פסקי דין על אגודה שיתופית לעזרה הדדית ולחיסכון של עובדי קופ"ח בע"מ נושה | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי באר שבע והדרום | פסקי דין על עו"ד שמואל כץ | פסקי דין על אמזלג רחל רשל |

11110-10/10 פשר     22/12/2011




פשר 11110-10/10 אגודה שיתופית לעזרה הדדית ולחיסכון של עובדי קופ"ח בע"מ נושה נ' כונס הנכסים הרשמי באר שבע והדרום, עו"ד שמואל כץ, אמזלג רחל רשל








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בבאר שבע



15 נובמבר 2011

פש"ר 11110-10-10 אגודה שיתופית לעזרה הדדית ולחיסכון של עובדי קופ"ח בע"מ נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'






בפני

כב' השופטת
נחמה נצר

המבקשת
אגודה שיתופית לעזרה הדדית ולחיסכון של עובדי קופ"ח בע"מ – נושה



נגד

המשיבים
1. כונס הנכסים הרשמי באר שבע והדרום
2. עו"ד שמואל כץ
– בעל תפקיד
3. אמזלג רחל רשל
, ת"ז: 055535694 – חייבת



החלטה

בפני
י בקשה מטעם האגודה השיתופית לעזרה הדדית ולחיסכון של עובדי קופ"ח בע"מ (להלן: "המבקשת" ו/או "הנושה
"), במסגרתה מתבקש ביהמ"ש לקבוע כי ההסכם שנחתם בין המבקשת לבין החייבת, הינו בבחינת המחאת זכות, כמשמעותה בסעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

כן מתבקש ביהמ"ש להורות כי הסך של- 41,365.25 ₪ שהועברו ביום 24.11.08 וביום 10.8.09 על-ידי המבקשת לקופת פשיטת הרגל יושבו לידיה, נוכח המחאת הזכות שבידה ולהצהיר כי נוכח המחאת הזכות של המבקשת, תוכל זו להמשיך ולגבות את המגיע לה מאת החייבת באמצעות ניכויי רשות ממשכורתה וזאת, עד לפירעון מלוא ההלוואה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת
:

בתאריך 18.8.05 חתמה החייבת על הסכם הלוואה עם המבקשת, המתיר, לזו האחרונה, לנכות ממשכורתה של החייבת תשלום חודשי על חשבון הלוואה שנטלה החייבת מאת המבקשת. בתאריך 20.12.05, כארבעה חודשים לאחר חתימת החייבת על הסכם הלוואה, נעתר ביהמ"ש לבקשת החייבת ונתן בידה צו כינוס.

ביום 18.3.08 הוגשה לביהמ"ש בקשה דחופה מטעם הכונ"ר, להורות על הפסקת תשלומים ועל החזרת הכספים ששולמו ע"י החייבת למבקשת, בתקופה שלאחר מתן צו הכינוס (בש"א 3453/08).




ביום 5.5.08 הגישה המבקשת תגובתה לבקשה למתן הוראות, במסגרתה טענה כי נתונה לה זכות עיכבון על כספי החזר ההלוואה ובשל כך, הינה בעלת מעמד של "נושה
מובטח" ועל-כן, היא אינה נדרשת להחזיר כספים אלו לקופת פשיטת הרגל ואין הצדקה להורות לה, להפסיק את ניכויי הרשות ממשכורתה של החייבת.

ביום 2.9.08 נתן ביהמ"ש החלטה (כב' השופטת אבניאלי) במסגרתה, נדחתה טענת המבקשת להכרה במעמדה כ"נושה
מובטח" מכח זכות העיכבון ונקבע, כי על המבקשת להשיב לקופת פשיטת הרגל את כל החזרי ההלוואה שזו ביצעה ממשכורתה של החייבת, החל מחודש 03/2008.

בהתאם להחלטת ביהמ"ש, הופסקו ניכויי הרשות ממשכורתה של החייבת. כמו כן, פעלה המבקשת להעביר לקופת פשיטת הרגל הסכומים ששולמו על חשבון ההלוואה, כך שבסה"כ הועבר לקופת פשיטת הרגל סך של- 6,267.76 ₪.

בהחלטה מאוחרת של ביהמ"ש, בעקבות בקשה לעיון חוזר שהגיש הכונ"ר, קבע ביהמ"ש, כי על המבקשת להעביר לקופת פשיטת הרגל את כל הסכום שקוזז ממשכורתה של החייבת מיום 20.12.05 – מועד מתן צו הכינוס לחייבת.

