פסקי דין על אסף צבי דגן | פסקי דין על יובל נסמזון

932-06/10 א     31/12/2011




א 932-06/10 אסף צבי דגן נ' יובל נסמזון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 932-06-10 דגן נ' נסמזון






בפני

כב' השופט
מיכאל תמיר


תובעים

אסף צבי דגן
ע"י ב"כ עו"ד מרדכי אהרון


נגד


נתבעים

יובל נסמזון
ע"י ב"כ עו"ד טל קדש




פסק דין


פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר נטענו בעל פה וזאת בעקבות דיון הוכחות אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת תביעה כספית אשר הוגשה על ידי התובע כנגד הנתבע בגין סך של 236,727 ₪.

על פי כתב התביעה, במהלך שנת 2007 פנה הנתבע אל התובע והציע לו להשקיע בידי הנתבע כספים כחלק מקבוצת משקיעים על בסיס תמורה מוסכמת וקבועה מראש שתשולם במועד קבוע. כן נטען כי על פי המצג שהוצג לתובע על ידי הנתבע, תוקם חברת נדל"ן בארה"ב אשר תרכוש שני בתי מגורים בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי בארה"ב וזאת תמורת סך כולל מכלל המשקיעים של 120,000$ ארה"ב כאשר הנתבע התחייב לשפץ את הנכסים ממקורותיו שלו. לגבי בית אחד מתוך השניים, היו אמורים לשלם 55,000$ עבורו ולהשקיע 45,000$ נוספים בשיפוץ כשאותו נכס היה אמור להימכר תמורת 192,000$; לגבי הנכס השני היו אמורים לשלם עבורו 52,000$, להשקיע בשיפוצים 56,300$ ולקבל תמורתו סך של 235,000$ ועל כן לאחר ניכוי הוצאות נוספות היתה אמורה להתחלק בין קבוצת המשקיעים, כל אחד לפי חלקו היחסי, תשואה בגובה 109,350$, כאשר דובר על חמישה משקיעים בסך הכל. כן עלה כי הנתבע חתם על התחייבות מפורשת בכתב אל מול משקיע אחד מתוך הקבוצה, לשלם את מלוא התשואה הנ"ל יחד עם החזר ההשקעה הנ"ל לידיו. על פי כתב התביעה התובע העביר לידי הנתבע סך כולל של 26,724$ אולם הנתבע לא פעל בהתאם למצגים שהוצגו לצדדים, לא רכש שני בתים אלא בית אחד בלבד,
אותו בית אשר היה אמור להירכש תמורת 55,000$ כנ"ל אולם בסופו של דבר נרכש תמורת 107,000$. לבסוף נטען בכתב התביעה כי הנתבע הבטיח כי התובע יקבל 100% מסכום השקעתו ומכאן תביעה לסך של 53,448$ נכון ליום 30/12/2007 שהם 205,561 ₪ נכון לאותו יום ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מדובר בסך של 236,727 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבע, בין השאר, כי נערכה תוכנית עסקית אשר נשלחה לכלל חמשת המשקיעים שלאחר בחינת התוכנית הסכימו לקחת חלק בהשקעה כאשר אכן צוין שם כי ירכשו שני בתים בעיר סנט לואיס שבארה"ב, הנכסים יושבחו על ידי חברה מקומית בשם "גלובל" ויימכרו עם רווח. בכתב ההגנה אכן צוין כי כל אחד מהמשקיעים אמור לקבל את הרווחים שלו בהתאם לשיעור ההשקעה כאשר במקרה דנן לתובע 21.74% השקעה בכלל השותפות. הנתבע אישר כי אכן הגה את הרעיון אבל לא הציג את עצמו בתור מומחה נדל"ן כאשר כל אחד מן המשקיעים הצטרף לאחר בחינה ועיון בתוכנית העסקית שהוכנה.

