פסקי דין על לב לבייב | פסקי דין על אריה ארנטרוי | פסקי דין על חברת לב התמר מקבוצת דניאל וחנן | פסקי דין על דניאל מולקנדוב ואח' |

47759-06/11 א     26/01/2012




א 47759-06/11 לב לבייב נ' אריה ארנטרוי, חברת לב התמר מקבוצת דניאל וחנן בע"מ, דניאל מולקנדוב ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 47759-06-11 לבייב נ' חברת לב התמר ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
חאלד כבוב

מבקש (תובע)
לב לבייב
באמצעות ב"כ, עו"ד תומר ברם וליאור בן ארי


נגד

משיב (נתבע)

משיבים פורמאליים (נתבעים)
1. אריה ארנטרוי

2. חברת לב התמר מקבוצת דניאל וחנן בע"מ
3. דניאל מולקנדוב
באמצעות ב"כ, עו"ד חנה בר יוסף ג'ינו
4. מגדל שרותי בורסה (נ.ע.) בע"מ
באמצעות ב"כ, עו"ד חדוה כהן-הרמתי ומיטל ברנע


החלטה

פתח דבר

בפני
י בקשה להמצאה מחוץ לתחום כנגד הנתבע 2 (להלן: "ארנטרוי"), בגין עוולות נזיקיות וחוזיות שנטען כי ביצע כלפי המבקש. ניסיונות להמציא לארנטרוי את התביעה בישראל העלו חרס, ולפיכך המבקש הגיש בקשה זו על מנת להגיש לארנטרוי את התביעה במקום מושבו, בריטניה, ולצרפו לכלל הנתבעים שלהם הומצאה התביעה כדין, בישראל.


טענות המבקש

ביום 26/08/11 הוגשה התביעה לבית המשפט למחלקה הכלכלית. ביום 06/07/11 הומצא כתב התביעה למשרד עו"ד שומרון, מולכו, פרסקי ושות' (להלן: "המשרד"), אולם הללו טענו כי אין הם מורשים לקבל כתבי בי דין עבור המשיב. בהחלטתי מתאריך 26/09/11 קבעתי כי המשרד אינו מהווה מורשה לצורך קבלת כתבי בי דין, אולם עו"ד פלס, עימו נטען כי בא במגע, העביר לידיעתו. בתאריך 27/09/11 הודיע עו"ד פלס כי הוא איננו מייצג ואיננו מהווה כתובת להמצאת כתבי בי דין וכך נקבע על ידי בהחלט מתאריך 02/10/11 וכנגזרת הוחלט כי התביעה טרם הומצאה לארנטרוי.


המבקש הגיש בקשה זו בהסתמכו על תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). לטענתו, המקרה דנן נכנס תחת עילת ההמצאה המנויה בתקנה 500(4)(א) ותקנה 500(4)(ג) לתקסד"א, כאשר לטענת המבקש התביעה בנידון הוגשה בגין נזק שנגרם על ידי הנתבעים, וביניהם ארנטרוי, אשר הפרו את "הסכם התקשרות בין לקוח למנהל תיקים", שנכרת בינו לבין הנתבעת 1, כאשר המשיב הינו דירקטור ובעל שליטה בנתבעת 1. משכך, לטענת המבקש, היה ארנטרוי שותף להפרת הסכם הניהול ולפעילות שהתבצעה בכספי המבקש. לטענת המבקש, היה על ארנטרוי לדעת על פעילות החיבוץ שנעשתה בכספי ההשקעה ולו בשל התלונות הרבות שנערמו כנגדם והוסתרו מהמבקש, עובר ובמהלך ניהול תיק ההשקעות. למרות זאת, לטענת המבקש בחר ארנטרוי לעצום את עיניו להתנהלות הנתבעים 1-2 ולא גילה או ניסה לסייע למשיב לסכל פעילות זו. כמו כן, היה לארנטרוי אינטרס ישיר לאור אחזקותיו בשרשור בנתבעת 1 בשיעור 49%.


מכיוון שההסכם הינו בעברית, נעשה ונחתם על ידי צדדים ישראלים, בשפה העברית ובתחומי מדינת ישראל, ומשלא הוסכם על תנית שיפוט זר, הרי שלטענת המבקש יש להחיל עליו את דיני מדינת ישראל ולהורות על המצאת התביעה לארנטרוי.


המבקש ממשיך וטוען, כי גם על פי תקנה 500(5) לתקסד"א יש להמציא לארנטרוי את התביעה מכוח שותפותו, במעשה או במחדל, להפרה ולפעולת החיבוץ.


כן טוען המבקש כי יש להמציא לארנטרוי את כתב התביעה על פי תקנה 500(7) לתקסד"א, תוך מתן פירוש לתקנה כף שגם ניהול משא ומתן בחוסר תום לב יקים את העילה להמצאה. בענייננו, טוען המבקש כי השכנועים והמצגים המטעים שהוצגו למבקש, למרות הידיעה הברורה כי הנתבע 3 הינו אדם שמועל באמון לקוחותיו באופן סיסטמתי וכי עומדות כנגדו תלונות ותביעות משפטיות רבות, עולה לטענת המבקש לכדי הפרת חובת תום לב במשא ומתן. כיוון שארנטרוי הינו, כאמור, דירקטור ובעל מניות השליטה בנתבעת 1, הרי שהיה שותף ואחראי לפעילויות שבוצעו בכספי המבקש, וכאשר מעשיו ו/או מחדליו של ארנטרוי הינם נעשו כולם או חלקם במדינת ישראל, יש להטיל עליו את האחריות לנזק ולקבוע כי מתקיימת העילה הקבועה בתקנה זו.


המבקש מוסיף וטוען, כי יש להמציא לארנטרוי את כתב התביעה גם על פי תקנה 500(10) לתקסד"א. לטענת המבקש, התביעה הוגשה כהלכה לשאר הנתבעים וכי קיימת עילת תביעה "לכאורה" כנגד אחד מהנתבעים המקומיים. עוד מוסיף וטוען המבקש, כי די בפסק הדין שניתן בהיעדר הגנה על מנת להוות בסיס לעילת תביעה, לכל הפחות ברמה "לכאורית". יתירה מכך, מקורן של הטענות הקיימות הינה במסכת עובדתית אחת הנטענת גם כלפי יתר הנתבעים, והסעד המבוקש כנגדו הינו סעד המבוקש מיתר הנתבעים, ומשכך לטענת המבקש הוא מהווה בעל דין דרוש ומייתר את הצורך להעלות השערות בדבר הרלוונטיות שלו לתובענה. בכך, לטענתו, מתקיימים תנאי התקנה.


מבחינת המבחנים שיש לבחון בבוא בית המשפט לאשר המצאה, המבקש טוען כי יש לבחון האם כתב התביעה מעורר שאלה רצינית שיש לדון בה, הרי שכאמור, ולאור חוסר תום ליבו של ארנטרוי, הרי שיש לקבוע כי אין מדובר בתביעת סרק. עוד טוען המבקש, כי מקום בו יש חפיפה בין עילת ההמצאה לעילת התביעה, הוכחת עילת ההמצאה ברמה של תביעה הראויה לטיעון, תהיה מספקת גם לעניין העמידה בנטל הפחות של "שאלה רצינית שיש לדון בה", בהקשר לעילת התובענה. בתיק הנידון מתקיימת החפיפה כנטען, ולפיכך משהוכחה לטענתו עילת ההמצאה ברמת הוכחה של "תביעה הראויה לטיעון", ברי כי עילת התביעה מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה".


עוד טוען המבקש כי יש לבחון את קיומו של הפורום הנאות בהתאם למבחן מירב הזיקות, ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ושיקולים ציבוריים אחרים. לטענתו, נקודת המוצא של בימ"ש הישראלי הינה כי קנויה לו סמכות לדון בעניין וכי ככל זיקתו של הנתבע אל התובענה הדוקה יותר, וככל שאופייה של התביעה הינו בעל אופי לוקאלי ישראלי יותר, כך יטה בית המשפט להתיר את ההמצאה. לטענת המבקש, יישום הדברים האמורים על התביעה מורה כי הפורום הנאות מצביע על בית המשפט הישראלי. בבחינת מירב הזיקות, טוען המבקש כי הליך המשא ומתן בין המבקש לנתבעים טרם נחתם הסכם הניהול התבצע כולו בישראל, הסכם הניהול נחתם בישראל, העברת כספו של התובע לניהולה של הנתבעת 1 התבצע בישראל, פעולות ניהול ההשקעות נשוא התביעה התבצעו בישראל, המעשים והמחדלים נשוא התביעה התבצעו בישראל, בזמן בו נוהל משא ומתן בין המבקש לנתבעים וביצוע הפעולות כאמור, כלל הצדדים התגוררו בישראל וגם כיום כלל הצדדים, למעט ארנטרוי, גרים בישראל. לטענת המבקש, הציפיות הסבירות של הצדדים הינם כי הדיון ייערך בישראל ולא יידרש מהם לנהל הליך משפטי במדינות זרות, וכי יעילות הדיון נוטה לכיוון הפורום הישראלי וכי לפורום הישראלי עניין אמיתי בדיון בנוגע התובענה. כמו כן, לטענתו, לארנטרוי זיקה הדוקה לתובענה כמתואר מכוח שותפותו ואחריותו בנתבעת 1 וכן טוען המבקש כי לאור התפתחות הכפר הגלובלי, הרי שאיבדה דוקטרינת הפורום הלא נאות מכוחה. לבסוף, טוען המבקש כי בניהול ההליך בישראל, לא תהיה משום הכבדה ממשית על ארנטרוי.


