פסקי דין על אילן ישראלי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4743/08 בל     01/12/2011




בל 4743/08 אילן ישראלי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו



ב"ל 4743-08 אילן ישראלי
נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית




בפני
כב' השופט שמואל טננבוים
, סגן נשיא
נ.צ. גב' חנה נאמן גלאי (ע)
נ.צ. מר צבי זייד

(מ)


התובע

אילן ישראלי
007366404



-נגד-


הנתבע

המוסד לביטוח לאומי




פסק דין
1.
זוהי תביעה להכרה במחלת הריאות ממנה סובל התובע כתאונה בעבודה, מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.
העובדות הרלוונטיות פורטו בהחלטה מיום 25.7.2010 כדלקמן:

א.
התובע יליד 1949.
ב.
בחודש נובמבר 1998 החל לעבוד התובע כאחראי על ניהול ותפעול חניון משרדים גדול במגדל לוינשטיין ובינואר 1999 התמנה למנהל החניון.
ג.

התובע עבד 6 ימים בשבוע לפחות 8 שעות כל יום.
ד.
התובע עישן במשך 30 שנה 40 סיגריות ליום והפסיק לעשן 10 שנים לפני פרוץ המחלה.
ה.
בשנת 2006 לקה בסרטן ריאות ונותח.
ו.
החניון משתרע על פני שישה מפלסים תת קרקעיים המכילים 650 מקומות חנייה.
ז.
במסגרת עבודתו מצוי התובע כ-50% מהזמן בחוץ בקומות בין הרכבים, לפעמים יותר מ-50% ולפעמים פחות, בהיותו בחניון חשוף התובע לפליטת גז מהמכוניות.
ח.
משרד החניון בו יושב התובע מצוי בכניסה לחניון.
ט. בעברו של התובע וטרם עבודתו בחניון עבד כמפקח באתר בניין.


3.
באותה מונה פרופ' עמיחי א. רובין כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו שאלות השאלות הבאות:
"א.
מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בריאותיו?

ב.
האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 לעיל?

ג. האם ניתן לומר, כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסידרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצרופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?".

ביום 3.12.10 השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן:





"כדי שאוכל לענות לשאלות בית המשפט ערכתי סקר ספרות ולהלן ממצאי:
על פי
diagnosis and management of iung cancer:



של
american cilleg op chest
nd edition
2)
guidelines

(
accp
)
physician
, שפורסמו בספטמבר 2007 (1), עישון הינו הגורם היחידי העיקרי הגורם לסרטן הריאה. 90% ממקרי סרטן הריאה נגרמים עקב עישון. הסבירות שמעשן יפתח סרטן ריאה בהשוואה ללא מעשן הינה גדולה בהשוואה ללא מעשן. תקופת החביון בין תחילת העישון והתפתחות סרטן ריאה היהנ 20 שנה ויותר. הסיכון לפתח סרטן ריאה עולה ככל שהמעשן מתחיל לעשן הינו צעיר יותר, כמות הסיגריות שהינו מעשן ליום גבוהה יותר וזמן העישון הינו ארוך יותר. הפסקת עישון מורידה בכל גיל הסביות לפתח סרטן ריאה בהשוואה לאלו הממשיכים לעשן. ככל שהתקופה של הפסקת עישון ארוכה יותר הסבירות שהנבדק יפתח סרטן ריאה קטנה, אולם לא נעלמת בהשוואה ללא מעשנים. קיימים בספרות נתונים המראים שגם אצל מעשנים שהפסיקו לעשן 40 שנה ויותר, הסבירות להתפתחות סרטן הריאה אצל מעשנים בעבר אלו, הינה גבוהה יותר בהשוואה לאלו שמעולם לא עשנו. ככל שתקופת העישון אצל מעשן בער היתה ארוכה יותר ורבה יותר הסבירות לפתח סרטן ריאה הינה גבוהה יותר בהשוואה למעשנים בעבר שתקופת העישון היתה קצרה וכמות הסיגריות ליום קטנה יותר.
בעוד שהעישון מהווה 90% מהגורמים להתפתחות סרטן הריאה, הרי חשיפה תעסוקתית מהווה 9-15% מהגורמים להתפתחות סרטן הריאה. אולם צריך להדגיש, שכדי לקבוע קשר החשיפה לגרום התעסוקתי חייבת
להיות כבדה ביותר וזמן החשיפה ארוכה. בין הגורמים לסרטן הריאה שהוכחו כודאים יש להזכיר
tar and soot
, המכילים
benzo
(
a
)

