פסקי דין על מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב | פסקי דין על פ.מ.מ | פסקי דין על מ.א.י.א | פסקי דין על ארנון פרי |

1183/04 פ     24/01/2012




פ 1183/04 מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב נ' פ.מ.מ בע"מ, מ.א.י.א בע"מ, ארנון פרי








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"פ 1183-04 מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב
נ' פ.מ.מ בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופטת
לימור מרגולין-יחידי


מאשימה

מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב


נגד


נאשמים

1. פ.מ.מ בע"מ
2. מ.א.י.א בע"מ
3. ארנון פרי



החלטה

פתח דבר
מונחת לפניי בקשה לשמיעה חוזרת של חמישה עדי תביעה וכן של הנאשם 3, וזאת לאור העברת התיק לטיפולי.

במסגרת ההליכים שהתקיימו לפני המותב הקודם נשמעו כל עדי התביעה, עשרה במספר, וכן נשמעה עדות נאשם 3. לאחר מכן נטענה טענת הגנה מן הצדק מטעם הנאשמים, שהתבררה טרם סיום הבאת הראיות, והתקבלה על ידי המותב הקודם. ביום 14.9.11, בעקבות ערעור שהגישה המאשימה, בוטלה הכרעת המותב הקודם. היות שסגן הנשיא אפרתי פרש מתפקידו, ונבצר ממנו בנסיבות העניין להשלים את שמיעת הראיות, הועבר התיק לדיון לפניי.

ב"כ הנאשמים עותרים כי אחזור ואשמע חמישה עדי תביעה מרכזיים: עד המדינה, שותפיו בחברות שהנפיקו את החשבוניות הפיקטיביות על פי הנטען, ובעלי הסחורות שנמכרו לנאשמים. כן התבקשה שמיעת עדות הנאשם 3. באופן כללי מושתתים נימוקי הבקשה על מרכזיות העדויות, מעמד העדים, טובות הנאה מפורשות או משתמעות הקשורות בעדויותיהם, וסתירות בגרסאותיהם. כל אלה מחייבים, כך נטען, שמיעה חוזרת של העדים לצורך התרשמות בית המשפט.
מבלי למעט מן האמור נטען כי עקב אי העמדת חומרי חקירה לנאשמים יש מקום לזימון העדים המבוקשים לשם השלמת עדותם.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה.
באופן כללי ביחס לעצם הבקשה, נטען כי תכליתה לערוך מקצה שיפורים בעדויות, לעכב את ניהול התיק, וכי למעשה מבוקשת שמיעה מחדש של מרבית התיק. עוד נטען כי העדויות מוקלטות, ואין קושי להתרשמות ישירה בדרך של שמיעת קלטות הדיון. בנוסף צויין כי מדובר במארג של עדויות עצמאיות המשתלבות זו בזו ותומכות האחת ברעותה. לגוף העדויות נטען כי חלף זמן ארוך כל כך שעלול להביא לשכחה מצד העדים, או לאי התאמה בין העדויות שמסרו לעדויות שימסרו במסגרת שמיעה חוזרת של העדות. כן נטען כי עדות חוזרת פוגמת באותנטיות של העדויות. בהתייחס לעדים תושבי השטחים צויין קושי לזמנם ולכפות עליהם התייצבות לעדות והעדר קשר עם העדים.
לעניין הטענה הנוגעת לחומרי חקירה, המאשימה מפנה להחלטת בית המשפט המחוזי ומזמינה את הנאשמים לזמן במידת הצורך עדים הדרושים להם כעדי הגנה.

בטרם אדרש לעובדות הקונקרטיות של הבקשה, ולמאפייניו של התיק שלפניי, אעמוד על לוז ההלכות לעניין העברת דיון משופט לשופט עקב נבצרות.

העברה משופט לשופט עקב נבצרות
סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), מורה כי בנסיבות של נבצרות:
"...רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לעניין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותם בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן".

הנה כי כן, לבית המשפט שאליו הועבר התיק יש סמכות מלאה לנהוג בראיות כאילו נגבו על ידו, או לחזור ולשמוע ראיות באופן חלקי או מלא.

השאלה שעל בית המשפט לשאול את עצמו טרם מתן החלטה בעניין זה היא אם יש ביכולתו לאור מכלול נסיבותיו של התיק, לקבוע ממצאים, ולעשות שימוש אפקטיבי בעדויות ללא שמיעת העדויות, או מי מהן, וההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדים.

