פסקי דין על החברה האמריקאית הישראלית לגאז בע"מ | פסקי דין על לה מיכאל | פסקי דין על אורי אלון בוחניק |

31925-03/11 תט     31/12/2011




תט 31925-03/11 החברה האמריקאית הישראלית לגאז בע"מ נ' לה מיכאל בע"מ, אורי אלון בוחניק








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בנתניה



ת"ט 31925-03-11 החברה האמריקאית הישראלית לגאז בעמ נ' לה מיכאל בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:
1601247111




בפני

כב' הרשמת
יפעת ביטון אונגר

המשיבה
החברה האמריקאית הישראלית לגאז בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלסנר


נגד

המבקשים
1. לה מיכאל בע"מ
2. אורי אלון בוחניק
ע"י ב"כ עוה"ד קונוביץ



החלטה

המשיבה אוחזת בשטר חוב, עשוי על ידי המבקשת ובערבות המבקש.
שטר החוב הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, מפאת חוב לו טוענת המשיבה.

המבקשים מתנגדים לביצוע השטר, כאמור בתצהירו של המבקש מיום 15.02.2011, שם נטען כי
השטר הינו חלק מהסכם בין הצדדים, אשר נחתם בינואר 2004, עת החלה המבקשת להפעיל סניף
של מסעדת "אל גאוצ'ו" בפתח תקווה (להלן: "המסעדה").

לטענת המבקש, ההסכם קובע כי במידה והמסעדה תיסגר או תועבר בה הבעלות, יוחזר ציוד
המשיבה לידיה ובמקביל יוחזר השטר למבקשים.

מוסיף וטוען המבקש כי בשנת 2007 חדלה המסעדה לפעול וכך הסתיימה גם פעילות המבקשת.
במקום נפתחה מסעדה אחרת בשם "סלסה" שהופעלה על ידי אחרים. על כן, ביום
02.09.2007, נשלח בדואר רשום לכל הספקים מכתב אודות הפסקת פעילות. אל המשיבה נשלח
מכתב מיוחד המודיע על הפסקת ההתקשרות, ועל כך שיש לתאם הספקת גז עם נציגי המסעדה החדשה (נספח ב' לתצהיר).




מוסיף המבקש וטוען, כי בחודש אפריל 2010 נמכרה "סלסה" למר יצחק דהן, שקיבל את כל הציוד
ונטל את כל ההתחייבויות, לרבות ההתקשרות עם המשיבה, ואף על שינוי זה נמסרה הודעה למשיבה, על ידי אחד ממנהלי "סלסה".

המבקשים טוענים, אם כך, כי מילוי השטר באופן בו החוב נשוא התביעה נחזה כחובם, אינו כדין,
שכן האמת שונה בתכלית, נוכח שינויי הבעלות המהותיים אשר הביאו לביטול הערבות. שינויים אלה היו, כך לשיטת המבקש, בידיעתה המלאה של המשיבה.

מעבר לאמור, טוענים המבקשים כי סכום התביעה איננו הסכום הנכון.

ראשית, אין חולק כי מרבית הציוד נשוא התביעה הוחזר למשיבה או הועבר על ידה לבעלים
החדשים.
שנית, המשיבה משיתה תביעתה, בין היתר, על החשבוניות לחודשים מארס ומאי, כאשר בין לבין
הנפיקה חשבונית בגין חודש אפריל,
המעידה – כשלעצמה - כי המשיבה מודעת לשינוי הבעלות
(נספח ג' לתצהיר). כמו כן, מעידה החשבונית על כך שקריאת המונה הקודמת, לא התרחשה בחודש מארס כנטען בה, אלא בחודש אפריל. עוד נטען כי חשבונית חודש אפריל נפרעה במלואה ואף זו ראיה לכך שהבעלות שונתה והפירעון בוצע בידי הבעלים החדשים.

לבסוף טוענים המבקשים, כי החשבונית בגין חודש מארס נפרעה אף היא.

חקירתו הנגדית של המבקש הייתה ממצה. עלה ממנה כי המבקש מערב בין המסעדה לבין
המבקשת, וככל הנראה לא בכדי, בהיותו מנהל 10 חברות שונות. בנוסף התברר שהמבקש לא היה
בעל תפקיד פעיל במסעדה והיא הופעלה ונוהלה על ידי אחרים. עוד התברר בחקירה כי המבקשת,
או בעליה, חברים בשותפות שהקימה את "סלסה". יחד עם זאת, המבקש לא התעסק כלל בניהולה
של "סלסה".



