פסקי דין על אסתר חזן-אלגאלי | פסקי דין על סלקום בע"מ

50489-07/10 תק     04/12/2011




תק 50489-07/10 אסתר חזן-אלגאלי נ' סלקום בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריית שמונה



ת"ק 50489-07-10 חזן-אלגאלי נ' בע"מ




בפני

כב' השופטת
רבקה איזנברג

תובעת
אסתר חזן-אלגאלי


נגד

נתבעת
סלקום בע"מ




פסק דין



1.
בפני
תביעת התובעת לפיצויים בסכום של 3,500 ₪ בגין מכשיר פלאפון אשר, לטענתה, נגרס בטעות ע"י הנתבעת ואף השיחות בו נמחקו. המדובר במכשיר פלאפון אשר לטענת התובעת, רכשה שנים קודם לכן במחיר של 1,200 ₪.
לטענת התובעת, תקופה מסוימת לאחר שעברה לקו רגיל, ביקשה לחזור למסלול "טוקמן" ולכן ניגשה עם המכשיר לחנות הנתבעת כדי לקנות כרטיס "סים" למכשיר אחר שהיה ברשותה. התובעת טענה, כי אכן קנתה את כרטיס ה"סים" ואולם נציגת הנתבעת לקחה בטעות את המכשיר הישן וכשחזרה לברר (לאחר שהסתבר לה כי המכשיר נותר בחנות הנתבעת), טענה הנציגה כי המכשיר נשלח לגריסה. התובעת הוסיפה, כי אותה נציגה הבטיחה לפצותה בסכום 5 שקלים לחודש עד לסך של 360 ₪ וטענה כי למרות זאת לא קיבלה זכות ביתרת הכרטיס של הטוקמן.

2.
הנתבעת הכחישה את הנסיבות הנטענות ע"י התובעת וטענה כי המדובר בעסקת מעבר רשת לצורך קבלת כרטיס "סים" על קו שהיה ברשות התובעת. במסגרת עסקה מסוג זה, יכלה התובעת, לטענת הנתבעת, למסור מכשיר ישן ולקבל הטבה בסך 5 שקלים לחודש כנגד שימוש בזמן אוויר, או לחלופין לא להשיב מכשיר ישן ולא לקבל את ההטבה.
הנתבעת טענה, כי במקרה דנן בחרה התובעת להחזיר את המכשיר הישן ולקבל את ההטבה על סך 5 שקלים וכי התובעת אכן קיבלה הטבה זו.

הנתבעת הוסיפה, כי גם בהשהיית הגשת התביעה, יש כדי להצביע על חוסר הסבירות בטענות התובעת כאילו המכשיר נלקח בטעות ע"י הנתבעת. הנתבעת הדגישה כי המדובר בטענות סתמיות וכי אף סכום הנזק הנתבע לא הוכח. הנתבעת טענה, כי שווי המכשיר אשר לטענת התובעת, עמד בשנת 2000 על 1,200 ₪ עומד כיום על סך של 50 ₪ לכל היותר.

דיון:

3.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתרשמתי מטענות הצדדים, שוכנעתי כי למעט סכום של 180 ₪, לא הרימה התובעת את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח תביעתה.
בהתאם להלכה הפסוקה ולכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה", על התובע החובה להוכיח תביעתו. בהתאם לנטל זה על התובע להוכיח ראש וראשונה את העובדות המשמשות בסיס לתביעתו ואת אחריות הנתבע הנובעת מאותן עובדות.
וראה בהקשר זה רע"א 3646/98 כ.י.ע ובנין נ. מנהל מע"מ פ"ד נז 4 981:

"נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו".

במקרה דנן, טענת התובעת כי המכשיר נלקח בטעות ע"י פקידת הנתבעת, לא הוכחה. התובעת, לא ציינה את שם הפקידה, לא זימנה את אותה פקידה לעדות ואף לא הציגה כל פניה בכתב לנתבעת ממועד סמוך למקרה, במסגרתו העלתה טענה בעניין.
העובדה שהתביעה הוגשה שנתיים לאחר שלטענת התובעת, מכשיר הפלאפון נלקח ממנה בטעות, ללא כל תיעוד בכתב על פניות מטעם התובעת לנתבעת ,בסמוך למועד נטילת המכשיר, מטילות ספק ממשי בגרסת התובעת.
משמדובר בטענה עובדתית ומשהתובעת לא שכנעה כי יש להעדיף גרסתה ברמת הסתברות של 51% על פני גרסת הנתבעת ומשאף נוכח הזמן שעבר ללא כל פניה, גרסתה תמוהה, לא הרימה התובעת את נטל ההוכחה בעניין.

4.
יחד עם זאת, הנתבעת הודתה כי המכשיר הישן נלקח במסגרת שדרוג מעבר רשת וכי התובעת, אשר בחרה להחזיר את המכשיר, לטענתה, הייתה זכאית להטבה של 5 שקלים לחודש למשך 3 שנים. אמנם הנתבעת טענה כי המדובר בהטבה כנגד שימוש בזמן אוויר וכן כי התובעת קיבלה את ההטבה בפועל. אולם, הנתבעת שביכולתה האפשרות להוכיח טענות אלה באמצעות מסמכים (אם מסמכי המבצע המעידים כי המדובר בהטבה כנגד שימוש בזמן אוויר, ואם בחשבוניות המצביעות על מתן ההטבה
), לא המציאה כל מסמך המאשר טענתה בעניין.
התובעת הודתה בחקירתה, כי סכום ההטבה שהובטח לה, עמד על סך של 180 ₪ ולא 360 ₪ כנטען בכתב התביעה (ראה עמ' 4 שורה 27 לפרוטוקול). לפיכך, על הנתבעת ( אשר טענה כי ההטבה ניתנה בפועל ולא הוכיחה טענה זו), לשלם לתובעת סכום זה.

5.
כאמור, התובעת,עליה היה מוטל נטל ההוכחה, לא הוכיחה טענתה כי המכשיר נלקח ממנה בטעות ולפיכך יש לקבל גרסת הנתבעת כי המדובר היה במסירת מכשיר ישן כנגד ההטבה. למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם לו הייתה התובעת מוכיחה טענתה בעניין, הרי שטענות התובעת לעניין שווי המכשיר, או מחיקת השיחות ממנו, היו סתמיות. התובעת לא המציאה כל אסמכתא לעניין סוג המכשיר, או שוויו וכן לא פרטה איזה נזק אם בכלל נגרם לה כתוצאה מ"מחיקת שיחות"(?). במסגרת הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה", כפי שפורט לעיל, על תובע להוכיח, הן את אירוע הנזק והן את נזקו. התובעת לא הוכיחה, לא את האירוע הנטען ולא את הנזק, והעניין היחיד שהוכח כאמור, הינו זכותה להטבה בה הודתה הנתבעת ,אך לא הוכיחה כי ניתנה.

לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 180 ₪ בלבד.
בנסיבות העניין, לא מצאתי לחייב בהוצאות מעבר לסכום האגרה, אשר עמדה על סך של 50₪.

לפיכך, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 230 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.


ניתן היום,
ח' כסלו תשע"ב, 04 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 50489-07/10 אסתר חזן-אלגאלי נ' סלקום בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/12/2011)