פסקי דין על ליבנה-גולן מלכה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

20678-07/09 בל     25/01/2012




בל 20678-07/09 ליבנה-גולן מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 20678-07-09 מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי
/ חיפה
ע"י הלשכה המשפטית






בפני

כב' השופטת
מיכל
פריימן


תובעת

ליבנה-גולן מלכה
ע"י ב"כ עו"ד שילוני


נגד


נתבע

המוסד לביטוח לאומי

ע"י עו"ד ג'ומאנה בחוס

פסק דין

כללי

1.
התובעת הגישה לנתבע תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית ממנה היא סובלת, כפגיעה בעבודה שנגרמה כתוצאה מעבודתה כנציגת שירות לקוחות בחברת תקשוב בע"מ.

לאחר שנדחתה תביעתה, פנתה בתביעה זו שבפני
נו.

2.
הצדדים הסכימו וגיבשו את עובדות המקרה ובית הדין מינה את ד"ר אבנר קרב לשמש כמומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובעת ומחלתה בהסתמך על אותן עובדות.


העובדות המוסכמות הינן כדלקמן:


א.
התובעת ילידת 1955.
ב.
התובעת עובדת משנת 2003 כנציגת שירות לקוחות מטעם חברת תקשוב בע"מ לזימון תורים ללקוחות שירותי בריאות כללית.
ג.
התובעת עבדה בהתחלה בין – 5-6 ימים בשבוע, כ 8-9 שעות בממוצע ליום.
ד.
החל משנת 2008 ובשל כאבים ביד ימין ובהמלצת רופא תעסוקתי עובדת התובעת 4 משמרות בשבוע, כ- 5 שעות בממוצע ליום.
ה.
הפעולות אותן מבצעת התובעת במהלך עבודתה הן מענה טלפוני ללא עזרת הידיים אלא ע"י אוזניות ומיקרופון וכן תפעול המחשב, עיקר עבודתה של התובעת היא עבודת הקלדה בשתי ידיים.
ו.
במסגרת עבודתה מזינה התובעת נתונים למחשב דרך הקלדת נתונים במקלדת וכן מדפדפת בעכבר בעזרת יד ימין.
ז.
המצב הרפואי של התובעת עולה מהמסמכים הרפואיים המצורפים.
ח.
ידה הדומיננטית של התובעת היא יד ימין.
חוות דעת המומחה הראשון

3.
בחוות דעתו קבע ד"ר קרב כי מחלת התובעת הינה ממקור תחלואי ולא כתוצאה מתנאי עבודתה. המומחה קבע, כי יש להכיר ב –
cts
כמחלת מקצוע רק במקרים בהם מדובר בעבודה בתנוחות יישור וכפיפה קיצוניים, עבודה עם מכשירים רוטטים או חומרים קפואים, תנאים שאינם מתקיימים בעבודתה של התובעת.

4.
ב"כ התובעת ביקש להפנות למומחה את השאלה הבאה:


"אם עבודת הנפגעת היא ליד מחשב ביד ישרה כשכף היד על העכבר (מתוחה כלפי מעלה) וכך עובדת שעות רבות כל יום, האם יש בכך די לגרום ל –
cts
אחרי מספרי שנים
?"

5.
הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 16.12.10 בהיותה הרחבת חזית. בהחלטה נכתב:


"התובעת לא טענה, ולא הוסכם כעובדה מן העובדות המוסכמות כי התובעת עבדה בתנוחה בה כף ידה מתוחה כלפי מעלה.


למעלה מכך, בישיבת ההערכה המוקדמת ביקש ב"כ התובעת להוסיף כעובדה כי התובעת יושבת ללא משען לשורש כף היד אולם, מאחר ועובדה זו לא הופיעה בחומר הראיות וב"כ הנתבע התנגדה לה, חזר בו ב"כ התובעת מהבקשה להוסיף עובדה זו לעובדות המוסכמות.


