פסקי דין על דיין סמי | פסקי דין על אילנה דיין | פסקי דין על ציון רובינה | פסקי דין על יפה רובינה | פסקי דין על זמרטה (מרים) רובינה ואח' |

4281/11 רעא     29/12/2011




רעא 4281/11 דיין סמי, אילנה דיין נ' ציון רובינה, יפה רובינה, זמרטה (מרים) רובינה ואח'




החלטה בתיק רע"א 4281/11



בבית המשפט העליון


רע"א 4281/11



לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


המבקשים:

1. דיין סמי



2. אילנה דיין



נ


ג


ד



המשיבים:

1. ציון רובינה



2. יפה רובינה



3. זמרטה (מרים) רובינה


4. יגאל נונו


בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.5.11 בע"א 2284/09 שניתןעל-ידי כבוד השופטת ר' לבהר שרון

בשם המבקשים:
עו"ד יעקב גולני
בשם המשיבים:
עו"ד צביקה כספי

החלטה



1.
זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כבוד השופטת
ר' לבהר-שרון
) במסגרתו נתקבל ערעור המשיבים על פסק-דינו של בית משפט השלום (כבוד השופט
א' קידר
). בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע פסק-דינו עד ליום 30.12.11, על מנת לאפשר למבקשים לבקש עיכוב ביצוע מבית משפט זה, ואמנם בקשה לעיכוב ביצוע מונחת אף היא לפנינו.

2.
המבקשים השכירו למשיבים בית מגורים ביבנה (להלן:
הנכס
). ימים ספורים לפני תום תקופת השכירות השלישית, פרצה שריפה בנכס שגרמה לנזקים. הנכס לא היה מבוטח.


המבקשים הגישו כנגד המשיבים תביעה בגין נזקי השריפה הן בעילה נזיקית (רשלנות) הן בעילה חוזית (הפרת הסכם השכירות לפיו התחייבו המשיבים להחזיר את הכנס במצב תקין כפי שקיבלו אותו). בית משפט השלום קיבל בפסק-דינו מיום 27.2.07 (להלן:
פסק-הדין הראשון
) את התביעה. נפסק כי לא עלה בידי מי מהצדדים להוכיח את מקור האש, ואולם, כך נקבע, לפי סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הנטל להוכיח את מקור השריפה והיעדר התרשלות הוא על המשיבים בהיותם "תופס המקרקעין". משלא עמדו המשיבים בנטל זה, נתקבלה כאמור התביעה.

3.
המשיבים ערערו על פסק-הדין הראשון לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (כבוד השופט
ק' ורדי
) קיבל את ערעורם וקבע כי המבקשים עמדו בנטל המוטל עליהם והוכיחו את מקור האש – "בבית המנורה בתקרת העץ התלויה מעל פודסט גרם המדרגות שהותך עקב התחממות יתר של המנורה או עקב כשל חשמלי". לאור האמור, הוחזר התיק לבית משפט השלום, על מנת שידון בשאלות המתעוררות לנוכח קביעה זו.


המבקשים הגישו לבית משפט זה בקשת רשות לערער על פסק-הדין שבערעור (רע"א 10414/08), אך בקשתם נדחתה תוך שנקבע כי העובדה שבית המשפט המחוזי מצא לנכון להתערב בממצאים של הערכאה הראשונה, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. התיק הוחזר, אפוא, לבית משפט השלום.

4.
בפסק-דינו המשלים (להלן:
פסק הדין המשלים
) דחה בית משפט השלום את העילה הנזיקית. נפסק כי סעיף 39 לפקודת הנזיקין אינו חל במקרה הנדון, וכי על המבקשים-התובעים מוטל הנטל להוכיח את טענתם לקיומה של רשלנות מצד המשיבים. בית המשפט קבע כי המשיבים הוכיחו שלא התרשלו, ואף הצביעו על כשלים במערכת החשמל של הבית. לעניין זה נתקבלה חוות דעתו ועדותו של מהנדס חשמל שהובא מטעם המשיבים, אשר קבע כי האש פרצה כתוצאה מכשל חשמלי שהביא להתחממות נקודתית לאורך זמן, שגרמה להתכה של בית המנורה ולהצתה של חומרים דליקים. ואולם, בית המשפט מצא כי יש לקבל את עילת התביעה החוזית, לפיה הפרו המשיבים את הסכם השכירות בכך שלא השיבו את הנכס באותו מצב שקיבלו אותו. לאור האמור, פסק בית משפט השלום למבקשים פיצוי בגובה הפיצוי שנפסק להם בפסק הדין הראשון.

