פסקי דין על אלישע לוי | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

3916/09 בל     27/12/2011




בל 3916/09 אלישע לוי נ' המוסד לבטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



ב"ל 3916-09 אלישע לוי
נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית




בפני

כב' השופטת
דגית ויסמן
נ.צ. מוחמד מנסור (ע)
נ.צ. עודי שינטל (מ)


התובע
:

אלישע לוי


נגד


הנתבע
:

המוסד לבטוח לאומי




פסק דין


1.

התובע מבקש להכיר בפגיעה בחזה ובכתפו,

שנגרמה עת נפל מאופניו, בטיול אופניים שהתקיים ביום 24.7.08, כפגיעה בעבודה, בנימוק שהשתתפותו בטיול הייתה "פעילות נלוות לעבודה".

2.
הרקע העובדתי

א.
התובע הוא מהנדס בתעשיה האוירית (להלן: "תע"א").
ב.
ביום 24.7.08 התובע השתתף בטיול אופניים, במסגרת חוג רכיבת אופניים.
ג.
חוג הרכיבה אורגן על ידי אגודת עובדי תע"א (להלן: "אגודת העובדים"), במסגרתו נערכו 8 טיולים בשנה והשתתפו בו גם בני משפחה של עובדים.

ד.
הרוכבים בטיול לבשו חולצות של תע"א.
ה.
חלק מהמשתתפים בטיול, והתובע ביניהם, יצאו ל"יום חופש" ואחרים יצאו לפני תום יום העבודה אל הטיול.
ו.
במהלך הטיול התנגש התובע ברוכב אחר, נפל מאופניו ונפגע בצלעותיו, בעצם הבריח ובעצם השכם השמאלית. בנוסף סבל מחבלות ושפשופים.

ז.
התובע פונה באמבולנס ואושפז בבית החולים רמב"ם עד ליום 31.7.08.

3.
"תאונת עבודה" מוגדרת, בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, (בנוגע לעובד ובשונה מעצמאי), כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". אף פעולות נלוות לעבודה עשויות להיכנס לגדרו של הסעיף, אך זאת ככל שהן קשורות לעבודה במידה סבירה (דב"ע לב/ 0-166
עזריה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 197 (1973)), תוך הבאה בחשבון של יחסיות הזמן ויחסיות המרחק בהתאם לכלל הנסיבות (דב"ע מא/0-157 המוסד לביטוח לאומי – הוד, פד"ע יג 182 (1982)).

4.
השאלה המרכזית שלפנינו היא האם ניתן לראות בטיול האופניים "פעילות נלווית לעבודה". על פי ההלכה הפסוקה, לשם כך יש לעמוד על המאפיינים הבאים: מי מימן את עלות האירוע; מי ארגן את ההסעה לאירוע; האם המעביד היה מעורב בייזומו של האירוע ובאחריות לו; מהי התועלת הישירה שהמעסיק מפיק מהאירוע; האם ההשתתפות באירוע הייתה על חשבון ימי חופשה של העובד או בשעות העבודה; האם הייתה חובת השתתפות באירוע (ר', למשל, דב"ע מט/ 0-183 המוסד לביטוח לאומי –כנף, פד"ע כא 464 (1990); עב"ל (ארצי) 1173/00 עטר – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (20.1.02)).


באופן מיוחד לגבי פעילות ספורט ונופש, נקבע כי –


"... לצורך הכרה בפגיעה אשר אירעה במהלך פעולות רווחה, נופש וספורט כ'תאונת עבודה', יש לבחון אם מדובר בפעולה הנלווית לעבודה. ...
לא כל אירוע שעיקרו או תכליתו בפעילויות גיבוש ונופש יוכר כ'פעולה נלווית' לעבודה, אלא צריך שתישמר הזיקה שבין האירוע למפעל...
לשם כך תדרש בין היתר הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו." (עב"ל (ארצי) 1370/00 סחייק – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (7.1.04); ור' גם עב"ל (ארצי) 91/99 אילוז – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז 209 (2002)); עב"ל (ארצי) 1149/02 המוסד לביטוח לאומי – אבישר, [פורסם בנבו] (1.6.04)).

