פסקי דין על בן שושן אשר | פסקי דין על ברזילי רונית

619/04 א     24/01/2012




א 619/04 בן שושן אשר נ' ברזילי רונית








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום באשקלון



ת"א 619-04 בן שושן אשר
נ' ברזילי רונית

תיק חיצוני
:
22-02182-032



מספר בקשה:
1

בפני

כב' הרשמת
עפרה גיא


מבקש

בן שושן אשר


נגד


משיבה

ברזילי רונית



החלטה

1.
בפני
י בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה על ידי המבקש.

המדובר בבקשה לתיקונו של כתב התביעה הכולל תביעה שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל והשיק שצורף לה, אשר נטען שנחתם על ידי המשיבה. סכום השיק עומד על סך של 180,000 ₪.

2.
הואיל והוגשה על ידי המשיבה התנגדות לביצוע השיק, במסגרתה טענה המבקשת שאין מדובר בחתימתה על גבי השיק, אלא מדובר בשיק שנגנב על ידי אחיה, הועברה הבקשה לבית משפט. לאחר דיון בהתנגדות המבקשת התקבלה ההתנגדות ונפתח תיק אזרחי בבית המשפט על מלוא סכום השיק ביום 23/4/2004.

3.
מעיון בתיק מצאתי שהתקיים קדם משפט בפני
כבוד השופט חסדאי ביום 17/2/2005. במסגרת הדיון מונתה מומחית לחקר והשוואת כתבי יד.


בחוות דעת המומחית שהתקבלה לתיק בית המשפט ביום 6/10/2005 קבעה המומחית שמאחר והחתימה שבמחלוקת מצומצמת בכמות ובאיכות לא תוכל לקבוע בוודאות על ידי מי נחתמה. עם זאת הוסיפה המומחית שקיימת אפשרות שהחתימה לא נכתבה על ידי המשיבה.

בדיון נוסף שהתקיים בתיק ביום 19/12/2005 בפני
כבוד השפוט חסדאי
הפנה בית המשפט את הצדדים להליך גישור.

ביום 11/7/2010 הודיע המגשר לבית המשפט שהליך הגישור לא צלח.

4.
לאחר קיומה של ישיבת קדם משפט נוספת עתר המבקש לתיקון כתב התביעה ביום 3/3/2011. בבקשתו לתקן כתב התביעה עתר להוספת עובדות נוספות וכן עילות תביעה נוספות פרט לעילה השטרית. בבקשתו טען המבקש כי ביקש לתקן את כתב התביעה מיד עם מתן חוות דעת המומחה אולם התיק הועבר בהמלצת בית המשפט למגשר ומשהוחזר התיק לבית המשפט שמורה לו הזכות
לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף עילה חלופית בנזיקין, רשלנות, מצגי שווא וחוסר תום לב.


בנוסף, טען שמגמת הפסיקה בכל הנוגע לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובמיוחד כאשר מדובר בזכות מוקנית וללא נטילת רשות.

5.
מנגד, בקשה המשיבה לדחות הבקשה.

לטענתה, הליך הגישור נמשך עד סוף שנת 2006 ומשלא צלח ההליך שקט המבקש על שמריו.

המשיבה
אף טענה שאין בבקשה לתיקון דבר חדש שלא היה ידוע קודם לכן למבקש ושבשלו יש צורך כעת בתיקון.

בנוסף, נטען שהזכות לתקן כתב תביעה עם הגשת חוות דעת מומחה מוגבלת בקיומם של שני תנאים
והבקשה הוגשה לאחר קדם המשפט ואף התנאים הנדרשים לכך לא התקיימו בנסיבות דנן.

המבקשת אף הוסיפה וטענה שמעולם לא הוגשה כל בקשה לתיקון כתב תביעה ואין לאפשר הוספת עילות חדשות.

6.
דיון
בענין הנדון טען המבקש כי רשאי לתקן כתב תביעתו לנוכח הגשת חוות דעת המומחית בשים לב להוראות תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 וזאת ללא רשות מבית המשפט.
אכן הוראות תקנה 136 לתקנות המעניקות לבעל דין לתקן כתב טענותיו ללא רשות מבית המשפט, אלא שרשות זו מוגבלת ל- 15 יום בלבד.

מעיון בתיק מצאתי שחוות הדעת המומחית צורפה לתיק בית המשפט ביום 6/10/2005 ומשלא נטען אחרת סביר להניח שהצדדים קבלו אותה במועד זה. משכך, היה על המבקש לתקן כתב תביעתו תוך 15 יום ממועד זה. המבקש לא עשה כן ואף לא הגיש כל בקשה להארכת המועד לתקן כתב תביעתו ולכן, התקנה אינה רלוונטית עוד בעניינו של המבקש.
אין מדובר בזכות קנויה העומדת למבקש.

