Google

מדינת ישראל - יעקב ברדוגו

פסקי דין על יעקב ברדוגו

36338-07/10 פ     07/12/2011




פ 36338-07/10 מדינת ישראל נ' יעקב ברדוגו




לך






בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 36338-07-10 מדינת ישראל
נ' ברדוגו



07 דצמבר 2011



36363-07-10

בפני
כב' השופטת איטה נחמן


המאשימה
מדינת ישראל


נגד

הנאשם
יעקב ברדוגו


<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד מיכל בן דוד
הנאשם וב"כ עו"ד ירון פורר

<#3#>
גזר דין

1.

הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן המייחס לו 2 עבירות איומים, עבירה על סעיף 192 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, עבירה על סעיפים 380+ 382(ג) בחוק ותקיפת בת זוג, עבירה על סעיפים 379+ 382(ב)(1) בחוק.

2.
מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם ולילך ברדוגו (להלן: "המתלוננת") היו זוג נשוי בעת התרחשות האירועים, וכן לשניים 3 ילדים משותפים.

מהאישום הראשון עולה כי בתאריך 15/7/2010, עת השתתפה המתלוננת במפגש מחזור בוגרי ביה"ס בו למדה, צולמה המתלוננת עם אנשים נוספים שלקחו חלק באירוע, ביניהם גברים. תמונות אלו הועלו לאתר הרשת החברתית באינטרנט, "פייסבוק".
בתאריך 18/7/2010, בשעה 09:30 או בסמוך לכך, דרש הנאשם מהמתלוננת להיכנס לחדר בו נמצא המחשב, ומשזו סירבה אחז בה הנאשם מאחור, הרימה, הכניסה לחדר והשליך אותה לעבר כיסא. בהמשך, תוך שאוחז בידיו ברקותיה ולסתה של המתלוננת, הציג בפני
ה תמונות במחשב תוך שצועק לעברה "תעני לי מי זה? אני ארצח אותך וגם את הבחור, אני אגלה איפה הוא נמצא, אני אהרוג אותך ואותו". בהמשך, הרים הנאשם את המתלוננת מהכיסא, השליכה לעבר מיטה בחדר השכיבה עליה, ותוך שרוכן מעליה אחז בזרועותיה באמצעות ברכיו וחנק את צווארה תוך שאומר "אני אהרוג אותך, יא בוגדנית". משניסתה המתלוננת לצעוק לעזרה, חסם הנאשם את פיה באמצעות ידו ואמר "אני אסתום לך את הפה ואת האף שלא יהיה לך אוויר". כתוצאה ממעשים אלו, נגרמו למתלוננת שריטות באיזור הצוואר.
בהמשך לאמור לעיל, אמר הנאשם למתלוננת "תמחקי את כל הטלפונים של החברות שלך, שלא תעיזי לענות למספרים שאת לא מכירה ולמחוק את כולם מהפייסבוק".

מהאישום השני עולה, כי כחודשיים קודם לאמור לעיל באישום הראשון, בשעות הערב ובמועד שאינו ידוע במדוייק למאשימה, אמר הנאשם למתלוננת "זונה, שרמוטה, אישה זבל, אני אשרוף אותך", זאת עת שהו יחדיו בביתם. בהמשך אף ירק הנאשם על המתלוננת, ומשהתקדם לעברה השליכה עליו זו בקבוק "מטרנה" ונמלטה למרפסת הבית לאחר שהבקבוק פגע במרפקו של הנאשם. בתגובה, היכה הנאשם את המתלוננת מכות אגרוף בכתפיה, נשך אותה במצחה, דחף אותה וסטר על לחיה.

3.
לנאשם נערכו שלושה תסקירי שירות מבחן.