לעניין רכישת הנכסים נטען כי בפועל "גלובל" העבירה לחברה מספר מצומצם של נכסים שהיו יקרים מדי ועל כן החברה האמריקאית שהוקמה רכשה נכס אחד בלבד כאשר "גלובל" התחייבה לשאת בכל הוצאה שלמעלה מ- 107,000$ הנ"ל וזאת כאשר הנכס היה אמור להימכר תמורת 295,000$ וזאת כשהתקבלה בידי החברה הערכת שווי של הנכס לאחר שיפוץ שנערך למשך 7 חודשים בגובה 275,000$ וכל זאת כאשר "חרף העובדה כי נרכש נכס אחד" השותפות נצמדה לתוכנית המקורית בהתאמה. הנתבע הוסיף וטען כי כלל חברי הקבוצה עודכנו החל מהיום הראשון ותוך כדי ובזמן אמת כשהתובע נתן אור ירוק לקידום מהלכי השותפות. בהקשר זה מפנה הנתבע בכתב ההגנה למייל שנשלח אל התובע אודות סיכום ישיבה מיום 29/10/08 כאשר דובר שם בנכס יחיד ועל כך שיימכר במחיר שבין 200,000$ - 220,000$ וכן מפנה למייל תשובה שנשלח על ידי התובע לנתבע על כך שמאשר כי הנכס יימכר תמורת 200,000$ ועד אז יקבלו דמי שכירות עבור הנכס וכל זאת כאשר התובע יחד עם שי, משקיע נוסף מהקבוצה יטוסו לסנט לואיס על מנת להסדיר את נושא העברת הבעלות. על רקע כל זאת נטען בכתב ההגנה כי שוק הנדל"ן בארה"ב המשיך להתדרדר כלפי מטה ולא ניתן היה למכור או להשכיר את הנכס כאשר בסך הכל שולמו למשך 6 חודשים דמי שכירות בגובה 1,050$ לחודש בלבד, לידי חברת "גלובל" אשר העבירה תשלום אחד בלבד לקבוצת המשקיעים ומכאן שהתובע קיבל לידיו 375$ מאותו סכום וזאת מבלי לשלם מסים במסגרת העסקה כפי ששולם על ידי יתר חברי הקבוצה ( חלקו - 1,132$) ואף לא שילם את חלקו בגובה 6,580$ לצורך שיפוץ הנכס ותשלום הוצאות נוספות ומכאן טענת קיזוז, היה ויחויב הנתבע לשלם לתובע סכומים כלשהם במסגרת התביעה. הנתבע הכחיש בכתב ההגנה כי הובטח לתובע 100% תשואה מגובה ההשקעה שכן היה ידוע לשותפים כי נתוני הרווח וההפסד היו ברי שינוי ותלויי נסיבות מטבע הדברים.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. התובע חזר בתצהירו על טענותיו הנ"ל וכן צירף תצהיר של מר שי דרוקמן שהיה משקיע נוסף מתוך הקבוצה. מר שי דרוקמן הצהיר כי לא דובר כלל בשותפות ואכן הנתבע הציג את עצמו בתור מומחה בתחום הנדל"ן בארה"ב. עוד עלה כי נערך הסכם בכתב בינו ובין הנתבע אשר התחייב בכתב להשיב לו תשואה בגובה 100% יחד עם החזר הקרן עד ליום 31/12/2007 ובעקבות ההסכם והפרתו על ידי הנתבע אכן החזיר הנתבע לידי מר שי דרוקמן מלוא סכום ההשקעה יחד עם תוספת מתוך סכום התשואה שהוא התחייב לשלם אם כי לא שילם חלק ארי מתוך מלוא סכום התשואה שהובטח לו. כן הוצהר על ידו כי הנתבע התחייב לרכוש שני נכסים אולם נרכש נכס אחד בלבד בפועל.

