פסקי דין על שמעון שטרית | פסקי דין על הממונה על תשלום הגמלאות במשרד האוצר

2472/02 עב     29/06/2004




עב 2472/02 שמעון שטרית נ' הממונה על תשלום הגמלאות במשרד האוצר




1
בית הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

עב' 2472/02






בפני
:
השופט, חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר רפאל פרל
נציג ציבור (מעבידים): מר אילן גבריאלי


בענין:
שמעון שטרית



ע"י עו"ד מאור לאליאן

המערער


נ ג ד



הממונה על תשלום הגמלאות במשרד האוצר



ע"י עו"ד אסי מסינג

המשיבה







פ ס ק ד י ן



1. המשיבה הכירה במערער כמי שזכאי לקבל קצבה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (שייקרא להלן: "חוק הגמלאות"), וזאת לפי תקופת שירות הנושאת זכות לגמלה בת 36 שנים ו-7 חודשים. הערעור שבפני
נו הוא על אופן חישוב השכר הקובע שלפיו מחושבת קצבת הפרישה.




אלה עובדות המקרה

3. המערער עבד כעובד מדינה, במעמד קבוע, במשרד החינוך, החל משנת 1966 או אף לפני כן.

4. בשנת הלימודים תשנ"ו (כלומר - עד ליום 31/8/96) עבד המערער כמנהל חטיבת הביניים הממ"ד ביקנעם.

5. ביום 6/5/96 השתתף המערער ב ישיבה שנערכה בעניינו בהשתתפות מספר ממלאי תפקידים המשרד החינוך וכן נציג הסתדרות המורים. בישיבה זו סוכם שהחל משנת הלימודים תשנ"ז יפסיק המערער לנהל את חטיבת הביניים האמורה וכן סוכמו תנאים באשר להמשך עבודתו של המערער במשרד החינוך.

כך, בין השאר, נרשם בפרוטוקול הישיבה (שנחתם על ידי הנוכחים בה):
"הוסכם על דעת כל הנוכחים כי מר שמעון שטרית
יפסיק לנהל את חטה"ב הממ"ד ביקנעם החל מ-1.9.96 וזכויותיו הכספיות כמנהל בי"ס ישמרו,קרי המשך תשלום גמול ניהול קבוע.
א. משרד החינוך מבטיח המשך העסקתו של מר שטרית בהיקף משרה של 140% עפ"י הפירוט הבא:
ב. 4 ימי הדרכה במחוז.
ג. יום לימודים בשבוע עד להשלמת תואר ראשון, מותנה בהגשת בקשה למח' השתלמות עפ"י הנוהל המקובל.
ד. עבודה במרפ|"ד עפולהעד להשלמת משרתו ל-140% משרה.
הסדר זה והיקף משרה של 140% הוא עד הכיעו של מר שטרית לגיל 55, מועד בו יוכל לפרוש פרישה מוקדמת לגמלאות עפ"י כללי נציבות שירות המדינה.
באם מר שטרית ימצא עבודה אחרת במשרד החינוך ויהיה מעונין בה, הסכם זה יבוטל עם כניסתו לתפקיד החדש.".

6. מיום 1/9/96 ואילך - עבד המערער בהתאם למה שסוכם בישיבה האמורה וצוטט לעיל.

7. המערער עבד עד ליום 31/8/02 ופרש לגמלאות.


8. המשיבה הכירה בזכאותו של המערער לקצבת פרישה לפי תקופת עבודתו כעובד מדינה (36 שנים ו-7 חודשים), ואישרה למערער פנסיה בשיעור מרבי (70%). אולם, בחישוב המשכורת הקובעת, הובא בחשבון רק שכר משרה אחת.


הוראת החוק הרלוונטית למחלוקת

9. בסעיף 14 לחוק הגמלאות נקבע כך:
"(א) הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.
(ב) הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר. ".