5.
לאחר ששקלנו את העובדות, לאור ההלכה הפסוקה בנושא, החלטנו לדחות את התביעה מן הטעמים הבאים:
א.
טיול האופניים לא אורגן על ידי המעסיק כי אם על ידי הועד, וכבר נפסק כי יש לבחון האם המעסיק היה אקטיבי בייזום הפעילות ובארגונה (עב"ל (ארצי) 283/09 בס
- המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (23.08.09)).

ב.
הפעילות בוצעה בזמנם החופשי של העובדים על חשבון ימי חופשה (עדות מר ברנהולץ עמוד לפרוטוקול 2 ש' 13-14). כך העיד גם התובע (ע' 2 ש' 29-30):
"ש:
ואתה היית ביום חופש או יצאת מוקדם מהעבודה?
ת:
אני לקחתי יום חופש."

ג.
לא ניתן להצביע על תועלת ישירה שהפיק המעסיק מהשתתפות עובדים בטיול האופניים האמור. אין להפוך כל אירוע חברתי של עובדים, לאירוע גיבוש שלמעביד יש אינטרס לגביו. האינטרס הישיר של המעביד צריך למצוא ביטויו בפועלו ותרומתו לאותו אירוע למען האינטרס שיש לו בו (עב"ל (ארצי) 1448/04 חיון –המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (10.10.05)).

ד.
מימון הטיול נעשה בחלקו על ידי המשתתף ובחלקו האחר על ידי אגודת העובדים ועל ידי המעסיק המתקצב בתקציב כללי את פעילויות הרווחה (סעיף 5 לתצהיר מר ברנהולץ). עוד הבהיר מר ברנהולץ בעדותו כי כל פעולות הרווחה נעשות על ידי אגודת העובדים ותע"א מעבירה תקציב רווחה כללי לפעילויות השונות (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 24-26), וכן כי העובד המשתתף בטיול משלם כמעט מחצית הסכום
(עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 9-12). הדברים עולים גם מעדות התובע (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 31-32).


בית הדין הארצי פסק כי פגיעה במהלך טיול, שאורגן על ידי ועד העובדים, מומן על ידי המשתתפים ויום הטיול נזקף על חשבון חופשה שנתית של המשתתף, לא הוכרה כתאונה בעבודה (דב"ע נד/0-290 המוסד לביטוח לאומי - זינתי, [פורסם בנבו] (8.3.95)).

ה.
ההשתתפות בפעילות היתה מתוך בחירה. המעסיק לא חייב את העובדים להשתתף בפעילות (השוו: עב"ל (ארצי) 58/96 מחפודה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לב 120 (1999)). בנוסף, מהעדויות ומטופס ההרשמה שצורף לתצהיר מר ברנהולץ, גם בני משפחה ואף ילדים יכלו להשתתף בפעילות.

ו.
בטופס ההרשמה מצויין במפורש שהעובד המשתתף מסיר אחריות מועד העובדים וממארגני החוג. הצהרה המחזקת את העובדה כי אין מדובר בפעילות המאורגנת על ידי מקום העבודה והדבר אף מובהר למשתתפים.

6.
לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי הפעילות במהלכה נפגע התובע אינה מהווה פעילות נלווית לעבודה. הפעילות היתה פעילות רשות שבני משפחה יכלו להשתתף בה; המימון היה ברובו על ידי העובד ונציגות העובדים ורק חלקו הקטן על ידי המעסיק, אשר מפנה תקציב כללי לפעילות רווחה ולא דווקא לקיום הטיול; יום חופשה נזקף לחובת העובד; המעסיק לא היה אקטיבי בייזום הפעילות וארגונה ולא הוכח כי יש למעסיק אינטרס ישיר בקיומו של הטיול.

7.
סוף דבר – התביעה נדחית.
מאחר שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.


ניתן היום,
א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.





מוחמד מנסור, נציג ציבור (ע)

דגית ויסמן
, שופטת

עודי שינטל, נציג ציבור (מ)







בל בית דין אזורי לעבודה 3916/09 אלישע לוי נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/12/2011)