פסקי דין על פנחס רוזן | פסקי דין על קרן קונא

3183/99 תק     29/01/2012




תק 3183/99 פנחס רוזן נ' קרן קונא








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 3183-99 קונא נ' רוזן ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
נסרין
עדוי


המבקש

פנחס רוזן
, ת.ז. 024343592
רח' לאה 33 חיפה


נגד

המשיבה
קרן קונא
, ת.ז. 031807605
ע"י עו"ד איל מנחם




החלטה

בפני
י בקשה לביטול

פסק דין
שניתן כנגד המבקש, במעמד צד אחד, מיום 6.2.2000 (להלן: "הבקשה").

רקע עובדתי

1.
המשיבה, היא התובעת בתיק העיקרי, הגישה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, כנגד אביו של המבקש (יעקב רוזן), כנגד המבקש וכנגד חברת פ.ג רשת מכללות ידע בע"מ (להלן: "הנתבעים"), בגין כספים ששילמה עבור שכר לימוד ללימודים במכללה.

2.
ביום 6.2.2000 התקיים דיון בתיק דנן, בפני
כב' השופט א' טובי, במסגרתו ניתן

פסק דין
המחייב את הנתבעים, אשר לא התייצבו לדיון, לשלם למשיבה סכום של 11,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, וכן סכום של 500 ₪ בגין הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין (להלן: "פסק הדין").

כאמור, פסק הדין ניתן במעמד צד אחד, בהעדר התייצבות הנתבעים.

נימוקי הבקשה

3.
לטענת המבקש, הוא לא קיבל הזמנה להתייצב לדיון שנקבע בפני
השופט טובי . המבקש טוען עוד, כי לא קיבל לידיו את פסק הדין. לא זו אף זו: המבקש טוען, כי לא קיבל את ההודעה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח כנגדו בעקבות פסק הדין, שמספרו: 02-18184-00-4 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").


לטענת המבקש, נודע לו כי נפתח נגדו תיק ההוצאה לפועל רק לאחרונה, לאחר חזרתו ארצה משהות ממושכת של מספר שנים בחו"ל.


עוד טוען המבקש, כי מעולם לא היו יחסים עסקיים בינו לבין המשיבה.

משכך, מבקש המבקש להורות על ביטול פסק הדין.

4.
בתצהיר מטעם המבקש, שהוגש לבית המשפט בשלב מאוחר יותר, טען המבקש כי לא היו בינו ובין המשיבה יחסים עסקיים ישירים, כלשונו וכי לא היה מבעלי מכללת ידע הנ"ל, אלא שימש כמנהל שכיר בלבד במכללה.


עוד הוסיף המבקש בתצהירו, כי בחודש יוני 2011, עת פנה למשרד התחבורה להנפקת רישיון נהיגה חדש תחת הקודם שאבד לו, נודע לו כי ישנה הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה שלו וכך גילה, לראשונה, כי קיים תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו וכי ניתן כנגדו פסק הדין.


מבירור שערך המבקש, לטענתו, בלשכת ההוצאה לפועל, נמסר לו כי התיק שהתנהל בפני
כב' השופט טובי בוער וכי ב"כ המשיבה סירב להמציא לו מסמכים, לרבות כתב התביעה שהוגש כנגדו במסגרת התיק דנן.

תגובת המשיבה


5.
לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות על הסף, מאחר והוגשה זמן רב לאחר המועד
להגשת בקשת ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, כקבוע בתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 (להלן: "תקנות תביעות קטנות"). פרק הזמן הקבוע בתקנה זו להגשת בקשת ביטול הינו 7 ימים מעת קבלת ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד. בענייננו, פסק הדין ניתן ביום 6.2.2000, בעוד בקשת הביטול הוגשה 11 וחצי שנים לאחר מכן.

6.
מוסיפה המשיבה כי מדובר בשיהוי ניכר שיש בו כדי להעיד על זלזול בהליכים המשפטיים והתעלמות מהם, החל בהעדר התייצבות לדיון ואי הגשת הגנה ללא הצדק סביר וכלה בהגשת הבקשה דנן. עוד טוענת המשיבה, כי המבקש לא טרח אף להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה, כנדרש
וכי המבקש לא צירף תצהיר לבקשה בד בבד עם הגשתה, על אף שנדרש לעשות כן.


עוד טוענת המשיבה, כי המבקש חתום על טופס האזהרה אשר קיבל מלשכת ההוצאה לפועל בשנת 2000, ומכאן כי ידע על פסק הדין סמוך לאחר נתינתו.

