פסקי דין על ועדה מחוזית צפון | פסקי דין על גבריאל נחמיאס | פסקי דין על אברהם נחמיאס | פסקי דין על חברת יקב רימון בע'מ |

23926-12/09 תוח     05/12/2011




תוח 23926-12/09 ועדה מחוזית צפון נ' גבריאל נחמיאס, אברהם נחמיאס, חברת יקב רימון בע'מ






בפני

כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי
מבקשת

ועדה מחוזית צפון
נגד
משיבים

1. גבריאל נחמיאס

2. אברהם נחמיאס

3. חברת יקב רימון בע'מ
ח.פ 514212463
החלטה

1. החלטה זו ניתנת היום, מאחר ובקשה זו הובאה רק בימים האחרונים לעיוני, לאחר שמותב זה החליף את המותב הקודם שישב בתיק.

2. זוהי בקשה ליתן צו הפסקת בניה ושימוש שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"). בד בבד עם הגשת בקשה זו, הוגש גם כתב אישום נגד המשיבים.

3. המבקשת עותרת להורות למשיבים ולכל מי שבא במקומם ו/או מטעמם ו/או שעובד בשירותם, להפסיק לאלתר את העבודות והשימוש ליקב ואולם מכירות בגוש 14037 חלקות 3, 5, 11, 12, 13 בסמוך לכרם בן זמרה (להלן:"המקרקעין"), ולהימנע מביצוע כל עבודות טעונות היתר ללא היתר, ולהימנע מכל שימוש במקרקעין, שאיננו לפי ההיתר, שאינו תואם את ייעוד הקרקע ו/או את התוכניות שחלות על המקרקעין, וזאת בניגוד להוראות סעיפים 204(א),(ב) ו- (ג) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965.

4. המשיבים התנגדו לבקשה, ותמכו התנגדותם בתצהירו של המשיב מס' 1, מר גבריאל נחמיאס
.

5. ביום 23.05.2010 התקיים דיון בבקשה.

הרקע העובדתי הדרוש לענייננו

6. המשיב 1 הינו אביו של המשיב 2, אשר מחזיקים בפועל של המקרקעין הנמצאים בבעלות המדינה ע"י מינהל מקרקעי ישראל, כאשר המשיב 2 הינו המנכ"ל של המשיבה 3. המשיבים מפעילים במקרקעין בית עסק שעניינו יקב ואולם מכירות של מוצרים שונים.

7. ייעודם של המקרקעין הוא לחקלאות ולנוף כפרי פתוח וחלה עליהם תוכנית ג/6540 למבנים חקלאיים (להלן:"התוכנית").

8. ביום 04.09.05 נתנה הוועדה המקומית לתכנון ובניה מרום הגליל (להלן:"הוועדה המקומית"), היתר בניה לחמותו המנוחה של המשיב 1, להקמת "סככה חקלאית הבנויה מקונסטרוקציית מתכת ומחסן חקלאי בנוי קורות בניה קשיחה וגג קל בשטח כולל 30+250 מ"ר" (להלן:"המבנה").

9. בהמשך, הקים המשיב 1 תוספת בת 600 מ"ר למבנה הנ"ל (להלן:"התוספת"), כאשר בגין הקמתה הוגש נגדו כתב אישום (תיק מס' 181-11-07 , שלום צפת) (להלן:"התיק הראשון") שבעקבותיו הורשע וניתן כנגדו גזר דין, לפיו נצטווה המשיב 1, בין היתר, להרוס את התוספת הנ"ל.
10. למשיב 1 ניתנה ארכה ראשונה למועד ביצוע ההריסה. בעקבות ארכה נוספת בת 90 ימים לביצוע ההריסה הנ"ל, הוגש על ידי המבקשת ערעור לביהמ"ש המחוזי בנצרת (עפ"א 112/10) שבהחלטתו ציווה על הריסת התוספת הנ"ל, וזאת עד ליום 27.05.10.

11. ביום 05.03.06 הגישו המשיבים לוועדה המחוזית לתכנון ובניה (להלן:"הוועדה המחוזית") בקשה שלשונה כלהלן: "לגיטימציה לסטייה מהיתר קיים בקשה לשימוש חורג ליקב, בית אריזה ואולם מכירות". בקשה זו נדחתה ביום 18.07.07 ע"י הוועדה המחוזית.
12. בנוסף, ביום 29.05.08 החליטה הוועדה המחוזית לדחות תוכנית מפורטת, אותה יזמו המשיבים, לשינוי ייעוד המקרקעין לאטרקציה תיירותית.

