פסקי דין על אברהם גזונדהייט | פסקי דין על שלמה איזנברג | פסקי דין על אליהו רוזנגרטן | פסקי דין על חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ ואח' |

4023/10 א     10/02/2012




א 4023/10 אברהם גזונדהייט נ' שלמה איזנברג, אליהו רוזנגרטן, חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ ואח'




1



1

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני:
כב' השופט אריה רומנוב
ת"א 4023-10






בעניין:
אברהם גזונדהייט




התובע

נ ג ד




1. שלמה איזנברג
2. אליהו רוזנגרטן

חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ
3. ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ




ה
נתבעים



ב"כ התובע: עו"ד איל רוזובסקי
ועו"ד אלעזר יקירביץ

ב"כ נתבעת 3: עו"ד ד"ר י' לשם
, עו"ד אור בר און גיל
, עו"ד חדוות ינקו וולמן


החלטה

1.
לפניי בקשת התובע, להורות לנתבעת 3 להסיר מחיקות שמחקה הנתבעת בחלק מהמסמכים אותם מסרה לעיונו של התובע במסגרת הליכי גילוי המסמכים.

רקע ועיקרי טענות הצדדים
2.
עניינה של התובענה שבכותרת הוא בעתירתו של התובע, בעל מניות בנתבעת 3 (להלן: "ערד"), לקבל סעדים בגין קיפוח המיעוט.
3.
במסגרת הבקשה המונחת לפניי עותר התובע להורות לערד למסור לידיו את הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון שקיימה ערד משנת 1997 (להלן: "הפרוטוקולים"), במלואם, וזאת לאחר שחלקים מתוך הפרוטוקולים שהועברו לעיונו "הושחרו" על ידי ערד בטרם נמסרו לו.
הרקע להגשת הבקשה שלפניי, יתואר, בתמצית, להלן.
4.
ביום 17.11.10 הגיש התובע "בקשה למתן צו לעיון ספציפי במסמכים", במסגרתה ביקש לעיין בַּפרוטוקולים, וכן בחוות הדעת המשפטיות והכלכליות שנמסרו לדירקטוריון (להלן: "חוות הדעת"). בקשה זו הוגשה לאחר שקדמה לה פנייה מצד ב"כ התובע לב"כ ערד, אך לא עלה בידי הצדדים להגיע לעמק השווה בעניין זה.
5.
בתגובתה לבקשה הנ"ל מיום 26.12

.10
טענה ערד, כי, כפי שמסרה לב"כ התובע עוד טרם הגשת הבקשה, היא מסכימה למסירת הפרוטוקולים לידי התובע, אלא שבשל רגישות החומר המצוי בהם דרשה ערד, כי התובע יתחייב שלא יעשה בהם שימוש שלא לצורך ההליך דנן. באשר לחוות הדעת טענה ערד, כי היא הסכימה להעביר גם אותן לידי התובע, אף שהן חוסות תחת חיסיון עורד דין-לקוח, וזאת בכפוף להצהרת התובע שאין בהעברתן משום "ויתור גורף מכללא על חיסיון עו"ד – לקוח ביחס למסמכים אחרים".
6.
בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום

20.1.11 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, אשר נוסח באופן הבא (להלן: "ההסדר הדיוני"): "מוסכם עלינו כי המשיבה מס' 3 תעביר לב"כ התובע את הפרוטוקולים ואת חוות הדעת המשפטיות מושא הבקשה למתן צו לעיון ספציפי, וכי התובע יפעל במסמכים אלה כדין".
7.
בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 7.11.11 נקבע, כי הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בתוך 30 יום.
8.
בסופו של דבר, מסרה ערד לידי התובע את הפרוטוקולים, כאשר חלקים מהם "מושחרים", בנימוק שחלקים אלה חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח בין ערד לבין יועציה המשפטיים.
זהו, אפוא, הרקע להגשת הבקשה שלפניי.
9.
לטענת התובע, בתצהיר גילוי המסמכים שניתן מטעמה של ערד לא נטען על ידה כי הפרוטוקולים חסויים, ומשכך, לטעמו, מנועה ערד לטעון לחיסיון בשלב בו אנו נמצאים היום. עוד טוען התובע, כי