גדר המחלוקת בין הצדדים

10. לטענת המערער, אמנם נרשם בהסכמה מיום 6/5/96 כי המערער יועסק בהיקף משרה של 140%, אלא שלמעשה על פי ההסכמה האמורה, שהיתה הסכם עבודה אישי עמו, הוא הועסק במשרה אחת שלמה, בלתי ניתנת להפרדה והשכר שהוא קיבל בעבורה היה למעשה שכר משרה אחת. כן טוען המערער כי חישוב המשכורת הקובעת על באופן שבו נעשה על ידי המשיבה, מתעלם לחלוטין מההסכם האישי שלו, ופגע קשות במערער, המקבל קצבה בסך כ-43% מהמשכורת ששולמה לו לפני פרישתו.

11. לטענת המשיבה, המערער עבד בהיקף משרה של 140% ובהתאם לסעיף 14 בחוק הגמלאות, אין הוא זכאי שהיקף המשרה העולה על שיעור 100% יובא בחשבון לצרכי חישוב קצבת הפרישה.

גורל הערעור

12. לשם הכרעה בערעור שבפני
נו יש חשיבות לשאלת פרשנות הסכם העבודה האישי של המערער, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרוטוקול הישיבה מיום 6/5/96 שצוטט לעיל.

אם יתברר שיש לפרש את ההסכם באופן שלפיו המערער אכן עבד במשרה בשיעור 140%, אזי בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הגמלאות - יש לדחות את הערעור.

אם יתברר שהכינוי "140%" לא שיקף את היקף המשרה, אלא רק שימש בסיס לחישוב השכר ולמעשה דובר במשרה אחת ותו לא - הרי שבהתאם להלכה הפסוקה יהיה מקום לראות את השכר ששולם למערער טרם פרישתו, כשכר בעד משרה אחת בלבד, והוא יהיה בגדר "המשכורת הקובעת" לחישוב קצבת הפרישה.

13. ההלכה הפסוקה שעליה אנו נסמכים בענין זה, נקבעה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע תשן/7-7 לוקסמבורג - מדינת ישראל ואח', שבו נדונה טענה דומה של גמלאי.

בית הדין הארצי לעבודה דחה שם את ערעורו של הגמלאי, תוך שקבע, בין השאר, כך:
"סעיף 14 הנ"ל ... הוסף לחוק הגימלאות בחוק שירות המדינה (גימלאות) (תקון מס' 7), תשכ"ז-1967, וההסבר לו היה כי 'למעשה אין הבדל בין עבודה במשרה חלקית המתווספת לעבודה במשרה מלאה לבין עבודה בשעות נוספות, וכשם שעבודה בשעות נוספות אין מביאים בחשבון בחישוב הגימלה, מוצע ... שלא להתחשב לאותו ענין, במשרה חלקית כאמור הבאה להוסיף על משרה מלאה' ...
מה היא 'משרה מלאה אחת'?
ב-דב"ע מה/7-1, גרוסמן - הממונה על תשלום הגימלאות, פד"ע י"ז, 108,103 נאמר על ידי בית דין זה:
'חוק הגימלאות אינו מגדיר 'משרה מלאה אחת' מהי. בהעדר הגדרה בחוק, נלמד את משמעות המושג מהמצב כמות שהוא הלכה למעשה, והנקבע, בשירות המדינה, מכוח הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים או מהוראות התקשי"ר'.

