פסקי דין על עיריית אלעד | פסקי דין על רו"ח עליזה שרון-בתפקידה כנאמנת בהסדר נושים של שטאנג בניה והנדסה | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

3076/09 פרק     05/01/2012




פרק 3076/09 עיריית אלעד נ' רו"ח עליזה שרון-בתפקידה כנאמנת בהסדר נושים של שטאנג בניה והנדסה בע"מ, כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פר"ק 3076-09 שטאנג בניה נ' כונס הנכסים הרשמי
- מחוז ת"א ואח'





מספר בקשה:27

בפני

כב' השופטת ורדה אלשיך
– סגנית נשיאה


מערערת

עיריית אלעד
ע"י ב"כ עו"ד עופר שפיר ואח'


נגד

משיבים
1. רו"ח עליזה שרון
בתפקידה כנאמנת בהסדר נושים של שטאנג בניה והנדסה בע"מ
ע"י ב"כ מטרי
, מאירי ושות'
, עורכי דין

2. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד אילון בריל




פסק דין



מונח בפני
י ערעורה של עיריית אלעד
(להלן: "העירייה") על החלטתה של הנאמנת לחברת שטאנג בניה והנדסה בע"מ (להלן: "החברה"), לדחות את תביעת החוב שהגישה המערערת.

העובדות בתמצית;
בין העירייה לבין חברת ראובן פלד עבודות בניין בע"מ (להלן:"פלד") נחתמו הסכמים להקמת מבני ציבור בתחומי העירייה. פלד שימשה כקבלן ראשי בפרוייקטים והעסיקה את החברה כקבלן משנה מטעמה.
במהלך ביצוע העבודות, פלד המחתה לחברה את זכויותיה לקבלת כספים מן העירייה בגין ביצוע הפרוייקטים.
לימים נקלעו הצדדים לסכסוך כאשר העירייה לא שילמה לפלד ולחברה כספים שהגיעו להם בגין הפרוייקטים, סכסוך שהוביל את פלד והחברה לתבוע את העירייה בגין הכספים.
תביעה זו הסתיימה בהסדר פשרה לפיו העירייה תשלם לפלד ולחברה סכום של 2,000,000 ₪.
תשלום זה שולם בעשרה שיקים על סך 200,000 ₪ האחד.
מספר שנים לאחר מכן התגלה לעירייה כי בשל טעות אנוש, במהלך שנת 2004 (התקופה בה שולמו השיקים לפלד ולחברה עפ"י הסכם הפשרה) הונפקו להן המחאות נוספות בסכום כולל של 577,284 ₪ ביתר. המדובר בשלושה שיקים שהונפקו בחודשים ינואר, פברואר ומרץ בשנת 2004, שניים מהם על סך של 163,642 ₪ ושיק נוסף על סך של 250,000 ₪.
בעקבות גילוי הטעות ולאחר שפניותיה של העירייה לפלד ולחברה לא נענו, הגישה העירייה תביעה כנגד פלד והחברה בבית משפט השלום בפתח תקווה. תביעה זו מתנהלת בימים אלו וטרם ניתנה בה הכרעה.

עיינתי בטענות העירייה ובטענות הנאמנת וזו החלטתי:

1.
איני מוצאת לקבל את עמדת העירייה לפיה החברה הינה צד רלוונטי למחלוקת "החדשה" שנוצרה אליבא דעיריה בין השלוש;העירייה, פלד והחברה.
על פניו העירייה מוצאת את הקשר בכך ששלוש ההמחאות שהונפקו על ידה בטעות, יצאו תחת ידיה במסגרת התשלומים שביצעה עפ"י הסדר הפשרה שהחברה הייתה צד לו אולם מטענותיה של העירייה מניה וביה ומטענות הנאמנת עולה כי העירייה מערבת מין בשאינו מינו.

2.
כונס הנכסים הרשמי
מציין, כי לאחר שהעבירה העירייה לחברה את כל התשלומים עפ"י הסכם הפשרה , הסתיים בינן הקשר החוזי, והמחלוקת בינן באה על סיומה. שלושת השיקים שהונפקו ביתר, הונפקו לפלד ולפלד בלבד. זאת על פי טענת העירייה עצמה במסגרת כתב התביעה שהגישה נגד פלד והחברה.

לעניין זה אף טוענת הנאמנת כי בכתב התביעה מצוין כי עסקינן בכספים שניתנו לפלד בגין הפרוייקט של בית הספר לבנות, פרויקט אשר אין מחלוקת כי לא היה חלק מן הפרויקטים שהחברה הייתה מעורבת בהם, ועל כן אין ספק כי לא החברה קיבלה את הכספים.

לטענת העירייה ישנה בודאי מחלוקת בעניין זה כאשר מדובר בטעות סופר ובמקום בו נרשם בית ספר לבנות צריך היה להיות כתוב בניית בית ספר.

