פסקי דין על גוטמן אייל

31354/07 תתע     21/12/2011




תתע 31354/07 מדינת ישראל נ' גוטמן אייל








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



21 דצמבר 2011

תת"ע 31354-07 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' גוטמן




בפני

כב' השופט
עופר נהרי


בעניין:
המאשימה:
מדינת ישראל



נגד


הנאשם:
גוטמן אייל
ע"י ב"כ עו"ד קולקר

הכרעת דין



כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי נהג במכונית ביום ו' בשבוע בשעה 3:55 לפנות בוקר ברח' יד חרוצים פינת רח' המסגר בת"א כאשר עפ"י הטענה הוא שיכור וזאת לכשבדגימה של אויר נשוף שנמסרה נמצא ריכוז אלכוהול של 410 מ"ג בליטר אויר נשוף.

הנאשם, באמצעות באי כוחו, כפר בזו הלשון: "אנו כופרים בשכרות, מודים בנהיגה במקום ובזמן".

בשלב מאוחר יותר ביקש הסניגור לקבוע את התיק לתזכורת צדדים ובתאריך 30/1/11, עת ביקשה ההגנה לשוב ולקבוע את התיק להוכחות, לא שינתה ההגנה ממהות הכפירה או ביקשה לתקנה או להוסיף עליה אלא אך ציינה כדלקמן:
"מבקשים מועד להוכחות. כבר נעשתה כפירה בעבר".

לנוכח הכפירה התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידו ארבעה עדים כדלהלן:

השוטר מר יגאל אברהם (ע.ת. 1) אשר במסגרת עדותו הוגשו:
הזמנה לדין וכתב אישום (ת/1), טופס בדיקת מאפיינים (ת/2), ודו"ח עיכוב (ת/3).

השוטר מר שמעון כהן (ע.ת. 2) אשר במסגרת עדותו הוגשו: פלטים ממכשיר הינשוף (ת/4), דו"ח הפעלת ינשוף (ת/5), עותק פלט בדיקת כיול למכשיר הינשוף (ת/6), וזכרון דברים על בדיקת שכרות (ת/7).

השוטר מר אושרוביץ איציק (ע.ת. 3) אשר במסגרת עדותו הוגש דו"ח פעולה (ת/8).

איש המעבדה המשטרתית מר שחר צברי (ע.ת. 4) אשר במסגרת עדותו הוגשה תעודת עובד ציבור בקשר למכשיר הינשוף (ת/9).

במהלך חקירתו הנגדית של איש המעבדה הציגה ההגנה לעד זה תעודה וביקשה להגישה וזו האחרונה הוגשה וסומנה (נ/1).

בתום שמיעת פרשת התביעה ביקשה ההגנה לדחות את מועד הדיון בתיק לשם שמיעת פרשת ההגנה ובית המשפט נעתר לבקשתה והדיון נדחה לצורך שמיעת פרשת ההגנה.

בפתח הדיון אשר בית המשפט ייעד כאמור לבקשתה של ההגנה לשמיעת פרשת ההגנה הודיע הסניגור כי לא תישמע פרשת הגנה, והנאשם (שנכח באולם) לא יעיד, והסניגור ציין "אלה עדי".

התביעה סיכמה בכתב כבקשתה, וההגנה סיכמה בע"פ כבקשתה.

מסקנתי בעקבות מתן הדעת לעדויות ולראיות שבפני
היא שדין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ההגנה בחרה לחקור את עדי התביעה חקירות נגדיות קצרות ביותר ולא מצאתי כי עלה בידה לסתור את העולה ממעשה ידיהם וגירסתם.

האירוע בו עסקינן החל עת נצפה הנאשם נוהג בפראות ומבצע עקיפה של שורת כלי רכב כאשר הוא נוסע בנתיב הנגדי ומגיע לצומת מרומזר כשמכוניתו בנתיב הנגדי. (ראה נא לענין זה את הנסיבות המפורטות בת/1 ובת/8).

