פסקי דין על אהוד שושן | פסקי דין על עמותת יד אחווה | פסקי דין על גור שלמה חברה לשיווק | פסקי דין על גור שלמה |

52627-10/10 תאמ     15/01/2012




תאמ 52627-10/10 אהוד שושן נ' עמותת יד אחווה, גור שלמה חברה לשיווק בע"מ, גור שלמה








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 52627-10-10 שושן נ' גור שלמה
חברה לשיווק בע"מ
ת"ת 34414-11-10 שושן נ' אחווה


התובע
אהוד שושן


נגד

הנתבעים
1.
עמותת יד אחווה

2.
גור שלמה
חברה לשיווק בע"מ
3.
גור שלמה



פסק דין


בפני
תביעה בסדר דין מהיר לתשלום שכר בגין שירותי ייעוץ בסך של 15,002 ₪.
העובדות
1.
התובע הינו רואה חשבון. הנתבעת 1, עמותת יד אחווה
(להלן: "העמותה") הינה עמותה העוסקת במתן שירותי סיעוד, עזרא רפואית וסיוע לנזקקים במוסדות רפואיים. הנתבעת 2, חברת גור שלמה
חברה לשיווק בע"מ
(להלן: "הנתבעת") הינה חברה פרטית העוסקת באיתור תורמים וגיוס תרומות לעמותות. הנתבע 3, שלמה גור (להלן: "הנתבע") הינו בעליה ומנהלה של הנתבעת. הנתבעת והנתבע יכונו ביחד להלן: "הנתבעים".
2.
במהלך 2007 נוצר קשר בין העמותה לנתבעת והנתבעת החלה לגייס תרומות לטובת העמותה כנגד עמלות שישולמו לה על ידי העמותה. תוך כדי פעילות משותפת זו, נתגלעה בעיה ברישום החשבונאי הנאות של הוצאות העמותה בגין הקמת מערך גיוס התרומות ובגין תשלום העמלות לנתבעת. העמותה והנתבעים חפשו מומחה אשר יבדוק ויערוך חוות דעת באשר לרישום הנכון של ההוצאות הללו בספרי העמותה וכך נוצר קשר בין הנתבעים לבין התובע.
3.
בעקבות מספר פגישות בין הצדדים, העביר התובע ביום 26.11.09 "הצעה למתן חוות דעת חשבונאית" (להלן: "ההצעה"). בכותרת ההצעה נכתב כך:
לכבוד
יד אחווה (ע.ר.), שלמה גור
בגוף ההצעה מפרט התובע את תכן חוות הדעת המוצעת "לגבי הרישום החשבונאי בספרי העמותה", את התמורה הנדרשת בסך של 38,000 ₪ בצירוף מע"מ, את תנאי התשלום ולוחות הזמנים. בסוף ההצעה מקום לחתימה המאשרת את ההצעה.
4.
ההצעה הועברה לעמותה ולנתבע. העמותה חתמה על ההצעה, כאשר בשם העמותה חותם מנכ"ל העמותה, הרב אבנר מלכה תוך ציון מספר תעודת הזהות שלו וצירוף חותמת העמותה. אף הנתבע חתם על ההצעה, אלא שלחתימתו הוספו שני סייגים בכתב יד (להלן: "הסייגים") תחת הכותרת "יש להזכיר ולחדד" ובהם ציין הנתבע שחוות הדעת חייבת להשיג שתי מטרות: הגנה על העמותה בכל הנוגע לדרישות רשם העמותות והמשך החזר ההלוואה לנתבעת. לצד הסייגים חתם הנתבע בצירוף חותמת הנתבעת וכן גם רשם לצד החתימה את שמו: "שלמה גור".
5.
ביום 3.12.09, פנה התובע באי-מייל לב"כ הנתבעים והודיע שהסייגים אינם מקובלים עליו. התובע הציע להשיב את המקדמה אשר שולמה לו ואף הציע כי ככל שהעמותה והנתבעים חוששים שחוות הדעת לא תפתור את בעיותיהם, באפשרותם להמיר את חוות הדעת בשירותי ייעוץ בתשלום לפי שעות. בעקבות פניית התובע נערכה שיחה בינו לבין הנתבע וביום 7.12.09 העביר ב"כ הנתבע אי-מייל לתובע ובו אישור להתחיל בהכנת חוות הדעת.
6.
ביום 27.1.10 העביר התובע לנתבעים טיוטא של חוות הדעת (להלן: "הטיוטא") ולאחר מכן הועברו לתובע שאלות הבהרה על ידי הנתבעים. בחודשים שלאחר מכן, העבירה העמותה לתובע תשלומים לכיסוי חלקה בעלות הכנת חוות הדעת אולם הנתבע והנתבעת לא העבירו תשלומים כלשהם. בסך הכל שילמה העמותה לתובע סך כולל של 17,730 ₪ בצירוף מע"מ. הנתבעת שילמה לתובע מקדמה בסך של