א.
מהתסקיר הראשון בעניינו עולה, כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מתיק מעצר קודם בו היה נתון לפיקוח השירות. המדובר בנאשם כבן 31, נשוי ואב לשלושה, המתגורר מזה כשנה בבית הוריו לאור צו הרחקה מהמתלוננת ונתון במעצר בית לילי.
עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם, בעל 12 שנות לימוד וכן בוגר שירות צבאי קרבי בחטיבת "גבעתי", טרם מעצרו, עבד כמחלק סולר בעסק המשפחתי. שירות המבחן אף התרשם כי מדובר בנאשם בעל אורח חיים תקין מבחינה תעסוקתית.
בנוסף, עולה מהתסקיר כי הנאשם והמתלוננת הכירו לפני כ-6 שנים ונישאו לפני כחמש שנים, תוך שהמתלוננת נמצאת בהריון. הנאשם הציג עצמו כבעל ואב מסור ושלל היותו אלים ואימפולסיבי, זאת בניגוד לקווי האופי שעלו מדבריו המעידים על שתלטנות, רכושניות וקנאות למתלוננת. עוד התרשמו בשירות המבחן כי מדובר בקושי של הנאשם לאפשר למתלוננת נפרדות ועצמאות וצורך בשליטה בה.
עוד עולה, כי הנאשם לקח חלק בקבוצת טיפול של השירות ואף הגיע באופן קבוע והיווה חלק תורם וחיוני בקבוצה. יחד עם זאת, ההתרשמות הייתה כי מתקשה להכיר בהתנהגותו האלימה ונטה לבסס את הקושי על קרע קשיי המתלוננת.
משיחה שניהלו בשירות המבחן עם המתלוננת, עולה כי זו מציגה את הנאשם כבעל ואב מסור, העוזר בגידול הילדים וכן כי מערכת היחסים בין בני הזוג תקינה. בשירות המבחן התרשמו כי מדובר בקשר המבוסס על הדומיננטיות של הנאשם, על היות המתלוננת כנועה, מרצה, תלותית ומגוננת אשר משליכה את האחריות למצב כיום בהתנהלות פזיזה מצידה. המתלוונת אף שללה יחס אלים כלפיה מצד הנאשם ואף ביטלה תלונותיה במשטרה תוך שציינה כי לא אמרה אמת. על רקע הודאתו של הנאשם, הודתה המתלוננת כי היו ביניהם מתחים ואף נזקקה לתמיכה וסיוע אך לא ציינה היכן.
עוד עולה מהתסקיר כי שני בני הזוג מעוניינים לשוב לגור ביחד. יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם כי במצב הנוכחי קיים סיכון להתנהלות אלימה מצד הנאשם ועל מנת להפחית סיכון זה יש לשלבו בטיפול למניעת אלימות במשפחה. למרות המלצת השירות לא פנה הנאשם מיוזמתו לקבלת טיפול, ולאחר התערבות השירות פנה למרכז "קרבה בטוחה" והתקבל לטיפול קבוצתי אשר החל בתאריך 28/6/2011.
עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם הביע חשש לפרנסתו עקב הרשעתו בדין, וכן התייחס למחיר הכבד, הן כלכלית והן אישית, שנאלץ לשלם עקב התנהלותו. כמו כן, הביע חשש מריצוי עונש בעבודות שרות אשר עלול לפגוע בפרנסתו.
שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם המתקשה
להכיר בנפרדות ועצמאות של בני הזוג בקשר. יחד עם זאת, ולאור רצונם של בני הזוג לשוב ולשקם את יחסיהם, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מבין חשיבות השתלבותו בטיפול למניעת אלימות ואף הביע רצון והתחייבות להשתלבותו בכזה. עוד התרשמו בשירות, כי יש לשמר את יציבותו התעסוקתית של הנאשם לשם קידום שיקום היחסים ועל כן להימנע מהרשעתו בדין.
שירות המבחן אף המליץ על צו של"צ בהיקף של 200 שעות אשר ירוצה במסגרת "צעד קדימה"- דירות אימון לנוער נכה וסיוע לנערים בעבודה מול מחשב. כמו כן, הומלץ על צו פיקוח השירות על הנאשם.