בהתאם להחלטה זו, העבירה המבקשת לקופת פשיטת הרגל, את יתרת הניכויים שנוכו ממשכורת החייבת ובסה"כ- 32,567 ₪. בעקבות העברת הכספים לקופת פשיטת הרגל, הגישה המבקשת לכונ"ר תביעת חוב מעודכנת, על סך- 41,365 ₪ (הכוללת הן את החלק הראשון שהועבר לקופה והן את החלק הנוסף).

ביום 29.12.08 הוחזרה למבקשת תביעת החוב האמורה, הואיל ועל-פי הנטען זו הוגשה לאחר תום ששת החודשים הקבועים בפקודה וגם בקשה חוזרת ומנומקת של המבקשת, נדחתה על-ידי הכונ"ר.

על החלטה זו הוגש ערעור מטעם המבקשת כנגד קביעת הכונ"ר.

הדיון בערעור התנהל בפני
י, במסגרתו קבעתי, בין היתר, כי למבקשת תינתן שהות בת 30 יום לצורך הגשת בקשה בהתאם לסעיף 97 לפקודה, שכן לא מן הנמנע, כי ניתן יהיה לראות בהסכם ההלוואה ובתנאי הפירעון הנקובים בו, משום "המחאת זכות" כמשמעותה בסעיף 97(ב) לפקודה.

המבקשת פעלה להגיש בקשתה, כאמור, וזו הבקשה מושא החלטתי זו.

טענות המבקשת
:

המבקשת מפנה לנוסח ההסכם, עליו חתמה החייבת, עובר למתן צו הכינוס בעניינה. בהתאם לאותו הסכם, התחייבה החייבת, בין היתר, לפרוע את ההלוואה שניתנה לה על דרך של ניכויי רשות ממשכורתה החודשית ב- 36 תשלומים קבועים ושווים, כדלקמן:

"אני מצהיר בזה כי לאחר שעיינתי בטופס בקשת ההלוואה והסכם ההלוואה והסכם ההלוואה ובלוח הסילוקין המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם ההלוואה, אני מבקש מהאגודה הלוואה בלתי צמודה בסך _____ ₪ ב-______ תשלומים חודשיים החל ממשכורת החודש הבא בריבית שנתית כמפורט בלוח הסילוקין."

המבקשת מפנה לסיפא של הסכם ההלוואה, בו אושרה לחייבת הלוואה על סך- 40,000 ₪ לתקופה בת 36 חודשים.

במסגרת סעיף 3 להסכם ההלוואה, מתחייבת החייבת לפרוע ההלוואה, כדלקמן:

"במקרה ועבודתי בקופ"ח תיפסק מכל סיבה שהיא, הנני מבקש לסלק את יתרת החוב מההלוואה דלעיל מדמי הפיצויים או מכל סכום שהוא שיגיע מקופ"ח ו/או מקרן גמלאות מרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן: "קנ"מ") ו/או מקרן "מיטבית" קרן פנסיה לעמיתים חדשים (להלן: "מיטבית") לי, למשפחתי או ליורשיי או לנהנה שמיניתי. סילוק יתרת החוב יהיה קודם לכל תשלום אחר שיש לבצע מהסכומים הנ"ל במידה והמקורות הנ"ל לא יכסו את התחייבויותיי – אני מתחייב לשלם לכם את כל היתרות במזומן, בתשלום אחד או לפי דרישתכם הראשונה.
התחייבותי זו היא בלתי חוזרת ולא אוכל לבטלה אלא אחרי שאסלק את כל חובי מההלוואה..."

המבקשת סבורה כי בהסכם ההלוואה הנ"ל, המחתה לה החייבת, באופן בלתי חוזר, בין היתר, את זכויותיה לקבלת חלק משכרה החודשי, בהתאם להסכם ההלוואה.





טענות המשיבים
:

המשיבים מתנגדים לבקשת המבקשת לראות בהסכם ההלוואה שנחתם בין המבקשת לחייבת משום המחאת זכות, בהתאם לסעיף 97(ב) לפקודה, שכן בחוזה ההלוואה לא צויין כלל כי מדובר בהמחאת זכות.

