פסקי דין על מרגלית צנעני | פסקי דין על מיכאל חזן |

43978-08/11 פ     27/11/2011




פ 43978-08/11 מדינת ישראל נ' מרגלית צנעני, מיכאל חזן





בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"פ 43978-08-11 מדינת ישראל
נ' צנעני ואח'
27 נובמבר 2011

בפני
כב' הד"ר עודד מודריק
-שופט, סגן נשיא

44000-08-11

המאשימה
מדינת ישראל
נגד

הנאשמים
1. מרגלית צנעני

2. מיכאל חזן
(עציר)

<#2#>
נוכחים:
בא כוח מאשימה עו"ד גיא גורן ועו"ד עוז קליין

בא כוח נאשם 1 עו"ד שחר חצרוני ועו"ד ששי גז ועו"ד טליה גרידיש

בא כוח נאשם 2 עו"ד תמיר סננס ועו"ד צח נצר
נאשם 1 מרגלית צנעני

נאשם 2 מיכאל חזן
<#5#>
הכרעת דין
לאחור ששמעתי מפי שני הנאשמים שהם מכירים היטב את עובדות כתב האישום המתוקן וכל אחד מהם הודה לפני בעובדות הללו אני מרשיע את שני הנאשמים בעבירה של סחיטה באיומים (בצוותא חדא) לפי סעיף 428 (סיפא) בצירוף 29(ב) לחוק העונשין.
פירוט העובדות ייכלל בגזר הדין.

<#6#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ב, 27/11/2011 במעמד הנוכחים.
דר' עודד מודריק
, שופט
<#7#>
החלטה
אבקש מן הממונה על עבודות השרות לבחון ולהציע עבודת שרות מתאימה למרגלית צנעני
.
חוות דעת הממונה תוגש לבית המשפט ולצדדים עד ליום 18.12.11.
הדיון בעונש בעניינה של מרגלית צנעני
יתקיים ביום 19.12.11 בשעה 11.30.

בטלים בזה המגבלות שנקבעו בידי בית המשפט על השחרור בערובה של מרגלית צנעני
.

<#10#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ב, 27/11/2011 במעמד הנוכחים.
דר' עודד מודריק
, שופט

<#12#>
גזר דין
(לגבי הנאשם 2 מיכאל חזן
)

הנאשם נותן את הדין בעבירה של סחיטה באיומים שבוצעה בצוותא חדא עם מרגלית צנעני
.

אלה עיקרי הנסיבות הנוגעים לחלקו של הנאשם במסכת העבירה. מרגלית צנעני
שהיא אמנית ידועה בתחום הזמר הסתכסכה עם האמרגן ומנהל אישי לאומנים שונים בשם אסף אטדגי. אין צורך לפרט כאן כעת את פרטי הסכסוך. אציין רק כי הוא נסב בעיקר על חלוקת הכנסות מהופעותיו של זמר בשם עומר אדם ועל ענייני העסקתו של בנה של צנעני כמנהל במה בהופעותיו של עומר אדם. הסכסוך הועבר לבורר מוסכם אשר פסק אולם צנעני סברה שאטדגי אינו ממלא אחר פסיקת הבורר כראוי ולפיכך פנתה אל הנאשם שישמש לה כ"גב מפחיד" בהתנהלותה אל מול אטדגי.

לנאשם רקע פלילי הכולל גם עבירות אלימות, איומים וסחיטה באיומים. לנאשם היה רקע של הכרות עם אטדגי, ומכאן התאמתו לתכלית המוסכמת בינו לבין צנעני.

בין החודשים אפריל – יולי 2011, נקט הנאשם מהלכי איום כלפי אטדגי בדרישה למלא אחר רצונותיה של צנעני. בכתב האישום מצוטטים קטעים משתי שיחות טלפון שניהל הנאשם עם אטדגי ובהן נשמעים איומים בנוסח: "אני אוציא אותך זיין ואני אשים לך גם זיין בפה עכשיו בסדר... שמעת מה אני אומר לך? לא תופיע ערב אחד בכל חודש ... הנה מילה שלי עכשיו תבדוק אותי..." ולאחר מכן גם: "אני אפגוש אותך בזמן שלי שמעת? אני אפגוש אותך במקום שמתאים לי ובזמן שלי יותר מזה אין לי מה לדבר אתך יא מזדיין בתחת... אני אתן לך למצוץ תזכור את המילים שאמרתי לך, תזכור אותם טוב טוב טוב אם יש מישהו שיכול לעזור לך תקרא לו מהרגע".