13. תוכנית אחרונה שהוגשה לועדה המחוזית לשינוי ייעוד המקרקעין מחקלאי/נוף כפרי, לייצור ועיבוד חקלאי, לא התקבלה, כפי שיוסבר בהמשך.

14. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי בתקופות הנ"ל בוצעו במקרקעין פעולות בניה נוספות ושימוש מסחרי ליקב, אולם מכירות של מוצרי יין, שמן, קוסמטיקה, מוצרי בריאות מרימונים וכד'. פעילות הבניה הבלתי חוקית היתה כלהלן:

א. ביום 29.06.07 או בסמוך לכך בוצעו במקרקעין, בניית פרגולה מעץ, בשטח כולל של כ-40 מ', בחזית הצפונית של המבנה, בנוסף לסככה עשויה קונסטרוקצית מתכת וקירות פלסטיק בשטח כולל של כ-25 מ', שמשמשת לאחסון חביות, הכל ללא היתר בניה, ובניגוד לייעוד הקרקע.

ב. במהלך שנת 2007 בוצעו במקרקעין תוספת למבנה שלעיל, עשויה פח וברזל, בשטח כולל של כ – 440 מ"ר, הכל ללא היתר בניה, ובניגוד לייעוד הקרקע.

ג. ביום 27.08.09 או בסמוך לכך בוצעו במקרקעין הכשרת קרקע, פריצת דרך, שפיכת מצע אספלט לכביש באורך של כ 800 מ' , וברוחב של כ 3 מ', חנייה, בשטח כולל של כ- 7,944 מ"ר הכל ללא היתר בניה, ובניגוד לייעוד הקרקע.
טענות הצדדים

טענות המבקשת

15. המבקשת טוענת כי ישי בידיה ראיות טובות לכאורה לביצוע העבודות והשימושים המפורטים בבקשה, לרבות הודעת הנאשם/המשיב 1, הודעות בעלי תפקידים במושב כרם בן זימרה, דוח"ות, צילומים, מסמכים תכנוניים (בקשות, היתרים, תוכניות מפורטות מוצעות) תיק בימ"ש, מידע תכנוני ומסמכים נוספים.

16. הוסיפה המבקשת וטענה כי, ככל שמדובר בסעד ביניים בהליך פלילי, שנסמכת על חומר ראיות רב, ואשר לצורך ההכרעה בה נדרשות ראיות ברמה הלכאורית בלבד, מבוקש לעיין בתיקי הראיות, כפי שנעשה בבקשה למעצר עד תום ההליכים.

17. עוד טענה המבקשת כי, תכלית הצו לפי סעיף 239 לחוק היא תכלית מניעתית שמטרתה הראשית, להפסיק התמשכות העבירה מוקדם ככל הניתן, כאשר על אף שלעיתים ההשלכות הכלכליות הטמונות בהחלטה לפי הסעיף הנ"ל משמעותיות ביותר, אולם אין בכך כדי להפוך את ההליך לעונשי.

טענות המשיבים

18. לטענת המשיבים, הבקשה נגועה בחוסר ניקיון כפיים, בחוסר תום לב ובניסיון לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, וזאת כאשר המבקשת בחרה להסתיר במכוון מפני ביהמ"ש, את קיומו של הליך משפטי בינה לבין המשיב בבימ"ש השלום בצפת, שיש בו כדי לאיין את בקשתה.

19. עוד טענו המשיבים כי, מקום שטרם סיים ביהמ"ש השלום בצפת, שישב ראשון על המדוכה, את תפקידו בהליך הדומה להליך עסקינן, ראוי וצודק להעביר את התיק לבימ"ש השלום בצפת לדון בו.

20. הוסיפו המשיבים וטענו כי מאז מתן גזר הדין בתיק הנ"ל הגישו המשיבים לוועדה המקומית בקשה לשינוי ייעוד המקרקעין מחקלאות/נוף כפרי פתוח, לייצור ועיבוד חקלאי, מן הטעם לפיו מדובר ביקב המשמש לייצור ועיבוד חקלאי של גידולי רימונים, בעלי זן ייחודי, אשר הסתבר כי הינם בעלי תכונות מרפא המסייעות בריפוי של מחלות קשות.

21. בדיון שהתקיים בבקשה ביום 23.05.10 הוסיף ב"כ המשיבים כי מהעסק נשוא כתב האישום מתפרנסות עשרות משפחות, באזור המוגדר כאזור מוכה אבטלה.

22. המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה, ולהורות על העברת התיק לבית משפט השלום בצפת.

דיון ומסקנות

23. תחילה ובטרם אדון לגופה של הבקשה אציין כי, אין מקום להיעתר לבקשת המשיבים להעברת התיק לדיון בפני
בימ"ש השלום בצפת, מהטעם שעוד ביום 09.07.08 נגזר דינו של הנאשם בתיק הראשון בביהמ"ש בצפת, בעקבות הכרעת הדין שניתנה ביום 08.04.08, כאשר בעקבות ערעור שהוגש על גזר הדין, חויב המשיב 1 לבצע את ההריסה, עד לתאריך 27.05.10, ובכך הסתיימו ההליכים בתיק הראשון, שכאמור נדון בפני
המותב שישב בביהמ"ש בצפת.

ולגופה של הבקשה;

המסגרת הנורמטיבית:
24. סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"(א) נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי), ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט.

(ב) משניתן צו הפסקה שיפוטי או הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט להורות למוסדות התכנון להימנע מלטפל בבקשה להיתר נושא צו ההפסקה או כתב האישום עד לגמר ההליכים בבית המשפט".

25. צווי ההפסקה הם מניעתיים ביסודם, ומטרותיהם להפסיק בהקדם את פעולות הבנייה והשימוש הבלתי-חוקיים במקרקעין. סעיף 239 לחוק נועד ליתן לרשויות מענה מיידי נוכח ביצוע עבירה, על מנת להביא להפסקת העבירה בשלב מוקדם ככל שניתן.

26. במה דברים אמורים? בעיקר בבניה ללא היתר הקובעת עובדות בשטח, ואשר אי הפסקתה המיידית מאפשרת השלמת הבניה, איכלוס הנכס ושימוש בו תוך פגיעה קשה בשלטון החוק. כך גם כאשר מדובר בשימוש שלא כדין או ללא היתר במקרקעין, שאף בהם יש משום פגיעה בשלטון החוק ובאינטרס הציבור.

27. על מטרתו של צו שיפוטי לפי סעיף 239 נאמר ברע"פ 631/06 מיכאל אשר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו):

"הנה כי כן, בית-משפט השלום היה רשאי להורות על הפסקת השימוש במקרקעין נושא בקשה זו, גם לפני הגשתו של כתב אישום. באשר לפגיעה הנטענת בהגנתם של המבקשים, הרי ששעתן של טענות אלו תהא במסגרת משפטם. ועוד, צו להפסקת השימוש במקרקעין אינו סנקציה עונשית המוטלת בגין הפרת הוראותיו של חוק התכנון והבניה. מטרתו של הצו הינה להפסיק את הפרתן המתמשכת של הוראותיו של חוק זה מוקדם ככל שניתן".
28. על רמת ההוכחה הדרושה למתן הצו, על הקשר בין הצו לבין הגשת כתב אישום ועל התכלית המניעתית המונחת בבסיסו, נאמר ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 47/07 תימור מור נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעת אלונים (פורסם בנבו):

"מלשון הסעיף עולה, כי מטרת צו ההפסקה השיפוטי הינה להקפיא את הבניה כאשר לבית המשפט נתונה סמכות לבטל או לשנות את הצו בהתאם למתחייב מהנסיבות. לא עולה מלשון הסעיף, כי תוקף צו ההפסקה השיפוטי מותנה בהגשת כתב אישום. ואכן הלכה היא כי יש לראות בהליך של צו הפסקה שיפוטי, הליך ביניים אשר מטרתו הינה "להקפיא את הבניה בעודה באיבה כשנעשית חריגה מההיתר או מהתכנית עד אשר יתברר הענין לגופו בתיק העיקרי שענינו כתב אישום על בניה שלא בהתאם להיתר או לתכנית" (ראו ע"פ 377/87 קלקא נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 673, 682-683). מכאן, שבבסיס הסעיף עומדת תכלית מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית. מאחר שמטרתו של צו ההפסקה השיפוטי הינה הקפאת המצב הקיים, נקבע בתקנה 3 לתקנות, כי צו הפסקה שיפוטי יכול שיינתן על פי המבקש בלבד ורמת ההוכחה הנדרשת הינה קלושה למדי ודי בכך ש"יש למצהיר יסוד סביר להניח שמבוצעת במקום עבודה".