ב.
מתסקירו השני של שירות המבחן בעניינו, עולה כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית המיועדת לגברים אלימים כלפי בנות זוגן במרכז "קרבה בטוחה".
עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם מגיע באופן קבוע לטיפולים המתקיימים אחת לשבוע ונתפס כמטופל חיובי המעורב בנעשה בקבוצה, מגלה רצון ללמוד ולהפנים דרכי התמודדות בתחום הזוגיות והימנעות מהתנהגות אלימה. ההערכה היא כי עדיין נמצא בתחילת דרכו, מתקדם בהדרגה וכי נדרשת עבודה נוספת.
שירות המבחן חזר על התרשמותו מהצורך שהנאשם ימשיך בטיפול, וכן חזר על המלצתו להימנע מהרשעתו של הנאשם בדין על מנת שיוכל להמשיך ולהחזיק בעבודתו ולשמור על יציבות אישית ומשפחתית. כמוכן, חזר שירות המבחן על ההמלצה לצו של"צ בהיקף 200 שעות כפי שהומלץ לעיל.

ג.
בתסקיר שלישי שנערך לנאשם, שב וחזר שירות המבחן על ההתרשמות מהתקדמותו של הנאשם בקבוצת הטיפול בה לקח חלק, וכן שבעיתוי הנוכחי שליחתו למאסר ואף בעבודות שירות עשויה להביא לקטיעת התהליך בו נמצא. עוד צויין, כי ההליכים המשפטיים המתמשכים כנגד הנאשם נוסף על הטיפול, מהווים עבורו גבול מרתיע ומצמצמים באופן ניכר סיכון כי יחזור על מעשיו בעתיד.
שירות המבחן חזר על המלצתו להעמיד את הנאשם לפיקוח השירות לשנה ובמקביל לבטל הרשעתו בדין על מנת שפרנסתו לא תיפגע. כמו כן, חזר השירות על המלצתו דלעיל בעניין היקף צו השל"צ והמקום בו יבוצע.

4.
מטעם ההגנה העידה המתלוננת לעונשו של הנאשם. לדבריה, היא נשואה לנאשם כשש שנים ולהם שלושה ילדים בגילאי חמש וחצי, שלוש וחצי ושנתיים. עוד טענה, כי יודעת שהנאשם מתחרט על מעשיו, לוקח חלק בקבוצה טיפולית לאלימות במשפחה ואף ציינה כי מעוניינת שישוב להתגורר עמה ועם ילדיהם. כן, הוסיפה כי כל ענישה שתפגע ביכולתו של הנאשם להמשיך לעבוד בעסק שמנהל תביא לפגיעה כלכלית קשה לא רק בנאשם עצמו, אלא אף במשפחתו המורחבת בה תומך וכן במתלוננת עצמה וילדיהם. לשיטתה, פגיעה שכזו תחמיר את המצב במקום שתעזור לשניים לשקם יחסיהם ולחזור לשגרת חיים תקינה.