לשיטת המשיבים, בסעיף 3 להסכם ההלוואה מסכימה החייבת לקיזוז יתרת החוב על-פי ההסכם, מסכומים שיגיעו לה מדמי פיצויים או מכל סכום אם עבודתה תיפסק ואולם, לא דובר על המחאת זכויות. לשיטת המשיבים, אף לא צויין כי המעסיקה רשאית לנכות את ההחזרים החודשיים מהמשכורת החודשית ולפיכך, אין ההסכם ממלא אחר הוראות סעיף 97(ב), אין בהסכם כל פירוט של חוזה עם המעסיקה ואין בהסכם, אישור מפורט לניכוי התשלומים מהמשכורת.

מוסיפים המשיבים לעניין פסק-דין בעניין עיריית ערד (פש"ר 8431/08), אליו הפנתה המבקשת בבקשתה וכפי שניתן על ידי ביום 21.1.10, כי זה אינו רלוונטי כלל במקרה דנן, זאת
מאחר ובמקרה הנ"ל, חתמה החייבת על הוראה בלתי חוזרת ולפיה, על העירייה לנכות ממשכורתה החזרי ההלוואה שנטלה החייבת מהבנק ואולם סעיף כאמור לא נכלל בחוזה ההלוואה, מושא בקשה זו.

דיון והכרעה
:

סעיף 97 לפקודה שכותרתו "ביטול המחאה כללית בלתי רשומה" קובע כהאי לישנא:

(א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לעניין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פירעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום לב ובתמורה.

סעיף 97(א) לפקודה, מכשיר המחאת זכות שניתנה בטרם הוכרז החייב כפושט רגל, מקום בו המחאה זו נרשמה על-פי ובהתאם לתקנות.
המדובר בתקנות פשיטת הרגל (סדרי רישום של המחאת זכות), תש"ל – 1970 (להלן: "התקנות"). מאחר ו"רישום תקף" על-פי התקנות, הינו רישום שבוצע אצל רשם המשכונות. אין חולק כי בענייננו לא נרשם משכון ועל-כן, אין מנוס אלא מלהוסיף ולבחון ההמחאה באמצעות הוראות סעיף 97(ב) לפקודה.

לעניין התכליות העומדות ביסוד סעיף 97(ב) לפקודה ובחינת החריגים הקבועים בו, אין לי אלא לשוב על האמור, כפי שנקבע על ידי במסגרת החלטתי בעניין עיריית ערד.

אפנה, אפוא, לבחון האם בענייננו, עולה הסכם ההלוואה שבין המבקשת לבין החייבת משום המחאת זכות, בהתאם לסעיף 97(ב) ובכלל זה, האם מתקיימים בענייננו, אותם החריגים המנויים בסעיף.

המדובר כאמור, בהוראה בלתי חוזרת, להשבת הלוואה שנטלה החייבת מהמבקשת באמצעות ניכוי ממשכורתה של החייבת. בהתאם ללשון ההסכם, ההלוואה תינתן בסמוך לאחר חתימת ההסכם, החל "ממשכורת החודש הבא". נראה, כי בענייננו, החלופה המתאימה היא זו הנוגעת לזכויות קיימות או עתידות לבוא, לפי חוזים שפורטו בהסכם ההמחאה, שכן מדובר בזכות החייבת לקבלת שכר ממעבידה, זכות שבאופייה הינה "זכות מתמשכת", דהיינו, זכות קיימת ושעתידה לבוא, לפי חוזה ההעסקה שבין המעבידה לחייבת.

על-מנת לעמוד בדרישת הפירוט בחלופה השנייה שבסעיף קטן (ב), נדרש לפרט פרטיו של הממחה, הנמחה וכן, את החוזים המכוננים זכויותיו של הממחה.

בנסיבות המקרה דנן, במסמך היוצר את ההוראה הבלתי חוזרת, צויינו פרטים בדבר זהות החייבת (הממחה), זהות הנושה
(הנמחה) וכן, צויין הסכם ההלוואה שבין החייבת לנושה
, מכוחו ובמסגרתו ניתנה הוראה בלתי חוזרת. הסכם ההלוואה מפרט באופן מניח את הדעת את מתווה ההלוואה וחתימות הממחה והנמחה מופיעות על נוסח ההוראה הבלתי חוזרת.

