Google

משה אורן, רחל אורן, גדעון דרמן ואח' - עדנה טובולסקי, אילנה רוזנפלד, דוד גויטע ואח'

פסקי דין על משה אורן | פסקי דין על רחל אורן | פסקי דין על גדעון דרמן ואח' | פסקי דין על עדנה טובולסקי | פסקי דין על אילנה רוזנפלד | פסקי דין על דוד גויטע ואח' |

37725-01/11 תק     17/11/2011




תק 37725-01/11 משה אורן, רחל אורן, גדעון דרמן ואח' נ' עדנה טובולסקי, אילנה רוזנפלד, דוד גויטע ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 37725-01-11 אורן ואח'

נ' טובולסקי ואח'






בפני

כב' השופטת
נסרין
עדוי


התובעים

1
.
משה אורן

2
.
רחל אורן

3
.
גדעון דרמן

4
.
גאולה דרמן

5
.
יצחק גרוס

6
.
בתיה גרוס


נגד


הנתבעים

1.עדנה טובולסקי
2.אילנה רוזנפלד
3.דוד גויטע
4.חב' "דרכים" גיאוגרפיה טבע ותרבויות בע"מ




פסק דין


בפני
י תביעת התובעים כנגד הנתבעים לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב כשלים ותקלות שהתגלו במהלך טיול ליפן, שבו התובעים השתתפו.

בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה, הנתבעות 1 ו- 2, שימשו כסוכנות נסיעות ושותפות ו/או עובדות בסוכנות הנסיעות חב' "דרכים" גיאוגרפיה טבע ותרבויות בע"מ, הנתבעת 4 (להלן: "הסוכנות"). הנתבע 3 שימש כמנהל הסוכנות.

טענות התובעים

הנתבעות 1, 2 ו- 4 פרסמו פרוספקט בדבר טיול חלומי ליפן לאוכלוסייה הדתית, כולל חצי פנסיון כשר למשך 12 יום (11 לילות), בתאריכים 18.04.10 עד 29.04.10, במחיר של 4,390$ לאדם בחדר זוגי.
על פי הפרוספקט, הטיול היה מיועד לקבוצה סגורה והמחיר הנ"ל שנדרש מנוסע יחיד בחדר זוגי היה מבוסס על 20 נוסעים, אך לאחר מכן, נמסר לתובעים, על ידי הנתבעים, כי מספר הנוסעים עלה ל 25, לאחר מכן ל 30, ולבסוף התברר לתובעים כי מספר הנוסעים עמד על 35 נוסעים. חרף הגדלת מספר המשתתפים בטיול, הנתבעים לא הוזילו את עלויות הטיול לנוסע יחיד, אשר היו מבוססות כאמור לעיל, על 20 משתתפים.
בהצעת הנתבעים לטיול צוין כי הסבלות כלולה במחיר. חרף זאת, התובעים נאלצו לסחוב את מזוודותיהם בעצמם בטענה שלא ניתן להשיג סבלים ביפן.

הטיול קוצר בשני לילות מבלי להוזיל את עלות הטיול.
לא בוצעה תוכנית הטיול, ואף לא התוכנית המקוצרת לטיול, והתובעים החמיצו אטרקציות שונות ביפן, שעל פי התוכנית היו אמורים לחוות. התובעים היו אמורים לבקר במפעל מאזדה ולבקר ב "בית שלום", אך לא זכו לביקורים אלה.
התובעים שהו בשלושת הימים האחרונים לטיול בבתי מלון נחותים ברמת אכסניית נוער בעלות של 50$ לחדר, בטענה שאין בערים ששהו בהם אז, חדרים גדולים במלונות. אותם מלונות היו סמוכים לתחנות/פסי רכבת שפעלו כל הלילה ולא אפשרו לתובעים לעצום עין.
הארוחות שהוגשו לתובעים היו ארוחות בית חב"ד, והן היו ברמה ירודה ביותר. הנתבעים תמחרו את ארוחות השבת לתובעים בשווי של 200$, כאשר עלותן בפועל הייתה 50$, וכאשר התובעים לא סעדו את הארוחה השלישית שהייתה מורכבת משאריות הארוחה העיקרית.
הנתבעים גזלו מהתובעים שתי ארוחות לכל נוסע, ובעקבות כך נאלצו התובעים, שעניין הכשרות חשוב להם, להכין ב"גנבה" כריכים בסיסיים ממש. המדריך שהיה מצויד בקופה קטנה כדי לפתור בעיות של חוסר שביעות רצון ותקלות לא צפויות, לא טרח להוציא ולו יאן אחד. הנוסעים קנו מכספם לחם ושתייה כתוספת לארוחות שהוגשו או כתחליף לכריכים שהנתבעת הייתה אמורה לספק.