הנתבע חזר בתצהיר עדות הראשית מטעמו על טענותיו הנ"ל וכן הוסיף, בין היתר, כי פרט לשי דרוקמן והתובע, יתר המשקיעים לא פנו אליו בבקשה לקבלת החזר סכום ההשקעה שכן היו מודעים לסיכון ולטיב ההשקעה. כן הוצהר כי גם בעת שנודע לתובע כי נרכש נכס אחד לא היתה כל דרישה לקבל החזר בגין השקעתו אלא נתן לנתבע שבחים על פועלו ומאמציו. לעניין ההסכם עם מר שי דרוקמן הוצהר כי מעמדו של הנתבע שונה שכן לשי דרוקמן היה הסכם בכתב ובעקבות זאת הוחזר מלוא סכום ההשקעה יחד עם 60% מגובה התשואה שהובטחה לו.

מר גבריאל יוחננוב ומר יוחאי שמלוב הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע. מר גבריאל יוחננוב תיאר בתצהירו, בין היתר, כיצד השקיע 10,000$ במסגרת המיזם כאשר היה ברור לכולם כי אם יהיה רווחים, אלה יחולקו בין המשקיעים ובאם יהיה הפסדים, הם נוטלים לידיהם את הסיכון כאשר הנתבע לא התחייב לשאת באחריות להחזר ההשקעה באם העסקה לא תהיה רווחית. מר יוחאי שמלוב הצהיר בתצהירו הצהרות דומות לאלו של מר גבריאל יוחננוב תוך שהוא מדגיש כי היה ברור כי מדובר בהשקעה משותפת של כל המשקיעים במיזם כאשר לא ניתן היה לקבל החזר על ההשקעה במידה והתוכנית לא תצא אל הפועל. עוד הוצהר כי מר שמלוב חבר של הנתבע כאשר הם למדו ביחד ואף עבדו יחד במשרד רו"ח גדול.

המצהירים נחקרו במסגרת חקירות נגדיות על תצהיריהם ובתום הדיון באי כוח הצדדים סכמו את טענותיהם בעל פה.

התובע נשאל במהלך החקירה הנגדית האמנם קיבל תמונה של נכס אחד מהתובע ועל כן היה עליו להבין כי נרכש נכס אחד בלבד ולא שניים ולכך השיב התובע כי לא ניתן היה ללמוד משליחת תמונה של נכס אחד כי הנתבע אינו רוכש שני נכסים כפי שהתחייב בפועל (עמ' 23 ש' 27 -28) – "תראה לי שהוא רשם שבגין זה הבאתי לו את הכסף, שהוא אומר לי – סליחה במקום השניים אני מביא לך אחד", (וכן עמ' 24 ש' 2-3) "עד בשלב מאוד מאוד מאוחר בכלל לא ידעתי שמדובר על נכס אחד ולא שניים. ועוד בכלל נכס שלישי."

מר שי דרוקמן נשאל אף הוא במסגרת החקירה הנגדית על תצהירו האם עודכן בטרם רכישת נכס אחד במקום שניים והוא השיב בשלילה שכלל לא יידעו אותו על כך לפני רכישת הנכס בפועל (עמ' 36 ש' 25-32) "ש: האם אתה, נכון שיובל עדכן אותך? ת: ממש לא"; (עמ' 37 ש' 1-6) "לא עדכן. אני, אני עד היום לא יודע אם נרכשו שני בתים, נרכש בית אחד או לא נרכש שום דבר. אין לי מושג מה קורה שם".

הנתבע נחקר אף הוא במסגרת חקירתו הנגדית על תצהירו ונשאל האם אכן עדכן את התובע בכתב בזמן אמת כי הוא עומד לרכוש נכס אחד ולא שניים ולכך השיב כי "הייתה שיחת טלפון ביני ובינו" (עמ' 39 ש' 14-17) ולאחר התחמקות מלתת תשובה נוספת מפורשת האם הודיע מראש ובכתב חזר על כך שהיתה שיחה טלפונית כאשר נשלחו מיילים לאחר מכן ולא בזמן אמת (עמ' 39 ש' 20 -33).

