פסקי דין על אלון בר ששת | פסקי דין על אלקטרוגרף בע"מ

3496/07 עב     28/12/2011




עב 3496/07 אלון בר ששת נ' אלקטרוגרף בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בחיפה



28 בדצמבר 2011

עב 3496-07


לפני
כב' השופטת דלית גילה
נציג ציבור - חנניה דהאן
נציג ציבור - אלי אליהו

התובע
אלון בר ששת

,
ת.ז. 061253613
ע"י ב"כ עו"ד איל מנחם


-

נתבעת
אלקטרוגרף בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רוני משה



פסק - דין
פתיח
1.
עניינה של תובענה זו בשאלה, האם מר אלון בר ששת
(להלן: התובע), אשר עבד כשליח על קטנוע בחברת אלקטרוגרף בע"מ
(להלן: הנתבעת), פוטר מעבודתו, כטענתו, או שמא התפטר, כטענת הנתבעת; כפועל יוצא מהכרעה בשאלה זו, תוכרע תביעתו לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בנוסף, תבע התובע תשלומים בגין "שעות נוספות", דמי הבראה וחופשה שנתית, שלטענתו לא שולמו לו באופן מלא, וכן, פיצוי על "עוגמת נפש". על תביעה לתשלום חלף הפרשות לפנסיה, ויתר התובע בתחילת המשפט [עמ' 2, ש' 26].

2.
מועד הגשת הסיכומים התעכב שוב ושוב מטעמים הקשורים בב"כ התובע, ואלה הוגשו לבסוף ביום 3.5.11, על אף ששמיעת הראיות הסתיימה ביום 5.10.10; סיכומי הנתבעת הוגשו ביום 5.9.11, ולמרות שהתובע ביקש, וקיבל, זכות להשיב, עד 25.10.11 - הוא לא עשה כן עד עתה.

3.
בסיכומיהם של שני הצדדים, התמקדו בנסיבות סיום יחסי העבודה, ולא טרחו להתעכב על הרכיבים הכספיים האחרים שנתבעו. לפיכך - יש לראות את התובע כמי שזנח את יתר הרכיבים שתבע, למעט אלה הנובעים מהשאלה, האם פוטר או התפטר.

עובדות
4.
חלק מהעובדות אינן שנויות במחלוקת, ואלה העובדות הרלבנטיות כפי שאנו קובעים אותן, לאחר שחזרנו ועברנו על כל החומר שנמצא בתיק בית-הדין:

א.
הנתבעת העסיקה את התובע כשליח על קטנוע, מיום 1.7.03 ועד יום 29.4.07. בשנתיים הראשונות להעסקתו, ניהל את הנתבעת המנכ"ל, מר אלי גבאי ז"ל, אשר נפטר ביום 15.7.05, והחל מאותו מועד, ניהלה את העסק אלמנתו, גב' ורד גבאי (להלן: גב' גבאי).

ב.
התובע היה עובד במשכורת. עד חודש 2/06, היה שכרו החודשי קבוע, בסך 3,500 ₪ לחודש, והחל מחודש 3/06 ואילך השתנה שכרו החודשי, מחודש לחודש, אך, לא פחת מהסכום האמור.

ג.
שעות העבודה היו 08:00 - 17:00, עם שעה הפסקה במהלך היום.

ד.
משרדי הנתבעת היו סגורים לחופשות מרוכזות, בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח, מבלי שנפגע שכרו החודשי של התובע.

ה.
הנתבעת סיפקה לתובע קטנוע, הנדרש לשם ביצוע השליחויות עבורה, והוא נשאר ברשותו גם לאחר שעות העבודה.

ו.
ביום 29.4.07, הגיע התובע לעבודה, כהרגלו, בשעות הבוקר, השאיר את הקטנוע מחוץ למשרדי הנתבעת וישב לשתות קפה בעסק שכן, עד שיידרש לשליחות הראשונה.

ז.
גב' גבאי ניגשה אל הקטנוע ונעלה אותו במפתח.

ח.
התובע יצא מהמשרד השכן וטען באוזני גב' גבאי, כי אם היא מפטרת אותו, הוא מבקש שתיתן לו מכתב פיטורים.

ט.
גב' גבאי השיבה לתובע, כי איו בכוונתה לפטרו, אך, אם לא יעזוב את המקום היא תזמין משטרה.