גם בחוו"ד המומחה מטעם התובעת לא צויין כי עובדת בתנוחה כזו אלא שעובדת בהקלדה"
.

6.
הצדדים הגישו סיכומים, במסגרתם הפנה ב"כ התובעת להנחייה פנימית של המל"ל באשר לטיפול בתביעות
cts
של קלדניות. ההנחיה צורפה לסיכומי הנתבע.

לאחר עיון בסיכומי הצדדים מצא בית הדין להפנות למומחה שאלת הבהרה כדלקמן:


"האם לשיטתך, סוג עבודתה של התובעת אינו מבסס, בכל מקרה שהוא, תשתית להכרה ב-
cts
כמחלת מקצוע?

במידה וקיימת אפשרות להכיר בקשר כאמור, מהי עמדתך במקרה זה ומדוע?

נא פרט והסבר תשובתך".


7.
בתשובתו ציין המומחה, כי קלדנית מבצעת הקלדה בתנוחות לא קיצוניות, ב"תנוחת מנוחה" שאינה גורמת לחץ בתוך התעלה ומסיבה זו אינו מכיר במחלת התובעת כמחלת מקצוע עפ"י ההגדרה.

8.
לנוכח תשובת המומחה, אשר אינו מכיר בעבודת קלדנות, כהגדרתה, כמחלת מקצוע, ולנוכח הנחיות הנתבע בנוגע לסוג עבודה זה, התבקש הנתבע להודיע אם יש שינוי בעמדתו, וכן, להודיע עמדתו באפשרות מינוי מומחה אחר/נוסף.

9.
הנתבע הודיע על התנגדותו למינוי מומחה נוסף/אחר ואילו ב"כ התובעת טען,
כי יש להעביר העניין למומחה נוסף, חסר "אג'נדה" בסוגיה זו, וזאת גם לנוכח הנחיות הנתבע לפיהן יתכן כי קלדנית תסבול מ –
cts
כתוצאה מעבודתה.

10.
בהחלטה מיום 14/4/11 הוחלט על מינוי מומחה נוסף מן הטעם, כי :

"מחוות הדעת ותשובות המומחה עולה כי אינו מכיר באפשרות של קשר בין עבודת הקלדה ותסמונת ה
cts
אף שאפשרות כזו יכולה להיות מוכרת לפי נסיבותיו של כל מקרה עפ"י השקפת הנתבע כפי שמשתקף בחוזר פנימי של הנתבע באשר לאפשרות הכרה בתסמונת זו כמחלת מקצוע.

המומחה אינו קובע כי נסיבותיו של המקרה שבפני
נו אינן קשורות להופעת התסמונת אלא שולל מעיקרא את אפשרות הופעת התסמונת בעבודת הקלדנות, כעולה מתשובתו לשאלת ההבהרה שהפנה אליו בית הדין".

חוות דעת המומחה הנוסף

11.
ביום 14/4/11 מונה ד"ר דיוויד יפה כמומחה נוסף.

בחוות דעתו קבע המומחה, בהסתמך על נתונים רפואיים של התובעת, כי מדובר בתהליך תחלואתי טבעי ולא נובע מתנאי עבודת התובעת.

12.
התובעת ביקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה במסגרתן שבה בין היתר וביקשה להפנות למומחה עובדות החורגות מהתשתית העובדתית המוסכמת והן:

"5.
תשומת לב המומחה מופנית לכך שהתובעת עובדת כבר 8 שנים בעבודה זו בה היא מדפיסה ומפעילה עכבר לסירוגין כ – 8 שעות ביום, כאשר בעת הפעלת עכבר כף יד ימין מתוחה במאמץ, סטטית כלפי מעלה ובעת הדפסה שתי כפות הידיים מתוחות, ומופנות קדימה ובזוית כלפי חוץ במאמץ (מאמץ ייצוב כף היד).
6.
תשומת לב המומחה לכך שהעבודה לעיל נעשית ללא כל משענת, לא בזמן הדפסה ולא בזמן הפעלת העכבר ( משענת אמה), וכי המקלדת איננה מקלדת ארגונומית . (היינו – כפות הידיים "מתיישרות" – מוזחות הצידה לפי צורת המקלדת)".