סבורה אני כי אין בכך כדי לשנות דבר. אף אם נפלה טעות סופר כאמור ואף אם מדובר בפרויקט אשר החברה כן לקחה בו חלק, אין מחלוקת על כך שהשיקים בגינם תובעת העירייה הינם שיקים שהונפקו לטובתה של פלד.

3.
העובדה כי פלד המחתה 85% מהכספים המגיעים לה מן העירייה במהלך ביצוע העבודות איננה רלוונטית לשלב הזה של מערכת היחסים בין הצדדים; המחאת הזכויות שביצעה פלד לטובת החברה נגעה לסכומים אשר עניינם תם ונשלם בהסכם הפשרה לתשלום של 2,000,000 ₪ אשר בוצע והסתיים עוד בשנת 2004.

אין כל ראיה לכך (וממילא לא נטען הדבר) כי פלד העבירה את הכספים שהתקבלו ביתר (או איזה חלק מהם) לידי החברה. יתרה מכך, העיריה הודתה כי ההמחאות הללו הועברו לפלד ונפרעו על ידה כאשר פלד הנפיקה קבלות לעירייה בגינם.

יגעתי ולא מצאתי מדוע טרחה העירייה לצרף הן לערעורה והן לתשובתה לנאמנת את העתקי השיקים שהועברו לחברה במסגרת הסכם הפשרה (שיקים אשר אין בעניינם כל מחלוקת) אולם העתקים של השיקים נשוא תביעת החוב לא צורפו כלל.

4.
מכל האמור לעיל אני מוצאת כי לתביעת החוב של העירייה כנגד החברה אין כל בסיס. על פניו נראה כי העירייה למעשה "גוררת" את החברה מן ההליך הקודם לו הייתה החברה צד, אל תוך המחלוקת החדשה שנתגלעה בינה לבין פלד וזאת רק על מנת "לשמור" לה אפשרות נוספת לפירעון.

חיזוק לדעתי זו אני מוצאת בדבריה של העיריה בתשובתה לנאמנת; העיריה טוענת כי אינה מעוניינת להיגרר להליכים משפטיים בהם אין צורך כדוגמת ניהול הליך בבית משפט או הגשת תביעה נגד החברה אולם לשם כך נדרשת פלד להודות כי מלוא הכספים שולמו לידיה ולא נערכה בינה לבין החברה התחשבנות בעניינם.

במלוא הכבוד, העירייה אינה יכולה להחזיק את החברה כ"בת ערובה" עד אשר יריבה האמיתי של העירייה, פלד, יודה בעובדות לגרסת העיריה וזאת מכיוון שהעירייה משערת כי פלד והחברה ערכו התחשבנות מסוימת בעניין כספים אלו.

ברם, לא רק שהשערה זו אינה נתמכת ולו בבדל של ראשית ראיה אלא אף שהעובדות מצביעות אחרת: כל ההתחשבנות של פלד והחברה בגין הפרוייקטים בעיריה הסתיימו והושלמו במסגרת הסכם הפשרה בין הצדדים. החברה קיבלה לפקודתה את השיקים נשוא סכום הפשרה ישירות מן העיריה.

5.
מאידך גיסא, השיקים שהוצאו ביתר, הונפקו כאמור על שמה של פלד (לדברי שני הצדדים שכן כאמור, העתקי השיקים הללו לא צורפו לכתב הערעור), והם אף נרשמו על סכומים שונים לגמרי מן הסכום של השיקים נשוא הסכם הפשרה אשר היה אחיד ושווה בכל אחד מן העשרה.

יוצא בזאת, כי אף אם פלד לקחה את כל הכספים שקיבלה ביתר והעבירה אותם לחברה (דבר שאינו נקבע וממילא אינו נטען) הרי שגם אז לא יהיה קשר בין זה לבין הסדר הפשרה בין הצדדים או בין זה ובין הסכם המחאת הזכויות שהוציאה פלד לטובת החברה בעת ביצוע העבודות בעירייה.

6.
אשר לטענת העירייה כי יש להמתין להכרעת בימ"ש השלום הדן בסכסוך בטרם תינתן הכרעה בתביעת החוב, לא מצאתי לקבל טענה זו מקום בו כתב הערעור לא גילה כל בסיס לטענות נגד המבקשת. ככל שלעירייה ישנן ראיות ועדויות להציג בפני
בית משפט השלום,כאמור בתשובתה, לא ברור מדוע לא טרחה להציג ראיות אלו במסגרת ההליך דנן.

7.
סוף דבר, דן הערעור להידחות. בנסיבות העניין תישא העיריה בהוצאות הנאמנת בסך של 10,000 ₪ אשר ישאו ריבית והצמדה בפועל מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,
י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.











פרק בית משפט מחוזי 3076/09 עיריית אלעד נ' רו"ח עליזה שרון-בתפקידה כנאמנת בהסדר נושים של שטאנג בניה והנדסה בע"מ, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 05/01/2012)