י.
למחרת, ביום 30.4.07, חזר התובע למשרדי הנתבעת, יחד עם קרוב משפחה, שנפטר בינתיים, ודרש לקבל מכתב פיטורים ואת זכויותיו הכספיות כעובד מפוטר, ובתגובה, התקשרה גב' גבאי למשטרה, להתלונן על "הסגת גבול", מצד התובע, שנאלץ עקב כך לעזוב את המקום.

יא.
בו ביום, 30.4.07, שלח התובע לגב' גבאי מכתב, בדואר רשום, בו דרש את זכויותיו, עקב פיטוריו [ת/1, נספח ד'], וביום 6.5.07, נשלח אל הנתבעת מכתב נוסף, באותו נושא, מטעם ב"כ התובע [ת/1, נספח ה'].

יב.
רק לאחר מכן נשלח אל התובע מכתב מאת גב' גבאי, הנושא את התאריך 7.5.07, ובו טענה, כי בתאריך 29.4.07 עזב את מקום העבודה במפתיע ועל דעת עצמו, לכן, רואים אותו כמי שהתפטר [ת/1, נספח ו' (להלן: מכתב גב' גבאי)].

דיון והכרעה
5.
בכל הנוגע לנסיבות סיום העבודה, הננו מעדיפים, ללא היסוס, את גרסתו של התובע, על פני גרסתה של הנתבעת, מפי גב' גבאי ובתה - נילי גבאי.

6.
גב' גבאי, כמו גם בתה, הצהירו על העובדה, שגב' גבאי נעלה את הקטנוע אשר שימש את התובע לביצוע שליחויות עבור הנתבעת, מאחר שסברה, כי התובע לא הגיע לעבודה. שתיהן סיפרו שלאחר מכן יצא התובע מדלת סמוכה, דרש מכתב פיטורין, וכשנענה, שאין כוונה לפטרו -גידף ועזב את המקום [נ/1, ס' 11; נ/2, ס' 9-7]; שתיהן הצהירו עוד, כי למחרת חזר התובע, עם אדם נוסף וביקש מכתב פיטורין

"בדרך של כפיה"
[נ/1, ס' 15-14; נ/2, ס' 11-10]. הואיל והקטנוע היה ברשות התובע גם לאחר שעות העבודה, מובן, כי אם הקטנוע נמצא מחוץ למשרדי הנתבעת, מי שהביאו לשם הוא התובע. מכאן, שאין לקבל את המצג של עדות הנתבעת, כאילו האמינו שהתובע לא התייצב לעבודה באותו יום. אנו סבורים, כי בפעולה של נעילת הקטנוע במפתח גילתה גב' גבאי את דעתה, שאינה מעוניינת עוד שהתובע יעבוד כשליח בנתבעת.

7.
אף אם נכונה טענת הנתבעת, כי גב' גבאי לא ראתה את התובע באותו בוקר, מאחר שישב במשרד שכן, שאינו נראה ממשרדה, הרי, מאחר שאין חולק, כי מיד לאחר שנעלה את הקטנוע במפתח, התייצב התובע ליד הקטנוע, מול גב' גבאי, ברור הוא, כי הוא לא נעדר מעבודתו. אם היה ממש בטענת גב' גבאי, כי

"לא פיטרה"
את התובע, מה היה פשוט יותר מלפתוח את הקטנוע ולשלוח את התובע לביצוע שליחויות לנתבעת, כמדי יום? בעצם העובדה שגב' גבאי השאירה את הקטנוע נעול, אין כל ספק שהיא מנעה מהתובע לבצע את מלאכתו, במסגרת הנתבעת, ללא קשר לשאלה, האם התובע הרים את קולו, במעמד זה, אם לאו. השארת הקטנוע נעול, אינה מתיישבת עם האמירה
"לא פיטרתי"
, כאשר לא ניתן שום הסבר הגיוני אחר מטעם גב' גבאי, מדוע לא אפשרה לתובע באותו מעמד, לבצע את השליחויות שהיו נדרשות לנתבעת באותו יום, והיא הסתפקה באמירה, שאין בכוונתה לפטרו.