יוזכר כי הנאשם בחר שלא להעיד.
לא נסתר דבר התנהלותו הנ"ל של הנאשם עם מכוניתו על הכביש כתיאור השוטרים.


לכשעוכב הנאשם חשו השוטרים בריח אלכוהול חריף מפיו של הנאשם (ראה נא הן את ת/1
והן את ת/8).
גם בהקשר זה אין בפני
כל עדות שונה מפי הנאשם.

אף לא נסתרה גירסתו של השוטר מר אושרוביץ (ע.ת. 4) על כי הנאשם השיב לשאלת השוטר מדוע נסע בצורה שכזאת ואמר:

"לא שמתי לב, חשבתי שזה בסדר".
(מתוך ת/8 כפי שהשוטר קלט בחושיו).

לא נסתר כי הנאשם נדרש כדין למסור דגימת אויר נשוף וכי אכן דגימה שכזו נמסרה.

לא נסתר העולה מת/5 על כי היתה המתנה והשגחה כנדרש בת 15 דקות לפחות עובר לבדיקה.
גם אין בפני
עדות מפי הנאשם כי שתה, עישן, אכל או הקיא בפרק זמן זה.

לא נסתר העולה מת/5 על כי נעשה שימוש בפיית נשיפה חדשה עבור על נשיפה שבוצעה.

לא נסתר כי הנאשם סיפר לשוטרים כי שתה 2 כוסות וודקה עם רדבול עובר לנהיגה. (ראה נא את ת/2 וכן את דברי הנאשם על אתר בת/1).

לא נסתר כי התנהגותו של הנאשם נצפתה כרדומה. (ראה נא את ת/2 ).

לא מצאתי כי נסתר שמפעיל הינשוף פעל באופן תקין ובהתאם לנהלים.

ההגנה לא כפרה בתקינות המכשיר.
ממילא גם לא מצאתי כי נסתר העולה מתעודת עובד הציבור (ת/1) שבחרה התביעה להגיש על כי המכשיר נבדק ונמצא תקין.

ההגנה בחרה כאמור לחקור (גם את איש המעבדה המשטרתית) בחקירה נגדית מצומצמת ביותר וכמו כן לא הוגשה כל חוו"ד מומחה מטעם ההגנה בתיק זה.

התביעה לא הגישה אמנם בתיק זה את התעודות של בלוני הכיול ואולם יוזכר כאמור שההגנה (אשר דומני כי נכון יהיה לומר כי בהחלט מנוסה היא בכגון דא) לא כפרה בתיק זה בכיול המכשיר בפרט ובתקינותו בכלל, וזאת על אף שלא היתה להגנה כל מניעה מלהוסיף ענין זה לפרטי כפירתה אף במועד הנוסף שבו שבה ההגנה וביקשה לקבוע את התיק להוכחות אלא שגם אז שבה למעשה ההגנה והיפנתה פוזיטיבית לכפירתה הקודמת.

מטעם ההגנה אין בפני
כל עדות וכל ראיה.
לא קויימה פרשת הגנה כלל.
הנאשם אפילו לא בחר להעיד על כי לא היה שיכור כטענת ההגנה בכפירתה.

ההגנה השיגה בפתח עדותו של מפעיל הינשוף על קבילות תוכנם של הפלטים שיצאו ממכשיר הינשוף ואולם אך ברור הוא שהמפעיל לא הוא שרשם את התוצאה שהתקבלה במכשיר והודפסה ע"י המכשיר על הפלטים, אלא שמדובר במידע שהוא תוצאה של בדיקה מדעית
(כשם דרך משל שהמידע שמופיע על צג ממל"ז כערך מהירות הוא מידע שמהווה תוצאה של בדיקה טכנית מדעית , וכשם דרך משל שפלט של בדיקת א.ק.ג.
מהווה תוצאה של בדיקה טכנית מדעית.).
תוכן הפלט הוא תוצר של פעולת מכשיר שהופעל ע"י המפעיל ובהקשר זה עמדה אפשרות להגנה לסתור יכולות המכשיר ולסתור יכולות המפעיל ודרך ההפעלה אך לא מצאתי כי עשתה כן.
ההגנה לא הגישה כאמור חוו"ד שבמומחיות מטעמה ע"מ להראות שאין כביכול להסתמך על תוכן הפלטים שמנפיק המכשיר, מה עוד שהמסוגלות של מכשיר ה"ינשוף" לעבד מידע רלבנטי ולהנפיק מידע רלבנטי כבר נבחנה בפסיקה, ואפנה את ההגנה בהקשר זה לפרשת "עוזרי".

