פסקי דין על ירדנה הראל | פסקי דין על אברהם הראל | פסקי דין על יאנג בילדינג סיסטם | פסקי דין על תומר זומר זילברמן |

58931-11/10 תאמ     04/12/2011




תאמ 58931-11/10 ירדנה הראל, אברהם הראל נ' יאנג בילדינג סיסטם בע"מ, תומר זומר זילברמן








בית משפט השלום בחיפה



04 דצמבר 2011

תא"מ 58931-11-10 הראל ואח' נ' יאנג בילדינג סיסטם בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופט שלמה לבנוני
, סגן נשיא

התובעים
1.

ירדנה הראל

2.

אברהם הראל

ע"י ב"כ עוה"ד
א. גבאי


נגד

הנתבעים

1. יאנג בילדינג סיסטם בע"מ
2. תומר זומר זילברמן
ע"י ב"כ עוה"ד
שירלי זילברמן



פסק דין


1.
הונחה בפני
י תביעה בסדר דין מהיר על סך 32,850 ₪. בכתב התביעה נטען כי התובעים, בעל ואישה, התקשרו עם הנתבעים בעסקה לרכישת דלתות פנים והרכבתן בביתם שהיה מצוי בהליכי בנייה בישוב נווה אילן, שליד ירושלים. כתב התביעה מפרט את חוסר ההתאמה הנטענת של הדלתות. כתוצאה מכך, ובעקבות משא ומתן ומגעים רבים, ביטלו התובעים את הסכם ההתקשרות שלהם נשוא הדלתות וביקשו להשיב סך 16,998 ₪ ששילמו בגין הדלתות. בעקבות זאת התנהל משא ומתן והתובעים התרצו ליתן הזדמנות נוספת לקיים את ההסכם, ואולם הדבר לא הסתייע.


בגדר כתב התביעה עותרים התובעים, כאמור, להשבת סך 16,998 ₪. עוד הם טוענים כי הם נדרשו להוציא הוצאה כספית על סך 6,800 ₪ בגין שירותי נגר שגרם להתאמת הדלתות ועוד הם טוענים לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 4,500 ₪.

2.
הנתבעים התגוננו בפני
התביעה. נטען, מכל מקום, להעדר יריבות והעדר עילה כלפי הנתבע 2 (להלן – "הנתבע"), שהרי ההתקשרות הייתה רק עם הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת"). הנתבעים הכחישו את ההפרות הנטענות וטענו שלא נפל דופי בפועלה של הנתבעת.

3.
מן הנתונים שבפני
י נהיר כי הוגש כתב תשובה. זה לא נסרק במערכת ואף לא מצוי בתיק הנייר שבפני
י. ועם זאת, וכמבואר בהמשך, דבר זה אינו אמור למנוע את הכרעתי להלן.

4.
הונחו בפני
י תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעים הוגש תצהירו של התובע 2
(להלן – "התובע"). מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע. לימים הסתבר כי כנגד הנתבעת ניתן צו עיכוב הליכים לנוכח בקשה שהוגשה לפירוק הנתבעת (החלטת כב' הנשיאה גילאור מיום 14.9.10). משום כך, כאמור, עוכבו ההליכים כנגד הנתבעת. ככל שעסקינן במסכת היחסים שבין התובעים לנתבע הוחלט כי יינתן

פסק דין
מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. אלו ניצבים בפני
י.

5.
בהעלם ראשון דומה שההסכמה הדיונית בין ב"כ הצדדים מוקשית. שומה עליי, כאמור, להידרש להכרעה ביחסים שבין התובעים לבין הנתבע. ואולם, לכאורה, ההכרעה ביחסים עם הנתבע קשורה קשר הדוק להכרעה לעניין היחסים עם הנתבעת. כך, למשל, ככל שהתביעה כנגד הנתבעת תידחה, אין ספק כי לא יתעורר הצורך לברר את חבותו האישית של הנתבע. ואולם, למשל, ככל שהתביעה כנגד הנתבעת תתקבל, אז תתעורר השאלה האם יש מקום לייחס חבות אישית לנתבע, אם מכוח דוקטרינת הרמת המסך ואם מכוח הוראות חוק אחרות.

6.
משאלו הם פני הדברים החלטתי, ככל שעסקינן בשאלת סכום התביעה, כי סכום זה סביר במירבו, ככל שהייתי נענה לתביעת התובעים. על דרך הפשרה אעמיד אותו על סכום מעוגל של 30,000 ₪.

7.
מורכבים יותר הם פני הדברים, כאמור, ככל שעסקינן בשאלת החבות המהותית בין התובעים לבין הנתבעת. נמצאו לי נימוקים כבדי משקל הן לזכות והן לחובה בעניין זה. לנוכח עיכוב ההליכים כנגד הנתבעת, מובן שאין בדעתי ובסמכותי להכריע בהם. אבהיר, כמובן, כי ככל שעיכוב ההליכים יבוטל, ממילא יחודשו ההליכים בין התובעים לבין הנתבעת. כתוצאה מכך או יזכו התובעים, או יפסידו, בדינם כנגד הנתבעת, בבוא השעה.

8.
ואולם, כאמור, שומה עליי להכריע כאן ועכשיו בתביעה כנגד הנתבע, לנוכח ההסכמה הדיונית האמורה. משום כך, ועל דרך האומדן ולנוכח העובדה שעסקינן ב

פסק דין
על דרך הפשרה, אניח כי שיקולי החבות נגד הנתבעת נאמדים לכדי מחצית. משום כך אעמיד את סכום התביעה הצריך לפנים, לעניינו של הנתבע, על סך 15,000 ₪. משמע, לכאורה, זה הסכום בו אמור הייתי לחייב את הנתבע, לנוכח מאזן הסיכונים והסיכויים כלפי הנתבעת, ככל שהייתי מקבל את מכלול טענות התובעים, לעניין חבותו האישית של הנתבע.

