פסקי דין על אריה רוזנברג | פסקי דין על שרה רוזנברג | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בע"מ
53446-09/11 עשא 12/01/2012
עשא 53446-09/11 אריה רוזנברג, שרה רוזנברג נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
בית משפט השלום בירושלים
עש"א 53446-09-11 רוזנברג ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
תיק חיצוני
:
0313931084
בפני
כב' סגן הנשיאה גד ארנברג
מערערים
1
.
אריה רוזנברג
2
.
שרה רוזנברג
נגד
משיב
בנק מזרחי טפחות בע"מ
החלטה
בפני
ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ (כתוארו אז) מרדכי בורשטיין אשר דחתה את הבקשה בטענת פרעתי שהגישו המערערים.
פסק הדין שהוגש לביצוע בתיק זה הוא
פסק דין
שניתן בשנת 1990 והוא חייב את המערערים, ונתבעים נוספים, לשלם לתובעת את הסך של 538,746 ₪ והוצאות. תיק ההוצל"פ נגד המערערים נפתח באפריל 2008
היינו כ- 18 שנה לאחר מתן פסק הדין גובה החוב בתיק מעל 3 מיליון ₪. המערערים הגישו בקשה בטענת פרעתי ובה טענו כי פתיחת תיק ההוצל"פ לאחר שנים כה רבות מהווה התנהגות חסר תום לב במיוחד לאור העובדה שהמערערים לא דווחו על ההליכים שננקטו נגד הנתבעים האחרים ובפרט נגד נתבעת 1 שמונה לה אף כונס נכסים. באי
דיווח ואי מסירת מידע כלשהו מנעה המשיבה מהמערערים את האפשרות לצמצם נזקיהם ולפרוע את החוב.
המערערים טוענים כי הם אינם יודעים כיצד נקבע גובה החוב מדוע נפתח התיק על הסכום שנפתח כ- 1.5 מיליון ₪.
אין אסמכתאות לסכומים שגבתה המשיבה מנתבעים אחרים ולפיכך צריך להעביר אליה את הנטל להוכיח אי פרעון.
כב' הרשם דחה את הבקשה בטענת פרעתי כאשר הוא קובע כי השיהוי בפתיחת התיק היה לטובת המערערים שכן התיק נפתח רק כאשר נודע למשיבה שמצבם הכלכלי
הוטב.
התיק לא נפתח כאשר מצבו לא היה טוב והוא היה חדל פרעון. עוד נקבע כי התיק לא נפתח על מלוא סכום החוב. כב' הרשם קבע כי המשיבה
נתנה הסבר הגיוני מדוע לא ננקטו הליכים במשך תקופה כה ארוכה לפיכך אין לראות באי נקיטת ההליכים חוסר תום לב. זוכה רשאי שלא לנקוט הליכים על מנת להימנע מהוצאות שאותן לא יוכל לגבות. כיוון שהמערערים לא הצליחו להוכיח, ולמעשה אף לא טענו, ששילמו את החוב נדחתה בקשתם בטענת פרעתי.
על החלטה זו הוגש הערעור מאותם נימוקים המפורטים לעיל.
המשיב טוען כי כל ההליכים שנוקטים המערערים, כולל הליך זה, הינם חסרי בסיס וטורדניים מבלי שהמערערים הראו ששילמו ולו תשלום כלשהו על חשבון החוב. מדובר בחוב שהועמד בעת פתיחתו על ערכו הנומינלי ללא תוספות כלשהם וזאת בשל הזמן שחלף ממתן פסק הדין ועד פתיחת התיק. המשיב טוען כי המציא רשימה מוסדית בקשר לגובה החוב ולפיכך עמד בנטל להוכיח שהחוב קיים. מעתה, מוטל הנטל על המערערים להראות שפרעו את החוב אך המערערים לא הראו ואף לא טענו שהם עצמם פרעו את החוב או כל חלק ממנו. לענין השיהוי טוען המשיב כי ניתנו הסברים על ידי נציג המשיב, הסברים שהתקבלו על ידי כב' הרשם במישור העובדתי. ההסבר שניתן הוא סברת הבנק שלא ניתן לגבות את החוב מהמערערים. רק כאשר התברר כי המערער הוסמך לעריכת דין, הבין המשיב שניתן יהיה לגבות את החוב לכן נפתח התיק. כב' הרשם קיבל הסבר זה מבחינה עובדתית לכן אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם .
הצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות ולאחר עיון בטענות הצדדים
לא מצאתי שקיימת סיבה להתערב בהחלטת כב' הרשם.
אין ולא היתה טענה של המערערים לפיה הם
שילמו סכום כלשהו בגין החוב נשוא התיק.
למעשה בקשתם
נסמכת רק על ההגשה המאוחרת של פסק הדין לביצוע ואולם
לאיחור זה ניתן נימוק שהתקבל על דעתו של כב' הרשם לאחר שנציג הבנק נחקר בפני
ו.
נציג הבנק הסביר כי הבנק סבר שאין סיכוי לגבות את החוב מהמשיבים לכן לא רצה להוציא כספים נוספים שהסיכוי לקבלם בחזרה היה נמוך, מבחינת הבנק. רק כאשר הוברר שמערער הוסמך כעו"ד והתברר שיש סיכוי לגבות את החוב הוא הוגש לביצוע. כאמור הסבר זה התקבל, עובדתית, על ידי כב' הרשם ומשהתקבל הסבר זה היה על המערערים להראות שבוצע פרעון,
זאת המערערים לא עשו. לא זו בלבד אלא שהמשיב המציא רשימה מוסדית שבה הוכח גובה החוב ואם לא די בזה סכום החוב שלגביו
נפתח התיק אינו סכום החוב המלא אלא רק חלק ואף חלק קטן ממנו. בנסיבות אילו כאשר למעשה אין למערערים כל טענה של פרעון ממשי של החוב ולמעשה כל טיעונם נסמך על השיהוי אין מקום לקבל את הערעור.
המערערים לא הצליחו להראות שהחוב נפרע מאידך המשיב המציא מסמכים מהם עולה שהחוב לא נפרע לפיכך הערעור נדחה ואני מחייב את המערערים בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ שיגבה מתוך סכום ההפקדה שביצעו המערערים, את יתרת סכום ההפקדה יש להשיב למערערים.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ב, 12 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה
עשא בית משפט שלום 53446-09/11 אריה רוזנברג, שרה רוזנברג נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/01/2012)