דיון

תקנה 500 לתקסד"א הינה כדלהלן:


"רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
...
התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
החוזה נעשה בתחום המדינה;
...
על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
...
התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
... מיום 10.11.2005
תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6435
מיום 10.11.2005 עמ' 82
החלפת פסקה 500(9)
הנוסח הקודם:
מגישים בקשה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1969;
האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה".

סדרי ההליכים בבית המשפט

11.
במידה וצד להליך מעוניין לתבוע נתבע פוטנציאלי שאיננו בנמצא בשטחי הריבון, עליו להגיש היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה ולבקש מבית המשפט לקנות סמכות על התובענה המוגשת. על מנת להתיר למבקש

את

היתר

המצאה

האמור המבוקש על ידו, עליו

להראות

כי

עניינו

בא

בגדר עילות

ההמצאה

המנויות

בתקנה 500 לתקסד"א, המהוות רשימה סגורה,

וכי

עומדת

לו

עילה

לגופו

של

עניין.

12.
בבחינת

עילות

המצאה
, עליו

לבחון

אם

יש

למבקש

״תביעה

הראויה לטיעון
״. רף זה דורש

רמת

הוכחה

נמוכה

מזו

הנדרשת

בהליך

אזרחי

רגיל, קרי - מאזן ההסתברות. בבחינת

עילות התובענה

לגופו

של

עניין, על

בית

המשפט

להשתכנע

שמתעוררת ״שאלה

רצינית
״

שיש

לדון

בה. השאלה נועדה

לוודא

כי

התובענה

אינה

טורדנית

או תובענת

סרק, וסטנדרט זה נמוך אף יותר מ"תביעה הראויה לטיעון". רק

אם

שוכנע

בית

המשפט שהתשובה

לשתי

הדרישות: עילת

המצאה ועילת

התובענה, הינה

חיובית

בהתאם

לרמת

ההוכחה

הנדרשת, יעניק

למבקש

את היתר

ההמצאה

בכפוף

לבדיקתה

של

נאותות

הפורום. יש לציין כי במידה ונוצר ספק, הרי שהכף תטה לכיוון דחיית הבקשה (ראו ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ'
cae electroics ltd
, (לא פורסם, 04/09/07), להלן: "עניין אשבורן" וכן אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 730-731 (מהדורה עשירית, 2009), להלן: "גורן").

ראוי להדגיש, כי הנטל להוכחת תחולתה של הוראת תקנה זו מוטל על התובע, כמעין בקשה לסעד זמני המוגשת במעמד צד אחד (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ'
bodstray company ltd
,
(לא פורסם, 22/1/04)).

תקנה 500(4)(א), 500(4)(ג) ותקנה 500(5)

13.
כריתת חוזה במדינת ישראל, הוכרה בפסיקה כממלאת אחר דרישת תקנה 500 לתקסד"א (ע"א 32/80 ד.א.נ.ה. חברה להשקעות בע"מ נ'

s.h. nihom b.y

, פ''ד לה(3) 489 (1981)).

כמו כן נקבע, כי במידה והמבקש השכיל להראות כי נכרת חוזה, החוזה הופר וכי ההפרה ארעה בתחום המדינה, הרי ברור שעמד גם בנטל הפחוּת של "שאלה רצינית" לגבי התובענה לגופה וכי קיימת לו תביעה הראויה לטיעון בגדר תקנה 500(5) לתקסד"א. כלומר, נטל ההוכחה בשתי הסוגיות העומדות במוקד הדיון, קיומה של עילת ההמצאה ועילת התובענה, הורם (עניין אשבורן).


תקנה 500(7)

על תקנה זו נכתב כי:


"עדיין

עומדת

ההלכה

כי

לשם

אישור

המצאה

אל

מחוץ

לתחום המדינה

יש

צורך

במעשה

או

במחדל

שאירעו

בישראל, ולא

די

בקרות

הנזק

בישראל
" (גורן, ע' 733).

בעניין אשבורן נקבע, כי ניתן לקבוע כי לעניין היתר המצאה, ניתן לראות ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, כממלאים אחר דרישת העילה בתקנה זו.





תקנה 500(10)

על תקנה זו נכתבו ופורטו המשוכות שעל המבקש מוטל לעבור, וכי בעל דין הינו דרוש או נכון כדלהלן:


"על האדם המצוי מחוץ לתחום המדינה להיות בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה. אם כן, מי הוא בעל
דין זר אשר ייראה כבעל דין דרוש או נכון בתובענה? מדובר בבעל דין אשר היה נחשב צד נכון לתביעה עם הצד היושב בארץ במקרה שבו שניהם היו יושבים בארץ. כדי לקבוע מיהו בעל דין זה נוסחו בפסיקה שתי שאלות משנה המבוססות על ההנחה כי הצד הזר היה יושב בארץ: האם היה בית-המשפט מוסמך לברר את עילת התביעה נגד הצד הזר, והאם התביעה נגד הצד הזר הייתה ראויה להתברר עם התביעה נגד הצד היושב בארץ? אם נמצא כי יש לענות בהן על שתי השאלות, יהא מקום לקבוע כי הצד הזר הוא בבחינת בעל דין נכון או דרוש בתביעה" (רע"א 3872/04 ד"ר נחמן וילנסקי נ'
metallurgique de gerzat s.a
, פ"ד נט(1), 24 , 30-31 (2004)) [הדגשים אינם במקור, ח.כ.].

על כך יש לציין כי בפסיקה נקבע שהמבחנים האמורים הינם ליברליים ומרחיבים (ע"א 65/81
fiat

torino auto s.p.a
נ' אשדוד בונדד בע"מ
, פד"י לז(2), 837 (1983)).


פורום לא נאות

19.
גורלו של הפורום הנאות יקבע לשבט או לחסד עפ"י מבחן טבעיות הפורום (רע"א 9810/05
martin j. hecke
נ'

pimcapco limited
, (לא פורסם, 30/08/09)). טבעיות הפורום, תקבע עפ"י נסיבות העניין, מבחן מירב הזיקות וציפיותיהם הסבירות של כלל הצדדים (ע"א 2705/91

רג'אח סאלם אבו-ג'חלה

נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ
, פ"ד מח(1) 554, 575 (1993), להלן: "עניין אבו ג'חלה").

על טענות בגין טענת הפורום הבלתי נאות והמחלוקת האם נס ליחה דנתי בהרחבה בה"פ 47801-08-11 עופר שחר נ' שלמה בקנובסקי, (לא פורסם, 30/10/11).

על בית המשפט לאזן בין אינטרס הנוחות ואינטרס היעילות, בבואו להכריע בעניין פורום לא נאות. המבחנים שיש לבחון במסגרת איזון זה הינם: ציפיותיהם הסבירות של הצדדים, מקום מושב הצדדים, מקום ניהול עסקיהם וחייהם, גישה לראיות, אפשרות חיוב עדים להעיד ללא צורך מיותר בטלטולם ממדינה למדינה וכן ההוצאות הכרוכות בכך (
ת"א (ת"א) 1974-09
transmediair
נ' מ.א. ברונפלד
, (לא פורסם, 17/10/11)). כן יש לבחון קיומה של תניית שיפוט, כאשר בית המשפט אמנם לא מאבד סמכותו בקיומה של תניה כזו, אולם בדרך כלל יכבד בית המשפט את הסכמת הצדדים ולא ייתן ידו להפרת חוזים (רע"א 99/06
lake marion golf estates
נ' צבי פרוור
, (לא פורסם, 28/05/06)). בנוסף, יש לבחון האם למדינת ישראל ולשיטת המשפט הישראלי קיים עניין אמיתי בתובענה שמוגשת לערכאותיה, היכן הצדדים יוכלו לנהל הליך יעיל (ברע"א 3144/03
אלביט הדמיה רפואית בע"מ
נ'
harefuah servi
?
os de saude s/c ltda
.
, פ''ד נז(5) 414, 418-422 (2003), וכן האם ישנו חיסכון שיפוטי משמעותי בשליחת התובענה לבירור בפני
פורום זר (רע"א 8327/05 צדיק נ' פנימי, (לא פורסם, 14/9/2005)). לבסוף, יש לשקול גם את השיקולים הבאים:


"זהותו של דין העניין וההכבדה שהוא יטיל על בעלי הדין ועל בית המשפט כתוצאה מהוכחתו ומהפעלתו הלכה למעשה, האינטרס הרגולטורי של הפורום המקומי או של הפורום הזר, מידת האפקטיביות של פסק הדין שצפוי להינתן בפורום המקורי ובפורום הזר, האפשרות לצרף בפורום אחד את כלל הצדדים הקשורים בסכסוך, כך שבהתדיינות אחת ניתן יהיה ליישב את המחלוקת בכללותה, האינטרס להביא להכרעה מהירה בסכסוך אם באחד הפורומים המוצעים לדיון ההתדיינות עלולה להתמשך זמן ארוך מדיי, היכולת והאמצעים העומדים לרשות בעלי הדין לממן את ההתדיינות הפרספקטיבית בכל פורום, גם אם יחסית היא נוחה יותר מבחינת תנאי התחבורה והתקשורת" (מ' קרייני "שיקולי הפורום הנאות: מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו" מחקרי משפט יט 67, 100 (2002)).

21.
לא מן המותר לציין כי שיקול הדעת בהפעלת דוקטרינת הפורום הלא נאות הינה רחבה (עניין אבו ג'חלה, ע' 561) וכי הפעלתה הינה החריג לכלל ולא הכלל, כפי שנכתב:

"אין להבין כי דוקטרינת הפורום הלא נאות תופעל כדבר שבשגרה; נהפוך הוא: הדוקטרינה תופעל רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי" (עניין אבו ג'חלה, ע' 573 וכן רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ'
the lockformer co
., פ"ד נב(1) 109, 114 (1998)).

מהכלל אל הפרט

בענייננו, על פניו התביעה שבפני
י ראויה לטיעון ומתקיימת שאלה רצינית בענייננו. מבלי לקבוע מסמרות עולה כי קיים חוזה ניהול אשר אכן הופר בתחומי מדינת ישראל, ובהיעדר תנית שיפוט זר, הרי שמכללא עולה כי דיני מדינת ישראל חלים עליו. בכך מתקיימים התנאים שבתקנות 500(4)(א), 500(4)(ג) ו-500(5) לתקסד"א. כמו כן, ולמעלה מן הצורך, התביעה מבוססת על שותפותו ואחריותו של ארנטרוי בעוולות שהתרחשו בישראל אשר בעטים מוגשת התובענה שבפני
י ומשכך מתמלאים תנאי תקנה 500(7) לתקסד"א. ולבסוף, אילו ישב ארנטרוי בישראל בזמן הגשת התביעה, הרי שלטעמי - בית המשפט אכן היה מוסמך לברר את התביעה הנ"ל והתביעה הייתה ראויה להתברר בפורום הישראלי.


משהתמלאו תנאי התקנה, עדיין נותר לבחון האם הפורום הישראלי הינו פורום ראוי אם לאו. לדידי, מבחן מירב הזיקות מצביע על ישראל כפורום הנאות. מקום מושב הצדדים נכון לניהול המו"מ, מקום החתימה על החוזה ומקום קיום, ולטענת המבקש הפרת החוזה, הינו בתחומי ישראל. הראיות הרלוונטיות בתובענה הינם בישראל, ואינני רואה תועלת בקיום שני דיונים מקבילים, בישראל ובבריטניה, על אותו נושא ובגין אותם עוולות. כמו כן, לטעמי לא עולה חשש בדבר הפגיעה באפקטיביות של

פסק דין
לרעת ארנטרוי, ככל שיינתן, בנושא התובענה. בנוסף, מרבית הנתבעים תושבי ישראל, ולהם הומצאה התובענה כדין ולפיכך קיים אינטרס נוסף בקיום ההליך על כלל הנתבעים בישראל, אשר יוכל לשפוך אור ולהוציא לאור את האמת בצורה טובה ויעילה יותר, מאשר ניהול הליכים דומים בארצות שונות, כאמור. מסיבות אלו אני סבור כי גם ציפיות הצדדים, כמו גם הנסיבות שנסקרו, מובילות לאותה מסקנה לפיה הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה זו.


לפיכך, אני מורה על המצאת התביעה לכתובת הרשומה בע' בקשה לידי ארנטרוי תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.



ניתנה היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 47759-06/11 לב לבייב נ' אריה ארנטרוי, חברת לב התמר מקבוצת דניאל וחנן בע"מ, דניאל מולקנדוב ואח' (פורסם ב-ֽ 26/01/2012)