5.
בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם הודה והורשע באישומים של עבירות אלימות כלפי אשתו. הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן כאשר עמדת המאשימה הייתה כי במידה והתסקיר יהיה חיובי, תעתור לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וענישה נלווית ובמידה שיהיה שלילי תעתור למאסר בפועל.
עוד טענה, כי מתסקיר ראשון בעניינו של הנאשם עלו קווי התנהגות רכושניים ושתלטניים של הנאשם כלפי אשתו, תוך נטייה לבסס מעשיו על התנהלות המתלוננת וכן שלילה של התנהגות אלימה ואימפולסיבית מצידו. כך גם עולים קווי התנהגות תלותית של המתלוננת בנאשם. יחד עם זאת, מציין השירות כי לאור טיפול שהחל הנאשם ממליץ על הימנעות מהרשעתו תוך הטלת צו פיקוח וצו של"צ על מנת לשמור על יציבותו התעסוקתית של הנאשם.
הוסיפה וטענה, כי תסקיר שני בעניינו של הנאשם העמיק בבחינת שילובו של הנאשם בקבוצה טיפולית ומהתסקיר השלישי והעדכני ביותר בעניינו, עולה כי מטופל בהצלחה והרשעתו של הנאשם תוך ענישה של מאסר, בכל צורה שהיא, יביא לקטיעת ההליך הטיפולי שהחל וכן לפגיעה ביציבותו הכלכלית והתעסוקתית של הנאשם שלא יוכל להמשיך בעבודתו הדורשת עבר פלילי ללא דופי, ובכך לפגיעה כלכלית גם במתלוננת וילדיהם.
על אף עמדת שירות המבחן, טענה ב"כ המאשימה כי בעבירות זהות לאלה שביצע הנאשם, נוהגים בתי המשפט להחמיר עם העבריינים ושליחתם למאסר של ממש מאחורי סורג ובריח. אף הסכמת המאשימה לעתור לענישה בדמות עבודות שירות הינה בהתחשב בלקיחת האחריות מצידו של הנאשם, עברו הנקי ועמדת המתלוננת עצמה. על ביהמ"ש לא חלה חובה כלשהי לקבל המלצת שירות המבחן אשר לכאורה מנומקת בשל הצורך בשמירה על יציבות תעסוקתית של הנאשם וטיפול אשר החל לפני חמישה חודשים.
לדבריה, אף מהלכת כתב, נראה כי אין לקבל את עתירת ב"כ הנאשם לאי הרשעתו של הנאשם, זאת לאור חומרת העבירות שביצע הנאשם, וכן העובדה כי מדובר בנאשם אשר הינו עוסק עצמאי שיוכל להמשיך עבודתו גם אם יורשע ואין מדובר בפגיעה כה נרחבת עד כדי גדיעת מקור פרנסתו לחלוטין אלא רק מול מוסדות ביטחוניים.
לאור האמור לעיל, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות וכן ענישה צופה פני עתיד.

6.
בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם כי בעניינו של הנאשם אין המדובר באינטרס ענישה אל מול אינטרס של הנאשם בלבד לשיקום, אלא ששיקומו של הנאשם הינו חלק מהאינטרס ציבורי. מדובר בנאשם אשר החל בטיפול לפני כחצי שנה וצפוי להמשיך בטיפול חצי שנה נוספת. ישנה חשיבות גדולה בעידודו של ביהמ"ש להמשך הטיפול בו החל.
עוד טען, כי האישומים בהם הודה הנאשם אינם מהרף הגבוה, ולכך אף יש להוסיף את האחריות שנטל הנאשם, הבעת החרטה וכן עמדת המתלוננת עצמה אשר מעוניינת בשיקום היחסים בין בני הזוג והחזרתו של הנאשם לביתו.
הוסיף וטען, כי במסגרת הסדר הטיעון ואף מטענות ב"כ המאשימה, לא דרשה התביעה עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח אלא עונש של עבודות שירות. במקרה זה יש לתת את הדעת בצורה יתרה על הצורך בשיקומו של הנאשם וכן בהבדל המינורי שבין העונש לו עתרה התביעה ולזה לו עותרת ההגנה במסגרת המלצת תסקיר שירות המבחן. הרשעה בתיק זה תהיה הרסנית ותגרום לנזק תעסוקתי ולנזק להליך הטיפולי.
לדבריו, הנאשם ללא עבר פלילי, עובד בצורה מסודרת כבעל משאית המנפקת דלק, מפרנס שתי משפחות ורישום פלילי יביא לכך שלא יוכל להיכנס למתקני ניפוק הדלק עם משאיתו ובכך תיפגע לחלוטין יכולתו להתפרנס מעסק זה.
הוסיף וטען, כי תסקירי שירות המבחן חיוביים, מציינים צמצום ניכר בסכנה להישנות מעשים מסוג זה שביצע ואף ממליצים על צו פיקוח וצו של 200 שעות של"צ.
לדבריו, הנאשם היה עצור בתיק זה כחודש וחצי ולאחר מכן היה נתון בתנאי מעצר בית מלא אשר בהמשך הפך למעצר בית חלקי ובסוף אף בוטלו התנאים לחלוטין. התקופה בה שהה במעצר בית אצל הוריו, מחוץ לביתו ומרוחק מהמתלוננת, עשתה את שלה.
לאור האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם להימנע מהרשעתו של הנאשם (ביטולה) וכן להשית עליו 200 שעות של"צ וצו מבחן כהמלצת שירות המבחן.