5.
המשיבים ערערו על פסק הדין המשלים לבית המשפט המחוזי, וערעורם נתקבל. בית המשפט (כבוד השופטת
ר' לבהר-שרון
) הפנה לסעיף 24 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, הקובע כי "לעניין חוק השומרים, תשכ"ז-1967, יראו שוכר כשומר שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה עיקרית של החזקתו". כן הפנה הוא לסעיף 2(ב) לחוק השומרים, הקובע כי "שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו... אך כשהמטרה לשמור על הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו". נפסק כי המטרה של שמירת הנכס על-ידי המשיבים היתה טפלה לשכירות, שהיתה המטרה העיקרית לשמה התקשרו הצדדים: שכירות למטרת מגורים. לאור זאת ולאור קביעתו החד משמעית של בית המשפט קמא כי השריפה לא ארעה עקב רשלנות המשיבים – קבע בית המשפט כי המשיבים פטורים מאחריות לנזק במקרה זה. המדובר, כך נפסק, בנזק שנבע מכשל מערכתי בנכס עצמו, שהיה ונשאר בשליטת בעלי הנכס – המבקשים – שהתקינו את מערכת החשמל, והם האחראים לתקינותה. מאחר שהמשיבים עשו שימוש סביר בנכס, ולא נטען כי ביצעו בתשתית החשמל תיקון או שינוי כל שהוא, הרי שאין למבקשים להלין אלא על עצמם.

6.
המבקשים אינם משלימים עם פסק הדין שבערעור ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו, המכוונת, לשיטת המבקשים, גם כנגד פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בערעור הראשון וגם כנגד פסקי-הדין שניתנו על-ידי בית משפט השלום. המבקשים מפרטים בבקשתם שורה ארוכה של טעויות שנפלו, לטענתם, בפסקי-הדין שניתנו על-ידי בתי המשפט שלערעור (שאלת מיקומה של המנורה; השאלה אם בית המנורה יכול היה להיות מותך ולזלוג; מי התקין את המנורה, שגרמה כביכול לשריפה; היכן פרצה האש; מצב מערכת החשמל בבית; ועוד). המבקשים סבורים כי טעויות נפלו גם בממצאים עובדתיים שונים, שנקבעו על-ידי בית משפט השלום בפסק הדין הראשון ובפסק הדין המשלים (שאלת קיומו של חוט מאריך, העדר דיון בשאלת תחולתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין ועוד). בנוסף, טוענים המבקשים כי המקרה הנדון מחייב דיון בשאלת פרשנותו של המונח "יצאה אש" שבסעיף 39 לפקודת הנזיקין ובשאלת תחולתו של סעיף 41 על המקרה הנדון – שאלות שחשיבותן חורגת מעניינם של הצדדים.


המשיבים מצידם סומכים ידיהם על פסק-דינה של ערכאת הערעור. הם טוענים, בין השאר, כי ככל שהבקשה מכוונת כנגד פסקי-הדין הקודמים שנתנו – יש לדחותה על הסף בשל קיומו של מעשה בית-דין. לגופו של עניין מדגישים הם כי מדובר ב"סיבוב שישי" בהליכים שבין הצדדים, כי הבקשה מכוונת כנגד ממצאים עובדתיים בלבד וכי בית המשפט המחוזי צדק בישמו את הדין הרלבנטי על עובדות המקרה. המשיבים מתייחסים בתשובתם בהרחבה גם לשאר טענות המבקשים.


7.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. המקרה שלפנינו חריג אמנם, במובן זה שעניינם של הצדדים "זכה" לדיון משפטי חמש פעמים על-ידי ערכאות שונות, ואולם בסופו של יום ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי, ביושבו כערכאת ערעור, פסק-דין החותם את מסכת ההתדיינות בין הצדדים, והמביא את כל המחלוקות שביניהם – העובדתיות והמשפטיות – לכלל סיום. המבקשים אינם משלימים עם פסק-דין זה וסבורים כי מן הראוי לדון פעם נוספת בטענותיהם השונות. אין בידי להיעתר לבקשתם. כידוע, אין לבעל דין זכות להישמע בפני
שלוש ערכאות לגופו של עניין, ואין לאפשר לבעל דין לפרוש את
טיעוניו בגלגול שלישי, באותה סוגיה בה טען לפי שתי הערכאות הקודמות. אמנם, לבית המשפט נתון שיקול הדעת להתיר בירור בגלגול שלישי, וזאת במקרים מתאימים, בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם של המתדיינים המסוימים. ואולם, בחינת טענות המבקשים שלפנינו מעלה כי המקרה שלפנינו אינו בא בגדר אותם מקרים בודדים, המצדיקים בירור שיפוטי נוסף. לאור התוצאה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין.


אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ש"ח.


ניתנה היום, ג' בטבת התשע"ב (29.12.2011).




המשנה-לנשיאה

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11042810_p02.doc

גח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 4281/11 דיין סמי, אילנה דיין נ' ציון רובינה, יפה רובינה, זמרטה (מרים) רובינה ואח' (פורסם ב-ֽ 29/12/2011)