פסקי דין על עדי נחום | פסקי דין על אמיר תורג'מן

15198-06/11 הפב     11/12/2011




הפב 15198-06/11 עדי נחום נ' אמיר תורג'מן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



הפ"ב 15198-06-11 נחום נ' תורג'מן






בפני

כב' השופטת
שבח יהודית


המבקש

עדי נחום
ע"י עו"ד ריקה לביא-אילן


נגד

המשיב
אמיר תורג'מן
ע"י עו"ד אושרי דהן ואח'




פסק דין



בפני
בקשה לביטולו של פסק בורר משלים אשר ניתן על ידי הבורר, עו"ד איתן שמואלי, ביום 8.5.2011.

1.
בין המבקש לבין המשיב התקיימה מערכת עיסקית על דרך פעולה משותפת לגיוס הון עבור חברות בתחילת דרכן, תוך הבנה בדבר חלוקת העמלות שתיגזרנה מעסקאות גיוס ההון, בחלקים שווים בין המבקש לבין המשיב.

בפועל, ובטרם הופסקה הפעילות המשותפת, הצליחו בעלי הדין לגייס הון עבור חברה בשם פימי אגרו קלינטק אינק (להלן: "עסקת פימי").
כן, מעורבת במחלוקת חברה בשם אפסטוס טכנולוגיות בע"מ אשר אף העמלה בגינה, שנויה במחלוקת (להלן: "עסקת אפסטוס").

2.
המחלוקת שהתגלעה בין בעלי הדין נבעה מטענת המבקש לפיה המשיב אמור להעביר לו את חלקו בעמלת עסקת פימי, ומנגד, מטענת המשיב לפיה המבקש אמור לחלוק עימו את העמלה בגין עסקת אפסטוס.

בעלי הדין הסכימו לפנות להליך בוררות בפני
הבורר עו"ד איתן שמואלי (להלן: "הבורר"), הגם שידעו כי הבורר מייצג את המשיב. בהתאם להסכמה זו נחתם על ידם, ביום 26.4.2011, שטר הבוררים הראשון המסמיך את הבורר "לשמש כבורר בחילוקי הדעות ביניהם בקשר עם השותפות העסקית ביניהם".

3.
הבורר קיים דיון המתועד בפרוטוקול מפורט. (נספח ג' לבקשת הביטול).

ביום 1.5.2011 הוציא הבורר תחת ידיו פסק בורר מנומק (להלן:"פסק הבורר") המתייחס הן לעמלה בגין עיסקת פימי והן לעמלה בגין עיסקת אפסטוס.

פסק הבורר קובע שהמבקש יהא זכאי למחצית העמלה בגין עיסקת פימי בתנאי וכנגד שיתופו של המשיב במחצית העמלה שיקבל המבקש בעסקת אפסטוס. וכקבוע בפסק הבורר:


"כפוף לאמור להלן, עדי זכאי לקבל מאמיר מחצית מן העמלה בעסקת פימי. עדי יהיה זכאי להודיע לאמיר תוך 7 ימים ממועד מסירת פסק בוררות זה למי מן הצדדים כי הוא מסכים ומתחייב לשתף את אמיר במחצית מן התקבולים ו/או הזכויות מכל סוג שיקבל עדי בעיסקת אפסטוס ...

לא הודיע עדי לאמיר הודעה כאמור עד המועד האמור, או הודיע שאין הוא מוכן לשתף את אמיר בעסקת אפסטוס, תתבטל זכותו לקבל חלק כלשהו מן העמלה בעסקת פימי".

4.
הצדדים, או מי מהם,
לא היו שבעי רצון מן האופן בו נתן הבורר את פסק הבורר, שכן הוא לא פסק במחלוקת באופן סופי, אלא הותיר את ההכרעה במהלכים לביצוע בידיהם של בעלי הדין. משכך, הסכימו הצדדים לפנות לבורר בשנית ולבקש ממנו שיפסוק במחלוקת באופן סופי מבלי להתנות תשלום כזה או אחר בפעולה כזו או אחרת של מי מהצדדים.

ביום 1.5.2011 חתמו בעלי הדין על שטר בוררות נוסף בו נאמר, בין היתר:
".... הצדדים מבקשים להסמיך את הבורר לפתור את חילוקי הדעות ביניהם בקשר עם ביצועו של פסק הבוררות ..."

5.
ביום 8.5.2011 ניתן על ידי הבורר פסק בוררות משלים (להלן: "הפסק המשלים"), בו נקבע בין היתר:
"הודעתו של עדי לפיה אין הוא יכול לשתף את אמיר בעסקת אפסוס כמוה כהודאה מטעמו לפיה אין הוא מוכן לשתף את אמיר בעסקה על פי האמור בסעיף 2 לפסק הבוררות מיום 1.5.2011. לפיכך יש לראות את עדי כמי שאינו מוכן לשתף את אמיר בעסקת אפסוס.
אשר על כן יחול האמור בסיפא לסעיף 2 לפסק הבוררות מיום 1 במאי 2011, ועדי אינו זכאי לקבל חלק כל שהוא מן העמלה בעסקת פימי".

6.
על פסק בורר משלים זה מלין המבקש.