כמו כן ביקשה התובעת להעביר למומחה את הנחיות המל"ל.
הנתבע התנגד לבקשה.

13.
בהחלטה מיום 21/6/11 נענתה בקשת התובעת בחלקה, אולם בית הדין לא מצא להעביר למומחה את הנחיות המל"ל וכן לא התיר הפניית שאלות ההבהרה לעיל בהיותן חריגה מהתשתית העובדתית המוסכמת.

14.
בתשובותיו פרט המומחה את הרקע הרפואי מתוך תיקה הרפואי של התובעת, אשר הביאוהו למסקנה כי מחלתה הינה על רקע תחלואי.


כמו כן קבע המומחה:


"הספרות הרפואית מכירה בעובדה כי השימוש בעכבר מהווה גורם סיכון להופעת תיסמונת התעלה הקרפלית. גב' ליבנה גולן במהלך עבודתה אינה נדרשת לשימוש כמעט בלעדי בעכבר אלא נדרשת במהלך עבודתה למענה טלפוני ללא עזרת הידיים והזנת נתונים כאשר עיקר ההזנה מתבצעת על ידי הקלדה בשתי הידיים ובנוסף נדרשת לשימוש בעכבר לשם דיפדוף בנתונים. העובדה שגב' ליבנה גולן סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי וברקע גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון לכשעצמם להופעת תסמונת התעלה הקרפלית וכן אופי עבודתה, אינני משייך השוני בין הידיים לעבודתה לשימוש בעכבר בשל העובדה כי נדרשת להשתמש בעכבר לסירוגין ואין זו צורת ההפעלה העיקרית מול המחשב שאותה נדרשת לבצע במהלך יום העבודה".

15.
ב"כ התובעת ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות (בקשה מיום 28/7/11) הנוגעות למצבה הרפואי וכן, פעם נוספת, שאלות הנוגעות לשינוי התשתית העובדתית, כדלקמן:


"אם במשך 8 שעות עבודה, הפעלת העכבר (במקביל להקלדה) היא כחצי מהזמן – האם תשובתך משתנה?

האם הסיכון ל
cts
עולה בשימוש בעכבר ללא תמיכה לאמה ובמקלדת לא ארגונומית?"

16.
הנתבע התנגד לבקשת התובעת להרחבת חזית.

17.
בהחלטה מיום 14/8/11 נדחתה בקשת התובעת, כאשר ביחס להרחבת החזית נקבע:


"אינני מתירה משלוח שאלות ו'-ז' למומחה באשר אינן מבוססות על העובדות שנקבעו.

בעניין זה כבר ניתנה החלטה קודמת שלא התירה העברת השאלות ולא ברור מדוע שב ב"כ התובעת ושואל את אותן השאלות שכבר נדחו ע"י בית הדין".


הצדדים נדרשו להגיש סיכומים.

בקשה להשלמת ראיות לאחר קבלת חוות דעת המומחה הנוסף

18.
בשלב זה הגיש ב"כ התובעת "בקשה להשלמת ראיות" הנתמכת בתצהיר התובעת באשר לתנאי עבודתה.

הנתבע התנגד לבקשת התובעת.

