות על המבחנים שנקבעו בהלכת המגרש המוצלח, וזאת על מנת להיכנס בשערי הנכללים בהלכה זו. לטענת המשיב, המערערים מבקשים, הלכה למעשה, לבחון מחדש את התנהלות מנהל הארנונה באספקלריא של הלכת המגרש המוצלח, על אף שהלכה זו באה לעולם רק לאחר הדיון בועדת הערר.

מוסיף המשיב וטוען כי במהלך הדיון בועדת הערר, לא בדקה ועדת הערר את המצב הנכס בתקופה הקודמת להגשת העררים וזאת משום שבדיקה כזו לא נדרשה מבחינת החוק וההלכה החלים באותה עת. לטענתו, המבקשים לא טענו ולא הוכיחו לפני הועדה כי הנכס לא היה ראוי לשימוש מעולם ואילו עתה, מבקשים הם לעשות כן כיון שהילכת המגרש המוצלח בוחנת את מצב הנכס גם לעבר. כיון שמבקשים מבקשים עתה, לראשונה, לטעון שהנכס מעולם לא היה ראוי לשימוש, מצא לנכון המשיב לצרף ראיות לתיק מוצגיו, המעידות על מצב הנכס בעבר, וזאת כדי לסתור את טענותיהם החדשות של המערערים.

4.
בד בבד עם בקשת המבקשים להוציא מתיק מוצגי המשיב את המוצגים לעיל ואת טענותיו החדשות, הגיש המשיב בקשה לצירוף ראיות "שנשמטו בטעות מן התיק ולא נכללו בו". מדובר בתמונות אשר הוצגו לועדת הערר. יצוין כי המשיב צירף את התמונות לבקשתו, בטרם התקבל אישור מבית המשפט לעשות כן.

דיון והכרעה:

5.
כלל הוא, כי בעל דין רשאי לצרף מסמכים הבאים להוכיח עניין עובדתי בערעור, במסגרת תיק מוצגים, רק אם מסמכים אלה התקבלו כראייה בערכאה הקודמת, או אם התקבלו כראייה בהחלטה על הגשת ראיות נוספות של בית המשפט של ערעור ולאחר שהוגשה בקשה פורמאלית לבית המשפט לפי תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984
(ראו ע"א 931/01, בכור ואח' נ' המועצה הארצית ותכנון ובנייה ואח', הרשם עדד שחם מיום
01/04/02 וכן
ע"א 2000/01, בן בסט נ' עין דר, נ"ט 1, 481).
כמו כן, בע"א 621/85 (לומניץ נ' פקיד שומה תל אביב, 5 פ"ד מב(3) 177) נקבע כי "הניסיון 'להגניב' ראיות שלא הוגשו כדין על ידי צירופן לסיכומים הוא נוהג פסול שיש לגנותו", ולעניות דעתי, כך גם הנוהג לצרף אל בקשה לצירוף ראיות חדשות בערעור, את הראיות עצמן, מבלי שהתקבלה קודם החלטה המאשרת צירופן.

ומכאן, צירופם של המוצגים 6, 8 17 ו- 18, אשר אין חולק שלא הוגשו לפני ועדת הערר, ושלא התבקשה לגביהם רשות הגשה במסגרת של בקשה להגשת ראיות נוספות לערכאה זו, נעשה שלא כדין ואלה יוצאו מתיק המוצגים (ראו גם נוהל בית המשפט העליון להוספת ראיות בערעור מיום 17.11.2002).

אף הטענה שבסעיף 33 בעיקרי טיעון המשיב, הנסמכת על המדווח במוצג 17-18, תימחק מעיקרי הטיעון, כיון שהמשיב לא היה רשאי להסתמך על הדוחות שהוגשו שלא כדין, בטרם התקבלו על ידי בית המשפט.

בנוגע לטענת המבקשים בדבר הרחבת חזית אסורה; מטענות הצדדים (ודי באלה לעניין זה) עולה כי טענת המשיב בדבר "הסכם" שנערך בין הצדדים לפיו ניתן הפטור מארנונה לתקופה בה נערכו שיפוצים בנכס, ולתקופה זו בלבד, לא נטענה לפני ועדת הערר, כמו גם לא הטענה כי הפטור התקבל לצורך "שיפוצים" בלבד.

6.
לכן אני מוצאת שיש להחזיר את הדיון בתיק לועדת הערר וזאת מכמה טעמים:
ראשית; ערכאת הערעור אינה מקבלת ראיות ואינה שומעת עדים. משימות אלה נתונות לערכאה הדיונית ואילו לערכאת הערעור שמורה הזכות לבחון את פסק הדין קמא באספקלריא משפטית בלבד. על כן, אין זה מקומה של ערכאת הערעור לקבל ראיות נוספות אודותן יתכן ויהיה צורך לאפשר חקירת עדים, או לקחת חלק בהתפלמסות הצדדים בנוגע לנחיצות ראיה כזו או אחרת שתחזק טענותיהם החדשות.
שנית; דומה כי הילכת המגרש המוצלח טרפה את הקלפים בשאלה המשפטית שלפני. וכך, נוכח כלל הרטרוספקטיביות שנקבע בהלכה (ראו דנ"א 3993/07, פקיד שומה ירושלים נ' איקאפוד בע"מ, מיום 14.7.2011), ומבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם דנ"א 3993/07 חל בענייננו אם לאו, יש להחזיר את התיק לועדת הערר שתבחן שאלה זו, ואם תתקבל החלטה חיובית- או אז תקבע כיצד משפיעה הלכת המגרש המוצלח, אם בכלל, על החלטת מנהל הארנונה.

דומני כי תשובה לשאלה זו תשפיע מהותית על ההחלטה בערר, לגופו של עניין.

סוף דבר:
7.
התיק יוחזר אל ועדת הערר לבחינה ולמתן החלטה מחודשת.
בנסיבות העניין לא יפסקו הוצאות לצדדים.







ניתנה היום,
ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.














עמנ בית משפט לעניינים מנהליים 49891-03/11 יעקב יצחקי, יונה יצחקי, רון יצחקי ואח' נ' מנהל הארנונה של עיריית רחובות (פורסם ב-ֽ 13/11/2011)