ההכרעה בעניין זה מורכבת מתמהיל של שיקולים, אשר בכל תיק ותיק, וביחס לכל עד ועד, משתנה נקודת הכובד באיזון ביניהם.

לעניין השיקולים השונים, מושכלות ראשונים הם כי בית המשפט משתית את ממצאיו ביחס לעדים ולמכלול הראיות, על שילוב של התרשמות מעדות העדים, על סימני האמת והשקר שבעדויות, ביחד עם מבחני סבירות והגיון, והשתלבות הראיות במארג הראייתי הכולל. להתרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעדים יש חשיבות רבה, ובהתאמה נקבעו סדרי העדות בעל פה לפני בית המשפט.

כאשר עד לא נשמע לפני ביהמ"ש, עיקר הממצאים מבוסס על שיקולי הגיון, אם כי במידה מסוימת ניתן להתרשם מאופן ותוכן גרסתו של עד גם למקרא עדותו. בית המשפט שאינו שומע עדות, אמנם אינו יכול ליתן אמון בדברי עד שלא נקלטו במישרין בחושיו, אך הוא יכול לקבל או לדחות את גרסתו, או להעדיף גרסה פלונית של העד על פני גרסה אלמונית, על יסוד דברי העד והשתלבותם במארג הכולל של הראיות.

ככל שמדובר בעדויות טכניות, או כאלה הנתמכות בראיות חפציות, פוחת הצורך בהתרשמות אישית של ביהמ"ש מן העד. כך גם לגבי עדויות שאינן מרכזיות בתיק, או ביחס לעדויות שהן חלק ממארג כולל של עדויות באותו עניין, במיוחד אם תהא לבית המשפט הזדמנות להתרשם מחלק מן העדויות. לעומת זאת, ככל שמדובר בעד מרכזי, הנוגע לליבת האישום, ששאלת ההתרשמות הישירה ממנו היא בעלת חשיבות, עשויים השיקולים התומכים בשמיעה חוזרת של העדות לגבור.

לצד השיקולים שפורטו לעיל הנוגעים לעצם הערכת הראיות בתיק, יש לקחת בחשבון גם שיקולים נוספים, וביניהם, השלב שבו מצוי התיק, כמות העדים שביהמ"ש מתבקש לחזור ולשמוע, גילו של התיק וותק העבירה. כמו כן יש לבחון את האפשרות המעשית לחזור ולזמן את העדים.

ודוק, מקום שמגיע בית המשפט למסקנה שיש צורך בשמיעה חוזרת של עד, אין משמעות הדברים כי העד נשמע מחדש, ואין בהחלטה כדי לאיין את עדותו הקודמת של העד בבית המשפט, או למעט ממנה בכל דרך. שתי העדויות: המקורית והחוזרת מהוות חלק בלתי נפרד מפרוטוקול בית המשפט. ועוד, העדות החוזרת אינה מיועדת לשם עריכת מקצה תיקונים או הרחבה בנושאים שלא התבררו בעדות המקורית. תכליתה של השמיעה החוזרת, כאמור, היא מתן כלים בידי בית המשפט להערכה מלאה של העדות, גם על יסוד ממצאי אמון או אי אמון לאחר התרשמות ישירה מהעד. במסגרת שמיעה חוזרת ובהערכת העדות לוקח בית המשפט בחשבון את העובדה שהעד חוזר על עדות שכבר מסר, ומודע לשאלות שהוא עתיד להשאל.

ומן הכלל אל הפרט
כתב האישום עניינו בעבירות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1976. הנאשמים הואשמו בעבירות רבות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק ממס, הכנה וניהול של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים במטרה להתחמק ממס, ושימוש בכל מרמה עורמה ותחבולה. העבירות נעברו ביחס לשנים 2000 – 2002.

בתמצית מייחס כתב האישום לנאשמים רכישת פסולת מתכות (להלן: "סחורות") מסוחרים בשטחים אשר לא הנפיקו לנאשמים חשבוניות מס בגין הסחורות. הסחורות נרכשו על ידי הנאשמים מזיאד מוחמד מוסטפא וחוסיין רמדאן, שני סוחרים מהשטחים, שהעידו לפני המותב הקודם ומתבקשת שמיעה חוזרת של עדותם.