19.
בהחלטה מיום 3/11/11 קבע בית הדין כדלקמן:

"3.
תמוה בעיני כי בקשה זו מוגשת עתה, לאחר שכבר ניתנה חוות דעתו של המומחה השני אשר שלל אף הוא את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת, ומחלתה.
4.
כבר לאחר חוות הדעת הראשונה, משהחליט בית הדין על מינוי מומחה נוסף, ולפני מתן חוות דעתו היה על התובעת להגיש בקשה זו שכן אין ולא יכול להיות ספק כי באותו מועד, וכעולה מחוות הדעת הראשונה, מודעת היתה לחשיבות העובדות, לשיטתה (ר' בר"ע (ארצי) 567/09 אשר חמו נ. המל"ל ובר"ע 18182-12-10 עזרא מנצורה נ. המל"ל).
5.
צודק הנתבע בטענתו כי מעת לעת מבקשת התובעת להוסיף עובדות לפי חוות הדעת שנתקבלו בעניינה. לאחר שהמומחה הראשון דרש תנוחות קיצוניות כתנאי להכרה, ביקשה התובעת במסגרת שאלות הבהרה לשנות התשתית המוסכמת, וניסיון זה נדחה.

לאחר שהמומחה השני בתשובותיו לשאלות ההבהרה הסביר כי אין לייחס המחלה לעבודה עם העכבר, הנעשית לסירוגין, מבקשת התובעת להוסיף עובדות הקשורות לאופן העבודה בשתי הידיים בעת ההקלדה (מקלדת לא ארגונומית והיעדר תמיכה).

אין מדובר בעובדות שיש להן תימוכין כלשהם בחומר שבפני
.
6.
התובעת אף לא תמכה בתצהיר את הטענה המועלית בבקשה כי לא היתה ערה לצורך להוכיח עובדות אלה לפני חוות דעתו של ד"ר קרב.

מכל מקום, כאמור, ואף אם כך הדבר, היה עליה לבקש השלמת הראיות לפני הוצאת חוות דעת ד"ר יפה, ולא לאחריה.
7.
למעלה מן הצורך יצויין, כי ד"ר יפה בחוות דעתו שולל את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובעת ומחלתה בעיקר מן הטעם כי קיימים בתובעת גורמי סיכון: שייכות לקבוצת גיל עם שכיחות גבוהה של התסמונת, בעיות גיל המעבר, הפרעה בתפקוד כלייתי וריאתי, ועישון. המומחה מציין כי צורת עבודתה הכוללת עבודה עם עכבר לסירוגין וכן הקלדת נתונים למחשב ועל כן אינו משייך את הופעת המחלה לעבודה.
8.
לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית".

עיקר טיעוני הצדדים

20.
בסיכומיה טוענת התובעת כי אין לאמץ את חוות דעת המומחה אשר לא ברר במדוייק את אופן עבודת התובעת והאם עבדה בציוד בטיחותי הכולל משענות יד ומקלדת ארגונומית.


התובעת טוענת כנגד מסקנותיו הרפואיות של המומחה המקשר בין מחלת ה –
cts
למצבה הרפואי של התובעת (עישון, ליקוי כליה וגיל מעבר).


לטענת התובעת, הנחת המוצא צריכה להיות כי
cts

נובעת מעבודת הקלדנות וזאת לנוכח הנחיות הנתבע.


התובעת טוענת עוד, כי היה מקום להעביר למומחה שאלות ההבהרה בנוגע לסביבת עבודתה של התובעת. התובעת הוכיחה כפי יכולתה את עמידתה בקריטריונים שקבע הנתבע בהנחיותיו להכיר במחלתה כפגיעה בעבודה, ועל כן יש לקבל תביעתה.

21.
הנתבע מבקש כי ביה"ד יאמץ חוו"ד שני המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית הדין וידחה התביעה בהעדר קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובעת ומחלתה.


טוען הנתבע כי בדין לא התיר בית הדין הוספת טענות עובדתיות חדשות שנטענו באופן בלתי עקבי ובהתאם לקביעות המומחים מעת לעת, תוך הרחבת חזית.


טוען עוד הנתבע כי חוו"ד המומחים הינן מפורטות ומנומקות, תואמות לתשתית העובדתית שהועברה אליהם ואין מקום לסטות מהן.