הגדרה של 'משרה מלאה' לא תמצא גם בחוקים אחרים. אולם, משהשתמש המחוקק במונח זה בחוק כללי החל על כלל מקומות העבודה, הוא תחם אותו למסגרת הנהוג במקום עבודתו של העובד ... שיטת השכר בישראל בנויה על דרגות ... ודרגות הן חלק מסולם דרגות בהסכמים קיבוציים כשבמקביל לסולם הדרגות קבוע סולם המשכורת. בהסכמים קיבוציים לא תמצא בדרך כלל את המובן מאליו, והוא כי סכום המשכורת שבמקביל לדרגה פלונית הוא בעד עבודה במשרה מלאה באותה דרגה, המוצאת ביטוי בדרך כלל במספר שעות העבודה השבועיות של העובד. הוא הדין אף לגבי תוספות והטבות המשולמות על בסיס משרה מלאה. המשוואה המקובלת במערך יחסי העבודה היא כי עבודה במשרה מלאה כאמור מזכה בסכום המשכורת של דרגת המשרה והתוספות לה. וכן מן העבר השני של המשוואה - תשלום סכום המשכורת של דרגת המשרה והתוספות לה הוא לעבודה במשרה מלאה כאמור.
מכאן עולה כי עובד הנמצא בעבודתו ומועסק בפועל, המקבל משכורת פחותה מהמשכורת של דרגת המשרה שנקבעה בסולם משכורת, פירושו של דבר שהוא מועסק במשרה חלקית. כמו כן, עובד המקבל משכורת העולה על המשכורת של דרגת המשרה שנקבעה בסולם משכורת (ובמשכורת מדובר, ולא בגמול בעד עבודה בשעות נוספות), פירושו של דבר שהוא מועסק למעלה ממשרה מלאה, בדרך כלל במסגרת 'שעות עודפות'.
נעיר, כי ייתכן מצב שבו עובד מקבל, על פי חוזה עבודה אינדיבידואלי, משכורת העולה על משכורת שנקבעה בסולם המשכורת בהסכם קיבוצי למשרה מלאה, בעוד הוא עובד משרה מלאה בלבד בהיקף הנהוג במקום עבודתו, ואין בכך אלא הגדלת משכורתו בחוזה עבודה אינדיבידואלי. עובד זה ייחשב אמנם כמועסק במשרה מלאה בלבד, ואולם הדיון שלפנינו אינו מתייחס לעובד שכזה אלא למערער שמסגרת שעות עבודתו וגובה שכרו נקבעים על פי הסכמים קיבוציים.
... על סעיף 14 לחוק הגימלאות נאמר על ידי בית דין זה כי 'מצוות המחוקק בסוגיה זאת ברורה, חד משמעית ואינה סובלת יותר מפירוש אחד' (דב"ע מז/76-3, חיים עזר - משרד האוצר ואח' (לא פורסם)).
... ההליך שלפנינו ענינו היקפה של משרת המערער ערב פרישתו. במחלוקת שבין המערער למשיבים אם היקף משרתו של המערער לא נשתנה אלא נשתנה רק חישוב שכרו, כגירסת המערער, או שגם היקף משרתו וגם שכרו של המערער נשתנו, כגירסת המשיבים, הדין הוא עם המשיבים.
היקף משרתו של עובד, דוגמת המערער, אם היא משרה מלאה, חלקית או יותר ממלאה, אינו נמדד באופן סוביקטיבי על פי משרתו בלבד, אלא אם הוא מועסק על פי חוזה עבודה אינדיבידואלי. במערכת יחסי העבודה הקיבוציים נמדד היקף משרתו של עובד בהתאם לנהוג ולמקובל במקום עבודתו לגבי משרות אחרות, וסימן ההיכר המרכזי והעיקרי בענין זה הוא גובה שכרו של העובד. נקודת המוצא היא המשוואה הנזכרת ... לעיל, לפיה עבודה במשרה מלאה מזכה במשכורת מלאה, וכן להיפך. כפועל יוצא מכך - משכורת העולה על משכורת מלאה פירושה העסקה בלמעלה ממשרה מלאה. ...".



14. מפסק הדין שחלקים נרחבים ממנו צוטטו לעיל ניתן ללמוד כי אכן, גם כאשר יש הגדרה "פורמאלית" של היקף משרה העולה על 100%, אין בכך כדי למנוע את האפשרות שמדובר למעשה בהסכם על משרה אחת, כנטען על ידי המערער.

על כן - כפי שכבר הערנו - חשוב לדעת כיצד יש לפרש את הסכם העבודה האישי של המערער מיום 6/5/96. האם הוא אכן מדבר על משרה אחת שלמה, בלתי ניתנת להפרדה, או שמא ניתן ללמוד ממנו שהמערער נדרש לעבוד מעבר למשרה אחת.

15. למרות שמבחינה עקרונית מקובלת עלינו טענתו של המערער שיש אפשרות לראות במשרה על פי הסכם אישי כמשרה אחת מלאה אף אם מכנים אותה בכינוי המדבר על היקף העולה על 100%, אנו סבורים שעל פי הוראות ההסכם האישי של המערער עצמו - אין אפשרות לראותו כמי שעבד במשרה אחת בלבד, אלא יש לראותו כמי שאכן עבד בהיקף משרה של 140%. הטעמים לכך הם אלה:

א. למערער אמנם היה הסכם עבודה אישי, אך ההסכם האישי שלו קבע במפורש שהוא יועסק בהיקף משרה של 140%. לא ניתן ללמוד מההסכם האישי שמדובר במשרה אחת. דווקא ניסוחו של ההסכם האישי מלמד שמדובר במשרה שמעבר למשרה אחת.