בחקירה הנגדית הוצג בפני
המבקש כי חשבונית חודש אפריל, אשר נטען כי נפרעה במלואה, בוטלה על ידי המשיבה וזוכתה בספרי הלקוחה. המבקש העיד שלא התעסק בחשבונות, לא ניהל ולא שילם אותם.

כמו כן, עלה במהלך החקירה הנגדית כי אין למבקש ידיעה ברורה, ממקור ראשון, אם המכתב בדבר הפסקת הפעילות (נספח ב' הנ"ל), אכן התקבל אצל המשיבה.

המבקש הוסיף וטען בחקירתו כי שינוי שם הלקוח על גבי החשבונית, ואף הוראת הקבע שנמסרה
לצורך הגבייה, מלמדים על כך שהמשיבה קיבלה את הודעת המבקשים בדבר הפסקת פעילות
המסעדה.


דיון:
למעשה נותרה במחלוקת השאלה אם ההודעה שנשלחה בשנת 2007, הגיעה ליעדה, שכן אם יוכח כי המשיבה קיבלה אותה ובהתאם שינתה את שם הלקוח, הרי שהמבקשים יהיו פטורים מחבותם על פי השטר, בהתאם לכללי עסקת היסוד, שלא הוכחשו.

במהלך סיכומי המשיבה, העיד בא כוחה כי ההסכם בין הצדדים כוחו יפה משנת 2004 ועד שנת 2010 וכי למעשה לא נערך מעולם הסכם עם שותפות בגין מסעדת "סלסה".
לשיטתו המדובר במבקשת אשר ניהלה תחילה את המסעדה ולאחר מכן את "סלסה". שומה עלי להתעלם כליל מטיעון זה, שכל כולו טיעון עובדתי, אשר לא נתמך בראיות בכתב או בתצהירים ואין לקבלו מתוך הסיכומים לבדם.

הוסיף וטען ב"כ המשיבה כי מעולם לא נמסרה למשיבה הודעה על החלפת הבעלות במסעדה. אף החשבוניות, בהתאם לגירסתו, נשלחו למבקשת ושולמו כסדרם עד שנת 2010, כאשר אף בהן צוינה המבקשת בתור הלקוח וברי כי "סלסה" איננה ישות משפטית משל עצמה. שוב, מדובר בטענות עובדתיות, שכל אשר יש לאמתן הוא הכיתוב
על גבי החשבוניות.

ב"כ המשיבה טען כי פירעון חשבונית חודש מארס לא הוכח, חרף הזמן הרב שחלף מאז הגשת ההתנגדות ועד מועד הדיון.

דומני כי דין ההתנגדות להתקבל. הטענה כי מעולם לא נחתם הסכם בין המשיבה לבין הבעלים
החדשים של המסעדה, היא טענה שנטענה לראשונה בסיכומים מפי ב"כ המשיבה, ללא תימוכין.

מנגד, צירפו המבקשים להתנגדותם את נספח ב', שהוא מכתב ההודעה למשיבה אודות החלפת
הבעלות והפסקת פעילותה של המסעדה במתכונתה הקודמת.
לנספח האמור קיימים תימוכין בראיות, ובפרט החשבוניות שיצאו תחת ידי המשיבה, בהן צוין השם
"סלסה", בצירוף עדות המבקש כי נציג המשיבה ידע והסכים להעברת הציוד אל הבעלים החדשים.

אמת היא כי המשיבה יכולה הייתה לסבור כי מדובר בשם חדש של מסעדה המופעלת על ידי
המבקשת עצמה, כל עוד לא קיבלה הודעה על הפסקת הפעילות. אולם, במקרה שלפנינו, הוכח
לכאורה כי נשלח מכתב הודעה.

מכלול עובדתי זה מצדיק ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט, על מנת שיורשו להוכיח, כי החוב
נשוא התביעה נוצר כתוצאה משימוש של גוף משפטי אחר, בשירותי המשיבה ואינו חובם.

הבקשה מתקבלת, איפוא,
ביחס לטענת הפסקת ההתקשרות והעדר חבות שטרית לפי השטר נשוא
התביעה. הטענות ביחס לחשבונית אפריל ולפירעון חשבונית מארס נדחות, בהעדר פירוט מניח את הדעת, ובהעדר ראייה על עצם הפירעון.

תצהיר המבקש ישמש כתב הגנה לעניינים האמורים.
נוכח סכום התביעה יתנהל דיון מהיר. תצהירי עדות ראשית יוגשו בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ב, 31 דצמבר 2011, בהעדר.








תט בית משפט שלום 31925-03/11 החברה האמריקאית הישראלית לגאז בע"מ נ' לה מיכאל בע"מ, אורי אלון בוחניק (פורסם ב-ֽ 31/12/2011)