פסקי דין על ציון רענן כהן |

3571-12/11 בפמ     22/12/2011




בפמ 3571-12/11 ציון רענן כהן נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



22 דצמבר 2011

בפ"מ 3571-12-11 כהן נ' מדינת ישראל






בפני

כב' השופט
יהושע צימרמן

המבקש
ציון רענן כהן
ע"י ב"כ עו"ד שדלצקי



נגד

המשיבה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד צרלי סבג




החלטה


בפני
בקשת המדינה להארכת פסילת רישיון נהיגתו של המבקש עד לגמר הדין, ומנגד בקשת ההגנה לקיצורה של פסילה מנהלית בת 60 יום ולהשבת רישיון הנהיגה על אתר.

המבקש הואשם בכתב האישום בגרימת תאונת דרכים בה נחבל נהג קטנוע בחבלה של ממש ובכך שלא עצר במקום התאונה, לא הגיש עזרה לנהג המעורב ולא מסר פרטיו.

לאחר ששמעתי את טעוני הצדדים, הן בישיבת היום והן בדיון מיום 11.12.11 ולאחר שעיינתי בתיק החקירה סבור אני שאין מקום לפסילת רישיון הנהיגה עד לגמר הדין ואולם אף אין מקום לקיצורה של הפסילה המנהלית בת 60 יום.

מהראיות
עולה שיש למבקש, אחריות ,לכאורה ,לגרימת התאונה .

לדברי נוסע אשר ישב ברכבו של המבקש ארעה התאונה כדלקמן "רענן האט עד כמעט עצירה בין שני הנתיבים. יותר נכון הוא עצר לגמרי כי הוא הבין שעשה טעות בכיוון הנסיעה. לאחר עצירה של כמה שניות התחלנו בנסיעה לכיוון הנתיב הימני, הספקנו לנסוע כ 3 עד 5 מטרים בערך בסטיה ימינה אבל במהירות ממש איטית ואז שמעתי חריקת בלמים מאחור ומייד שמעתי מכה ושבירת פלסטיק" (הודעתו של סיני חיים אפרים).
מכאן אף עולה שהיה על המבקש לקשר בין נהיגתו לבין הפגיעה שארעה מאחורי רכבו אף אם לא ראה את נהג הקטנוע.
ממשיך העד ומתאר כיצד "בחור צעיר עם קסדה על ראשו וחליפת אופנוען הוא רץ לכיוון שלנו ודפק על החלון של רענן עם המון כעס ואמר משהו כמו "למה עצרתם למה נסעתם", הוא לא ביקש פרטים".


תמוה בעיני כיצד המבקש ונוסעיו אינם קושרים בין אופן הנהיגה, רעש מכה ושבירת פלסטיק,
וריצת נהג קטנוע לכיוונם, וממשיכים לטעון בדביקות שאין להם כל קשר לתאונה.

יתרה מזאת מוסר המבקש בשימוע שנערך לו שנהג הקטנוע צעק לעברו "למה נסעת" ובהמשך אמר לו נהג הקטנוע "חכה תמתין". (המבקש כידוע ,לא המתין )

ואם בזאת לא די, מה סבר המבקש כאשר נהג הקטנוע ניגש ללוחית הרישוי בחלקו האחורי של רכבו ורשם במכשיר נייד שלו את מספר הרכב.

הסבר אפשרי להתנהלותו של המבקש הינם דבריו של הנוסע ברכבו "לא חשבנו שאנחנו קשורים לתאונה הזאת אולי מיהרנו לברית מילה. זו האמת",
(הודעת סיני חיים אפריים), ודברים אלו נתמכים אף בדברי המבקש בשימוע.

לפיכך יש ראיות לכאורה למיוחס למבקש בכתב האישום .

יחד עם זאת למקרא מכלול הראיות
אין אני מתרשם כי כוונתם של המבקש ונוסעיו היתה לברוח מן המקום ולהתחמק מן האחריות לתאונה.

המבקש נעצר ביוזמתו, נהג הקטנוע פנה אליהם בריצה, ובכעס, ולא ניתן היה להתרשם
כי נזקק הוא לטיפול רפואי כלשהו.
לאחר שנהג הקטנוע רשם במכשיר הטלפון הנייד את מספר הרכב הוא התרחק מן המקום, וסבור אני שהמבקש, בהמשיכו בנסיעה, לא ידע
שנהג הקטנוע דולק בעקבותיו.


כל זאת מביא אותי למסקנה כי על אף שהמבקש לא נהג כשורה, שהרי היה עליו לרדת מרכבו ולבדוק את אשר ארע, וזאת לא עשה, אין המדובר בניסיון התחמקות בזדון אלא חוסר תשומת לב
המשולב
בהזדרזות בלתי תקינה לארוע (ברית מילה) אליו נסעו.










לאור כל האמור ולאחר שבפני
תוצאות התאונה מחד, ועברו התעבורתי שאיננו מגלה מסוכנות, מאידך, אני דוחה הבקשה לקיצור פסילה מנהלית, וכן דוחה הבקשה לפסילתו של המבקש עד לגמר הדין.

מזכירות – לשלוח ההחלטה לצדדים.






ניתנה היום,
כ"ו כסלו תשע"ב, 22 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.














בפמ בית משפט לתעבורה 3571-12/11 ציון רענן כהן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 22/12/2011)