פסקי דין על אסתר חזן | פסקי דין על א.ד. מ.ש.ר.פ. | פסקי דין על דניאל כיוף | פסקי דין על רענן לביא ואח' |

27310-09/11 רעצ     24/11/2011




רעצ 27310-09/11 אסתר חזן נ' א.ד. מ.ש.ר.פ. בע"מ, דניאל כיוף, רענן לביא ואח'








בית משפט השלום בחיפה



רע"צ 27310-09-11 חזן נ' א.ד. מ.ש.ר.פ. בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט
אייל
דורון

המבקשת
אסתר חזן
ע"י עו"ד א' סיוון ואח'


נגד

המשיבים
1.א.ד. מ.ש.ר.פ. בע"מ
ע"י עו"ד שמעון אייל ואח'
2.דניאל כיוף
ע"י עו"ד מישל זהר ואח'
3.רענן לביא
ע"י עו"ד ניר יסלוביץ ואח'
4.איתן סעדון
ע"י עו"ד כאמל באסם
ואח'
5.מג'יד ח'לאילה
ע"י עו"ד חליל מיעארי ואח'
6.קיבוץ שער העמקים
ע"י עו"ד אניס חנאן ואח'
7.אי.אר.אן. ישראל בע"מ
ע"י עו"ד יצחק גבאי ואח'
8.תנה תעשיות חברה בע"מ
ע"י עו"ד יוסף סיידוף ואח'



החלטה

בפני
י בקשת רשות ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל (כב' הרשמת רויטל באום) מיום 18.8.11 בתיק הוצל"פ 02-98458-10-5, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול ההגבלה המוטלת על המבקשת מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

בסמוך להגשת בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בקבלת תשובות המשיבים, בהתאם להוראת תקנה 149 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979. להלן טעמיי.

ביום 28.8.10 הוכרזה המבקשת, לבקשתה, כחייבת מוגבלת באמצעים ואוחדו תיקי ההוצל"פ (10 תיקים) שנוהלו נגדה. בשים לב לנסיבות שפורטו בבקשתה – בין השאר, העובדה כי היא מגדלת לבדה 3 ילדים – חוייבה המבקשת לשלם תשלומים חודשיים בסכום של 200 ₪ בלבד. החייבת עומדת בצו התשלומים ומשלמת אותם כסדרם.

המבקשת נטלה הלוואה משמעותית מן הבנק, והלוואות נוספות בסכומים נמוכים יותר, האחת ממקום עבודתה והאחת מחברת ביטוח.

המבקשת צירפה לבקשתה נשוא החלטת כב' הרשמת, תדפיס בנק התומך בטענתה כי חשבונה מצוי ביתרת חובה.

עתה מבקשת המבקשת להתיר לה לקבל ולהחזיק בכרטיס אשראי. הנימוק עליה מבוססת הבקשה הינו הצורך בדחיית תשלומים (סעיף 12) שכן אין באפשרותה לעמוד במימון הוצאות המחיה שלה ושל ילדיה "ללא אשראי המאפשר לה דחיית תשלומים" (סעיף 41).

כב' הרשמת דחתה את הבקשה. בהחלטתה ציינה כב' הרשמת כי החייבת הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים ותיקיה אוחדו; כי בין ההגבלות שהוטלו עליה מכוחה של ההכרזה, היתה גם ההגבלה מלהחזיק בכרטיס אשראי; כי הטעם להגבלה זו נובע מרצונו של המחוקק להגן על הציבור מפני התנהלותו הכלכלית של חייב שאמצעיו מוגבלים; וכי "על חייב כזה לחיות ממה שיש לו כיום, על בסיס מזומן, ולהיות מאוזן כלכלית".

אני סבור כי ההנמקה הינה במקומה ומצטרף לניסוחה הקולע.

טעם נוסף לדחיית הבקשה, מלבד ההגנה על עניינם של צדדי ג', מצוי בהגנה גם על עניינם של הנושים הקיימים. כפי שנאמר בסעיף 69ד.(א) סיפא לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מטרת ההגבלות המוטלות על חייב מוגבל באמצעים הינה "להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים".