לטענתו, חרג הבורר מסמכותו, דבר המהווה עילת ביטול לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). נטען כי הבורר סבר בטעות כי הצדדים פנו אליו כדי שיכריע בשאלת קיומו של פסק הבוררות הראשון, בעוד שלמעשה ביקשו הצדדים כי הבורר יכריע במחלוקת שביניהם באופן שונה מן האופן בו הוכרעה המחלוקת בפסק הבוררות הראשון.
עוד נטען כי פסק הבורר המשלים חורג מהסמכות שהוקנתה לבורר בסעיף 22 לחוק הבוררות המגביל את הבורר לתקן את הפסק בהינתן המקרים המנויים בסעיף זה, כגון טעות סופר, טעות קולמוס, השמטה וכיוצ"ב.
למבקש אף טענה נוספת לפיה נהג הבורר במשוא פנים כלפיו, משהיה נתון במצב של ניגוד עניינים לאור היכרותו את המשיב, אשר זכה ליחס מפלה לעומת המבקש.


דין הבקשה להדחות.

7.
בטענת המבקש לפיה חרג הבורר מסמכותו אין כל ממש.

כעולה משטר הבוררות השני ומפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני
הבורר לאחר מתן פסק הבורר הראשון, ביקשו בעלי הדין כי פסק הבורר יקבע סעד אופרטיבי סופי, מבלי שיהיה תלוי בהתנהגות כזו או אחרת של מי מהצדדים.

מהפרוטוקול עולה כי הצדדים הודיעו לבורר: "הצדדים מבקשים לקבל החלטה ברורה".

בשטר הבוררות השני אף ציינו הצדדים בלשון ברורה אשר איננה משתמעת לשני פנים, כי הם מבקשים פסיקה סופית שתאפשר את ביצועו של הפסק הראשון: "הצדדים מבקשים להסמיך את הבורר לפתור את חילוקי הדעות ביניהם בקשר עם ביצועו של פסק הבוררות."

הנה כי כן, בניגוד לטענתו של המבקש, הסמיכו הצדדים את הבורר להשלים את הפסק על דרך מתן החלטה אופרטיבית באשר לדרך ביצועו.

משהצדדים חתמו על שטר בוררים נוסף לאחר מתן הפסק הראשון, בו הסמיכו את הבורר ליתן פסק משלים, אין מקום להפניה לסעיף 22 לחוק הבוררות הדן בתיקונים טכניים בלבד, כגון: טעות קולמוס, השמטה וכו', והבורר לא היה כבול כלל בהוראות סעיף זה.

8.
יתרה מכך, פסק הבוררות המשלים זהה למעשה לפסק הבוררות הראשון, באשר תוצאת השניים הינה אחת. בפסק הבוררות הראשון התלה הבורר את מחצית העמלה שיקבל המבקש מעסקת פימי, בתשלום למשיב מחצית מעמלה שיקבל המבקש בעסקת אפסטוס.

משבמהלך הבוררות המשלימה הצהיר המבקש "ברחל בתך הקטנה" כי איננו יכול לשלם למשיב חלק מעמלת עסקת אפסטוס, וכדבריו: "עדי: זה בלתי אפשרי להכניס את אמיר לעסקה. אמיר לא רלבנטי מאחר שההלוואה היא מול בנק ..... יש מצב אובייקטיבי. הכל בידיים של רוני אילן ורוני לא צד בסיפור", תרגם הבורר את הפסיקה ההצהרתית, נשוא פסק הבורר הראשון, לפסיקה אופרטיבית.

משהמבקש הצהיר שאיננו יכול לחלוק בעסקת אפסטוס, דהיינו, אינו יכול לקיים את התנאי המתלה,
קבע הבורר כי אף אינו יכול לקבל את חלקו בעסקת פימי.

יתרה מזו, גם אם הייתי מורה על ביטולו של פסק הבורר המשלים, התוצאה היתה זהה, שכן פסק הבורר הראשון היה נותר על כנו, ולפיו המבקש ממילא מאבד את זכאותו לעמלה אם לא יודיע תוך 7 ימים כי הוא חולק עם המשיב את עמלת עסקת אפסטוס, והמבקש הרי הצהיר שאינו יכול לעשות כן.

9.
אף לא מצאתי כל טענה בדבר משוא פנים.
המבקש ידע גם ידע על הקשר בין הבורר לבין המשיב. קשר זה צויין מפורשות בסיפא לשטר הבוררות הראשון: "מה עדי נחום
מודע לכך שהבורר מייצג את אמיר תורג'מן
בעסקה ואין בכך להבנתו להפוך את הבורר לנגוע בניגוד עניינים".
משהמבקש ידע על הקשר ואף על פי כן סבר כי הבורר כשיר לשמש כבורר המחלוקת בינו לבין המשיב, לא ילין אלא על עצמו בלבד ולא ישמע בשלב הזה בטענה נוגדת.

למעלה מן הצורך אף יצויין כי פסק הבורר הינו הגון לכאורה, משקבע כי המבקש ישאיר ברשותו את מלוא עמלת עסקת אפסטוס, כאשר מנגד המשיב ישאר עם מלוא עמלת עסקת פימי.

10.
התוצאה היא שהבקשה לביטול פסק הבורר המשלים נדחית.
המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך 20,000 ש"ח אשר ישאו ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין באם לא ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום,
ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.











הפב בית משפט מחוזי 15198-06/11 עדי נחום נ' אמיר תורג'מן (פורסם ב-ֽ 11/12/2011)