6,523.61 ₪ וסך נוסף של 1,081 ₪, שניהם בצירוף מע"מ. יתרת שכר הטרחה בסך של 14,696 ₪ (כולל מע"מ ולא כולל הפרשי הצמדה וריבית) לא שולמה שלכן הוגשה תביעה זו.
טענות הצדדים והראיות
7.
לטענת התובע, כל הנתבעים התחייבו כלפיו לתשלום שכרו לפי ההצעה ומאחר והשלים את התחייבויותיו במלואן, עליהם לשלם את יתרת השכר המוסכם.
8.
לטענת הנתבעים, ההסכם לקבלת שירותי התובע וההתחייבות לתשלום שכרו נכרתו בין התובע מצד אחד לבין העמותה והנתבעת מצד שני. הנתבע עצמו, כך נטען, איננו צד להסכם וחתם כמנהל הנתבעת בלבד. עוד טוענים הנתבעים כי מראש הובהר לתובע שיישום חוות הדעת מהווה תנאי לזכותו לתשלום ומאחר והתברר שחוות הדעת איננה ישימה – אין לתובע כל זכות לתשלום ועליו אף להשיב את המקדמה אשר קבל.
9.
העמותה, הנתבעת 1, הגישה אף היא התנגדות לביצוע התביעה, אולם ביום 14.4.11 הודיעו התובע והעמותה כי הגיעו להסכמה שלפיה תשלם העמותה לתובע 2,000 ₪ לסילוק התחייבויותיה. כך נותרה להכרעה המחלוקת שבין התובע והנתבעים בלבד.
10.
התובע תמך גרסתו בתצהירו ובתצהיר של מנכ"ל העמותה, הרב אבנר מלכה. הנתבע תמך את גרסתו בתצהירו ובתצהיר בא כוחו, עו"ד אריאל ביטון.
דיון
11.
אין בין הצדדים מחלוקת אודות ההסכמה לשלם לתובע סך של 38,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור הכנת חוות הדעת ואף לא באשר לסך הכספים אשר שולם לתובע בפועל. שתי מחלוקות נותרו להכרעה בין התובע לבין הנתבעים: המחלוקת בדבר חבותו האישית של הנתבע והמחלוקת בדבר זכותו של התובע לשכר טרחה כלשהו נוכח אי יישום חוות הדעת.
12.
באשר למחלוקת בדבר אחריות הנתבע, התברר כי ההתקשרות בגינה נתבקשו שירותי התובע הינה התקשרות שבין העמותה לבין הנתבעת. כך נכתב בטיוטת חוות הדעת כי נשוא חוות הדעת הינה התקשרות בין העמותה לחברה, היא הנתבעת. כך נכתב בהסכם מיום 23.12.09 שבין העמותה לנתבעת (נספח א' לתצהיר הרב מלכה) ואשר במסגרתו התחייבו העמותה והנתבעת לשתף פעולה ביישום חוות הדעת. הנתבע עצמו איננו צד להסכם כלשהו עם העמותה וכל פעולותיו נעשו בתפקידו כמנהל הנתבעת, בדיוק כשם שכל פעולות הרב מלכה נעשו בהיותו מנכ"ל העמותה ולא כמחויבות אישית.
13.
נוכח עובדות אלו, אין כל היגיון מצידו של הנתבע כי דווקא כלפי התובע הוא יתחייב כלפיו אישית. אם כל הכרוך בקשר עם העמותה נעשה על ידי הנתבעת, באמצעות הנתבע כמנהלה, כך גם ההתקשרות מול התובע צריכה הייתה להיעשות בהתאם כהתקשרות של הנתבעת באמצעות התובע כמנהלה.
מצידו של התובע מאידך, עשויה הייתה להיות נפקות לזהות אלו שמתחייבים לשאת בתשלום שכרו. בהחלט אפשרי מצב בו היה התובע עומד על כך שתינתן לו התחייבות ישירה של הנתבע, למשל בשל חשש ליכולת הנתבעת לעמוד בהתחייבות לתשלום שכרו. דא עקא, שהתובע כלל לא טען זאת. התובע איננו טוען כי דרש להתקשר דווקא עם הנתבעת או כי עניין זה בכלל עלה במגעים לקראת ההתקשרות להזמנת שירותיו.
אם כך, הן מנקודת מבטו של התובע והן מנקודת מבטם של הנתבעים, לא הייתה כל סיבה לכך שהנתבע יתחייב אישית לשאת בשכרו של התובע.
14.
לתמיכה בגרסתו, מפנה התובע לאמור בנוסח ההצעה עצמה. בכותרת ההצעה, אכן נרשם שהיא מופנית לנתבע עצמו, אולם לצד שמם של העמותה והנתבע כלל לא מוזכרת הנתבעת. לא סביר כי בכך בקש התובע לקבוע כי הנתבעת איננה צד להסכם ועובדה היא שלשיטת התובע גם הנתבעת הינה צד להסכם שהרי גם נגדה הוגשה התביעה.