pyrene
. מספר מתכות כמו ארסן, כרום וניקל. הסבירות שנפגוש עובדים כאלו היום במדינות מפותחות הינה קטנה. גורמים תעסוקתיים ודאיים נוספים הידועים כגורמים לסרטן ריאה הינם אסבסט, סיליקה, קרינה וחשיפה לרדון.
לגבי גורמים תעסוקתיים נוספים הקשר ביניהם והתפתחות סרטן ריאה הינו פחות ודאי וברור. בפרסום מ-
accp
שציינתי קודם הקשר בין חשיפה ל-
diesel exhaust
והתפתחות סרטן ריאה על פי בעבודות ספרות הינו חלש. נתון זה מתבסס על עבודה שפורסמה בשנת 1995 ןקודם לכך.
שריפת דיזל משחררת לאויר חומרים רעילים וחלקיקים הגורמים למחלות שונות בניהם סרטן הריאה. (
diesel particulate
ו-
diesel exhaust
). מאחר ועשן הדיזל הנו אחד הגורמים לזיהום אוויר, אין זה
מפתיע שנעשו מחקרים רבים שמטרתם הייתה להוריד רמת זיהום זה ולכן היום בשימוש משנת 1988, בדיזל שמשחרר כמות ירודה משמעותית של חלקיקים וחומרים רעילים. בסקירתו של
gamble j
. שפורסמה השנה מציין המחבר שרמת פליטת החלקיקים (
diezel particulate matter
) משריפת דיזל משנת 1988 הינה אחוז אחד בהשוואה לשנים קודמות, כלורמ מלפני 1988.
משמעות נתון זה, שהסבירות שחשיפה לעשן שריפת דיזל היום תגרום לסרטן הריאה היהנ משמעותית נמוכה יותר אם בכלל. לא רק זאת העבודות שפורסמו עד לשנים האחרונות מתבססות על נתוני פליטת חומרים מדיזל הישן שהינו שונה לחלוטין מעבודות שיפורסמו בעתיד ולכן, אין זה מפתיע ולא יפתיע שלא הוכח בוודאות קשר בין חשיפה לעשן דיזל וסרטן הריאה בעבודות האחרונות שמתבססות על נתונים לאחר 1988.
לאור נתונים אלו מהספרות שציינתי להלן תשובותיי לשאלות בית המשפט:
1.
מר ישראלי סובל מסרטן הריאות.
2.
הגורם העיקרי אם לא בלעדי, לסרטן הריאה אצל מר אילן הינו העישון הכבד, 60 שנות חפיסה, וזאת למרות העובדה שהפסיק לעשן לפני 10 שנים.
3.
חשיפתו של מר אילן ישראלי
ל-
diesel exhaust

בחניון החלה בשנת 1998. מר ישראלי חלה בסרטן הריאה בשנת
2006, כלומר זמן חשיפה של כ-8 שנים, קצר יחסית ומשמעותית קצר מתקופת העישון, לא רק זאת זמן שהייתו בחניון היה מקסימום 50% מיום העבודה.
כפי שציינתי מר ישראלי היה חשוף לעשן שריפת דיזל משופר שפולט מעט חלקיקים וחומרי
בעירה מדלק דיזל מעובד לאחר שנת 1988, כלומר רמה פחותה משמעותית של חומרים היכולים לגרום לסרטן הריאה.
4.
לכן, במקרה הנידון ניתן לדעתי לקבוע שהעישון הכבד היווה הגורם הראשון במעלה לגרימת סרטן הריאה אצל מר אילן ישראלי
, בעוד שהסבירות לחשיפה ל-

diesel exhaust
גרמה לכך הינה קטנה ביותר, אם בכלל. אם ברצוני לקמט זאת באחוזים, העישון הכבד מהווה לפחות 90% כגורם לסרטן הריאה במקרה הנידון, אם לא היחיד, והעבודה בחניון מקסימום 10% אם לא פחות".


4.
ביום 28.7.11 הופנו למומחה השאלות הבאות להבהרת חוות דעתו:
"המומחה מתבקש להתייחס לשני פענוחי החזה של התובע מתאריך 26.11.98 וכן מיום 9.4.98 וכן לענות על השאלות השאלות הבאות:
א.
האם אכן המדובר היה במחלה חבויה אשר הינה כתוצאה מעישון ולא מתנאי העבודה, האם לא ניתן היה לראות לכך סימנים מוקדמים כאלה ואחרים באותם צילומי חזה במיוחד כאשר הצילומים נעשו כ-30 שנה לאחר שהתחיל לעשן ותקופת חביון המחלה בין תחילת בעישון והתפתחות הסרטן היא 20 שנה ויותר כטענת המומחה?

ב
המומחה מתבקש להתייחס לעובדה שהתובע בעבודתו לא נחשף רק לדיזל כי אם אף לפליטות גז ממנועי בנזין והאם אין בחשיפה המשולבת בין דיזל לגזים הנפלטים ממנועי הבנזין בכדי לגרום לסרטן הריאות ו/או בכדי להעלות את הסיכויים לחלות במחלה?".