הנתבע אף נשאל האם הוא טרח לעדכן את התובע והמשקיעים האחרים בדבר ההתקשרות אל מול חברת "גלובל" לרבות העברת טיוטה של חוזה והוא השיב בשלילה (עמ' 45 ש' 4-14) כאשר הוסיף כי זה כלל לא עניין אותם כשהם אמרו לו כי הם סומכים עליו. כך נשאל "ש: כלומר לא עדכנת אותם בכלום? ת: בשלב זה של החוזה, לא. אחר כך הם קבלו את העדכונים וקיבלו את החוזים וקיבלו הכל".
הנתבע נשאל האמנם הבטיח 100% תשואה (עמ' 46 ש' 28-32, עמ' 47 ש' 1-7) והנתבע לא השיב כלל לשאלה בדבר גובה התשואה שהובטח אלא השיב כי "אני לא ידעתי שיש לי קונה. כשנסענו לא ידענו שיש לי קונה. ידעתי שהשוק תומך במחירים כאלה" (עמ' 47 ש' 6-7).

הנתבע נשאל האומנם לא תיאר במצגת שהוצגה למשקיעים הצורך לגייס 220,000$ אלא 107,000$ בלבד והוא אישר זאת (עמ' 50) וכל זאת כאשר אותו נכס על פי המצגת היה אמור להירכש תמורת 55,000$ בלבד ולא 107,000$ (עמ' 52 ש' 29-33) והנתבע אישר זאת (עמ' 53 ש' 1).

הנתבע נשאל במהלך החקירה האם הודיע ליתר המשקיעים "השותפים" כי הוא מחזיר לשי סכום ההשקעה ובתוספת סכום על חשבון התשואה והוא השיב כי "אמרתי להם, ספרתי להם את זה כן." (עמ' 81 ש' 21) ולאחר מכן השיב כי "הכל בעל פה" (עמ' 81 ש' 23).

הנתבע נשאל במהלך החקירה הנגדית בהקשר של העסקה מול "גלובל" האם הוא ביקש מיתר המשקיעים אישורם לוותר לגלובל על בטוחות שניתן היה לבקש והוא השיב בשלילה שכן הוא לא היה צריך לבקש זאת (עמ' 83 ש' 7-15).

במהלך חקירתו הנגדית של מר גבריאל יוחננוב עלה כי הוא לא ראה כל תוכנית לפני שהשקיע את כספו, כאשר דובר על השקעה כוללת של 120,000$ עבור נכס אחד בלבד. כן עלה מהחקירה כי נאמר לו שהנכס יימכר "בלפחות מאה אחוז" רווח (עמ' 96 ש' 29-33) כאשר יכול להיות גם יותר (עמ' 97 ש' 1). מר יוחננוב הוסיף והעיד כי "מה שעניין אותי תכלס זה לקבל את המאה אחוז אז. אם יהיה יותר זה לא מה שעניין אותי"
(עמ' 97 ש' 10-11) ולאחר מכן הוסיף כי זה לא שהנתבע התחייב כלפיו לתת אולם אם יקבלו הוא יקבל את המאה אחוז ואם לא אז הוא סיכן את כספו (עמ' 97 ש' ש' 19) .

כן עלה מחקירתו של מר יוחננוב כי הנתבע לא פנה אליו וביקש רשות בטרם העברת הכספים לשי דרוקמן כאשר נודע לו על כך רק בדיעבד (עמ' 99 ש' 30-33).

בהמשך לחקירה עלה כי למעשה עובדות שצוינו בתצהירו באו מפיו של הנתבע לרבות סכום רכישת הנכס מגלובל ועוד. עוד עלה כי הוא לא שילם עד היום תשלומים כלשהם בגין מיסים עבור הנכס (עמ' 103 ש' 5-19).

מר יוחאי שמלוב נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד כי אכן פנה אליו הנתבע כדי להשקיע בנכס יחיד בארה"ב, כאשר לא פגש את יתר המשקיעים. לגבי התשואה העיד מר שמלוב כי דובר בתשואה בשיעור של כמאתיים אחוז כאשר תוך 3-4 חודשים המשקיעים היו אמורים לקבל אותו סכום בפועל. כן עלה כי הוא לא ידע שהיה הסכם נפרד בכתב בין הנתבע ובין משקיע אחר כאשר נודע לו על כך ועל החזר ההשקעה רק בדיעבד.

