פסקי דין על הלל אליאס ארנסטו צרני | פסקי דין על אביגדור קלנר | פסקי דין על אמנון ספרן ואח' |

10291-01/12 פ     17/01/2012




פ 10291-01/12 מדינת ישראל נ' הלל אליאס ארנסטו צרני, אביגדור קלנר, אמנון ספרן ואח'





בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"פ 10291-01-12 מדינת ישראל
נ' צרני ואח'

תיק חיצוני:
בפני

כב' הנשיאה דבורה ברלינר
המאשימה:

מדינת ישראל
נגד

הנאשמים:
1. הלל אליאס ארנסטו צרני

2. אביגדור קלנר

3. אמנון ספרן
4. שמעון גל און
5. מאיר יעקב חיים הכהן רבין חיימוב
6. אורי לופוליאנסקי
7. אורי שיטרית
8. אהוד אולמרט
9. שולמית זקן
10. אליעזר מנחם שמחיוף
11. אברהם אריה פנר
12. דן דנקנר
13. יעקב אפרתי
14. הולילנד תיירות (1992) בע"מ ביום 6.4.10 הופסק מרשם
15. הולילנד שירות לנופש (ישראל) בע"מ ביום 6.4.10 הופסק
16. הולילנד פארק בע"מ
החלטה
1. בתאריך 5.1.12 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב האישום בת"פ 10291-01-12 מדינת ישראל
נ' הלל צ'רני ואחרים. כתב האישום כולל 3 אישומים, 16 נאשמים וכ- 370 עדי-תביעה. כל אחד מהאישומים מתעד פרשה נפרדת: פרשת הולילנד, פרשת חוות הזרע ופרשת תעשיות המלח.

במקביל להגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לקביעת הרכב של שלושה שופטים, לפי סעיף 37(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

2. על שני נימוקים השתיתה המדינה את בקשתה:
הראשון – "כתב האישום מגולל מסכת מסועפת, מורכבת וחסרת-תקדים בהיקפה של קשרים מושחתים ואסורים של יזמים נותני השוחד לבין שורה ארוכה של נבחרי ועובדי-ציבור, לוקחי השוחד ...".

השני – לכתב האישום ולהכרעות בו "עשויות להיות השלכות ציבוריות ומשפטיות משמעותיות ומרחיקות לכת".

3. הבקשה הועברה לתגובתם של המשיבים, קרי – הנאשמים. כל הסניגורים השאירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, הגם ששניים מהם (בא-כוחו של נאשם 5, מאיר רבין ובאי-כוחו של נאשמים 12 – דני דנקנר) הסתייגו מהצורך בשמיעת התיק בפני
מותב של שלושה שופטים. לטענתם, מערכת המשפט התמודדה בשנים האחרונות עם תיקים דומים, ללא צורך במינוי הרכבים, ואין מקום לחרוג ממדיניות זו.

4. שקלתי את בקשת המדינה בכובד ראש, תוך בחינת הנימוקים שהעלתה, כמפורט לעיל, ולאחר שעשיתי זאת, אינני רואה לנכון להיענות לה.

5. באשר לנימוק הראשון – היקף הפרשה:
קריאת כתב האישום אינה מותירה מקום לספק, כי יש ממש בטענת המדינה בהקשר זה. כתב האישום אכן פורס יריעה מסועפת ורחבה שכל כולה קשרים מושחתים ואסורים בין יזמים ועובדי-ציבור.

אלא שבזאת, למרבית הצער, התיק הנוכחי אינו שונה מתיקים רבים אחרים המתבררים בכל הערכאות, כאשר רובם המכריע של תיקים אלה (בהנחה שהוראות החיקוק הרלוונטיות אינן מחייבות זאת) מתבררות בפני
דן יחיד. זכויותיהם של נאשמים אינן נפגעות מניהול הדיון בפני
דן יחיד.
בבג"צ 4970/05 אפל נ' נשיאת בית המשפט השלום בתל-אביב (מיום 15.6.05 (לא פורסם)), ציטט בית המשפט העליון – בהסכמה – דברים שנאמרו שנים רבות קודם לכן, בבג"צ 538/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (1987) ולפיהם: "גודלו של ההרכב הדן בעניינו של נאשם אינו נתון המוסיף לזכויות הנאשם או גורע מהן ...".

