פסקי דין על אלעד שירזי | פסקי דין על עו"ד ישראל שפלר בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי אייל אברהם | פסקי דין על אברהם אייל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א |

1655/08 פשר     05/01/2012




פשר 1655/08 אלעד שירזי נ' עו"ד ישראל שפלר בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי אייל אברהם, אברהם אייל, כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו




פש"ר 1655-08 בנק לאומי סניף יד אליהו נ' אייל ואח'




בקשה מס' 22

בפני

כב' השופטת ורדה אלשיך
– סגנית נשיאה


מבקש

אלעד שירזי
ע"י ב"כ עו"ד שחר בן עמי ואח'


נגד

משיבים
1. עו"ד ישראל שפלר
בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב אייל אברהם

2. אברהם אייל
ע"י ב"כ עו"ד יורם נור

3. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
ע"י ב"כ עו"ד אילון בריל



החלטה



הבקשה המונחת בפני
י הינה, על פניו, ברורה ופשוטה;
מר אלעד שירזי
(להלן: "המבקש") התקשר עם החייב אייל אברהם
(להלן: "החייב") בחוזה שכירות לשכירת נכס שבבעלותו של החייב בעבור דמי שכירות בגובה 8,500 ₪ לחודש. חוזה השכירות בין הצדדים נחתם בעת שהחייב היה תחת צו כינוס וככל הנראה מבלי שהחייב עדכן את המבקש אודות מצבו המשפטי.
במסגרת חקירותיו של המנהל המיוחד לנכסי החייב, הצליח הלה (ולא בעזרתו של החייב) לגלות אודות קיומו של הנכס ועובדת השכרתו למבקש.
המנהל המיוחד פנה למבקש, הוא שוכר הנכס בדרישה כי ישלם את דמי השכירות מעתה למנהל המיוחד משכל נכסיו של החייב מוקנים לו.
לאור פנייתו של המנהל המיוחד ומן החשש כי יאלץ לשלם כפל תשלומים, החל המבקש להעביר את דמי השכירות למנהל המיוחד ובמקביל נתן הוראות לביטול השיקים העתידיים שהעביר לחייב בגין
שנת השכירות הראשונה.
ביטול השיקים הביא את החייב להודיע למבקש כי הוא מפר את הסכם השכירות בינהם. המבקש הבהיר לחייב כי הוא משלם את דמי השכירות למנהל המיוחד ועל כן אינו מפר את ההסכם אולם החייב עמד על טענתו כי המבקש מפר את ההסכם הפרה יסודית
בביטול השיקים אשר הם קניינו האישי.
במצב דברים זה פנה המבקש לבית המשפט בבקשה דנא על מנת לקבל הוראות כיצד ראוי שיפעל; מחד גיסא הוא משלם את דמי השכירות כפי שהתחייב לכך בהסכם ומאידך גיסא, מכיר בו החייב כמפר את ההסכם. המבקש עותר כי בית המשפט יורה לו למי עליו לשלם את דמי השכירות בעבור הנכס, למנהל המיוחד או לחייב.

עיינתי בטענות הצדדים ובעמדת החייב ולהלן החלטתי:

1.
כאמור בפתח דבריי; במסגרת דיני חדלות פירעון התשובה לכך ברורה: ביום 27.1.10 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והמנהל המיוחד מונה לתפקידו. מאותו היום כל נכסיו של החייב מוקנים למנהל המיוחד ועל המבקש לשלם את דמי השכירות למנהל המיוחד.

זאת אף נוכח העובדה כי המנהל המיוחד בחר בשלב זה שלא לבטל את הסכם השכירות עליו חתם החייב בחוסר סמכות מוחלט ביום 23.12.10 כאשר הוא כבר מצוי בהליך של כינוס נכסים כדי שלא לפגוע במבקש שהינו צד ג' תמים ועל מנת להעשיר את קופת הכינוס.

2.
דעתי כי על הכספים להיות מועברים ישירות למנהל המיוחד מתחזקת ביתר שאת נוכח התנהלותו של החייב אשר הסתיר את קיומו של הנכס והתקשר בחוזה שכירות לאחר שניתן צו הכינוס כנגדו לרבות גביית דמי השכירות ומשכך ברי כי על הכספים לעבור ישירות למנהל המיוחד.