מר שמלוב נשאל האם הנתבע הציג בפני
ו תוכנית עסקית בקשר להשקעה והוא השיב תחילה כי הנתבע הציג בפני
ו מספר דברים ולפי הז'רגון שלו הוא קורא לזה תוכנית עסקית. הוא נשאל אותה שאלה שנית ולאחר מכן השיב כי "יכול להיות שכן".
מר שמלוב נשאל האם הוא שילם מיסים שוטפים על הנכס והוא השיב "לא ידוע לי. אולי." וכן נשאל האם העביר כספים לנתבע עבור הנכס והוא השיב "יכול להיות" ו- "אני לא זוכר". כן עלה כי יש לו ולנתבע נכסים משותפים נוספים בארה"ב (עמ' 112 ש' 25-32).
בנוסף לכך נשאל העד כיצד הוא יודע על עובדות שונות כגון גובה השקעתו של הנתבע בנכס בגובה 45,000$ והוא השיב כי הנתבע אמר לו ושהוא מאמין לו, "לא ראיתי איזה שהוא מסמך. אני מאמין שזה נכון". עוד עלה כי אכן נשלחו לו מיילים אבל הוא הפסיק לעבוד במשרד קסלמן ועל כן המיילים נשלחו לשם. בסוף החקירה מר שמלוב נשאל האם בכל זאת קיבל החזר השקעתו והוא השיב תחילה שלא, לאחר מכן השיב "לא. לא נראה לי שקיבלתי", לאחר מכן "לא נראה לי שקיבלתי. אני לא זוכר" ובסוף השיב יכול להיות ולא יודע ולאחר מכן שינה את גרסתו בחזרה והשיב בשלילה מוחלטת (עמ' 114 ש' 1 – 14).

דיון
מכלל הראיות שבפני
לרבות המפורט לעיל עולה כי אכן סגר הנתבע תנאים שונים בינו ובין כלאחד מ"המשקיעים" בפרויקט. כך יצא כי גובה התשואה שכ"א מחבריו של הנתבע אשר הגישו תצהירים יחד עימו הינו שונה מבין חבר משקיע אחר, ואל מול זאת אין אלא לקבוע כי הנתבע סגר תנאים שונים עם 2 המשקיעים האחרים. כן עלה כי הנתבע על דעת עצמו ומבלי להתייעץ אף עם אותם שני חברים משקיעים – יוחננוב ושמלוב אשר היו קרובים יותר אליו, חתם על הסכם ישירות מול מר שי דרוקמן ואף הציג תוכנית עסקית שונה לתובע עצמו לעומת מה שהוצג ליוחננוב ושמלוב.

כן עלה בבירור בכלל הראיות שהוצגו בפני
כי הנתבע על דעת עצמו ומבלי לשתף את התובע, רכש רק נכס אחד במקום שניים אשר הופיעו בתוכנית העסקית. כך גם עלה מעדותו של מר שי דרוקמן כאשר הנני מוצא את עדותם של מר שי דרוקמן והתובע כמהימנים בעיני בית המשפט ואל מול זאת בית המשפט אינו מוצא את עדותו של התובע כעדות מהימנה בעיניו כאשר בחומר הראיות סתירות רבות בין עדותו ובין עדויותיהם של ארבעת המצהירים הנוספים כאשר שניים מהם היו מטעמו. כך ובניגוד לעדותו של הנתבע לפיה דיווח כל הזמן אודות חברת גלובל, פעולותיו בחו"ל, עצם רכישת נכס אחד ועל התשלום לשי דרוקמן, עלה כי כלל לא קבלו דיווחים ואם כן זה היה "בעל פה" ובכל מקרה עלה כי נודע על כך לכל המשקיעים בדיעבד. כן התברר כי לא היה כל בסיס לעדותו של הנתבע לפיה המשקיעים האחרים שילמו מיסים עבור הנכס מה שהתברר להיות לא נכון כאשר יוחננוב ושמלוב העידו אחרת.