כך גם בבש"פ 2686/07 מדינת ישראל
נ' פלוני (13.6.07 (לא פורסם)) (להלן: "פלוני"). שם אמר בית המשפט העליון: "... ככלל, משיקולים מעשיים וארגוניים, שמיעת ההליך בפני
דן יחיד מזרזת את מתן ההכרעה מבלי לפגוע באמור בזכויות העבריין ...".
אכן כך. חזקה על כל שופט שבפני
ו יתברר ההליך, שידע להתמודד עם החומר הרב והמורכב שיובא בפני
ו ולתת מענה יעיל, מקיף וממצה לכל הסוגיות בהן יידרש לדון.

6. האמור לעיל נותן מענה גם להיבט השני עליו עמדה המדינה בבקשתה, קרי – ההשלכות הציבוריות והמשפטיות.

פסקי-דין אינם נופלים בחשיבותם ומשמעותם משום שניתנו על-ידי דן יחיד. ההכרעה הערכית בנושא המותב נעשתה על-ידי המחוקק, כאשר קבע מהן העבירות שעל-פי טיבן ומהותן ידונו בפני
הרכב של שלושה שופטים. ככלל, סוג העבירות שמדובר בו, ולא מיהותם של הנאשמים או ההשלכות הציבוריות שעשויות להיות לפסק הדין, אמור להכתיב את גודלו של המותב, ולא שוכנעתי שיש מקום לחרוג מעקרון זה במקרה הנוכחי. לענין מיהותם של המשיבים אוסיף, כי כל נבחרי הציבור שמדובר בהם, אינם מכהנים מזה זמן רב בתפקידם הקודם, שלגביו מיוחסת להם המתת המושחתת.
7. שיקולים שעניינם יעילות וניצול מיטבי של המשאב היקר ביותר, קרי – הזמן השיפוטי, אינם שיקולים זרים בהקשר זה ויש מקום להתייחס גם אליהם לטובת הציבור כולו.

8. בע"פ 2252/05 זיינלוב נ' מדינת ישראל
(9.6.05 (לא פורסם)) נאמר בהקשר דומה: "סעיף 26 לחוק בתי המשפט קובע, שבעניינים מסויימים תהיה הסמכות להרכב של שלושה ובעניינים אחרים לדן יחיד. תכלית הסעיף היא, לקבוע איזון ראוי בין האינטרס שיש לבעל הדין בהבאת עניינו בפני
הרכב רחב ובין הצורך הציבורי בחלוקת המשאבים המוגבלים של זמן שיפוטי, באופן יעיל, הוגן ושוויוני". גם בפרשת פלוני (שהוזכרה לעיל) התייחס בית המשפט העליון לשיקול "המעשי-ארגוני" כשיקול רלוונטי לענין ההכרעה בנושא ההרכב. לענייננו, דווקא היקפו הגדול של התיק מחייב מחשבה נוספת לענין הקצאת 3 שופטים לשמיעתו.

9. כאמור, לא שוכנעתי שאופי העבירות וההשלכות העשויות להיות להכרעה שתינתן בענין, מצדיקות הרחבת המותב.

לפיכך, אני דוחה את בקשת המדינה והתיק יתברר בפני
דן יחיד, שזהותו תודע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ב, 17 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.









פ בית משפט מחוזי 10291-01/12 מדינת ישראל נ' הלל אליאס ארנסטו צרני, אביגדור קלנר, אמנון ספרן ואח' (פורסם ב-ֽ 17/01/2012)