7.
הנאשם ציין כי לאורך ההליך שעבר הפנים, הבין ולמד את הפסול שבמעשיו. הנאשם הביע חרטה וצער על מעשיו והביע רצון לשקם את יחסיו עם המתלוננת, דבר אשר לדבריו הינו החשוב לו ביותר כיום.
עוד הוסיף וטען, כי עבודתו מפרנסת את המתלוננת וילדיהם המשותפים וכן את הוריו ואחיו, כל אלה תלויים בו והרשעתו בדין תביא לשלילת יכולתו להיכנס למצבורי דלק וסולר אשר כניסה אליהם דורשת עבר פלילי נקי, ובכך למעשה יבוא הקץ על פרנסתו.
הנאשם ביקש את התחשבותו ורחמיו של ביהמ"ש.

8.
ענייננו בתיק אלימות ואיומים בתוך התא המשפחתי. רבות דובר בפסיקה, ואף בזו של ביהמ"ש זה, על חומרתן של עבירות האלימות בכלל ושל אלו המתרחשות בתוך התא המשפחתי בפרט, על הצורך בהוקעת תופעה זו והטלת ענישה מחמירה על העבריינים לשם הרתעתם והרתעת עבריינים בכוח לבל ינקטו באלימות. ובכל זאת, חדשות לבקרים ניצבים ביהמ"ש בפני
הכרעות והחלטות הנוגעות לרעה חולה זו.

9.
מעשיו של הנאשם, אף אם הינם מעשים ראשונים וללא עבר קודם, הינם מעשי בריונות ועריצות אשר ביצע באשת חיקו, מי שאמורה הייתה להיות חברתו והחוסה תחת "כנפיו" המגנות, ובמקום זאת הפכו "כנפיים" אלו למחסה אשר ממנו מנסה המתלוננת להימלט. שתלטנותו של הנאשם, קנאותו וחוסר הבנתו כי למתלוננת הזכות לעצמאות, הביאו אותו לפעול בעריצות ורודנות תוך הטלת אימה ומורא על המתלוננת והפיכת חייה לחיי אישה כנועה ומרצה אשר נחת זרועו וכוחנותו של הנאשם מרחפים כל העת מעל ראשה כממתינים "למעידתה".