8.
הטענה במכתבה של גב' גבאי, כי התובע עזב

"במפתיע"
את מקום העבודה, ועל כן, ראו אותו
"כמי שהתפטר"
, אינה יכולה לעמוד, הן משום שהיא מודה, כי ביום 30.4.07, התייצב התובע במשרדי הנתבעת ועזב את המקום רק לאחר שהיא התקשרה למשטרה, והן משום שבפעולה של השארת הקטנוע נעול, כאשר מיד לאחר נעילתו התייצב התובע לצד הקטנוע, מולה, וביקש לדעת מה משמעות הדבר והיא לא שחררה את הקטנוע לרשותו, יש משום התנהגות המלמדת, שהיא זו שבוחרת לסיים את עבודת התובע בנתבעת.


9.
במכתב גב' גבאי, יש התעלמות מוחלטת מהתנהגותה, ומהעובדה - הבלתי שנויה במחלוקת -שביום 30.4.07 התייצב התובע במשרדי הנתבעת ועזב אותם רק בעקבות העובדה, המוסכמת, שגב' גבאי התקשרה למשטרה, כדי להתלונן על כך שהוא "מסיג גבול". התעלמות זו מחזקת את דעתנו, לא לקבל את גרסת הנתבעת, הואיל, וגם אם היה נכון הדבר - ולא קבענו כך - שהתובע נעדר יום אחד מהעבודה ואחרים ביצעו שליחויות במקומו, לא ניתן לראות בצעד כזה משום התפטרות, כאשר מיד למחרת התובע מתייצב במשרדי הנתבעת, גם לגרסתה.

10.
לו היה ממש בתיאורי גב' גבאי ובתה, על האלימות המילולית שנקט התובע במעמד נעילת הקטנוע ולמחרת, דבר שבגינו ניסו להצדיק את ההתקשרות למשטרה, אזי, היה מקום שיינתן גם לכך ביטוי במכתב גב' גבאי. העובדה שהתובע התייצב במשרדי הנתבעת כבר ביום 30.4.07 מצביעה על אי נטישת העבודה על-ידי התובע, וחוסר התייחסות של גב' גבאי למועד זה במכתבה, כמו גם העובדה שמכתבה נכתב רק כעבור שבוע, מלמדת, דווקא, על כך שהיא הפסיקה לשלוח את התובע לשליחויות.

11.
לדעתנו, גב' גבאי החליטה לסיים את העסקת התובע וניצלה הזדמנות בה לא היה ליד הקטנוע, על מנת לנעול אותו במפתח, באופן שלא יאפשר לתובע לעשות בו עוד שימוש, וכל ההתפתחויות שלאחר מכן, נועדו כדי לעזור לנתבעת לנסות להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, שהגיעו לתובע עקב ההחלטה להפסיק את עבודתו, לאחר כארבע שנות עבודה.

12.
חזרה חוזרת ונשנית על אמירה, שגב' גבאי השיבה, כביכול, לתובע -

"לא פיטרתי אותך"
, מבלי שגב' גבאי מאפשרת לתובע להמשיך להשתמש בקטנוע, קוראת אותו לסדר או מטילה עליו שליחות כלשהי, הינה ניסיון עקר מצידה לשנות את המציאות. בנקודה זו נציין, כי לטענת הנתבעת, האירוע הוקלט, אולם, הקלטת לא הוצגה, חרף החלטות שיפוטיות, בעקבות הכללתה במסגרת גילוי המסמכים, מטעם הנתבעת. ביום 22.1.09, הצהיר ב"כ הנתבעת -
"חיפשנו ולא מצאנו את הקלטת."
, והדברים מדברים בעד עצמם.

13.
לדעתנו, אין גם כל הגיון בטענת הנתבעת, כי התובע ניצל לרעה את פטירת מנכ"ל הנתבעת, וחולשתה של גב' גבאי, שקיבלה את ניהול העסק תחתיו [ס' 4 לסיכומי הנתבעת], הואיל וחלפו כשנתיים מעת פטירת המנכ"ל ועד שגב' גבאי פיטרה את התובע, כמתואר לעיל.

14.
לאור מסקנתנו - על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים. מאחר שאין בתצהירים מטעם הנתבעת התייחסות לסכומים שנתבעו, ברכיב זה, הננו מקבלים את תחשיב התובע ומעמידים את סכום פיצויי הפיטורים, על סך 24,814 ₪ [ת/1, ס' 22].

