פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ | פסקי דין על אברהם בן יוסף

18454-01/10 תט     11/12/2011




תט 18454-01/10 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אברהם בן יוסף








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בהרצליה



ת"ט 18454-01-10 בנק לאומי לישראל בעמ נ' בן יוסף

תיק חיצוני
:
2605810099




בפני

כב' הרשם
צחי אלמוג

התובע
בנק לאומי לישראל בע"מ


נגד

הנתבע
אברהם בן יוסף



החלטה
(התנגדות לביצוע שטר)


התובע הגיש לביצוע
18 שיקים כלדקמן:


1
1934
9,000.00
15/08/2007
הבנלאומי
021
0409559350
2
1933
11,448.07
08/08/2007



3
1932
10,000.00
01/08/2007



4
1840
11,447.80
09/07/2007



5
1801
11,447.80
15/06/2007



6
1947
7,257.07
28/10/2007



7
1943
10,000.00
21/10/2007



8
1942
10,000.00
14/10/2007



9
1941
10,000.00
07/10/2007



10
1940
10,000.00
30/09/2007



11
1935
11,447.07
22/08/2007



12
1991
10,000.00
29/12/2007



13
1990
11,447.80
15/12/2007



14
1989
7,000.00
06/12/2007



15
1988
10,000.00
27/11/2007



16
1987
11,447.80
15/11/2007



17
1946
10,000.00
11/11/2007



18
1945
10,000.00
04/11/2007




השיקים נמשכו על ידי הנתבע על חשבונו בבנק הבינלאומי לפקודת חב' רמות. בגב השיקים חתימת היסב של רמות והם חוללו מהסיבה שניתנה הוראת ביטול.

הנתבע טוען כי בחודש מרץ 2008 נתבע על ידי רמות, הנפרעת בשיקים, בגין עסקת היסוד ביחס לסחורה שנטען כי סופקה לו, כאשר השיקים היו חלק מאותה תביעה ואף צורפו אליה. הנתבע טען בכתב הגנתו באותה תביעה כי התמורה נכשלה כשלון מלא וכי השיקים היו על תנאי שלא שהתקיים. הצדדים הופנו לגישור והוסכם כי הנתבע ישלם לרמות 90,000 ₪ לסילוק התביעה וכל המחלוקות שבין הצדדים. הסכם הגישור קיבלת תוקף של

פסק דין
ביום 7.6.09 ולכן טוען הנתבע כי פסק הדין בלע את העילה השטרית שבתיק זה, ולא ייתכן כי ייתבע פעמיים בגינה. התובע הוא חליפה של רמות ואינו יכול לתבוע מכוח השיקים וכי פסק הדין מקים מעשה בי דין.

ביחס לשיקים עצמם, טוען הנתבע כי הם ניתנו כבטחון ועל תנאי לאספקת סחורה והבטחת מחיר ועל רמות נאסר לסחר את השיקים, וכי סיחורם לבנק מהווה קנוניה. הבנק אינו אוחז כדין בשיקים מאחר שלא ייתכן כי רמות תבעה על פיהם וצירפה את צילומיהם כנספחים לכתב התביעה ולפתע מחזיק בהם היום התובע וטוען לאחיזה כשורה. עוד הוא טוען כי ההיסב אינו תקין, שכן שם הנפרעת על גבי השיקים הוא "חברת רמות"
וחותמת ההיסב היא "רמות חברה לחקלאות ואספקה חקלאית בע"מ". בנוסף, מאחר ורמות תבעה אותו במרץ 2008 ואחזה בשיקים באותו הזמן הרי שחתימת ההיסב אינה הסבה לבנק אלא בסה"כ אישור על הצגת השיק והפקדתו בחשבון רמות. ביחס לחלק מן השיקים טוען הנתבע כי הם היו משורטטים ונרשמו לפקודת רמות בלבד ולכן אין מדובר בשיקים סחירים.

התובע ויתר על חקירת הנתבע והצדדים סיכמו טענותיהם בקצרה בתום הדיון.

כדי לקבוע, שהתובע אוחז כשורה בשטר, חייב בית המשפט להשתכנע, בין היתר, על פי הוראות סעיף 28(א)(2) לפקודה, כי התובע נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה (ראה ע"א 364/83, ונדה מזרחי נ' פרדי יעקובי, פ"ד מא(3), 402)). השאלה האם המשיב הינו אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשת רשות להתגונן ועל בית המשפט לשמוע ראיות בעניין.


הלכה היא כי די לנתבע המבקש רשות להתגונן כנגד תובענה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, שיראה הגנה שהיה מעלה כנגד הצד הסמוך. הגנה זו פוגמת בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם
לעניין צד השלישי, שאליו סוחר השטר. משמעלה הנתבע הגנה לכאורה כנגד תביעתו של צד קרוב צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות ולהוכיח את אחיזתו בשטר כשורה. בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט לא ידון בסוגיה זו ויניח אותה להכרעת בית המשפט שידון בתיק לגופו, שכן הדבר מחייב עדות מטעם האוחז בדבר מתן תמורה בתום לב, כאמור בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, 235-237. ע"א 218/66 חביה ואח' נגד גליק, פ"ד כ(4)63, 67. ע"א 366/65 תימור חברה להנדסה ובנין בע"מ נגד מ. אנגלרד חרושת ברזל בע"מ, פ"ד יט(4) 229).

במקרה דנן, ובהעדר חקירה, לא נסתרה אף אחת מטענות הנתבע. התובע לא הוכיח מתי סוחרו אליו השיקים ומהם התמורה או הערך שנתן לצורך רכישת מעמד בהם.
בדקתי את התיק בו הגיעו הנתבע ורמות להסדר (769-03-08, להלן – תביעת רמות) ומצאתי כי מתוך 18 השיקים שהוגשו לביצוע על ידי התובע בתיק נשוא התנגדות זו, ישנם 17 שיקים החופפים לתביעת רמות. כזכור, הנתבע ורמות הגיעו להסדר, ומאחר והשיקים היו חלק מעילת התביעה של רמות, הרי שהדעת נותנת כי עם קיומו של ההסדר, היה על רמות להשיב את השיקים לנתבע, ולא לסחרם הלאה. לא ברור האם ההסדר קויים או לא. תיק ההוצאה לפועל, כאן, נפתח ביום 29.6.09, בעוד שההסכם בתביעה רמות הוגש לאישור בית המשפט עוד ביום 7.6.09 ואושר באותו יום. מכאן, שלא ברור האם סיחור השיקים לבנק היה בתום לב וכדין על ידי רמות: לא ברור האם השיקים היו בידה בעת הגשת התביעה או שכבר היו
בידי הבנק והאם פעלה בתום לב אגב סיחור השטרות ומתי סיחרה אותם. התנהלות רמות והבנק מצריכה בירור עובדתית מעמיק באשר לשאלת הסיחור, מועדו, מעמדו של הבנק ושאלת תום ליבו.


לאור כל האמור לעיל יש לקבל את ההתנגדות. המזכירות תקבע מועד ומותב לדיון ותודיע לצדדים.

ההחלטה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 18454-01/10 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אברהם בן יוסף (פורסם ב-ֽ 11/12/2011)