10.
המתלוננת, כנשים רבות אחרות אשר סבלו מנחת זרועם של בעליהן, פיתחה במהלך שנותיהם המשותפות תלות כלכלית ואישית בנאשם, תלות אשר העמידה אותה "בין הפטיש לסדן", בין הצורך בהגשת תלונה על מעשיו והפסקת הטרור שהפעיל כלפיה בביתה שלה, ובין אהבתה לנאשם וחששה מההשלכות הכלכליות והאישיות העשויות לצמוח מהליך כנגדו. תלותה של המתלוננת אף באה לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן ובכך שציינה כי ביטלה את התלונה כנגד הנאשם, רואה עצמה אחראית להתנהגותו האלימה עקב התנהלותה הבלתי ראויה (זאת כאמור בשל העובדה ש"העיזה" להצטלם עם חבריה בעבר לספסל הלימודים) ומבקשת מידת הרחמים כלפי מי שפגע בה, זאת אף בשל העובדה כי הנאשם הינו המפרנס.
תלות זו, אשר עליה אף נסמכים אותם בני זוג אלימים, הינה כמכשול של ממש, הן בפני
המתלוננת ונשים שכמותה והן בפני
מערכות אכיפת החוק ובראשן בתי-המשפט אשר נאלצים להכריע בנושא, כאשר, לכאורה, שתי האפשרויות ביניהן יש לבחור "נוגסות" האחת ברעותה, קרי הרשעתו של נאשם והטלת עונש בגין מעשיו כנגד המתלוננת עשויים להביא לפגיעה במתלוננת עצמה ובמשפחתה, ובאי הרשעה אפשר ויש פגיעה באינטרס הציבורי וביכולת ההרתעה של ביהמ"ש.

11.
עניין הימנעות מהרשעה בדין נדון בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל
, פ"ד נב(3), 337 (להלן: "הלכת כתב"), כאשר כב' השופטת ד' דורנר מנתה שני קריטריונים מצטברים להימנעות אפשרית מהרשעה כאמור:

א.
על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.

ב.
סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

בנוסף לכך, ציין המשנה לנשיא (כתוארו דאז), כב' השופט ש' לוין, כי יש לתת את הדעת לתשעה שיקולים נוספים המרכיבים למעשה את הקריטריון הראשון, קרי שיקומו של הנאשם:


1.
עברו של הנאשם.


2.
חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה.


3.
מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין מעמד זה לעבירה שביצע.


4.
מידת הפגיעה של העבירה באחרים.


5.
הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות.


6.
האם מדובר בדפוס התנהגות כרונית של הנאשם, או המדובר בהתנהגות מקרית?


7.
יחסו של הנאשם לעבירה, נטילת אחריות והבעת חרטה.


8.
משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם.


9.
השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

12.
ומהכלל אל הפרט, כפי שציינתי לעיל, חומרתן של העבירות שביצע הנאשם אינה מוטלת בספק. מעמדו של הנאשם בבית ותחושת שליטתו, קנאותו ורכושנותו הם אלו שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות והפגיעה במתלוננת.
יחד עם זאת, אף מתסקירי שירות המבחן, שלושה במספר, עולה כי הנאשם משתתף בקבוצה טיפולית, הפנים חומרת מעשיו וחומרת התנהגותו האובססיבית כלפי המתלוננת, מביע חרטה עליהם ורואה במעשיו מעשים אשר זרים לו. כמו כן, נראה כי אין המדובר בהתנהגות כרונית מצידו של הנאשם ועברו של הנאשם נקי מהרשעות בכל תחום שהוא.
בנוסף, נראה כי הליך הבנתו של הנאשם לעניין זכותה של המתלוננת לעצמאות מחוץ לחיי הנישואין, במתווסף להליך שעברה המתלוננת עצמה וכן ההכרה וההבנה שלה עצמה כי פיתחה תלות בנאשם, אפשר ויביאו אף לתיקון המעוות אף בתחום זה וכי תלותה בנאשם תצטמצם ככל שיתקדם הליך שיקום היחסים.

הטיעון המרכזי בענייננו הינו זה הנוגע לפגיעה אפשרית בפרנסתו של הנאשם עקב הרשעתו וכן קטיעת ההליך הטיפולי בו החל. לעניין זה אומר, כי התרשמתי שהרשעת הנאשם אכן עשויה לסגור את הגולל על יכולתו להתפרנס מעסקו, על כך אף מעידים מסמכים שהציג ב"כ הנאשם בפני
. כניסתו למוסדות הדורשים עבר פלילי נקי הינה בפועל העורק הראשי של עסקו, בלעדיו לא יוכל העסק להמשיך ולהתקיים. היות שבעניינו של הנאשם השיקול הכלכלי אינו משפיע אך על הנאשם בלבד, אלא שפגיעה בפרנסתו עשויה, נכון לרגע זה, להיות משמעותית והרת גורל לסובבים אותו, בהם המתלוננת עצמה, שלושת ילדיהם המשותפים ויתר בני משפחתו המורחבת, מקבל שיקול זה מעמד גבוה יותר מהנהוג בעבירות מסוג זה.