7.
המשיבה טוענת כי המבקש נמנע מלגלות לבית המשפט כי ניהל יחד עם אביו חברה בשם פ.ג רשת מכללות ידע בע"מ, אשר הייתה אחד הנתבעים כאמור וכי עד היום הנתבעים האחרים (אביו של המבקש והמכללה) לא ביקשו לבטל את פסק הדין ומכאן כי אין כפירה בחוב נשוא פסק הדין ובידיעה על מועד מתן פסק הדין.


לטענת המשיבה, המבקש לא פירט טיעונים בדבר הגנתו ולא הניח הצדק כלשהו לאי הגשת כתב הגנה ולאי התייצבות לדיון, שעה שזומן כדין, כפי שנקבע בפסק הדין.

8.
עוד טוענת המשיבה כי אין ליתן אמון בגרסת המבקש בדבר ידיעתו לראשונה על פסק הדין כמתואר על ידו וזאת, לאור פנייתו של אביו של המבקש לב"כ המשיבה במהלך חודש יוני 2011, לשלם סכום של 6,000 ₪ לסילוק החוב, תוך סגירת תיק ההוצאה לפועל כנגד כל הנתבעים והמבקש ביניהם (תצהיר עוה"ד הואש בדבר פניה זו צורף כנספח ט' לתגובה). משנדחתה הצעה זו של אבי המבקש, בחר המבקש להגיש הבקשה דנן לביטול פסק הדין, שעה שאין מחלוקת בדבר חובו כלפי המשיבה.


משכך, טוענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות.

דיון והכרעה

9.
בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד בבית משפט לתביעות קטנות יש להגיש תוך 7 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למבקש הביטול, כקבוע בתקנה 12 לתקנות תביעות קטנות. בענייננו, הבקשה הוגשה למעלה מ- 11 שנים לאחר שניתן פסק הדין.


המבקש התייחס בתצהירו למועד ידיעתו בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו וכי באותו מועד נודע לו, לראשונה לטענתו, בדבר פסק הדין שניתן נגדו, כאשר הוא מצהיר כי לא קיבל מעולם זימון לדיון ואת מסמכי התביעה כנגדו.

10.
לגופו של עניין, בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יש להבחין בין החלטה שנפל בה פגם ובמקרה כזה יש לבטלה מכוח חובת הצדק, לבין החלטה שניתנה כהלכה וביטולה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט [ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה, כרך ב' (מהדורה 15, 2007) 1213].

11.
ביטול מכוח חובת הצדק – כאשר

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל, בשל העדר המצאה כדין או בשל אי המצאת הזמנה לדיון, אזי הפגם מהווה עילה לביטול ההחלטה, מאחר ולא ניתנה לבעל הדין שנעדר ההזדמנות הראויה לבוא ולהשמיע טענותיו, ופסק הדין יבוטל מכוח חובת הצדק [ראו: רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 29.10.2000)]


בענייננו, כב' השופט טובי ציין במפורש בפסק הדין כי "הנתבעים לא התייצבו בבית המשפט למרות שזומנו כדין"; הווה אומר, מפסק הדין עולה כי הומצאה למבקש הזמנה כדין להתייצב לדיון, וזה בחר שלא להתייצב לדיון.


תיק בית המשפט (ת.ק. 3183/99) בוער בהתאם לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), תשמ"ו – 1986 ואישור על כך מחודש 8/2011 הוגש לעיוני.


על כן, במצב דברים זה בו התיק בוער ואין באפשרותי לעיין באישורי המסירה, הנני סומכת ידיי על קביעת כב' השופט טובי בפסק הדין, לפיה המבקש זומן כדין לדיון, ברם לא התייצב.

12.
בהקשר זה אוסיף, כי מהעדוי
ות שנשמעו בפני
י, עולה כי המבקש זומן לדיון בתיק, ברם ביקש לדחות את מועד הדיון בשל מחלת אביו לטענתו ולאחר שנקבע מועד נוסף לדיון המבקש לא התייצב לדיון.


כך העידה המשיבה בפני
י:

"היו שני תאריכים למשפט, בפעם הראשונה הוא התקשר לביהמ"ש ואמר כי אבא שלו בבית חולים כי כואב לו הלב והוא מבקש לדחות את המשפט . . . " (עמ' 1, ש' 26-29).


אביו של המבקש אישר את הדברים הנ"ל, כדלקמן:

"אני חליתי אז בהתקף לב והייתי חולה, מה שהמשיבה טוענת לגבי זה שבני ביקש לדחות את הדיון, היא טוענת זאת לאחר שאנחנו נתנו לה את האינפורמציה ועכשיו היא משתמשת בה" (עמ' 2, ש' 15-16).


מכאן, כי טענת המבקש בבקשה ובתצהיר, כי מעולם לא קיבל הזמנה לדיון בתיק, איננה אמת.


