פסקי דין על יעקב טל | פסקי דין על אאורה השקעות | פסקי דין על בועז משעולי | פסקי דין על יוסף צליח ואח' |

4180-12/11 א     31/01/2012




א 4180-12/11 יעקב טל נ' אאורה השקעות בע"מ, בועז משעולי, יוסף צליח ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 4180-12-11 טל נ' אאורה השקעות בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופטת
שרון גלר


תובע

יעקב טל


נגד


נתבעים

1. אאורה השקעות בע"מ
2. בועז משעולי
3. יוסף צליח
4. תומר צליח
5. איתי קופל
6. בנימין שפיר
7. צבי יחזקאל לינקובסקי



החלטה

לפני בקשת הנתבעים 2-7 (להלן:"הנתבעים"), לדחייה או לחילופין למחיקת התובענה על הסף, ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמם עד להכרעה בבקשה לדחיית התובענה.

תמצית הרקע עובדתי

ההליך שלפני עניינו תובענה כספית לפיצוי בסך 360,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובע בעקבות התמוטטות נייר הערך אאורה אג"ח ד', שהנפיקה חברת אאורה השקעות בע"מ
(להלן: "הנתבעת 1").

הנתבעים 2, 3, ו-4 היו נושאי משרה בנתבעת 1 בתקופה הרלוונטית, כאשר הנתבע 2 שימש כיו"ר הדירקטוריון של הנתבעת 1, הנתבע 2 שימש כמנכ"ל הנתבעת 1 והנתבע 3 כסמנכ"ל הנתבעת 1.

הנתבעים 5, 6, ו-7 שימשו כדירקטורים של הנתבעת 1 בתקופה הרלוונטית.

תמצית טענות התובע.

לטענת התובע, הנתבעים הציגו מצגי שווא בדוחות שמסרו לבורסה לניירות ערך והפרו את חובת הגילוי
המוטלת עליהם, בכך שהסתירו את מצבה הכלכלי האמיתי של הנתבעת 1. התובע טוען כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם ומשך חייבים הם מכוח דיני הנזיקין.

עוד טוען התובע כי הנתבעים הפרו את חובת ההתנהגות הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, כאשר פעלו בחוסר תום לב ותוך הטעייה של משקיעים.

תמצית טענות הנתבעים 2-7 בהקשר לדחיית התביעה על הסף.

לטענת הנתבעים, התביעה מטעה ולוקה בחוסר תום לב, שכן התובע צירף לכתב התביעה מסמכים חלקיים בלבד תוך הסתרת הנוסח המלא של דיווחים אלו ובכלל זה את האזהרות וההסתייגויות שצורפו לדיווחים אלו.

הנתבעים טוענים כי ביום 6.12.2011 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד הנתבעת 1. סעיף 350(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, קובע כי לא ניתן לנהל הליכים כנגד החברה אלא ברשות בית המשפט. משכך, לא ניתן אף לנהל את ההליך כנגד הנתבעים וזאת משום שמדובר בניסיון לעקוף את הסדר הנושים, וסדרי הנשייה הקבועים בחוק.

בנוסף טוענים הנתבעים, כי בהלכה הפסוקה נקבע שאין להכיר ביריבות ובעילת תביעה אישית של מחזיק נייר ערך כלפי דירקטור, אלא במקרים בהם נוצר קשר ישיר ואישי בין הדיקרטור לבין מחזיק נייר הערך. כן נטען כי הנתבעים אוחזים בכתב שיפוי מצד החברה אשר מחייב את ניהול ההליך גם כנגד החברה, הליך אשר לא ניתן לנהל בעקבות צו הקפאת ההליכים כנגד הנתבעת 1.

לטענת הנתבעים, סעיף 35 ט' לחוק ניירות ערך קובע כי זכויות התביעה של מחזיקי נאגרות החוב בקשר לאגרות החוב, מרוכזות בידי הנאמן של אגרות החוב, משכך אין יריבות, זכות תביעה ועילת תביעה כנגד הנתבעים.


דיון.

ככלל, ההלכה בעניין מחיקה על הסף של תובענה מלמדת כי המדובר בצעד חריג, בו נשללת מן התובע האפשרות לבירור משפטי של אותן הסוגיות אשר לטענתו מצויות במחלוקת. לפיכך, המקרה בו תימחק על הסף התובענה יתרחש מקום שבו ממילא, אף אם יוכיח התובע את כל העובדות המהוות את עילת תביעתו, דינה של התובענה להיכשל.

א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007), מציין בספרו כי:

"השלב הראשון, הוא שלב הבדיקה הטכנית-פורמלית של כתב התביעה, שבו אין מתעוררת שאלה של נטל הוכחה או מידת הוכחה. די בכך שהתובע "יראה" על פני התביעה כי בידו עילה"
(שם, 167).