29. נקבע, כי בשל התכלית המניעתית של סעיף 239 ולאור נטל ההוכחה הדרוש לשם מתן צו כאמור, אין להפוך את הצו לסעד עיקרי והוא יישאר צו זמני, עד אשר תוכרענה טענות הצדדים לאחר ניהול הליך פלילי כהלכתו לאחר הגשת כתב אישום.

30. כאמור, בית המשפט יכול להעניק צו לפי סעיף 239 אף בטרם הוגש כתב אישום, אולם אין הצו עומד כצו סופי המנותק מכתב האישום. על כן, אף כאשר ניתנו צווים בטרם הוגש כתב אישום, התנה בית המשפט את המשך קיומו של הצו בהגשת כתב אישום תוך תקופה קצובה (ראו לעניין זה האמור בפסק דינו של כבוד השופט ר' שפירא בע"פ 2508/07 מדינת ישראל נ' קיבוץ יגור ואח' (פורסם בנבו).

מן הכלל אל הפרט

31. המשיבים בנו בסמוך לסככה החקלאית שנבנתה כדין, בהתאם להיתר שניתן עוד ביום 04.09.05, מבנים נוספים, לרבות פרגולה מעץ, סככת קונסטרוקציית מתכת וקירות פלסטיק, הוספת פח ברזל בנוסף להכשרת קרקע, פריצת דרך ושפיכת מצע אספלט, ומשתמשים במקום ליקב, בית אריזה ואולם מכירות, הכל ללא היתר כדין, ובניגוד לייעוד המקרקעין, שכאמור הינו לחקלאות ולנוף כפרי פתוח.

32. מתוספות הבניה שבוצעו, וכן מהפעילות שנעשית במקרקעין ניתן להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתמונות שצורפו כנספח ג' לבקשה, אשר לגביהם לא הועלתה כל הסתייגות מטעם המשיבים.

33. כמו כן, יש לציין כי המשיבים הגישו לוועדות התכנון והבניה בקשות חוזרות ונשנות לאפשר שינוי הייעוד ו/או שימוש חורג למבנה, אך בקשותיהם נדחו. הוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה מיום 18.07.07 (נספח א' לבקשה) בין היתר, כלהלן:

"..נוסיף עוד כי במרחק של כ-300 מ' בקו אוירי משטח הבקשה נמצא אזור התעשיה דלתון שאושר במסגרת תוכנית מפורטת ג/12428 ולדעת הועדה המקום להקמת מבנים מסוג זה הינו באזור התעשיה. לאור כל האמור ברור כי הבקשה מנוגדת למדיניות הועדה המחוזית בדבר שמירה על שטחים פתוחים ולמגמת התכנון כפי שאושרה התמ"א.."

34. כמו כן, בהחלטת הוועדה שנתקבלה בעקבות ישיבתה מיום 15.01.09 לשינוי ייעוד המקרקעין לאטרקציה תיירותית, (נספח ב' לבקשה), נדחתה בקשת המשיבים לשינוי ייעוד הקרקע האמור.

35. כך גם בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בעפ"א 112/10 אישר כב' ביהמ"ש כי התוכנית שהוגשה על ידי המשיב בערעור הנ"ל, המשיב 1 בבקשה דנן, אינה עומדת בתנאי הסף להגשתה, וכי הסיכוי להצלחת הליך שינוי הייעוד אינו רב, ובכך נשאר ייעודם של המקרקעין, נכון להיום, על כנו, ללא כל שינוי.

36. ככלל, החוק העניק סמכויות לרשויות לפעול בדחיפות תוך שימוש בכללי פרוצדורה מהירים כדי למנוע שינוי המצב הקיים בניגוד לחוק ולמנוע הנצחת העבירה (למשל על ידי בניה נוספת וביסוס הבניה הבלתי חוקית , הרחבתה והשלמתה). שימוש במקרקעין בניגוד לחוק (תחילת שימוש בכלל, או תחילת שימוש שונה) השתהות הרשות בנקיטת אמצעים מהירים וחוקיים, יש בה כדי לסכל את האפשרות להשתמש בצווי הפסקה שיפוטיים, והפנייה לשימוש בהליך שיפוטי רגיל, דהיינו, הגשת בקשה/כתב אישום שמיעת הצדדים, ומתן

פסק דין
. העובדה שהמשיבים ביצעו את העבירות, אינה מקנה להם זכות להמשיך לבצע את העבירות ואינה מכשירה את ביצוע אותן עבירות.

37. עבריין המפר את הוראות חוקי התכנון והבניה, אינו יכול להיאחז בטענה של "מאזן הנוחות", במיוחד כאשר מדובר בהפרה גסה של חוקי התכנון והבניה, בהיקפים גדולים ומתוך ידיעה על הפרת חוקים אלו.