היבט נוסף הדורש תשומת לב הינו טענת ההגנה בסיכומיה על כי הערך שנרשם בכתב יד ע"י ע.ת. 2 על ת/6 איננו זהה לערך הרשום בנ/1.
לענין זה ייאמר כי ההגנה בחרה שלא לאמת כלל וכלל בחקירה נגדית את ע.ת. 2 בענין זה ולפיכך אף אין בפני
כל ביסוס כי הבלון שנזכר בנ/1 הוא בהכרח הבלון שממנו רשם ע.ת. 2
את אשר רשם.
משבחרה ההגנה גם לשאול לענין זה את איש המעבדה בצורה מצומצמת, אין בפני
כי מדובר גם באותה יחידה דרך משל.

לא מצאתי כי נסתרה גירסת ע.ת. 2 בעדותו כי רשם את הערך שסומן בת/6 מהתעודה המקורית שהיתה מצויה על הבלון . (ראה נא עדותו בעמ' 3 שורה 14 לפרוטוקול).

זאת ועוד : אין בפני
מפי ההגנה כל התווית מסקנה שבמומחיות , ולמעשה אף אין כל אמירה, ולפיה אף אם היה בסיס מוצק דיו בראיות שבפני
כדי לקבוע שעסקינן בנ/1 בהכרח בתעודת הבלון הרלבנטית שממנה ולא מאחרת העתיק ע.ת. 2
את הערך , על כי טעות זו שברישום , ככל שבכלל נעשתה כאמור , מביאה כביכול בהכרח אוטומטית לכלל מסקנה מקצועית עד כדי אי יכולת הסתמכות על הערך של 410 מ"ג שנמצא בבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם.

ומעל כל אלה יוזכר שוב כי כפירת ההגנה לא כללה בתיק זה כפירה בכיול, וזאת על אף שההגנה דווקא בחרה כאמור לפרט את פרטי כפירתה.


התביעה בסיכומיה, הזכירה לבסוף בתיק זה, ובצדק, את הוראת סעיף 162 לחסד"פ.

אני סבור כי לנוכח מהותו של האישום ולנוכח הנסיבות שפרטו עדי התביעה, זהו אכן
מקרה שבו הימנעות הנאשם מלהעיד משמשת חיזוק למשקל הראיות של התביעה.

לסיכום אומר כי לטעמי עמדה התביעה כדבעי בנטל הוכחת המיוחס לנאשם בשים לב למהות כפירתו וגם מוצא אני לנכון לומר כי מעבר למימצא המדעי המעיד על כך שהנאשם היה שיכור עת נהג באותו לילה, מצוי חיזוק לדבר שכרותו גם בדרך התנהלותו בנהיגה פראית בכביש, בהסברו על כי "לא שם לב" ו"חשב שזה בסדר" לנוע עם מכוניתו נגד הכיוון ולהגיע כך לצומת נגד הכיוון, בדבריו על כי שתה וודקה ,בריח האלכוהול החריף שנדף מפיו ובהתנהגותו הרדומה.

לאחר כל זאת מורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

לא מצאתי להעתר לבקשת התביעה ולהרשיע את הנאשם גם בעבירות נוספות וזאת משאינני משוכנע עד תום ברמה מספקת כי ניתנה לו אפשרות להערך ולהתגונן מפני כך.

ניתנה היום,
21 דצמבר 2011, במעמד הצדדים





קלדנית: שירלי אימרמן







תתע בית משפט לתעבורה 31354/07 מדינת ישראל נ' גוטמן אייל (פורסם ב-ֽ 21/12/2011)