9.
אדרש, איפוא, לעיקר המחלוקת. מרבית השיקולים רובצים לחובת התובעים. מיעוט השיקולים רובץ לזכותם.

10.
עוד בכתב ההגנה נטען כי התובעים לא התיימרו לטעון כל טענות מפורשות, בזיקה לסעיף 6 לחוק החברות החדש. על פיו יש לשקול ייחוס חוב של חברה לבעל מניות בה, ככל שהשימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה כדי להונות אדם או לקפח נושה, או באופן הפוגע בתכלית החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר. משעה שלא נטענו טענות בכיוון זה, פשיטא אף לא הוצגו ראיות בעניין זה.

11.
אכן, העובדה שתאגיד מחויב בדינו עדיין אינה גוזרת, אוטומטית, את חיובו של האורגן. הנתבעת, שהיא תאגיד, פועלת באמצעות בשר ודם, והוא הנתבע. משום כך העובדה שהנתבעת חטאה כלפי התובעים, ולצורך פסק דיני אניח שהיא חטאה כדי 15,000 ₪, עדיין אינה גוזרת את חיובו האוטומטי של הנתבע. שאם לא תאמר כן, הרי כל אימת שתאגיד יחויב בדינו ייגזר חיובו של אותו בשר ודם, שהתאגיד פעל באמצעותו. לא זו בלבד שזה אינו הדין, הדין הוא הפוך.

12.
הדרך המובהקת לחיוב אישי, בהקשר של חבות חוזית, היא על ידי החתמתו של האורגן על ערבות. איש לא מנע מן התובעים לדרוש כי הנתבע יערוב לחיוביה של הנתבעת. ככל שדרישה כאמור הייתה ניצבת, והייתה נענית, פשיטא הדילמה הניצבת בפני
י, לא הייתה קיימת כל עיקר.


נתון זה הולך ומתעצם לנוכח העובדה שהתובע הוא עורך דין. הוא מוחזק, איפוא, כמי שמכיר את הוראות הדין. ואולם ברור שנתון זה הולך ומתעצם לנוכח המתחייב מטענותיהם של התובעים, בתצהיריהם ובסיכומיהם. בין בעלי הדין, כמבואר, נוצר משבר. התובע טוען שרק לנוכח התחייבותו האישית של הנתבע הוא הסכים לתת הזדמנות נוספת לנתבעת. ואולם, דווקא על רקע נתון זה, מצפה הייתי מן התובע כי גם אם ויתר על ערבותו האישית של הנתבע, בתחילת הדרך, יעמוד על כך שעה שהמשבר פרץ בכל עוזו.

13.
ועוד שקלתי לזכות הנתבע את העובדה שהגם שהנתבעת נקלעה להליך של פירוק, הנה לא נשמעה כל טענה, שלא אחת נשמעת בנסיבות אלו, על פיה הנתבע צפה את הסתבכותה הכלכלית של הנתבעת והתקשר בהתקשרויות פסולות. אכן, אף בנסיבות אלו, לעניין שיקול הדעת השיפוטי, יש פנים לכאן ולכאן. אולם משעה שהתובעים אינם טוענים כל עיקר בכיוון זה, מובן שאין להידרש לכך.

14.
שקלתי לחובת הנתבע את היתממותו, אף את הסתירות בגרסתו, לעניין השאלה האם הוא היה מנכ"ל הנתבעת, שזה התפקיד הניהולי הבכיר בה, או שמא היה מנהל מכירות גרידא. מן התכתובת שבפני
י למדתי, בעליל, כי הנתבע חתם כמנכ"ל וזקפתי לחובתו את היתממותו בעניין זה.

15.
עוד זקפתי לחובת הנתבעים שורה ארוכה ונרחבת, הגובלת בעזות-מצח, של הגנבת ראיות לסיכומי טענותיהם. וכך, למשל, מרבית האמור בסעיפים 11-9 לסיכום הטענות, זרועים בנתונים עובדתיים, שלא נמצא להם כל זכר בתצהיר העדות, לרבות העובדה שהנתבע נשוי לאישה הדוברת את השפה הסינית ומנהלת קשרי מסחר ענפים עם סין. אף לרבות העובדה, הנטענת בסעיף 28 לסיכומי הטענות, על פיה הנתבע הוא בחור צנום אשר לא מסוגל להרים דלת או לתקוע מסמרים במשקוף של הדלת. אם הדברים היו חשובים דיים, מן הראוי היה ליתן להם עיגון עובדתי ולא להגניב ראיות, ובצורה כה נרחבת ובוטה.

16.
שקלתי, איפוא, את מכלול השיקולים לזכות ולחובה. משכל אלו עמדו לנגד עיניי, אף לנוכח סמכותי ליתן

פסק דין
על דרך הפשרה, החלטתי לחייב את הנתבע בסכום של 4,000 ₪. לנוכח נתון זה לא יינתן צו לעניין שכ"ט עו"ד, אלא אך לאגרת תביעה יחסית.

17.
לפיכך הנני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעים סך של 4,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 30.11.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, ובצירוף אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעים תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

18.
המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.


ניתן היום,
ח' כסלו תשע"ב, 04 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

_________________________
שלמה לבנוני
, שופט
סגן נשיא









תאמ בית משפט שלום 58931-11/10 ירדנה הראל, אברהם הראל נ' יאנג בילדינג סיסטם בע"מ, תומר זומר זילברמן (פורסם ב-ֽ 04/12/2011)