לעניין טענה כי הרשעתו בדין תביא לקטיעת ההליך הטיפולי אותו החל, הרי שאין בטענה זו לבדה בכדי להביא לאי הרשעתו, אך בשילובה עם שאר הנסיבות דלעיל נראה כי יש לקבלה. כמו כן, לאור שלושת התסקירים החיוביים בעניינו של הנאשם, וכן עמדתה של המתלוננת עצמה אשר מעוניינת בהחזרתו של הנאשם לבית ושיקום היחסים ביניהם, סבורה אני כי יש לאפשר לנאשם להמשיך בהליך הטיפולי שהחל ואשר מתמיד ומתקדם בו, שכן שיקומו אינו אינטרס אישי בלבד אלא אינטרס חברתי. השארתו של הנאשם בטיפול, תוך מאמצים שלו ושל המתלוננת לשקם את יחסיהם ולהפוך למשפחה נורמטיבית ותורמת לחברה (תחת פיקוח שירות המבחן), נראה כי ראויים הם ועדיפים, נכון לרגע זה, על הרשעתו של הנאשם והתעלמות מכברת הדרך שעבר עד כה. האפשרות כי במקום שיהפוך מועיל לחברה יהפכו הנאשם ומשפחתו המורחבת לנטל חברתי בשל קושי בפרנסה, הינה סיבה נוספת להעדפת מתן ההזדמנות השנייה לנאשם.

13.
לא נעלמה מעיני העובדה כי היות הנאשם מורחק מביתו ומהמתלוננת תקופה ממושכת תוך שהיה עצור ולאחר מכן משוחרר בתנאים מגבילים, היוותה עבורו ועבור המתלוננת עצמה תקופת רגיעה, למידה והפנמה של האירועים והנסיבות שהובילו אליהם. כמו כן לא נעלמה מעיני העובדה כי השתלב בקבוצה טיפולית לעבירות אלימות בתוך המשפחה וכן כי שני בני הזוג הביעו נכונות ורצון לשקם את זוגיותם. כמו כן, ישנו תסקיר שירות המבחן החיובי בעניינו של הנאשם ואף הוא לא נעלם מעיני.

14.
מהאמור לעיל, נראה כי הרשעתו של הנאשם עלולה לפגוע פגיעה גדולה בהליך שיקומו של הנאשם, בו החל ומתקדם. כמו כן, נראה כי בנסיבות העניין, אי הרשעתו לא תהווה פגיעה יתר על המידה בשיקולי הענישה הנוספים.

15.
על כן, ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות, לחומרא ולקולא, מקבלת אני את עמדת שירות המבחן ומבטלת את הרשעתו של הנאשם בעבירות בהן הודה.

הנאשם יבצע שרות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות במסגרת "צעד קדימה"- דירות אימון לנוער נכה וסיוע לנערים בעבודה מול מחשב.

ניתן בזאת צו פיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תעביר העתק פסק-דין לשירות המבחן למבוגרים, שידווחו לביהמ"ש עם סיום צווי השל"צ והמבחן.

הכספים המופקדים בתיק זה, הן במסגרת התיק העיקרי והן במסגרת תיק הב"ש, יוחזרו למפקיד.

<#4#>

ניתן והודע היום י"א כסלו תשע"ב, 07/12/2011 במעמד הנוכחים.


איטה נחמן
, שופטת







פ בית משפט שלום 36338-07/10 מדינת ישראל נ' יעקב ברדוגו (פורסם ב-ֽ 07/12/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים