פסקי דין על גיא גודס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

18969-12/11 ברע     26/01/2012




ברע 18969-12/11 גיא גודס נ' המוסד לביטוח לאומי




גיא גודס



גיא גודס
המבקש


-



המוסד לביטוח לאומי
המשיב

החלטה

1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אורנית אגסי; בל' 25602-02-11). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.11.10 (להלן גם: הוועדה).
בהחלטתה, קבעה הוועדה כי שיעור נכותו של המבקש בגין פגיעה בכתף שמאל עומד על 5%.

הרקע העובדתי
2.
לפי העולה מן הבקשה, המבקש, יליד 1971, הינו שחקן כדורסל לשעבר. המבקש נפגע בכתפו השמאלית באירוע מיום 29.3.02, אשר הוכר כתאונה בעבודה. עניינו של המבקש הוחזר לוועדה הרפואית לעררים על פי

פסק דין
של בית דין זה, בו הונחתה הוועדה לפעול, כמצוטט בפסק דינו של בית הדין האזורי, כדלקמן:
"
עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס ביתר פירוט לחוות דעתו של ד"ר מוזס מיום 22.8.04 ולהשלמת חוות דעתו מיום 1.8.07 ובמיוחד תתייחס לממצא לפיו נמצאו אצל המערער שינויים ניווניים פוסטראומטיים כפי שצויין בחוות הדעת הראשונה ויתכן שבר תוך מפרקי כפי שצויין בחוות הדעת המשלימה. כן תתייחס הוועדה למסמך הרפואי מטעם ד"ר רון ארבל מיום 1.5.02 לפיו "קיימת תת נקיעה ושינויים ניווניים.
"
(להלן:

פסק דין
הארצי).

בהחלטתה בעקבות

פסק דין
הארצי, קבעה הוועדה הרפואית לעררים כי היא דבקה בהחלטתה הקודמת ולא מצאה מקום לשנותה. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי פסק כי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר, שכן הוועדה אשר דנה בערעורו בעקבות

פסק דין
הארצי לא מילאה אחר פסק הדין, לא התייחסה בפירוט לממצאים של דר' מוזס. כמו כן, עלה מפרוטוקול הוועדה, כי היא מגנה על החלטתה הקודמת (השופטת אריאלה גילצר-כץ; בל' 4447/09, להלן:

פסק דין
האזורי). לפיכך הובא עניינו של המבקש בפני
ועדה בהרכב חדש.

3.
בעקבות

פסק דין
האזורי, התכנסה הוועדה ביום 24.8.10 כדי לדון בעניינו של המבקש. במועד זה התבקש המבקש לבצע צילום כתף שמאל ונקבע ש"
..הועדה תסכם ללא נוכחות ותתייחס לחוות דעתו של דר' מוזס.
" ביום 11.11.10 עיינה הוועדה בצילום הכתף אותו ביקשה, ובפרוטוקול הקודם בו פירטה את הבדיקה הגופנית שנערכה למבקש. הוועדה סיכמה את הדיון בקובעה, כי "
הוועדה עיינה בחוו"ד של דר' מוזס ומקבלת אותה באופן חלקי. הועדה מסכימה כי קימת פגיעה ב-
act
כאשר אין הוכחה לקיומו של רקע קודם אך פגיעה זו מזכה ב-5% לפי סעיף מוגדר ולא ב-10% לפי סעיף כנראה מתכוון דר' מוזס שהוא 35 1(ב) ולא 38 1(ב) כרשום בחוו"ד.
" לפיכך קבעה הוועדה כי למבקש 5% נכות צמיתה לפי סעיף ליקוי 39(3) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (נקע של עצם הבריח ללא הגבלה בתנועות), החל מיום 13.5.02. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

4.
בפני
בית הדין האזורי טען המבקש כי מעיון בפרוטוקול עולה שבפני
הוועדה עמדה רק חוות דעת אחת מאת דר' מוזס. חוות הדעת המשלימות לא עמדו בפני
ה. כמו כן, לא עמד בפני
הועדה אישור רפואי מאת דר' ארבל. נטען, כי הוועדה לא התייחסה למסמכים אלה בהחלטתה, ומכאן שנפלה טעות בהחלטתה.

5.
בפסק הדין מושא הבקשה,
עמד בית הדין האזורי על כך שהוועדה התכנסה בעניינו של המבקש לשתי ישיבות. בישיבה הראשונה תועדו
בפרוטוקול הוועדה המסמכים הרפואיים העומדים בפני
ה, לרבות חוות הדעת מאת דר' מוזס ומכתבו של דר' ארבל. בפרוטוקול השני ציינה הוועדה כי המסמכים העומדים בפני
ה הם המסמכים מן הדיון הראשון, בהם עיינה בעת מתן ההחלטה בעניינו של המבקש. לפיכך נדחתה טענת המבקש, כי הוועדה לא ציינה את חוות הדעת אשר עמדו בפני
ה. כמו כן נפסק, כי הוועדה התייחסה לחוות דעתו של דר' מוזס ולחוות דעתו המשלימה, שכן היא התייחסה למצב הכתף וביקשה לקבל את צילומי הכתף טרם החלטתה. הועדה נימקה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו של דר' מוזס ומדוע היא קובעת למבקש 5% נכות צמיתה, בניגוד לחוות דעתו. חוות הדעת המשלימה אינה מתייחסת כלל לשיעור הנכות אלא רק מתעדת כי מצבו נשאר כפי שהיה בעת חוות הדעת הראשונה. כמו כן, דחה בית הדין את טענת המבקש לגבי העדר התייחסות למכתבו של דר' ארבל, שכן אין מדובר בחוות דעת אלא באישור בדבר קבלת טיפול במאי 2002. לאישור זה אין כל רלוונטיות לקביעות הוועדה כעת.
לאור זאת קבע בית הדין האזורי, כי לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה, והערעור נדחה.

6.

בבקשתו
, חוזר המבקש על טיעוניו כפי שנטענו בפני
בית הדין האזורי. המבקש מדגיש, כי היה על הוועדה להתייחס באופן מפורש לחוות הדעת המשלימה, לפיה החלה החמרה במצבו.

7.
ל
אחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.11.10 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי
לשאלה: מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה באותו הרכב, על מנת שתתייחס ביתר פירוט לליקויים מהם סובל המבקש בכתף שמאל, וזאת לרבות לשאלה בדבר החמרה במצבו כפי שמצוין בחוות דעתו המשלימה של דר' מוזס. ככל שאין היא מסכימה לקביעותיו, תנמק דעתה.

הבהרות כאמור מתבקשות נוכח אי התייחסות הוועדה הרפואית בשתי ישיבותיה לחוות דעתו המשלימה של דר' מוזס. חשיבות התייחסותה של הוועדה לחוות הדעת המשלימה אף באה לידי ביטוי בהנחיות

פסק דין
הארצי בשעתו. הנחיות אלה אמנם לא כוונו לוועדה בהרכבה הנוכחי, אולם הן יפות ונכונות במהותן גם לשלב זה של הדיון, ולפיהן, על הוועדה להתייחס
"ביתר פירוט לחוות דעתו של ד"ר מוזס מיום 22.8.04 ולהשלמת חוות דעתו מיום 1.8.07 ובמיוחד תתייחס לממצא לפיו נמצאו אצל המבקש שינויים ניווניים פוסטראומטיים כפי שצוין בחוות הדעת הראשונה ויתכן שבר תוך מפרקי כפי שצוין בחוות הדעת המשלימה".
יודגש כי ראוי שהנמקת הוועדה תהא כזו שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.

8.
המוסד לביטוח לאומי
ייתן תשובתו למוצע בסעיף 7 לעיל עד ולא יאוחר מיום 26.2.12.

ניתנה היום,
ב' בשבט, תשע"ב (26 בינואר 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








ברע בית הדין הארצי לעבודה 18969-12/11 גיא גודס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/01/2012)