לכן, בשלב זה, אין בודקים את שאלת סיכויי התביעה, אלא המבחן הינו בכיוון ההפוך, כפי שמציינת כב' השופטת ע' ארבל ברע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סאלמן פרג', תק-על 2006(2), 957, כדלקמן:

"אכן, כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש
" (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פד"י מ(2) 668, בעמ' 671).

מן הכלל אל הפרט.

התביעה מייחסת לכל אחד מהנתבעים אחריות לנזק, שנגרם לתובע, הן מכוח חוק ניירות ערך
והן מכוח פקודת הנזיקין. כתב התביעה מעלה על פניו עילות תביעה כנגד הנתבעים
ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לדחייה על הסף של התביעה.




סעיף 52יא לחוק ניירות ערך קובע:

"(א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.

(ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק".

סעיף זה מטיל אחריות משנית בגין הפרות חוק ניירות ערך, ובהן, קיומם של פרטים מטעים בתשקיף או בדוחות הכספיים על "בעל שליטה" בחברה, אף אם זה לא ביצע בפועל את מעשה ההפרה, וכן על דירקטורים והמנהל הכללי. אמנם, הסעיף אינו מתייחס באופן מפורש לאחריות הנובעת מקיומם של פרטים מטעים בתשקיף או בדיווחים לבורסה לניירות ערך, אולם, מאחר והכללתם של פרטים כאלה בתשקיף ובדוחות הכספיים של החברה עולה כדי הפרת הוראות חוק ניירות ערך והתקנות שהוצאו מכוחו, האחריות להפרה יכול שתקום גם מכוח סעיף זה (ראה: סעיפים 17, 31 ו-36 לחוק; תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף, מבנהו וצורתו), תשכ"ט-1969; תקנות ניירות ערך (עריכת דו"חות כספיים שנתיים), התשנ"ג-1993; תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970)).

התכלית המרכזית שבהטלת אחריות על אורגנים שונים של החברה מעוגנת ברצון להגביר את ההקפדה על שמירת הוראות החוק. ראה: פרופ' צ' כהן בספרה בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (בהוצאת לשכת עורכי הדין בישראל, התשנ"א-1990), 418:

"נראה כי זכות תביעה זו [מכוח סעיף 52יא לחוק ניירות ערך] ... נועדה לשרת שתי מטרות:
1. ליתן פיצוי לבעל המניות על הנזק שנגרם לו עקב ההפרה כאמור.
2. לשמש מכשיר יעיל להבטחת שמירתן של הוראות החוק והתקנות.
הסיכון של נשיאה בחבות אזרחית יגרור בעקבותיו יתר הקפדה על שמירת הוראות החוק והתקנות".

הטלת אחריות על בעלי שליטה, שיש בה משום הרמת מסך ההתאגדות שבין החברה לבין אורגני החברה, מוסברת בנחיתותם של המשקיעים מן הציבור, בהשגת מידע על החברה ובכוח הנתון בידי אורגני החברה אשר עשוי לאפשר להם למנוע או לעצור את הפרות החוק המתבצעות בחברה:

"הטלת אחריות אישית על בעל השליטה יוצרת למעשה הרמת מסך סטאטוטורית ומקשרת במישרין בין בעל השליטה במנפיק ובין הצד השלישי. זאת לשם הטלת חבות נזיקית על בעל השליטה בגין הפרת הוראות החוק. ... נחיתותם של ציבור המשקיעים בהשגת מידע על אודות החברה זוכה לאיזון באמצעות הוראה זו"
(א' פלמן דיני חברות בישראל להלכה ולמעשה, (מהדורה רביעית, התשנ"ד-1994, בעריכת ד"ר ה' בר-מור) 484-485.

ואולם, כאמור לעיל, בשלב זה לא נבדקים סיכויי הצלחת התביעה או הוכחת יסודות עילת התביעה, אלא, אם קיימת עילת תביעה בהתאם לכתב הטענות אותו הגיש התובע.

בנוסף, סבורני כי אין לקבל את טענת הנתבעים בהקשר לכתב השיפוי אשר ניתן להם מהנתבעת 1. אמנם, סעיף 350 (ב) לחוק החברות אמנם מקפיא את ההליכים בכל הנוגע לנתבעת 1 בלבד ואין בו כדי להקרין על שאר הנתבעים בתובענה שלפניי. בנוסף, טענות בנוגע לכתב השיפוי שניתן לנתבעים על ידי הנתבעת 1, יפות במסגרת מערכת היחסים שבין הנתבעים לנתבעת 1 ואין בו כדי להקרין על הליך זה.

מהטעמים לעיל, נדחית
בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

כתב הגנה מטעם הנתבעים יוגש בתוך 30 ימים מיום מתן החלטה זו.

הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון בעת ההכרעה בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ב, 31 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 4180-12/11 יעקב טל נ' אאורה השקעות בע"מ, בועז משעולי, יוסף צליח ואח' (פורסם ב-ֽ 31/01/2012)