מסרים נוספים המדגישים את כוחו המאיים ואת נחת זרועו האפשרית של הנאשם הועברו לאטדגי מפי צנעני ואחרים.

מסכת האיומים השיגה את תכליתה. אטדגי החל לפעול בדרך שתרצה את צנעני ותסיר מעליו את איומיו של הנאשם.

בא כח המאשימה עו"ד גיא גורן לא חסך מילים כדי לתאר את חומרתה של עבירת הסחיטה באיומים והשלכותיה החמורות על המרקם החברתי. אכן, איומים חמורים המושמעים מפיו של עבריין בריון, המשליטים אימה ופחד על מושאי העבירה הם בגדר רעה חולה שחותרת מתחת לפני סדרי חברה תקינים.

אמנם שמעתי מפי בא כח המאשימה שאטדגי קורבן העבירה נתן את הסכמתו המלאה להסדר הטיעון, אך נקל לשער את ההשלכות השונות של מהלכי האיום החמורים שננקטו כלפיו וניתן להניח שמורא האיומים לא סר ממנו כליל.

אינני רואה לפני נסיבות מקלות רבות. העובדה שלא ננקטו פעולות פיזיות כלפי קורבן העבירה היא בת משמעות מקלה מסוימת.

טענות בא כח הנאשם עו"ד תמיר סננס כי הנאשם אדם נשוי, אשתו עובדת מדינה והוא אב לשלושה ילדים ביניהם שתי בנות שהן תלמידות בית ספר שהפרסום הרב של הפרשה גרם להן להשלכות קשות; טיעון זה אינו משכנע דיו, כשמדובר בעבריין בעל עומק עברייני לא מבוטל שפעל כפי שפעל באורח מודע.

לצד הקולא צריך כמובן להביא בחשבון את העובדה שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום עוד לפני שהחל להתנהל משפט הוכחות. בכך נחסך זמן שיפוטי יקר. לסיום מהיר של ההליך הדיוני הפלילי יש ערך בזכות עצמו שכן ענישה שנקבעת בקרבת זמן יחסית להתרחשות העבריינית עשויה להועיל לתכליות הענישה השונות.

באורח כללי מצווים בתי המשפט על פי פסיקת בית המשפט העליון להיעתר להסדרי טיעון אם לא נשקפת מהן חריגה בולטת מן הענישה המקובלת. לפיכך בחנתי את הפסיקה שהציג ב"כ המדינה ומצאתי שאכן היו מקרים שבהם פסקו בתי המשפט עונשים דומים ואפילו פחותים מן העונש המוצע בהסדר הטיעון שלפני (ע"פ 9581/09 שי אלרועי נ' מ"י; ע"פ 3295/05 מ"י נ' יקותיאל זיני; פ(ב"ש) 8218/06 מ"י נ' דמתי ואח'; ת.פ. (ב"ש) 39359-09-11 מ"י נ' שלום דומראני ואח'). אני מניח שבתוך המגוון העצום של הפסיקה אפשר למצוא עונשים מחמירים יותר אבל, כאמור, עלי לבחון בעיקר האם העונש המוצע המוסכם "חורג מן השורה".

לא למותר לציין שעל הסדר הטיעון חתומה מלבד הפרקליטים המטפלים גם פרקליטת מחוז תל אביב פלילי ולפי שנמסר לי הסדר הטיעון קיבל גם את אישורו של פרקליט המדינה.

בנסיבות האמורות אני מקבל את הסדר הטיעון וגוזר את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א) 24 חודשי מאסר שמהם 6 חודשים לנשיאה בפועל ובמניינם תקופת המעצר מיום 16.8.11 ועד הנה. יתר המאסר על תנאי ל-3 שנים מתום המאסר בתיק זה, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שיש בה יסוד של אלימות או עבירה שיש בה יסוד של איום באלימות;
ב) אני מפעיל את עונש המאסר המותנה בן 6 חודשים שנגזר בת.פ. 1016/06 (שלום אילת). 4 חודשים מתוך עונש המאסר המופעל יצטברו לעונש שגזרתי בתיק זה, והיתר חופפים לו.

בסך הכל יישא הנאשם עונש מאסר בפועל בן 10 חודשים.

זכות ערעור כדין.
<#13#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ב, 27/11/2011 במעמד הנוכחים.
דר' עודד מודריק
, שופט









פ בית משפט מחוזי 43978-08/11 מדינת ישראל נ' מרגלית צנעני, מיכאל חזן (פורסם ב-ֽ 27/11/2011)