ב. ההסכם האישי חייב את המערער לעבוד כך שיובטח שתושלם משרה בהיקף של 140%. על המערער הוטל לעבוד בהדרכה במשך 4 ימים בשבוע, ובנוסף לכך, הוטל עליו לעבוד במרכזיה הפדגוגית בעפולה "עד להשלמת משרתו ל-140%". בנסיבות אלה, אין אנו רואים כל אפשרות לקבוע שההסכם האישי דיבר על משרה אחת. ההסכם כלל תנאי מפורש שעל המערער יהיה לעבוד כך שמשרתו תושלם עד ל-140%.



16. על כן, אין אנו מקבלים את טענת המערער שיש לראות אותו כמי שעבד במשרה מלאה אחת (בלבד). המערער עבד בהתאם להסכם האישי שלו בתפקיד שהוגדר מראש כמחייב משרה בהיקף של 140%, והוטל עליו לדאוג להשלים את שעות עבודתו כדי להגיע ל-140% משרה.

טענת ב"כ המערער, בסיכומיו, שלפיה בעניינו של המערער אין צורך ללמוד על היקף המשרה ממה שנקבע בהסדרים או בהסכמים קיבוציים, אינה יכולה להתקבל, שכן אם היא היתה נכונה, לא היתה משמעות להוראת ההסכם האישי של המערער בענין השלמת העבודה עד להיקף של 140% משרה. כיצד היו המערער ומשרד החינוך יכולים לדעת כמה שעות שבועיות על המערער היה להשלים במרפ"ד אלמלא היו לומדים מההסדרים הקיבוציים מהו היקף של משרה אחת ?

17. בשל האמור לעיל, אין אנו יכולים לקבל גם את טענת ב"כ המערער על כך שהחלטת המשיבה נעשתה תוך התעלמות מההסכם האישי שחל על המערער.אדרבא, נראה לנו כי ההחלטה מתיישבת עם הוראות ההסכם האישי, על העסקה בהיקף משרה בשיעור 140%, שיעור שאינו יכול להיות תלוש מההסדרים הקיבוציים ואשר לא ניתן לפרש אותו כמתייחס למשרה אחת סובייקטיווית של המערער.

18. טענותיו של ב"כ המערער על מטרתו של חוק הגמלאות ועל כך שהצמצום הדרסטי בהכנסותיו של המערער אינו מתיישב עם מטרת החוק, הן טענות יפות, אלא שאין בהן כדי לגבור על הוראתו המפורשת של המחוקק בסעיף 14 לחוק הגמלאות.

19. לאור האמור לעיל - לא נוכל לקבל את הערעור.





לסיכום

20. משלא עלה בידינו לקבוע שיש לראות את משרתו של המערער כמשרה אחת ייחודית, אין לנו מנוס מלראות את המערער כמי שגם לפי הוראות ההסכם האישי שלו, עבד בהיקף משרה של 140%. לפיכך, ולאור הוראות סעיף 14 לחוק הגמלאות, לא מצאנו פגם בהחלטת הממונה לראות את משכורתו הקובעת של המערער כמבוססת על משכורתו לפי היקף משרה של 100% בלבד.

21. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור.

22. מאחר שהערעור הוגש במסגרת נסיון לממש זכויות בתחום הבטחון הסוציאלי, אין אנו מחייבים את המערער בהוצאות משפט.

23. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על

פסק דין
זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.



ניתן היום, ט' בתמוז תשב"ד, 29 ביוני 2003, בהעדר הצדדים.



______________ _______________ _________________
חיים ארמון
, שופט נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

ענבל









עב בית דין אזורי לעבודה 2472/02 שמעון שטרית נ' הממונה על תשלום הגמלאות במשרד האוצר (פורסם ב-ֽ 29/06/2004)