הנתבעים הוציאו טיול "יוקרתי" בעלות יקרה ובהפרש של כ- 1,000$ יותר מטיולים מקבילים בחברות אחרות, ללא אוכל כשר, ללא איש לוגיסטיקה מקצועי שיידע לטפל בקבוצה גדולה של 35 נוסעים.
התובעים ביקשו לחייב את הנתבעים לשלם סך של 5,000 ₪ לכל אחד מהתובעים, כאשר נזקיהם עלו על סכום זה, שכן לטענתם נגרמו להם הנזקים שלהלן:
-
החזר של 1,097$ לכל תובע בגין קיצור רבע מהטיול.
-
300$ לכל תובע בגין ההוצאות שנאלצו להוציא לקניית מזון כשר שהוחסר.

-
300$ לכל תובע בגין עוגמת נפש.

טענות הנתבעים

הטיול לא קוצר והתקיים בהתאם לתוכנית. בתחילה, הקבוצה הייתה אמורה לטוס עם חברת "טרקש אירליינס" כששעת ההמראה מתל אביב הייתה במוצאי שבת והנחיתה ביום ראשון בצהריים. החזרה הייתה מיועדת ליום ה- 11 לטיול והנחיתה ביום ה- 12. שינוי חברת התעופה לחברה הקוריאנית, שממריאה מתל אביב ומטוקיו ונוחתת באותו היום ביעד הסופי בהתאם, גרם לכך שלכאורה ירדו יומיים מהטיול, אולם בפועל מתכונת הטיול נשארה זהה. מה שלמעשה נגרע מהמטיילים, זה המתנה באיסטנבול ואולי עוד כמה שעות במטוס.
המטיילים, לרבות התובעים, ביקרו בכל האתרים ולא גרע מהם דבר.
התובעים אינם זכאים להחזר כלשהו בעקבות עליית מספר משתתפי הקבוצה. לטענת התובעים בהקשר זה אין כל היגיון ואינה מבוססת על סיכום כלשהו, לא בכתב ולא בעל פה.
מדריך הטיול, מר זאב דר, הסביר לתובעים כי אין ביפן שירות סבלות. יתרה מכך, נאמר להם שמי שמתקשה בלסחוב את מזוודתו, ייעזר במדריך, בנהג ובאנשי צוות המלון, בתיאום עם המדריך.
בתי המלון ביפן הם בעלי חדרים קטנים יותר מהמקובל במערב. זה דבר ידוע שהוסבר לקבוצה בפגישות הקבוצה.
אין אפשרות, לא בטיול נשוא התביעה, לא בטיולים שקדמו לו, ולא בטיולים שבאו אחריו, לספק אוכל לקהילה הדתית מבלי להיעזר באוכל המוכן על ידי בית חב"ד. דבר זה נאמר לתובעים מראש. הנתבעים מעולם לא קיבלו תלונות על המזון המוכן ע"י בית חב"ד, ורק התובעים התלוננו על כך.
לא ברי כיצד התובעים העריכו את עלות הארוחות וכיצד תמחרו אותן מתוך כלל עלות הטיול.
כשאר המטיילים, התובעים אכלו כל יום שלוש ארוחות, ולא ברי מה נגזל מהם על ידי הנתבעים.
התובעים קיבלו אוכל כשר, ובטיול אף הייתה תומכת דתית במשרה מלאה. העלות ששולמה על ידי התובעים הייתה העלות ההולמת והראויה לטיול שנערך בפועל.
אין הסבר לנתונים שבטבלה שצורפה על ידי התובעים לצורך השוואת המחירים ולא ברי שמא מתייחסת היא למחירים בעונת פריחת הדובדבנים או בחודש אוגוסט, שיא החום ביפן. זאת ועוד, הנתבעים אינם אחראים לפרסומים בחברות אחרות ואינם מחוייבים למחיריהן.


הנתבעים הציעו לכל אחד מתובעים פיצוי בסך של 250$ וכן ארוחה כשרה במסעדה מובחרת בארץ, אך הם סירבו.

דיון והכרעה


בדיונים שהתקיימו בפני
י, התובעים הסמיכו את התובע 1 לטעון בשמם.

למותר לציין, כי התיק היה קבוע לשמיעה ליום 19.05.11. הנתבעים לא התייצבו לדיון במועד הנ"ל. בנסיבות, ולאחר שמיעת טענות התובעים, נתתי

פסק דין
בהעדר התייצבות הנתבעים.