המבקש זומן כדין לדיון ובהתאם לבקשתו נדחה מועד הדיון לתאריך אחר, ברם המבקש בחר שלא להתייצב לדיון, מטעמיו הוא, מבלי שהוגשה בקשה כלשהי לבית המשפט בגין היעדרותו ומבלי שניתן הצדק לאי התייצבותו.


שעה שזומן המבקש כדין לדיון ולא התייצב, כאמור בפסק הדין, היה עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט בדבר סיבות היעדרותו והיה עליו לברר מה עלה בגורל התיק. תחת זאת, בחר המבקש לעצום עיניו במשך שנים רבות וכאשר פקח עיניו וראה כי עליו לשאת בחיובי פסק הדין, טען כי לא ידע דבר אודות פסק הדין וכי מעולם לא זומן לדיון, טענה שאינה מתיישבת עם האמור בפסק הדין ועם עדוי
ות הצדדים, כאמור.

למבקש ניתן יומו בבית המשפט, ברם הוא בחר שלא להשתמש בזכות שניתנה לו וכעת אין לו להלין אלא על עצמו. משכך, אין עילה לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק [ראו: ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485 (1983)].

13.
ביטול על פי שקול דעת – כאשר עסקינן ב

פסק דין
שניתן כהלכה, לבית המשפט נתון שיקול הדעת לבטל את פסק הדין, במסגרתו עליו לבחון את סיבת המחדל של המבקש לאי התייצבותו ו/או העדר התגוננותו ואת סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל [ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (טרם פורסם, 2.2.2009)].


אמנם לשיקול השני ניתן משנה חשיבות, ברם כאשר אין בפי המבקש הסבר המניח את הדעת לאי התייצבותו, אזי ניתן לדחות את הבקשה בהסתמך על כך [ראו: ע"א 1205/03 א.ש. בוני הכפר בניה ופיתוח בע"מ נ' קמיל (לא פורסם, 13.1.2005)].


המבקש לא סיפק צידוק סביר לאי התייצבותו לדיון בתיק העיקרי. כאמור, מועד הדיון בתיק העיקרי נדחה לאור בקשת המבקש והוא לא נתן הסבר כלשהו בדבר אי התייצבותו למועד הנוסף שנקבע. ככל שלמבקש היה צידוק כלשהו להיעדר מן הדיון היה עליו להגיש הודעה מתאימה לבית המשפט וזאת לא עשה במשך למעלה מ- 11 שנים. העובדה שהמבקש בחר לעזוב את הארץ בסוף שנת 99 וחזר בשנת 2008, אינה מקנה לו פטור מחובותיו כבעל דין.

זאת ועוד, טענתו של המבקש כי רק בשנת 2011, שלוש שנים לאחר חזרתו ארצה, נודע לו לראשונה על קיומו של פסק הדין- לא הוכחה. מכל מקום, למבקש ניתנה הזמנה כדין לדיון על מנת לשטוח טענותיו בפני
בית המשפט, וזאת לא עשה, מבלי שהניח לכך הצדק סביר.

14.
דרך התנהלותו של המבקש, כמפורט לעיל, מהווה התעלמות מההליך המשפטי וזלזול בחובתו כבעל דין ולכן גם בהנחה שיש לו סיכויי הגנה טובים, אין הוא זכאי לסעד של ביטול פסק הדין [ראו: ע"א 625/68 מפעל הבניה של הקיבוץ המאוחד נ' החברה הדרומית בע"מ, פ"ד כג(2) 721 (1969)].

על המבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, לאחר שנים רבות, להיכנס בידיים נקיות בשערי בית המשפט ולנהוג בתום לב ובכך כשל המבקש. הצהרת המבקש בדבר אי זימונו לדיון בתיק העיקרי ואי ידיעתו על ההליך המשפטי אינה עולה בקנה אחד עם קביעת בית המשפט בפסק הדין, עם עדותה של המשיבה ועם עדותו של אביו של המבקש, אשר העיד מטעמו.

לאור האמור לעיל, אין כלל צורך לדון בשיקול השני בדבר סיכויי ההצלחה ובטיעונים שהעלו הצדדים בעניין זה.

למעלה מן הצורך, יצוין כי המבקש לא פירט את טענותיו ואת הגנתו, וכל אשר טען בקצרה הוא, כי ניהל יחד עם אביו את החברה (היא המכללה) ולא היה מבעליה ומשכך אין כנגדו עילת תביעה. לא די בכך כדי להצביע על סיכויי הצלחת תביעתו של המבקש, אולם לאור המסקנה אליה הגעתי, אינני נדרשת לקבוע קביעה עובדתית בעניין זה.


סוף דבר:

15.
דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

המשיבה נדרשה להגשת תשובה ובשל כך נגרמו לה הוצאות. על כן, המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו, שאם לא כן יישא ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



ניתנה היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 3183/99 פנחס רוזן נ' קרן קונא (פורסם ב-ֽ 29/01/2012)