אומנם כטענת המבקש
בדיון ביום 19/12/2005 ביקש בפתח הדיון ב"כ המבקש לתקן את כתב תביעתו לאור חוות הדעת, אלא שבסופו של יום התקבלה בהסכמה החלטה לפיה יופנה התיק לגישור.
משכך, אין כל רלוונטיות לבקשה שנטענה בעל פה
בפתח הדיון בפני
כבוד השופט חסדאי ולנוכח ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ומשלא הוסכם אחרת, הרי שהמבקש זנח בקשתו זו.

יתרה מזאת, מעת העלאת הבקשה שהועלתה במסגרת הדיון מיום 19/12/2005 ועד מועד הגשת הבקשה בפועל חלפו כחמש וחצי שנים ללא כל הסבר מניח הדעת. אומנם הצדדים הופנו להליך של גישור אך ככל שעמד המבקש על בקשתו לתיקון כתב התביעה היה עליו להודיע על כך מבעוד מועד לבית המשפט.

אף אם תתקבל טענתו של המבקש לפיה עומדת לו הזכות להגיש הבקשה מיום שהופסק הליך הגישור. הרי שהודעה כי ההליך לא צלח נמסרה לבית המשפט ביום 11/7/2010. אין ספק שהצדדים ידעו על כשלון ההליך בטרם הוגשה בקשה בענין לבית המשפט. אך אפילו ידעו הצדדים על כך רק במועד זה, הרי
שבקשה לתיקון כתב תביעה על פי חוות דעת המומחית הוגשה לבית המשפט רק ביום 3/3/2011, כחצי שנה לאחר הודעת המגשר ובודאי לא לאחר 15 יום מיום ההודעה. אשר על כן, אף מטעם זה לא עומדת למבקש זכות קנויה לתקן כתב תביעתו.



7.
לפיכך המדובר בתיקון כתב תביעה לפי שיקול דעת בית משפט.

תיקון כתבי טענות מוסדר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, שם נקבע לעניין זה: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".



משכך, נקבע בפסיקה שלבית משפט שיקול דעת נרחב בבקשה לתיקון כתב תביעה. ברע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427, 431 (1998), כדלקמן:
"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב... ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש. דוגמא לכך היא טענת התישנות...".



כך גם נקבע ברע"א 8667/06 המוסד לביטוח לאומי נ' האחים ישראל בע"מ (פורסם בנבו):
"
הכל מודים שאין בית-משפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על-ידי פסיקת הוצאות. לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על-ידי הוספת עילה שהתישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" (
ע"א 728/79
קירור נ' עבד אלחפיז זייד, הנזכר, שם;
ע"א 203/63
עזבון ברנשטיין נ' עורות בע"מ, שם (השופט - כתארו אז – זוסמן)), וכפי שמציין זוסמן בספרו בסעיף 284 בעמ' 351: "המבחן... הוא זה: האם מעניק מתן רשות לתקן לתובע-המבקש יתרון שלא ישיג אם יוגש כתב תביעה חדש?" ראו גם גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 8) 145-143; וכן

רע"א 6064/90 סאסי נ' יקבי ארזה, פ"ד מה
(3) 130, 132, שם הותר תיקון כיוון שהשאלה שבמחלוקת
לא השתנתה (השופט – כתארו אז – לוין), מה שאין כן בענייננו. וכפי שמציין
זוסמן (ה"ש 51 בעמ' 352), "לצורך חוק ההתישנות אין צידוק לפרשנות מרחיבה על מנת לזהות תביעה אחת עם תביעה אחרת".

אשר על כן וחרף המגמה הליברלית בתיקון כתב תביעה לפיה על מנת שבית המשפט יוכל לבחון השאלות שבמחלוקת ייטה בדרך כלל להתיר התיקון, הרי שבמקרה דנן, משהוגשה התביעה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל באפריל 2003 ובקשת התיקון הוגשה ביום 3/3/2011, לאחר חלוף מועד ההתיישנות, התיקון יעניק למבקש יתרון שלא ישיג באם ידרש להגיש כתב תביעה חדש כנגד המבקשת.

משכך, והואיל והמבקש לא מיהר המבקש להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ואף לא ביקש לשמור לו על הזכות לתקן כתב התביעה משהועבר התיק לגישור, די בכך בכדי לקבוע שזנח המבקש בקשתו זו ובודאי שאין לשעות לבקשה המוגשת לראשונה למעלה משש שנים לאחר קבלת חוות הדעת לתיק בית המשפט. המדובר בשיהוי בלתי סביר ואין בעובדה שהתיק הועבר להליך של גישור בכדי להצדיק השיהוי, מה גם שהבקשה אינה מבוססות על עובדות חדשות שלא היו ידועות למבקש מיד לאחר תום חקירת המשיבה.

8.
אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב תביעה נדחית.


המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך של 1500 ₪.


ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ב, 24 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 619/04 בן שושן אשר נ' ברזילי רונית (פורסם ב-ֽ 24/01/2012)