38. במקרה דנן, אין מחלוקת כי השימוש החורג עומד בניגוד לדינים הנוגעים לתכנון ולבניה, כאשר בדיון מיום 23.05.10 אף ציין ב"כ המשיבים כי היקב קיבל הקצאת קרקע באזור התעשייה "דלתון", אך המבקשים זקוקים לזמן לצורך הוצאת ההיתרים הדרושים לבניה, כאשר יש לקחת נתון זה בחשבון בנוסף להיות העסק מקור פרנסה של משפחות רבות (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 7-12). משמע בפיו של ב"כ המשיבים קיימת הודאה בדבר אי חוקיות המבנים נשוא הבקשה.

39. במאמר מוסגר אומר, כי המשיבים השיבו לכתב האשום אשר הוגש נגדם בד בבד עם הגשת בקשה זו, כפי שציינתי בתחילת החלטתי, ובתשובה לכתב האישום הודו המשיבים כי ביצעו את עבודות הבנייה המיוחסות להם בכתב האישום ובבקשה זו ובשימוש בעבודות אלו, כשאין בידיהם היתר כדין, כאשר המחלוקת היחידה שלהם הינה לעניין הגדרת המונח שימוש חורג.

40. באשר לטענת המשיבים כי מהעסק מתפרנסות משפחות רבות באזור הגליל, הנני להפנות לרע"פ 1520/01 - יעקב ורות שוויצר נ' יו"ר הוועדה המחוזית שבמסגרתו נדון מקרה בו ניתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, שנועד להפסיק את השימוש למגורים בשבע דירות מגורים - קוטג'ים - שהוקמו בעין חמד, כחלק מפרויקט רחב יותר שעד עתה נבנו בו שבעה מבנים דו-משפחתיים, 14 יחידות דיור. אומרת כב' השופטת ביניש כדלקמן:

"לסיום נאמר, כי מצוקתם של המבקשים מובנת היא. המשמעות של הוצאת צו הפסקה שיפוטי מכוח סעיף 239 לחוק היא, כי לא יוכלו להמשיך להתגורר בדירות שרכשו במיטב כספם. ואולם אין מנוס מן התוצאה שאליה הגענו. אין להשלים עם הזלזול בחוקי התכנון ובהליכים הנדרשים על פיהם - זלזול שהפך כמעט לנורמה מקובלת בחברתנו. הגנת הסביבה ושמירה על נכסי נוף השייכים לציבור הינם ערכים חשובים הראויים לכיבוד. דיני התכנון נמנים עם הכלים שיצר המחוקק כדי להבטיח את ההגנה על ערכים אלה; על כן, ועקב עוצמתם של האינטרסים העומדים מנגד, מצווים מוסדות התכנון למלא את חובתם ולשמש כבלם אל מול הפרות החוק."

41. בזיקה לאומר לעיל, הנני לציין כי אין בנזק שייגרם למשיבים, כדי להימנע מהטלת צו המונע הפרת הוראות חוקי התכנון והבניה.

סוף דבר

42. לאור כל האמור לעיל, ניתן בזה כנגד המשיבים צו להפסקת ביצוע עבודות בניה ללא היתר במקרקעין נשוא הבקשה. הצו ייכנס לתוקף באופן מיידי, ויהיה בתוקף כל עוד לא הוצא היתר כדין.

43. כן, ניתן בזה כנגד המשיבים צו להפסקת השימוש במבנים ובמקרקעין נשוא הבקשה ביקב ואולם מכירות, אשר ייכנס לתוקף בעוד חודש מהיום, זולת אם יהיה בידיהם היתר כדין. חשוב להדגיש, כי החלטה זו ניתנת לאחר שחלפה שנה וחצי מיום קיום הדיון, וסביר להניח כי זמן זה הינו מספיק לצורך התארגנות המשיבים.

44. המבקשת זכאית להיעזר במשטרת ישראל, על מנת לאכוף את הצווים דלעיל, ככל שיידרש.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים לאלתר.
ניתנה היום, ט' טבת תשע"ב, 05 דיצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בבית שאן
תו"ח 23926-12-09 צפון נ' נחמיאס ואח'

תיק חיצוני:
1 מתוך 12








תוח בית משפט שלום 23926-12/09 ועדה מחוזית צפון נ' גבריאל נחמיאס, אברהם נחמיאס, חברת יקב רימון בע'מ (פורסם ב-ֽ 05/12/2011)