פסק דין
זה בוטל על ידי לנוכח נימוקי הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה על ידי הנתבעים. לכן, נקבע מועד חדש לשמיעת שני הצדדים.

מטעם הנתבעים התייצב הנתבע 3, והעלה בפני
י את טענות הגנתם של כלל הנתבעים.

בהתאם לפרוספקט שצורף לכתב התביעה, הטיול היה מיועד לתקופה שבין 18.04.10 עד 29.04.10, כאשר על פי התוכנית המקורית, התובעים היו אמורים לצאת במוצאי שבת אחרי חצות, היינו ביום 18.04.10, להגיע לאיסטנבול כתחנת ביניים ורק לאחר מכן להמשיך בטיסה ליפן ולהגיע ביום ראשון (18.04.10) בשעות הערב. בעקבות שינוי חברת התעופה, התובעים נסעו ביום 18.04.10, במוצאי שבת חצי שעה אחרי חצות, והטיסה הייתה ישירה ליפן, כך שנחסכה מהם תחנת הביניים באיסטנבול. הדבר לא גרע מאומה מהיום הראשון ביפן כפי שהיה מתוכנן על פי הפרוספקט. אך, לגבי מועד החזרה מיפן, ולנוכח העובדה כי הנתבע 3 הודה כי התובעים חזרו לארץ ביום 27.04.10 בשעה 22:13, אזי ברי שהתובעים לא שהו את מלוא היום האחרון ביפן. אם הנתבע 3 היה טוען, כי התובעים חזרו לארץ ביום 28.04.10, אזי הייתי מקבלת את טענתו בדבר אי קיצור ימי הטיול. ולא היא, שכן, וכאמור לעיל, ברי כי הטיול קוצר, לכל הפחות בחצי יום.

למותר לציין, כי התובעים לא חלקו על טענת הנתבעים בדבר שינוי חברת התעופה ושינוי מסלול הטיסה מטיסה עם תחנת ביניים לטיסה ישירה.

טענות התובעים באשר לסכומים שנאלצו להוציא לקניית מזון ושתייה נטענו בעלמה. על פי הפרוספקט הובטח אוכל כשר, אך לא צוין דבר לגבי רמת האוכל. לא זו אף זו: עדותו של הנתבע 3 בדבר הקושי הכרוך בהשגת וארגון אוכל כשר לקבוצת מטיילים ביפן, יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר, ודומה כי הנתבעים יצאו מגדרם על מנת לספק את רצונות המטיילים והתובעים ולעזור להם בשמירת מסורתם.

יחד עם זאת, לנוכח הקיצור בתקופת הטיול, ברי כי נחסכה מהתובעים את הארוחה האחרונה שעבורה שילמו כסף. התובעים שילמו עבור 10 ארוחות ביפן (פרוספקט הטיול מפרט כי עלות הטיול כוללת 10 ארוחות כשרות), כשבפועל הנתבע 3 הודה כי סופקו לתובעים רק 9 ארוחות. יודגש, כי פרוספקט הטיול אינו מפרט מהי עלות הארוחות מתוך המחיר הכולל לטיול.

הנתבעים אינם כופרים בכך שלא סופקו לתובעים שירותי סבלות. על פי פרוספקט הטיול, מחיר הטיול כלל שירותי סבלות, ושוב, אין כל פירוט לעלות אותם שירותי סבלות.

לאור כל האמור לעיל, ברי כי התובעים זכאים לקבלת החזר חלקי מתוך עלות הטיול ששולמה על ידם. בהעדר נתונים מדויקים ופירוט לגבי עלויות המרכיבים השונים בעלות הכוללת, אני מעריכה את הפיצוי המגיע לכל אחד מהתובעים, בדרך אומדנא, בסך של 1,500 ₪. סכום זה כולל בתוכו את הפיצוי עבור קיצור תקופת הטיול, החסרת ארוחה, ואי אספקת שירותי סבלות.

בנסיבות, לא שוכנעתי כי יש מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש למי מהתובעים. טיעוני התובעים בנוגע לראש נזק זה, כפי שבאו לידי ביטוי בעדותו של התובע מס' 1, התאפיינו בהגזמת יתר, ולא שוכנעתי כי היה להם בסיס במציאות.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 1,500 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

חרף קבלת התביעה באופן חלקי, איני עושה צו להוצאות.



ניתן היום,
כ' חשון תשע"ב, 17 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 37725-01/11 משה אורן, רחל אורן, גדעון דרמן ואח' נ' עדנה טובולסקי, אילנה רוזנפלד, דוד גויטע ואח' (פורסם ב-ֽ 17/11/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים