פסקי דין על שירות בתי הסוהר | פסקי דין על יגאל עמיר

50928-12/11 עתא     26/01/2012




עתא 50928-12/11 שירות בתי הסוהר נ' יגאל עמיר




לך



st1\:*{behavior: }



בית המשפט המחוזי מרכז

עת"א 50928-12-11 שירות בתי הסוהר
נ' יגאל עמיר



26 ינואר 2012






לפני כב'

השופט
אברהם טל

, סג"נ




המבקש
שירות בתי הסוהר



נגד

המשיב
יגאל עמיר



<#5#>
החלטה

1.
המשיב מרצה עונש מאסר עולם בלתי קצוב החל מיום 4.11.95 בגין הרשעתו ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ו- 14 שנות מאסר בגין פציעת מאבטחו ועבירות נוספות והמבקש עותר להמשיך את החזקתו בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים נוספים החל מיום 7.1.12.

ביום 26.9.11 החליט בימ"ש זה להאריך את החזקת המשיב בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים החל מיום 6.7.11 וביום 7.11.11 דחה ביהמ"ש בקשה של המשיב לעיין מחדש בהחלטתו (ראה ההחלטות שצורפו לבקשה נושא החלטה זו).

2.
עפ"י הנטען בסעיף 4 לבקשה ובסעיפים 3-4 לתצהירו של קמ"ן במחוז מרכז בשב"ס, ר"כ עודד עג'מי, להערכת גורמי הביטחון החזקת המשיב בהפרדת יחיד נדרשת לשמירה על בטחון המדינה ולשמירה על שלומם ובטחונם של אחרים, שכן עפ"י חוות דעת גורמי הבטחון שהוצגה בפני
בצירוף מידעים חסויים שבהם עיינתי עפ"י הוראות סעיף 19 ח' לפקודת בתי הסוהר, יש למשיב תמיכה רחבה מאד בקרב הציבור שמזדהה עם רעיונותיו.

כמו כן, עפ"י מידע שקיים בשב"ס נדרשת החזקתו של המשיב בהפרדה על מנת לשמור על שלומו ובטחונו מפני אסירים שמאיימים לפגוע בו.

3.
במהלך הדיון בבקשה העיד בפני
ר"כ עג'מי.
בפתח עדותו אישר ר"כ עג'מי שאין טענה בדבר התקיימותם של אירועים חריגים במסגרת מפגשי הלימוד של המשיב עם אסירים אחרים, 3 פעמים בשבוע עם אסיר אחד כל פעם.
למיטב ידיעתו המפגשים נערכים בחדר הביקורים של עורכי הדין ולא ידוע לו על מפגשים במקומות אחרים כמו בחדר המפגשים של המשפחות עם האסירים.
לדברי העד, הוא עיין במידע שהוגש לבית המשפט מטעם השב"כ והוא מסכים עם מסקנות השב"כ. עיקר בקשת ההפרדה מסתמכת על חומר של שב"כ, חלקו נאסף במהלך השנים וחלקו נאסף במהלך החודשים האחרונים, והוא אינו קשור באופן ישיר להתנהגותו של המשיב.
בתשובה לשאלה כיצד הוצאת המשיב מהפרדה עלולה לפגוע בבטחון המדינה וכיצד החזקתו בהפרדה מונעת פגיעה זאת, השיב ר"כ עג'מי:
"זה נובע מעצם העובדה של מעשהו של המשיב, הרצח שהוא ביצע מטעם אידיאולוגי. לא נתקלנו במשהו שבא ואומר שיחסו לאופי העבירה ודעותיו השתנו. דבר שני, זה על סמך מידע שבעצם קראתי והבנתי שלמשיב יש קהל אוהדים תומכים שהוא בעצם משמש כמודל חיקוי עבורם והם בעצם מחכים למוצא פיו. ודבר שלישי והוא המידע העדכני שיש ברשות שב"ס זה שמירה על שלומו ובטחונו של המשיב".
(עמ' 4)
לשאלת ב"כ המשיב, האם גם אסירים אחרים שפגעו בבטחון המדינה זוכים ליחס דומה השיב העד כי כל אסיר מקבל יחס בהתאם לנתוניו, ומתייחסים לכל אסיר לגופו בבחינת שאלת ההפרדה.
לדברי ר"כ עג'מי אין לשב"ס מידע שהמשיב מתנגד למעשה שביצע או שהצהיר בפומבי שהוא מתנגד למעשה, או שהצהיר שהוא מתנגד לאלימות. לדבריו "עצם העובדה שבמקרה הזה לא שמענו מעולם הבעת חרטה ציבורית או התנגדות לדרך או איזה שהוא רצון שמקרה כזה לא יחזור על עצמו זה מחזק נושא בהיבט ההפרדה שלו".
בתשובה לבקשת ב"כ המשיב שיציין בפני
ו מה הם רעיונותיו של המשיב אשר בגינם נדרשת הפרדתו, השיב ר"כ עג'מי:
"מעצם המעשה שהוא עשה הוא מייצג רעיון שבעצם הוא בא ואומר באמצעות אלימות אפשר לבטל כל החלטה מדינית... בעצם המעשה שהוא ביצע, שהוא מעשה אלים שעל כך אין מחלוקת שמונע משיקולים לאומניים מראה על רמת מסוכנות. ... יש מידע עדכני שבעצם מראה שיש לו קהל... מעצם המידע שקראתי, אנחנו עדיין אומרים שהרעיון קיים
". (עמ' 7-8)
לדברי העד במהלך השנים הצטבר מידע מגורמי הביטחון לפיו לרעיונותיו של המשיב יש דעת קהל נרחבת. יחד עם זאת, למיטב ידיעתו המשיב לא העלה את הרעיון הזה או חזר עליו במהלך מאסרו.
העד אישר שאכן ישנם אסירים בטחוניים רבים ממוצא ערבי, אשר מרצים מאסר בגין עבירות של פגיעה בבטחון המדינה, ואינם מוחזקים בהפרדת יחיד לאורך כל תקופת מאסרם. ייתכן אף שישנם אסירים בטחוניים שלא הביעו חרטה על מעשיהם ואינם שוהים בהפרדה, אך הם מוחזקים באגף שמור אשר בתנאי הבטחון שלו דומים לאלה אשר באגף הפרדה.

עוד אישר ר"כ עג'מי שאין מידע או טענה לפיה המשיב קרא ל"מעריציו" להשתמש באלימות או לבצע עבירות, אך לדעתו קיים חשש שמגעו של המשיב עם אסירים אחרים ישפיע עליהם לבצע עבירות.
הוא לא כלל דעה זאת בתצהיר שלו מאחר והתצהיר מתבסס על מידע מודיעיני בלבד. לדבריו: "החשש שלי מתבסס על כך שיהיה לנו קושי לפקח על תנועותיו ועל העברת המסרים בין האסירים... עצם העובדה שהוא לא יהיה בהפרדה יהיה קושי לשמור על בטחון המדינה... כל עוד לא קיבלנו משהו שאומר בוודאות שהוא זנח את רעיונותיו אז כן קיים חשש. אני מבסס זאת על סמך ניסיון שלנו עם אסירים אחרים", אך "אין לי שום דבר קונקרטי לגבי המשיב". (עמ' 9-10)

4.
באשר למידע אודות כוונת פגיעה של אסירים במשיב טען ב"כ המשיב שמדובר באסיר לי הרמן, אשר לטענתו משתייך לכת השטן וסובל מבעיות נפשיות. ר"כ עג'מי סרב להתייחס לאסיר לי הרמן כמי שמופיע במידעים כבעל כוונת פגיעה במשיב, אך מבלי לאשר או להכחיש המידע, ציין שלמיטב ידיעתו לי הרמן לא מוגדר חולה נפש אלא כבעל הפרעות אישיות קשות. לדבריו:
"לי הרמן מוגדר מבחינתנו כאסיר בעל יכולות ובעל מסוכנות וברגע שהוא מאיים הוא יכול גם לבצע את האיום ובעבר הוא גם מימש את האיום שלו. ... והמסוכנות שלו לא מוטלת במחלוקת".
העד אישר שלי הרמן איים בעבר על כמה אסירים, אך לא כל אסיר שהופנה כלפיו איום מצדו של לי הרמן, נתבקשה החזקתו בהפרדה. לי הרמן נמצא כיום בהפרדה בכלא השרון, כלומר, אינו יכול לממש בעת הזאת את איומיו כלפי המשיב. (עמ' 6)

טענות ב"כ המבקש:

1.
יש צורך ליתן את הדעת על כך שהוצע למשיב לשהות בהפרדה זוגית אך הוא אינו מעוניין בכך.

2.
טענת האפליה, שנטענה כבר בעבר, אינה מבוססת ואינה מוכחת. המדובר בהחלטה נקודתית עניינית, שנסמכת על המידעים של גורמי הבטחון. כפי שנקבע בהחלטות קודמות בעניינו של המשיב, יש חשיבות לבחינת רצף האירועים לאורך השנים.

3.
המשיב ביצע מעשה שהוא חמור, קשה ותקדימי. למעשה זה יש משמעויות והשלכות וככל שהאידיאולוגיה הזו עדיין מוחזקת בידיו לא נכון יהיה ליטול סיכונים או לאפשר לו הקלות מעבר למה שניתנות לו במהלך מאסרו.

4.
המבקש אינו מתעלם מפרק הזמן שבו נמצא המשיב בהפרדה. יחד עם זאת, מודגש כי המשיב זוכה לתנאים מקלים ומפלים לטובתו, שכן אסירי הפרדה אחרים לא זוכים למפגשים או לפריבילגיות נוספות כפי שהוא זוכה. גם נתון זה צריך להיות לנגד עיניו של ביהמ"ש בבואו לקבל את ההחלטה.

טענות ב"כ המשיב:

1.
הכלל הוא שאדם לא יוחזק בהפרדה, משכך, הנטל הכללי מוטל על השב"ס ועליו להרים נטל כבד מאוד כיוון שהיעתרות לבקשה פירושה פגיעה בשורה של זכויות יסוד של אסיר, שאין לפגוע בהן אלא לפי חוק.
מאחר ואין המדובר בעתירת אסיר, הרי שבית המשפט לא צריך לבחון את סבירותה של ההחלטה, שכן אין זו תקיפה של החלטת שב"ס.

2.
בבואו של ביהמ"ש לשקול את הבקשה, עליו להתייחס לכך שהמשיב נמצא שנים רבות בהפרדה, יותר מכל אסיר אחר אי פעם.

3.
על בית המשפט להתייחס
לעילות בגללן מבקש המבקש להחזיק את המשיב בהפרדה. שב"ס חושש שהמשיב ישמיע רעיונות שעלולים לגרום לפגיעה בבטחון המדינה. מדובר בפגיעה בחופש הביטוי אשר יכולה להיעשות רק כאשר ההתבטאות היא התבטאות שמנוגדת לחוק.
מתחילת מאסרו של המשיב הוא לא השמיע, ולו התבטאות אחת, אשר מנוגדת לחוק ומהווה סיכון קרוב לוודאי לשלומו ובטחונו של הציבור.

4.
מעשה הרצח נעשה לפני 16 שנים ומאז לא עשה המשיב כל מעשה נוסף שיש בו כדי להצביע על מסוכנותו.
אין אף אסיר אחר שהורשע ברצח במדינת ישראל, אף אם מניעיו היו בטחוניים, ומוחזק בהפרדת יחיד מאז החל לרצות המאסר. מדובר באפליה פסולה של המשיב ולכן יש לדחות הבקשה.

5.
באשר לקיומו של חשש שהמשיב יפיץ את רעיונותיו-
המשיב לא השמיע את רעיונותיו, ככל שיש לו כאלה, מעולם. המבקש מסיק את רעיונותיו של המשיב מהמעשה שעשה, אך גישה זו מסוכנת בהופכה את שירות בתי הסוהר
והמדינה ל"משטרת מחשבות", שכן, גם כעבור 16 שנים מאז שנעשה המעשה, ומבלי שהמשיב השמיע כל רעיון בעניין, מבקשים להעניש אותו על אותו רעיון אשר, לכאורה, הביא למעשה.
די בכך שהמשיב לא השמיע כל רעיון מאז מאסרו כדי לדחות את הבקשה על בסיס החשש שמא יפיץ את רעיונותיו. המשיב קיים מפגשים רבים עם אסירים אחרים ובאף אחד מהם לא ביטא רעיון שיש בו
כדי לבסס את הטענה כלפיו.
קיימים אסירים רבים ממוצא אחר, שרצחו אנשים מסיבות לאומניות, אשר ממשיכים לאחוז בדעותיהם, ואינם מוחזקים בהפרדת יחיד.

6.
ר"כ עג'מי לא הציג
נתונים מעבר לאמירה כללית על תמיכת הציבור במשיב. ניתן בהחלט לומר כי תמיכה כזו ,ככל שקיימת, באה מצד פרטים בודדים בחברה הישראלית ולכן היא לא יכולה להוות שיקול.
מאחר ושב"ס מודה כי המשיב לא אמר לאיש דבר שתוכנו הסתה, החזקת אדם בגין דעות של אחרים הוא פסול מאוד.



באשר לטענת שב"ס כי המשיב לא חזר בו מדעותיו. פניה למסלול זה היא פניה מסוכנת, שכן יש בה כדי להוביל למעלה מחמישים אחוזים מהאסירים שבמדינת ישראל להפרדת יחיד, אך הרוב המוחלט של אסירים במדינת ישראל אינם מוחזקים בהפרדת יחיד ואין מי שמרצה עונשו בהפרדת יחיד אך ורק בגלל שלא חזר בו או לא הביע חרטה על מעשהו.

7.
גם השוואה לאסירים בטחוניים ערבים מלמדת על אפליה פסולה, שכן המבקש לא טוען שהמשיב שייך להתארגנות אידיולוגית שמקבלת הנחיות לפעולה מארגון חבלה ולא מתקיים בו האופי המיוחד שמצדיק את היחס החמור ביותר של החזקה בהפרדה.

8.
המידע הקונקרטי האחרון בדבר חשש לפגיעה במשיב הוא מידע כללי בן 8 שנים,
החשש שמבוסס על כך שאסיר בשם לי הרמן השמיע איומים כלפי המשיב אינו משמעותי שכן הוא הועבר לכלא אחר.
כמו כן, לי הרמן איים על שורה של אסירים, אך לגבי אף אחד מהם לא התבקשה החזקתו בהפרדת יחיד מן הטעם הזה. בכל מקרה קיים אגף של טעוני הגנה לצורך מצבים אלה.

דיון והכרעה

1.
בפני
בקשה להמשיך ולהחזיק את המשיב בהפרדת יחיד, בה הוא נתון מתחילת מאסרו ביום 4.11.95 והיא תיבחן בהתחשב בכך שהחזקה בהפרדה איננה בגדר עונש נוסף וככל שתקופת ההחזקה בהפרדה מתארכת גובר הנטל שמוטל על המבקש להוכיח קיומו של צורך חיוני בהמשך ההחזקה בהפרדה נוכח הפגיעה שיש בה בזכויותיו של המשיב (ראה סעיף 6 לפסה"ד של כב' השופטת נאור ברע"ב 8426/09 ואח' עמיר נ' שב"ס, ניתן ביום 7.12.10).

עם זאת, לצורך מתן ההחלטה יש להתחשב גם בכך שהמשיב מסרב להצעת המבקש שיהיה בהפרדה זוגית ושהוא לא מנותק לגמרי מן החוץ שכן ניתן לו להתייחד עם אשתו, לשוחח עם קרובי משפחתו ולהיפגש שלוש פעמים בשבוע עם אסירים אחרים לצורך לימודי קודש (ראה סיפא החלטתה של כב' הנשיאה בייניש בדנג"צ 5129/11 עמיר נ' שב"ס, ניתן ביום 21.8.11).

2.
עיון בסקירה המודיעינית ובעמדת השב"כ באשר להמשך החזקתו של המשיב בהפרדה ובמידעים שנאספו לאורך שנות מאסרו, לרבות בחודשים האחרונים, מעלה שהמשיב עדיין משמש גורם להערצה ומודל לחיקוי בקרב גורמים קיצוניים (ראה ידיעות 108576/1107 ו- 207730/1111).

המשיב לא התחרט על מעשהו ולא חזר בו מהמשנה האידיולוגית שגרמה לו לרצוח את ראש הממשלה ז"ל כדי להשפיע על מדיניות הממשלה ואשר פגע בדמוקרטיה ובאושיות השלטון.

לאור הנ"ל קיים חשש שאם המשיב יוחזק בחברת אסירים אחרים הוא יפיץ בקרבתם את משנתו האלימה והקיצונית, שכן במהלך מאסרו הוא הפר את המגבלות שהוטלו עיו בכל הקשור לקיום ראיונות עם כלי התקשורת.

אני מקבל את עמדת גורמי השב"כ לפיה יש לבסס את החשש שנובע מהחזקת המשיב בחברת אסירים אחרים על המידע שנאסף לגביו בכל מהלך מאסרו ולא רק על כך שבתקופה מסוימת לא נאסף לגביו מידע שלילי שכן הדבר נובע מיעילות תנאי החזקתו בהפרדה.