במסגרת ההסדר הדיוני, שקיבל תוקף של החלטה, התחייבה ערד להעביר לתובע את כל הפרוטוקולים וחוות הדעת מושא הבקשה מיום 17.11.10. התחייבות זו ניתנה, כך נטען, ללא כל סייגים, פרט לכך שהתובע יעשה שימוש "כדין" במסמכים שיועברו לידיו. התובע מוסיף וטוען, כי ערד לא העלתה כל טענה בדבר קיומו של חיסיון על הפרוטוקולים, לא בתגובתה מיום 26.12.10, לא בתצהיר גילוי המסמכים שניתן על ידה, ולא בהסדר הדיוני. התובע טוען עוד, כי פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של חברה ציבורית אינו מסמך חסוי, והוא אינו חוסה תחת חיסיון עורך דין-לקוח. התובע מוסיף וטוען, כי לא ניתן לגלות חלק ממסמך ולהסתיר את חלקו האחר, בטענת חיסיון.
לבסוף טוען התובע, כי
החלקים שהושחרו על ידי ערד כלל אינם חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח.
10.
ערד מתנגדת לבקשה. לטענתה,

על פי הפסיקה, חיסיון עורך דין-לקוח יכול לחול גם על פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של גוף כלשהו, המתעד ייעוץ משפטי שניתן לאותו גוף במהלך הישיבה.
עוד טוענת ערד, בהתייחס לחלקים בפרוטוקולים שהושחרו, כי חלקים אלה חוסים תחת החיסיון הנ"ל, וכי ניתן ללמוד שכך הדבר
הן מכותרות הנושאים לסדר היום שבפרוטוקולים, והן משאלות שקדמו לחלקים שהושחרו בפרוטוקולים. ערד מוסיפה וטוענת, כי מעולם לא הסכימה לוותר על חיסיון זה, לא במפורש ולא מכללא, וכי על פי הפסיקה ויתור של לקוח על חיסיון עורך דין-לקוח חייב להיות מפורש. ערד טוענת עוד, כי יש להפריד בין שני סוגי מסמכים שביקש התובע לקבל בשעתו: הפרוטוקולים, מצד אחד, וחוות הדעת, מצד שני. בהתייחס לפרוטוקולים, המענה שניתן לתובע היה, כי יוכל לקבלם בכפוף לכך שלא ייעשה בהם שימוש שלא לצורך ההליך, ובכפוף לשמירה על סודיותם. לגבי חוות הדעת, ערד הסכימה, לפנים משורת הדין, לשיטתה, להעבירן לתובע, וזאת בכפוף לשמירת סודיות, ובכפוף לאישור ב"כ התובע כי אין במסירת חוות דעת אלה משום וויתור על חיסיון עורך דין-לקוח בנוגע למסמכים אחרים. ערד מדגישה, כי רק ביחס לחוות הדעת (שהוגשו באופן נפרד לדירקטוריון), הסכימה לוותר על חיסיון עורך דין-לקוח, בכפוף לאמור לעיל. לעומת זאת, טוענת ערד, כי היא מעולם לא הסכימה לוותר על חיסיון בכל מסמך אחר, ובכלל זה בכל הקשור בפרוטוקולים. לטענת ערד, בדיון מיום 20.1.11 סוכם, כי ערד תעביר לתובע את הפרוטוקולים ואת חוות הדעת, וכי התובע יפעל במסמכים אלה כדין. ואולם, לטענת ערד, מאחר שהתובע לא טען במסגרת בקשתו מיום 17.11.10 כי לא חל חיסיון עורך-דין לקוח על הפרוטוקולים, אין לפרש את ההסדר הדיוני ככזה שיש בו ויתור על חיסיון זה. משכך, טוענת ערד, כי לא נדרשה כל תוספת של הסתייגות מצדה במסגרת ההסדר הדיוני. בהתייחס לטענת התובע לפיה ערד לא טענה לחיסיון הפרוטוקולים במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שניתן על ידה טענה ערד, כי לא ניתן להיבנות מפגם מתצהיר גילוי המסמכים (אשר מוכחש על ידה), ולגרום להסרת חיסיון עורך דין-לקוח. מדובר לטעמה בצעד דראסטי שאינו עולה בקנה אחד עם איזון ראוי בין שני האינטרסים המתנגשים.
11.
בדיון שהתקיים לפניי בבקשה חזרו הצדדים על טענותיהם.