15.
הואיל, ולפי העובדות שקבענו לעיל, פיטורי התובע נערכו על אתר, מחויבת הנתבעת גם בתשלום דמי הודעה מוקדמת, בהתאם להוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. מאחר שבתצהירי הנתבעת לא היתה התייחסות גם לרכיב זה, הננו מקבלים גם בעניין זה את המוצהר מטעם התובע, ומחייבים את הנתבעת - לשלם לתובע תמורת הודעה מוקדמת, בסך 3,950 ₪ [ת/1, ס' 18].

16.
כאמור, בסיכומי התובע לא התייחסו לרכיבים הכספיים האחרים, וראינו אותו כמוותר עליהם. ככל הנראה, קיבל ברכיבים אלה את טענות הנתבעת:

א.
לעניין "שעות נוספות"

- מאחר שמוסכם, כי שעות העבודה היו 08:00 - 17:00, סה"כ 9 שעות ביום, בהן כלולה גם הפסקה, ולפי דברי הנתבעת זו היתה בת שעה [ישיבת קדם משפט, 23.6.08, עמ' 3, ש' 15-12] - נראה שהתובע לא עבד "שעות נוספות".

ב.
לעניין חופשה

- העובדה שהתובע, כמו יתר עובדי הנתבעת, לא עבד בחול המועד סוכות וחול המועד פסח, ושכרו לא נפגע, מלמדת על כך שקיבל חופשה בתשלום;
בנוסף, הנתבעת הציגה מסמך, לפיו התובע מאשר שהוא נמצא ביתרת חובה של 25 ימי חופשה, נכון ליום 31.12.04 [נ/1, נספח ג'], והתובע אישר חתימתו עליו [ישיבת קדם משפט, 23.6.08, עמ' 2, ש' 23]; משכך - הבסיס לחישובי התובע ברכיב זה אינו מלא [ת/1, ס' 24]. נעיר, כי לא עלינו לערוך את החישוב המדויק, במקום הצדדים, אך, לא מן הנמנע, שהתובע נותר ביתרת חובה, ברכיב זה, גם בעת סיום עבודתו, נוכח החופשות המרוכזות בתשלום, שקיבל.

ג.
לעניין הבראה

- התובע טען, כי יש חוב של 1.5 ימים, לחודשים 2005 / 7-9 [ת/1, ס' 23], הא ותו לאו. הואיל והתובע לא חזר בסיכומיו על טענות בעניין דמי הבראה, מן הסתם, מצא שאלה התייתרו או התקזזו (כנגד רכיב החופשה, למשל).

17.
איננו מוצאים, כי נסיבות הפסקת העבודה, במקרה זה, הינן כה חריגות, המצדיקות פסיקת פיצוי נוסף, בגין "עוגמת נפש", מעבר לתשלום פיצויי פיטורים.

18.
לפני סיום נזכיר, כי הנתבעת ביקשה להסיק מסקנות, מהעובדה שהתובע ישב במהלך המשפט במעצר, בגין עבירות שאינן קשורות אליה, בהן הורשע, בסופו של יום ונגר דינו. לא מצאנו לנכון לקבל ראיה על כך, שכן, אין עובדה זו משליכה על מהימנות התובע במקרה שלפנינו [ראו: החלטה בדיון מיום 5.10.11, עמ' 5].

סיכום
19.
הנתבעת היא אשר הביאה, הלכה למעשה, את יחסי העבודה לידי סיום, בכך שגב' גבאי נעלה את הקטנוע, עימו ביצע את השליחויות עבור הנתבעת; לכן - יש לראות את התובע כמפוטר.

20.
נוכח פיטורי התובע, הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לו את הרכיבים הבאים:
פיצויי פיטורים
-
24,814
₪
;
תמורת הודעה מוקדמת
-
3,950
₪
.

21.
הסכומים המצטברים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין, שאם לא כן - ישאו הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום הגשת התביעה - 14.10.07 - ועד התשלום המלא בפועל.

22.
נדחות

יתר תביעות התובע - לתשלום גמול "שעות נוספות", פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין "עוגמת נפש".

23.
בהתחשב בתוצאה - כל צד ישא בהוצאותיו.

24.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין.


ניתן היום, 28 בדצמבר 2011 (ב' בכסלו תשע"א), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לבאי-כח הצדדים, בדואר רשום.






חנניה דהאן
נציג עובדים

אלי אליהו
נציג מעבידים



דלית גילה
- שופטת







עב בית דין אזורי לעבודה 3496/07 אלון בר ששת נ' אלקטרוגרף בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/12/2011)