3.
אינני מתעלם מכך שעפ"י האמור בסקירה המודיעינת של השב"כ ובדברי ר"כ עג'מי המשיב לא הפיץ בפועל את משנתו האידיולוגית שגרמה לרצח שביצע בקרב אסירים אחרים אך אין בכך כדי להפיג את החשש שיעשה כן באם יוחזק בחברת אסירים אחרים שכן בכל מהלך מאסרו הוא מוחזק בהפרדת יחיד וגם לימודי הקודש שהוא לומד עם אסירים אחרים נעשים בפיקוח סוהרים.

4.
אני מקבל את עמדת גורמי שב"כ לפיה יש לזקוף לחובת המשיב, בכל הקשור לחשש שהחזקתו יחד עם אסירים אחרים עלולה לפגוע בבטחון המדינה, את העובדה שהוא לא חזר בו ממשנתו האידיולוגית שגרמה לביצוע הרצח שכן כאשר תינתן לו הזדמנו לעשות כן, לאחר שיוצא מהפרדה, הוא עלול לחזור עליהם בפני
בני שיחו.


בענין זה יש לקחת בחשבון את ההשפעה שיש עדיין למעשהו של המשיב למניעים שעמדו מאחורי ולתוצאות להן גרם, מעבר לאובדן חייו של ראש הממשלה ז"ל, על גורמים קיצוניים שמבקשים להגיע לתוצאות דומות באמצעות מעשי אלימות כפי שעולה מהמידעים הנ"ל.

5.
אינני מקבל את טענת האפליה בין העותר לבין אסירים בטחוניים ערביים שביצעו מעשי רצח ופוגעים וממשיכים להטיף לחיסולה של מדינת ישראל, שאינם מוחזקים בהפרדה כמו המשיב שכן לדברי ר"כ עג'מי הם מוחזקים בתנאים הדומים לתנאי החזקה בהפרדה בעוד שהמשיב, שמוחזק בהפרדת יחיד, נהנה מהקלות שאסירי הפרדה אחרים לא נהנים מהן.

6.
אינני רואה מקום להשוות בין המשיב לבין אסירים בטחוניים אחרים שכן יש להתייחס לכל אסיר עפ"י נתוניו האישיים. באשר למשיב קבע המחוקק, כמייצג החברה הנורמטיבית, גישה מחמירה כאשר הורה שאין לקצוב את עונש מאסר העולם שהוא מרצה, וכפועל יוצא מכך, שאין לשחררו על תנאי.
כך לעומת אסירים אחרים, כולל אסירים בטחוניים ערבים, לגביהם לא נקבע איסור דומה. אמנם המחוקק לא אסר על החזקת המשיב בחברת אסירים אחרים ואינו מחייב את החזקתו בהפרדה אך הוא מתייחס באופן חמור יותר למשיב מאשר אסירים אחרים בשל המעשה שביצע והמניעים שגרמו לו, שעדיין קיים חשש שיפיץ אותם בקרב אחרים.

7.
אין להקל ראש בחשש לפגיעה בשלומו של המשיב ע"י אסירים אחרים דורשי רעתו. לבקשה זו, להבדיל מבקשות קודמות להחזקתו של המשיב בהפרדה שהובאו בפני
, צורף מידע ספציפי מהזמן האחרון שמעלה חשש לפגיעה בו אם יהיה בחברת אסירים אחרים.

גם אם מי שמאיים על המשיב סובל מהפרעות נפשיות וגם אם הוא הועבר למתקן כליאה אחר, כטענת ב"כ המשיב, יש בסיס לחשוש שאסירים שרואים בחומרה את מעשהו של המשיב ואת מניעיו ותוצאותיו יתנכלו לו באם יהיה בחברתם.

8.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים החל מיום 7.1.12.

עם זאת, יעשה המבקש להגדלת מספר המפגשים בין המשיב לאסירים אחרים לצורך לימודי קודש ולהגדלת מספר המשתתפים בכל מפגש, גם אם הדבר ידרוש העברת מקום עריכת המפגשים למקום אחר.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ב, 26/01/2012 במעמד ב"כ הצדדים.


אברהם טל
, שופט,
סגן נשיא












עתא בית משפט מחוזי 50928-12/11 שירות בתי הסוהר נ' יגאל עמיר (פורסם ב-ֽ 26/01/2012)