נטילת אשראי איננה פעולה הלקוחה מתחום האלכימיה. היא אינה בבחינת יצירת יש מאין. למרות האמור בסעיף 66 לבקשה, ולפיו המבקשת משתדלת לא לצבור חובות חדשים, קבלת אשראי משמעותה – מעצם הגדרתו של המושג – יצירת חובות נוספים/חדשים.

על אף ההבנה למצבה של המבקשת, לא ניתן לאפשר לה לאחוז במקל בשני קצותיו; מן הצד האחד ליהנות מצו תשלומים בסכום מתון ביותר (יחסית לחוב), מאיחוד התיקים ומהגנה מפני נקיטת פעולות כלשהן על ידי הנושים, ומן הצד השני להגדיל את סך החוב כך שחלקם היחסי של הנושים בשיעור החוב הכולל – יקטן, והסיכוי לגבות את הסכומים בהם זכו יקטן יחד עימו. האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים דורש כי על מנת לאפשר לחייב ליהנות מן הצד האחד, תוקפא מצבת החובות הקיימים מן הצד השני.

המבקשת מפנה להוראת סעיף 69ח. לחוק ההוצאה לפועל, המתיר לרשם ההוצאה לפועל להסיר
את ההגבלות המוטלות על חייב מוגבל באמצעים, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בדברי ההסבר להצעת החוק הרלבנטיים לסעיף 69ח. בחוק ההוצאה לפועל, הובהר, בין השאר:

"במקרים מסויימים ייתכן שדוקא הטלת ההגבלות תפגע ביכולת הפירעון של החייב, במקרים אחרים ייתכן שהיא תמנע את שיקומו הכלכלי, לאחר שנקלע למצוקה מפאת נסיבות שלא היו
בשליטתו (כגון, פיטורין ממקום עבודה)."
[הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14) (צווי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים) התשנ"ז-1994, ה"ח 2251, בעמ' 298 (16.2.94)].

אינני סבור כי ניתן לקבל את נסיונה של המבקשת להיבנות מהחריג הקבוע בסעיף 69ח. לחוק ההוצאה לפועל.

הדיבור "מטעמים מיוחדים שיירשמו", כידוע, משמיע לנו כי כוונת המחוקק היתה ליתן לחריג, הבא לידי ביטוי בסעיף, פרשנות צרה ומצומצמת.

הכוונה הינה בעיקר למצב דברים בו מתקיימת תכלית הסעיף כמפורט בדברי ההסבר דלעיל [בדומה, למשל, לתכלית הוראת סעיף 66א.(6) לעניין רשיון נהיגה של אדם שרשיונו נדרש לשם עיסוקו].

המבקשת מפנה לבר"ע (י-ם) 2373/00 רונית תמרי נ' נושים שונים (26.12.01).

ברם, ההחלטה שניתנה שם שונה במקצת. שם דובר על הסרת ההגבלה שהוטלה על החייבת כלקוח מוגבל מיוחד, כהגדרתו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הגבלה שמשמעותה היתה כי החייבת לא תוכל לעשות שימוש בשיקים. הטעם לדבר נעוץ היה בכך שהחייבת שם הגיעה למערכת של הסדרים וביצוע תשלומי חובות גדולים לנושים שונים, ביניהם כאלה המספקים שירותים חיוניים (בית חולים, עיריה, חשמל, וכו'), כאשר הסדרים אלו בוצעו באמצעות שיקים. בנסיבות אלה, הותרת ההגבלה היתה פוגעת ביכולת הפרעון של החייבת ומונעת את שיקומה הכלכלי, כלשון דברי ההסבר.

האפשרות שם לעשות שימוש בשיקים נועדה בראש ובראשונה על מנת להסדיר את תשלומי החובות הקיימים לנושים קיימים, ולא על מנת להגדיל חובות אלה.

כאן שונים פני הדברים. בענייננו, הסרת ההגבלה לא תוכל לסייע בפרעון החובות הקיימים, אלא רק לאפשר למבקשת להגדיל את מצבת חובותיה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ממילא מתייתר הצורך לעסוק בנושא קביעת גובה עירבון שיופקד ובבקשה לפטור מהפקדתו.

משלא נתבקשו תשובות, אין צו להוצאות.

ניתן היום,
כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.














רעצ בית משפט שלום 27310-09/11 אסתר חזן נ' א.ד. מ.ש.ר.פ. בע"מ, דניאל כיוף, רענן לביא ואח' (פורסם ב-ֽ 24/11/2011)