למעלה מכך, במקום המיועד לחתימות הצדדים מופיעה במפורש חותמת הנתבעת ועל גביה חתימה, אשר אין מחלוקת שהינה חתימת הנתבע. לצד אלו רשום שמו של הנתבע ולגרסת התובע בכך בעצם חתם הנתבע פעמיים – פעם בשמו הוא ופעם בשם הנתבעת. טענה זו אינני מקבל. הנתבע הסביר כי לא חתם אלא פעם אחת ובצד זאת רשם את שמו כדי לזהותו כמי שחתם בשם הנתבעת. טענה זו הגיונית על פניה. אף העמותה חתמה באמצעות מנכ"ל העמותה הרב מלכה כאשר הוא מצרף לחתימתו גם את רישום שמו. כשם שאיש איננו מוצא בכך עדות למחויבות אישית של הרב מלכה, כך גם לא ניתן לראות בנתבע כמחויב אישית רק משום שעשה בדיוק כך.
גם עיון בשני הרישומים, החתימה על גבי חותמת הנתבעת ורישום שם הנתבע, מראה שמדובר בצורת חתימה שונה לחלוטין. לו הייתה כוונה לחייב את הנתבע לצד הנתבעת, הגיוני היה שצורת החתימות תהא זהה.
לא מצאתי תימוכין לגרסת התובע בעדות הנתבע בדיון מיום 31.5.11 והסברו של הנתבע כי בכל טיעוניו התייחס למעמדו כמנהל הנתבעת ותו לא – סבירים בעיני ומתיישבים עם הראיות כאמור.
15.
לפיכך, הן העובדות, הן הגיונם של דברים והן הרישום על גבי ההצעה מראים כי הנתבע כלל איננו צד להסכם עם התובע. ההסכם לקבלת שירותי התובע נכרת בין התובע מצד אחד לעמותה ולנתבעת מצד שני. התביעה נגד הנתבע – נדחית.
16.
המחלוקת השנייה מתייחסת לסייגים אשר נרשמו על גבי ההצעה בכתב ידו של הנתבע, ואשר לשיטתו מתנים את זכותו של התובע לתמורה ביישום חוות הדעת.
פנייתו הכתובה של התובע לב"כ הנתבע ביום 3.12.09 מבהירה כי התובע איננו מקבל את הסייגים אשר הוסיף הנתבע. לא מצאתי כל מענה כתוב לפניית התובע, במסגרתו עומד הנתבע על דעתו. הנתבע מפנה למכתב אשר כתב ביום 6.12.09 אולם אין הוא מביא כל אסמכתא לכך שמכתב זה נמסר לתובע.
זאת ועוד, הסייגים הכתובים על גבי ההצעה אינם מדגישים כי יישום חוות הדעת מהווה תנאי לתשלום שכרו של התובע. מאידך, מצאתי הגיון רב בטענת התובע שלפיה אין באפשרותו לערוך חוות דעת מקצועית כאשר שכרו מותנה בתוצאותיה (עמ' 22 בפרוט'). בפני
ית התובע מיום 3.12.09 מציע התובע לנתבע להמיר את חוות הדעת בתשלום לפי שעות ככל שהנתבע חושש מחוסר האפשרות ליישומה. הנתבעת יכולה הייתה בשלב זה לעצור את התובע ומשלא עשתה כן, ראיה היא לכך שקבלה את עמדת התובע.
הנתבעים מפנים לאי-מייל אשר כתב התובע ביום 14.12.09 ובו בקש נוסח חתום של ההצעה בלא הסייגים ורואים בכך ראיה לכך שלא ויתרו על הסייגים. מאידך, הנתבעים אינם מסבירים מדוע בכלל היה צורך בפני
יה שכזו אם לשיטתם סוכם שהתשלום מותנה בתנאים כאמור בסייגים ואף אינם מצביע על מענה לפנייה זו.
לפיכך, אני דוחה את גרסת הנתבעים לפיה התובע איננו זכאי לכל תשלום נוכח אי יישומה של חוות הדעת. שאלת הסיבות לכך שחוות הדעת לא יושמה והמחלוקות בעניין זה בין הנתבעים לעמותה איננה רלוונטית להכרעה בדבר זכותו של התובע, שכן תנאי כזה לו טוענים הנתבעים לא הוסכם עם התובע.
17.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.
18.
אשר על כן אני מקבל את התביעה ביחס לנתבעת, גור שלמה
חברה לשיווק בע"מ
, ומחייב את הנתבעת לפרוע את מלוא החוב לתובע, בניכוי הסכום אשר שולם על ידי העמותה במסגרת הסכם הפשרה שבינה לבין התובע. התובע רשאי להגיש פסיקתא בהתאם.
התביעה כלפי הנתבע, שלמה גור – נדחית.
מאחר והתביעה התקבלה בחלקה כאמור – אינני מוצא לחייב מי מהצדדים בהוצאות.
ניתן היום,
כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 52627-10/10 אהוד שושן נ' עמותת יד אחווה, גור שלמה חברה לשיווק בע"מ, גור שלמה (פורסם ב-ֽ 15/01/2012)