לעניות דעתי, קריאה סבירה של סעיפי הסכם ההלוואה, כפי שצוטטו לעיל, מחייבת מסקנה אחת אפשרית, ולפיה הסכם ההלוואה, נועד להבטיח זכות המבקשת לקבל ההלוואה מתוך משכורתה של החייבת. לטעמי, לא ניתן להעלות על הדעת אפשרות, כי המבקשת תלווה לחייבת סכום ניכר, אך לא תזכה להשבתו אלא בעת שהחייב תפוטר?!




אמנם בעת
מתן ההלוואה לחייבת, בסך של- 40,000 ₪ הוסכם על פירעונה ב- 36 תשלומים, בין אם באמצעות משכורתה של החייבת ובין אם באמצעות תשלום "חיצוני". יוער, כי בהסכם ההלוואה נקבע "ברחל בתך הקטנה", כי ככל ותצבור החייבת פיגורים בתשלומיה החודשיים, תהא המבקשת רשאית לגבות כל ריבית פיגורים דרך משכורתה של החייבת וללא כל הודעה מוקדמת.

ברי, כי מקום בו רשאית המבקשת לגבות ממשכורת החייבת, בלא כל הודעה מוקדמת, ריבית בגין פיגורים בתשלומים, בוודאי רשאית היא לגבות את החזר ההלוואה החודשי, עד לתום התקופה (סה"כ 36 חודשים).

אמנם, לא נעלם מעיניי, כי החייבת חתמה על הסכם ההלוואה, כארבעה חודשים טרם מתן צו הכינוס לבקשתה ובוודאי שיש לחשוש שמא נטילת ההלוואה בעיתוי נטילתה נעשה מטעמים לא סבירים ואולי אף לשם יצירת העדפה פסולה של נושים אלא שבנסיבות המקרה דנן, אינני סבורה כי נטילת ההלוואה מהמבקשת, תוך התחייבות להשיב ההלוואה באמצעות משכורתה של החייבת, באה לעולם במזיד, מתוך רצון ברור ליצור העדפת נושים כזו או אחרת או, על-מנת למלט כספים דווקא לטובת המבקשת, על פני נושיה האחרים של החייבת.

ספק רב אם המבקשת, ערב מתן ההלוואה, הייתה מודעת למצוקתה הכלכלית של החייבת או להיותה שרויה בחדלות פירעון, במיוחד שעה שהמבקשת למדה לראשונה אודות הליכי הפש"ר בעניינה של החייבת, אך כשנתיים לאחר מועד מתן צו הכינוס, עת נתבקשה המבקשת לחדול מקיזוז החזרי ההלוואה ממשכורת החייבת.

ערה אני לכך, כי ביהמ"ש דחה טענות המבקשת בדבר זכות העיכבון, אלא שאינני סבורה כי יש בקביעה שיפוטית זו, משום העמדת מחסום בפני
המבקשת, לנסות ולהוכיח כי הסכם ההלוואה הינו בבחינת "המחאת זכות". טענה שכאמור ראיתי לנכון לקבלה, מהטעמים המפורטים מעלה.

בנסיבות העניין ומאחר והמבקשת בחרה לעורר בקשתה בשלב מתקדם מאד של הבירור, מה גם שטענה זו לא באה מפיה, כבר במסגרת דרישתו הראשונית של הכונ"ר אלא אך במסגרת דיון בערעור שהגישה המבקשת על הכרעת הכונ"ר, סברתי כי לא יהיה זה נכון וצודק לעשות צו להוצאות.







מורה, אפוא, כי הכספים שהעבירה המבקשת לקופת פשיטת הרגל, יוחזרו לה.

כמו כן, קובעת כי הסכם ההלוואה שבין החייבת למבקשת הינו בבחינת "המחאת זכות" וככזה, הינו בעל עדיפות על פני נשיה אחרת של החייבת, ועל-כן זכאית המבקשת להוסיף ולגבות ההלוואה, באמצעות משכורתה של החייבת, זאת עד לפירעונה המלא של ההלוואה.

המזכירות תמציא ההחלטה לכל בעלי הדין , כפי שהוגדרו בכותרת ההחלטה.




ניתנה היום,
כו' כסלו
תשע"ב, 22 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.












פשר בית משפט מחוזי 11110-10/10 אגודה שיתופית לעזרה הדדית ולחיסכון של עובדי קופ"ח בע"מ נושה נ' כונס הנכסים הרשמי באר שבע והדרום, עו"ד שמואל כץ, אמזלג רחל רשל (פורסם ב-ֽ 22/12/2011)