הנתבע מוסיף ומציין כי גם בחוו"ד המומחה מטעם התובעת אין כל תיאור לעבודה בתנוחות קיצוניות או על מקלדת לא ארגונומית.


המומחים הדגישו את גורמי הסיכון האישיים בתובעת שהביאו למחלתה ולא הותירו מקום לספק בדבר העדר קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת, ומחלתה.


אין בהנחיות הנתבע כדי לבסס הנחת יסוד כי עבודת קלדנות גורמת לפגיעה מסוג
cts

אלא יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו לאחר קבלת חוו"ד רפואית.

מכל מקום, אין בהנחיות כדי לחייב מומחים רפואיים ניטראליים של בית הדין הבוחנים שאלת הקשר הסיבתי על פי מומחיותם.

הכרעה

22.
לא מצאנו סיבה לסטות מחוות דעת המומחים ובמיוחד המומחה הנוסף אשר לא שלל אפשרות קיומה של
cts

כתוצאה מעבודת קלדנות, אולם דחה אפשרות זו בנסיבות העניין שבפני
נו תוך קביעה, מפורטת ומבוססת, כי המחלה נובעת מגורמים תחלואיים בתובעת, שפורטו בחוות דעתו.

23.
באשר לתשתית העובדתית שהובאה בפני
המומחה, אנו חוזרים על ההחלטות השונות שניתנו בעניין זה כפי שפורטו לעיל.
יש להוסיף ולציין, כי ניסיונות התובעת לשינוי התשתית המוסכמת באו "טיפין טיפין" בשים לב לחוות הדעת שניתנו.


בתביעת התובעת לביה"ד ציינה היא כי עבדה ליד מחשב ובמרביתו המכרעת של זמן העבודה היא מקלידה.

בהודעתה לחוקר ציינה כי הפעולות אותן מבצעת ושגרמו לה לטענתה לפגיעה הן עבודת ההקלדה והשימוש בעכבר המחשב.


אף בדיון המוקדם טען ב"כ התובעת כי מרבית מכרעת של יום עבודתה התובעת עוסקת בהקלדה ולכן, "אי אפשר לומר שגם הקלידה וגם הפעילה עכבר וצריך לאפיין מבחינת כמות".

24.
לנוכח האמור הוסכם כי ייקבע בעובדות כי עיקר עבודת התובעת היא בהקלדה.

25.
חרף האמור, במסגרת שאלת ההבהרה ניסה ב"כ התובעת לטעון כי הפעלת העכבר הינה כחצי מהזמן (ר' בקשה מיום 28/7/11), ובבקשה להשלמת ראיות טען כי העבודה עם העכבר הינה "בחלק ניכר מיום העבודה".
26.
בישיבת הדיון המוקדם סרב הנתבע לאשר עובדת ישיבת התובעת ללא משען לשורש כף היד ללא תצהיר התובעת שכן העניין לא עלה מהודעתה לחוקר.

ב"כ התובעת ויתר על עניין זה במסגרת העובדות המוסכמות.

בבקשות להפניית שאלות הבהרה התווספה כאמור בהמשך גם הטענה כי אף המקלדת לא היתה ארגונומית , וזאת רק לאחר קבלת חוו"ד ד"ר יפה.

27.
בנסיבות אלו, יש לחזור על קביעתנו בהחלטה מיום 3/11/11 באשר לתיקון התשתית העובדתית ובשים לב למועד הגשת הבקשה להשלמת ראיות.

28.
לנוכח האמור, ומשאיננו מוצאים מקרים לסטות מחוות הדעת הרפואית בעניינה של התובעת, דין התביעה להדחות.


בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

29.
באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום,
א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.






מ. פריימן
ש ו פ ט ת

דב כספי
נציג עובדים

אלכס רייכנשטיין
נציג מעבידים










בל בית דין אזורי לעבודה 20678-07/09 ליבנה-גולן מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 25/01/2012)