עולה מנספח ב' לכתב התביעה, אותו הסכם אשר נערך בכתב מול מר שי דרוקמן כי מדובר ב"חוזה להשקעה משותפת בנאמנות" כאשר הנתבע הוגדר בעמוד הראשון של ההסכם בתור "מנהל קבוצת המשקיעים" ובסופו צוין "מנהל הקרן" אשר שונה למנהל קבוצת המשקיעים.

לנתבע היתה שליטה מלאה על הכספים, וכעולה מהראיות הוא השקיע אותם כספים לפי שיקול דעתו ומבלי לערב את יתר המשקיעים בהחלטות מהותיות אשר נגעו ל"שותפות" באם דובר בשותפות. התובע העביר את נטל ההוכחה לידי הנתבע להוכיח כי התובע אכן ידע שהוא רוכש חלק מנכס אחד ולא שני נכסים והנתבע לא צלח להרים נטל הוכחה זה. על כן ומכלל הראיות הנני קובע כי הנתבע לא יידע את התובע כי הוא עומד לרכוש נכס אחד במקום שניים ואף אם הדבר נודע לתובע בדיעבד, אין בכך כדי להכשיר אותה פעולה. היה על הנתבע להודיע לתובע כי הוא משנה את התוכנית העסקית המקורית ורוכש נכס יחיד ולאפשר לתובע לשקול ביטול ההשקעה והעסקה, אולם הוא לא עשה כן. הנתבע אם כן הפר את ההסכם שהיה קיים בין הצדדים ובאם היה נאמן הוא הפר את חובתו בתור נאמן. מכאן שעל הנתבע להשיב לתובע את מלוא סכום ההשקעה שהשקיע, קרי סך של
26,724$ ארה"ב.

עתה יש לבחון את השאלה האם על הנתבע לשלם לתובע תשואה בגובה 100% מסכום ההשקעה של התובע ועד מתי יש לשלם סכום זה.

התובע הצהיר והעיד כי היה עליו לקבל את מלוא סכום ההשקעה שלו יחד עם תשואה בגובה 100% מסכום השקעתו וזאת עד ליום 30/12/2007. סוכם במפורש בכתב בין הנתבע ובין מר שי דרוקמן בהסכם אשר נערך ביניהם כי בגין השקעתו של מר דרוקמן בגובה 20,000$ התחייב הנתבע להשיב לו סך של 36,896$ "לא יאוחר מתאריך: 30/12/2007". מר שמלוב העיד כי דובר על 200% תשואה בפרק זמן של 3-4 חודשים ומר יוחננוב העיד כי אכן היה אמור לקבל את "המאה אחוז" שלו.

מכאן הנני קובע כי התובע אכן הוכיח כי דובר במאה אחוז תשואה שהיה על הנתבע להעביר לו עד ליום 30/12/2007 ועל רקע הסתירות בגרסתו של הנתבע, חוסר המהימנות שיש לייחס לגרסתו ולמצהירים מטעמו מר שמלוב ויוחננוב אינני מקבל את גרסת הנתבע לפיה דובר בהשקעה ללא בטחון או הבטחה להחזירה, אלא כי הנתבע אכן הבטיח תשואה בגובה 100% יחד עם סכום ההשקעה וזאת עד ליום 31/12/2007.

הנתבע עשה אשר עשה שימוש בכספים מבלי להודיע לתובע מראש כי הוא אינו פועל במדויק בהתאם לתוכנית העסקית נטל לידיו סיכון במיוחד בעת שבחר לקחת כספים מבלי לערוך הסכם בכתב. מכאן התנהגותו של הנתבע תפעל כנגדו ועל פי הראיות שבפני
אין אלא לקבוע כי הנתבע אכן הבטיח לשלם לתובע מלוא החזר ההשקעה יחד עם תשואה בגובה 100% עד ליום 31/12/2007.

על כן ולאור האמור לעיל הנני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 236,727 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 18,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד וסך של
5,000 ₪ בגין הוצאות כששניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
ה' טבת תשע"ב, 31 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 932-06/10 אסף צבי דגן נ' יובל נסמזון (פורסם ב-ֽ 31/12/2011)