בנסיבות המתוארות הוצאו לנאשמים חשבוניות מס בגין הסחורות באמצעות חברות אלנג'אח ואלאמין אלנאסר (להלן: "החברות"), כשהחברות עוסקות בהנפקת חשבוניות מס כוזבות בלבד, ואינן עוסקות במסחר בפסולת מתכת, וממילא לא הן מכרו לנאשמים את הסחורות. החשבוניות הוצאו על פי הנטען ככיסוי חשבונאי לסחורות (להלן: "החשבוניות הפיקטיביות"). עד המדינה ראיד שתיה, יזם את הקמת החברות לשם מתן החשבוניות הפיקטיביות, הנפיק את החשבוניות והוביל את הסחורות. העדים ממדוח ג'לג'ולי ואמיר פאדילה רשומים כבעלי החברות. שלושת העדים מסרו עדותם לפני המותב הקודם, והבקשה לשמיעה חוזרת מופנית כלפי שלושתם.

הנאשמים מואשמים בכך שביודעין רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהח"ש, וניכו את מס התשומות תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה ובמטרה להתחמק מתשלום מס.

הנאשמים אישרו כי רשמו בספרים את חשבוניות החברות, אך טענו להגנתם כי מדובר בחשבוניות אמת המשקפות עסקאות אמת. לטענתם החברות באמצעות עד המדינה סיפקו את הסחורות המצויינות בחשבוניות, ואין מדובר בחשבוניות פיקטיביות, חשבוניות כיסוי או חשבוניות זרות.

תיק זה ממחיש במלוא עוצמתה את מורכבות האיזון בין האינטרסים המתנגשים בסוגיה של העדה חוזרת של עדים עקב חילופי מותב בנסיבות של נבצרות. על כף אחת של המאזניים ניצבים היתרון והחשיבות בשמיעה ישירה של עדים מרכזיים על ידי המותב המכריע בדין. על הכף השניה ניצב האינטרס של ניהול ההליכים וקידומם תוך פרקי זמן סבירים לאחר ביצוע העבירות. האיזון בין העקרונות, הצרכים והאילוצים מתבצע בסופו של דבר בהקשרן של נסיבות התיק הספציפי, ומתוך שמירה על האינטרס הציבורי בקיום ההליך ועל זכויות הנאשמים בהליך.

לאחר שבחנתי את אופי התיק, אופי המעשים והעבירות, מועדיהם, תשובת הנאשמים לאישום, ואת אופי העדים והעדויות ששמיעתם מתבקשת, לרבות תוכן העדויות, ופוטנציאל המהותיות, הרלבנטיות והחשיבות של העדויות הללו בקביעת הממצאים בתיק, הגעתי למסקנות כדלקמן:
א.
יש מקום לחזור ולשמוע את עד המדינה, ראיד שתיה,
ב.
יש מקום לחזור ולשמוע את הסוחר זיאד מוחמד מוסטפא, ככל שאיתורו וזימונו בני ביצוע.
ג.
יש מקום לחזור ולשמוע את נאשם 3.
ד.
אין מקום לחזור ולשמוע את הסוחר חוסיין רמדאן.
ה.
אין מקום לחזור ולשמוע את אמיר פאדילה.
ו.
ההחלטה בעניין ממדוח ג'לג'ולי, תנתן לאחר שמיעת עד המדינה.

ואלה טעמי ההחלטה.

עד המדינה ראיד שתיה
למקרא עדותו והראיות הקשורות אליה, אני מתרשמת כי מדובר בעד שעדותו מרכזית וחיונית להכרעה בכל השאלות שבמחלוקת בתיק זה. כפי שצויין לעיל, ככל שמדובר בעדות מרכזית ומשמעותית יותר, גדלה החשיבות העקרונית בהתרשמות ישירה של בית המשפט מן העד לצורך הערכת עדותו.

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף מקום שחלקים לא מבוטלים מעדות עד המדינה מבוססים על גרסא שבעל פה מצידו. אמנם ב"כ המאשימה מפנה לראיות חפציות, מדגמיות לטענתה, שיש בהן כדי לתמוך בגרסא, ואולם בסופו של דבר, עסקינן בעד שגרסתו אינה מבוססת בעיקרה על ראיות חפציות ותיעוד כתוב מזמן אמת. משכך, גדלה חשיבות ההתרשמות הישירה והבלתי אמצעית מעדותו, ומאופן מתן התשובות וההסברים למתואר על ידו בעדות.

זאת ועוד, לאור העובדה שלעד הוצגו גרסאות שונות, והוא נדרש להגיב להן, ועל מנת שבית המשפט יוכל לקבוע מהי הגרסא שיש בה כדי לשקף באופן המהימן ביותר את מצב הדברים כפי שהיה במציאות במערכת היחסים בין כל הגורמים המעורבים בפרשה, יש צורך בהתרשמות ישירה מן העד, ואין די בפרוטוקול הכתוב.

יוער, כי לאור מעמדו של העד עתיד להידרש סיוע לעדותו. אופי ראיית הסיוע, עוצמתה והיקפה עשויים להשתנות בהתאם למידת האמון שתיוחס לעדות, וגם עובדה זו יש בה כדי לחזק את חשיבות ההתרשמות הישירה מהעד ומאותות האמת או השקר בעדותו.

ב"כ המאשימה מזמינה את ביהמ"ש להתרשם מהעדות המוקלטת, ואולם העד נחקר באמצעות מתורגמן לשפה הערבית ואין בהאזנה לפרוטוקול המוקלט (ככל שאכן נשמרה ההקלטה ברבות השנים) כדי לסייע להתרשמות בית המשפט מעדותו.

אשר לטענת ב"כ המאשימה כי עד המדינה, שהוא עבריין מס משל עצמו והורשע בפלילים, השלים את חובותיו על פי הסכם עד המדינה, ואינו מחוייב עוד להעיד אמת, טענה זו מקדימה את המאוחר, והיא תשקל ותבחן ככל שיתעורר בכך הצורך לאחר שמיעת העדות החוזרת ובמהלכה.

אשר לחשש שמציגה ב"כ המאשימה לאי התאמות בעדות שמקורן בשכחה ובחלוף הזמן, בהתחשב בעובדה שהעבירות התרחשו בשנים 2000 – 2002, והעד נחקר בבית המשפט לראשונה בשלהי 2008, אין בטענה הנוכחית, הנוגעת לפרק הזמן הנוסף, כדי להצדיק המנעות מהעדה חוזרת, מקום שיש לכך הצדקה, ובידי המתדיינים כלים משפטיים להתמודד עם קשיים אלה.

לפיכך, יש מקום לשמיעה חוזרת של עד המדינה.

זיאד מוחמד מוסטפא
מדובר באחד הסוחרים, שעדותו מרכזית. אף עדות זו נסמכת בעיקרה על גרסא בעל פה, ויש ממש בטענות הסניגורים כי במהלך עדותו מסר, לכאורה, העד תשובות כאלה ואחרות בנושאים הנוגעים לליבת התיק, עד כי התובעת הכריזה עליו כעד עויין בשלב החקירה החוזרת. עדותו של העד אמנם אינה עדות יחידה באותם נושאים, אך לאחר שקראתי את פרוטוקול העדות, ובחנתי את הטענות אני סבורה כי לשם הכרעה בעניין גרסת העד, יש מקום לחזור ולשמוע אותו ולהתרשם מתשובותיו באופן בלתי אמצעי.

גם בהקשרו של עד זה תרומת ההקלטה שולית ומזערית בשל השפה בה השיב העד.
אשר לטענה כי מדובר בתושב השטחים שאין למאשימה קשר איתו במשך שנים, אכן שאלת היכולת המעשית לחזור ולקרוא לעד לדוכן העדים היא בעלת משמעות, אלא שבשלב זה לא הוברר אם איתורו וזימונו של העד לעדות כרוך במאמץ וטרחה או שלא ניתן כלל לאתרו ו/או לזמנו לעדות.

בנסיבות אלה, משנוכחתי כי יש הצדקה לכאורה לשמוע את העד בעדות חוזרת, יש לפעול לאיתורו של העד וזימונו.

נאשם 3
דומה בעיניי כי זכות אלמנטרית של נאשם היא להשמיע את גרסתו ולהשמע בפני
המותב שעתיד להכריע את דינו, והתרשמות מן הנאשם היא חשובה ואף חיונית מבחינת בית המשפט לצורך קביעת ממצאים ומתן הכרעת דין.

לא מצאתי בטיעוני המאשימה כדי להצדיק מסקנה אחרת לעניין עצם החשיבות בהתרשמות מן הנאשם. טענות ב"כ המאשימה לעניין האותנטיות של העדות החוזרת, מודעות הנאשם לשאלות שהוא עתיד להשאל וההכנה לקראתה, יבחנו בשלב מתקדם יותר לאחר שמיעת העדות ובמהלכה, ועדות הנאשם 3 לפניי תעמוד, כמפורט לעיל, לצד עדותו לפני המותב הקודם.

לפיכך, אני מתירה שמיעה חוזרת של הנאשם.

חוסיין רמדאן
לא מצאתי כי נדרשת שמיעה חוזרת של העד חוסיין רמדאן. קראתי את פרוטוקול עדותו, ולא נוכחתי כי לשם קביעת ממצאים הקשורים בעדות זו, יש חיוניות כי אחזור ואשמע את העד ואתרשם ממנו באופן ישיר.

ב"כ הנאשמים עצמם ציינו כי למעשה אין הם מבקשים לשמוע את העדות לעניין הנושאים הקשורים לכתב האישום, וכי בקשתם נובעת מן העובדה שהעד תיאר פניה מטעם הנאשם 3 לשדלו שלא להעיד בעניינו. לאור העובדה שמדובר בנושא שאינו מהווה חלק ממסכת העובדות והאישומים בכתב האישום, ובהעדר טעמים אחרים המצדיקים את שמיעתו של העד בעדות חוזרת, אין הצדקה להעדתו בשנית לצורך הנושא האמור. אציין בהקשר זה, שמדובר בתושב השטחים שמסר את עדותו בנושא זה ובכלל במחצית שנת 2006.

אמיר פאדילה
לאחר שקראתי את פרוטוקול העדות, שנמסרה בשפה העברית ובצורה שוטפת ובהירה, הגעתי למסקנה כי אין צורך בשמיעה חוזרת של העד לשם קביעת ממצאים לגבי העדות והעד. אכן, מדובר בעד מרכזי, בעליה של חברת אלאמין, אך אין במרכזיות מעמדו כשלעצמה, כדי ליצור בהכרח צורך וחיוניות בהתרשמות ישירה ממנו לשם הערכת העדות. לאחר שעיינתי בהפניות הסניגורים לסתירות נטענות בעדות, וכן בחנתי את העדות בכללותה, לא מצאתי כי יש בנטען כדי להצדיק שמיעה חוזרת של העדות. ב"כ הנאשמים טוענים כי מדובר בשותף, שעדותו חשודה משום שהוטלו עליו עונשים מקלים. המאשימה מסרה הבהרה לעניין עונשו של העד. כך או כך, ניתן לבחון לשקול ולשקלל נתונים אלה ללא צורך בשמיעה חוזרת של העד.

טענות הנוגעות לחומרי חקירה
עיון בפסק הדין של ערכאת הערעור מעלה כי רק ביחס להודעת העד עודד פינקלשטיין נקבע שנותר ספק אם עמדה לעיון הנאשמים עוד בשנת 2004. לא נקבעו ממצאים דומים ביחס להודעות האחרות. בהתייחס להודעת פינקלשטיין עמד ביהמ"ש על אופי ההודעה והפוטנציאל המוגבל של עיבוי החקירות על סמכה. כפי שצויין לעיל, שמיעה חוזרת של עד אינה מיועדת לעיבוי והרחבה של העדות. עם זאת, בנסיבות העניין לשם ייעול ההליך, אני מתירה לב"כ הנאשמים לחקור את העדים שיתייצבו לעדות חוזרת, תוך הרחבה של העדות המקורית בעניין העד פינקלשטיין בלבד.

סוף דבר
אני נעתרת לבקשה לשמיעה חוזרת של ראיד שתיה, זיאד מוחמד מוסטפא ונאשם 3.
לאור העובדה שאין מדובר בשמיעת העדויות מחדש, אלא במתן כלי להתרשמות ישירה של בית המשפט מן העדים, אני מורה כי ראיד שתיה ישמע בישיבת ה – 22.3.12, ובמידת הצורך בישיבת 29.4.12. זיאד מוחמד מוסטפא ישמע בישיבת ה – 29.4.12.
ההחלטה בעניין העד ממדוח ג'לג'ולי תנתן לאחר ישיבת ה – 22.3.12.

המזכירות תוציא הזמנות לעדים האמורים לטיפול המאשימה.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ב, 24 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








פ בית משפט שלום 1183/04 מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב נ' פ.מ.מ בע"מ, מ.א.י.א בע"מ, ארנון פרי (פורסם ב-ֽ 24/01/2012)