ביום 16.8.11 השיב המומחה לשאלות ההבהרה בזו הלשון:
"לא מצאתי תשובות לצילומים אלו מיום 9.4.98 ו-26.11.98 בתיק הרפואי שנשלח אלי. מאידך, מהסתכלות במסמכים הרפואיים בתיק, מצאתי הנתונים הבאים שהינם רלוונטיים לשאלות ההבהרה של בית המשפט.
1.
תשובת צילום חזה מיום 4.8.98, שהינו תקין.
2.
ארבעה (4)
ct
טומוגרפיה ממוחשבת של בית החזה, מיום 4.8.06, 20.8.07, 23.7.08, 28.1.09. על פי התשובות של בדיקות הדמיה אלו, ניתן לראות שרקמת הריאה הינה תקינה, כלומר, אין שינויים רטנגניים ברקמת הריאה שהינם רלוונטיים לעישון.
מקריאת הספרות שינויים רנטגניים מעישון ממושך יכולים להיגרם אף לאחר 20 שנה ויותר, אך אין הכרח שיגרמו הינם, שינויים התואמים מחלת ה-
copd
, כלומר מחלה חסימתית כרונית בדרכי הנשימה
chronic obstructive pulmonary disease
.
השינויים הרנטגניים היכולים להתפתח, הינם שינויים היכולים להצביע על לכידת אויר –
air trapping
כלורמ מחלת האפיזמה או שינויים פריברונכיאלים. שינויים אלו לא מצאתי בצילומים כולל ב-
ct
שהזכרתי.
העובדה שלא נמצאו שינויים אלו, איננה מפתיעה,והדבר ידוע מהספרות הרפואית שכן כאמור שינויים אלו אינם הכרחיים. לא רק זאת במקרה הנדון לא התפתחו השינויים הללו גם בתפקודי הנשימה, שהינם תקינים, לפי מכתבו של ד"ר שאול לוין מיום 10.8.06 צריך להדגיש, שלא כל מעשן שפיתח מחלת סרטן ריאה, יפתח שינויים רנטגניים התואמים
copd
ואין זה הכרחי למצוא שיניים אלו.
שינויים אמפיזימטיים או אחרים הקשורים לעישון יכולים להופיע במקביל, בנפרד או בכלל לא.
לכן תשובתי לשאלה הראשונה של בית המשפט, הינה כי אין זה הכרחי לראות סימנים מוקדמים בצילום החזה, הקשורים לעישון, וכן בבדיקות הדמיה אחרות כמו
ct
(הרגיש יותר מצילום חזה) אשר על פיהן, ניתן לנבא, קיומה של אפשרות לפתח סרטן ריאה על רקע העישון. באשר לשאלה השניה, גם משריפת בנזין יכולים להיפלט חומרים קרצינוגנים אולם במידה פחותה מהדיזל. יחד עם זאת אין ספק שכמות החומרים היכולים לגרום לסרטן הריאה הינה פחותה במידה משמעותית ביותר אצל מעשנים בהשוואה ללא מעשנים הגורם הראשון במעלה לסרטן הריאה, הינו עישון כבד בעבר או בהווה וזאת גם אם הנבדק הפסיק לעשן".


5.
חוות דעתו של המומחה ברורה מנומקת וחד משמעית. על פי חוות דעתו העישון הכבד היווה את הגורם הראשון במעלה לגרימת סרטן הריאה. הנתונים הקשורים בעבודתו לא היוו גורם לכך ואם נתונים אלה היה להם קשר למחלה, הרי מדובר במקסימום 10% ואולי פחות.


אף בתשובותיו לשאלות הבהרה, לא חזר בו המומחה מקביעותיו וחזר וציין, כי הגורם הראשון במעלה לסרטן הריאה הינו עישון כבד בעבר או בהווה גם אם הנבדק הפסיק לעשן.


נוכח חוות דעת זו, ברי כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו. אף אם קיים קשר סיבתי כלשהו, הרי שהוא קטן בהרבה מהנדרש בפסיקה כדי להכיר בקשר זה כתאונה בעבודה.

6.
נוכח האמור, אין מנוס מדחיית התביעה.




אין צו להוצאות.
















פסק דין
זה ניתן ללא סיכומים ולאחר שב"כ התובע לא הגיש את סיכומיו על אף ארכות שניתנו.


ניתן היום,
ה' כסלו תשע"ב, 1 בדצמבר 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נ.צ. גב' חנה נאמן גלאי (ע)

שמואל טננבוים
,שופט
סגן נשיא

נ.צ. מר צבי זייד
(מ)







בל בית דין אזורי לעבודה 4743/08 אילן ישראלי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/12/2011)