3.
אני מוצאת לציין את תגובתו של החייב לבקשה אשר הוגשה באמצעות ב"כ אשר אני מצרה על התנהלותו.

תגובת החייב אינה נותנת מענה רלוונטי לטענות המועלות כלפיו ביניהן העובדה כי התקשר בהסכם שכירות בעודו תחת צו כינוס וכי גבה כספים מבלי לדווח עליהם למנהל המיוחד.

4.
למעשה, נראה כי החייב וב"כ מתעלמים לגמרי מהעובדה כי החייב מצוי בהליכי כינוס. לא רק זאת אלא גם שהחייב מגדיל וטוען כי המבקש יוצא תחת ההנחה המופרכת כי המנהל המיוחד הינו נאמן מטעם בית המשפט מקום שהוא נאמן מטעם הנושים.

5.
לפיכך אני מוצאת להבהיר; המנהל המיוחד מונה לתפקידו על ידי בית המשפט ומטעמו של בית המשפט. להדגיש, כי המנהל המיוחד פועל כקצין בית המשפט וככל שהדבר לא היה ברור לחייב ולבא כוחו הרי שכעת הובהרו הדברים.

6.
ברם, עמדת החייב מסתכמת בטענות סף לפיהן אין למבקש מעמד בתיק זה ואין יריבות בין המבקש לחייב; אני דוחה טענה זו בשתי ידיים ומוצאת כי המבקש אשר נקלע בעל כורחו למצב דברים משפטי לא לו, פעל כהלכה.

עם זאת אציין כי נראה שהיה מקום כי המנהל המיוחד יפנה לבית המשפט במועד בו גילה את נושא הנכס והסכם השכירות כך שהחלטת בית המשפט באותו המועד הייתה יכולה לחסוך מן המבקש להידרש לסעדי בית המשפט.

7.
אשר לטענתו של החייב (באמצעות ב"כ) כי השיקים מועברים לב"כ כשכר טרחה, הרי שטענה זו מדגישה את סברתי כי החייב וב"כ אינם מודעים למצבו המשפטי של החייב ואני מוצאת בהחלט טעם לפגם בפעולה זו.

אין בטענתו של החייב כי ביטול שיקים הינה פעולה אסורה כדי לשמר את השיקים כקניינו משלא היו השיקים קניינו מלכתחילה באשר כל נכסיו מוקנים למנהל המיוחד.

ממילא, משציין המבקש כי השיקים שהעביר לחייב היו שיקים פתוחים אשר לא צוין בהם שם המוטב, אין צורך בביטולם אלא שניתן להעבירם כמות שהם למנהל המיוחד שיפקידם בקופת הכינוס.

8.
סוף דבר;
על החייב להשיב את כל השיקים שקיבל מהמבקש לידי המנהל המיוחד.
כל הכספים שנגבו על ידי החייב שלא כדין, יועברו לקופת הכינוס.
המנהל המיוחד נכנס בנעלי החייב והוא שמתפקד מעתה כמשכיר הנכס לכל דבר ועניין לרבות גבייתם של דמי השכירות מהמבקש.

אעיר; טוב יעשה ב"כ החייב אם יבהיר לחייב מצבו המשפטי כמו את העובדה כי אי שיתוף פעולה בהליך הכינוס לרבות הסתרת נכסים והברחת כספים אינה מיטיבה עמו.

9.
זאת ואף זאת, אף אם היתה קמה לחייב עילת תביעה כנגד המבקש, הרי שאף זו מסורה לשיקול דעתו של המנהל המיוחד, הרשאי שלא להשתמש בה נוכח חובת תום הלב ושאר נסיבות המקרה.

10.
בנסיבות המקרה, הרי נוכח התנהלותו החריגה והחמורה של החייב, אשר מנהל עסקאות והליכים בניגוד לדין בעודו תחת צו כינוס, ישא החייב בהוצאות המבקש ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ אשר יחשבו כחוב שנוצר שלא כדין במהלך פשיטת הרגל, על כל המשתמע מכך.

ניתנה היום,
י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 1655/08 אלעד שירזי נ' עו"ד ישראל שפלר בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי אייל אברהם, אברהם אייל, כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א (פורסם ב-ֽ 05/01/2012)