דיון והכרעה
12.
דין הבקשה להתקבל. הנימוקים לכך יפורטו להלן.
13.
אין חולק, כי בשלוש הזדמנויות שהיו לה, לא העלתה ערד את הטענה כי הפרוטוקולים, ולוּ בחלקם, חסויים. הראשונה, בתצהיר גילוי המסמכים שניתן על ידי מצהיר מטעמה ביום 21.9.10 (צורף כחלק מנספח 1 לבקשה שלפניי) מופיע בסעיף 2(א) לרשימת המסמכים "פרוטוקול ישיבות דירקטוריון", ללא ציון דבר קיומו של חיסיון על מסמכים אלה. השנייה, בתגובתה מיום 26.12.10 לבקשת התובע, במסגרתה הודיעה ערד כי

היא מסכימה למסירת הפרוטוקולים לידי התובע, לא העלתה ערד טענת חיסיון, והסתפקה בדרישה כי התובע יתחייב שלא יעשה בהם שימוש שלא לצורך ההליך דנן. השלישית, במסגרת ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים סוכם, כי ערד תעביר את הפרוטוקולים לידי התובע. התנאי היחיד שנקבע בהקשר זה היה, שהתובע יעשה במסמכים שימוש כדין, אך לא הועלתה טענת חיסיון מצדה של ערד.
למעשה, ערד העלתה לראשונה את הטענה בדבר קיומו של חיסיון על חלקים מהפרוטוקול רק במכתב מיום 27.12.11 של בא כוחה אל בא כוח התובע (צורף כנספח 5 לבקשה שלפניי). מכתב זה הגיע בתגובה לפנייתו של ב"כ התובע לקבלת הסבר לפשר העברת הפרוטוקולים ה"מושחרים". לא למותר לציין, כי ערד לא ביקשה לתקן את תצהיר גילוי המסמכים שניתן על ידה בדרך של הוספת טענת חיסיון בכל הנוגע לפרוטוקולים.
14.
מתיאור ההליכים המקדמיים, כפי שהובא לעיל, עולה, כי עניין הפרוטוקולים עלה בצורה מפורשת וממוקדת במהלך חילופי הדברים והדיונים, והוא זכה להתייחסות מיוחדת. חרף עובדה זו, באף אחת מההזדמנויות שניתנו לה, לא הביעה ערד התנגדות למסור לתובע את הפרוטוקולים, או חלקים מהם, מטעמים של חסיון עורך דין-לקוח. ערד הודיעה לתובע ולבית המשפט, כי אין לה התנגדות למסור את הפרוטוקולים. ההסתייגות היחידה שהעלתה נגעה לשימוש "זר" שיעשה התובע בפרוטוקולים שיימסרו לו. אכן, במסגרת הדיון בבקשה הנוספת שהעלה התובע - הבקשה לקבל את חוות הדעת המשפטיות - הודיעה ערד, כי היא מסכימה להעביר לתובע את חוות הדעת המשפטיות למרות שהן חוסות, לטענתה, תחת חסיון עורך דין-לקוח, ובלבד שהדבר לא ייחשב משום ויתור על חסיון זה ביחס למסמכים אחרים. ערד לא הבהירה לאיזה מסמכים אחרים התכוונה. מכל מקום, נוכח העובדה שעניינם של הפרוטוקולים עלה באותה עת בצורה ברורה ומפורשת, אין ערד יכולה להישמע עתה, לאחר שהדיון בעניין הפרוטוקולים כבר הסתיים, בטענה חדשה ולפיה, אין למסור לתובע חלקים מהפרוטוקולים מטעמים של חסיון עורך דין-לקוח. הדיון בהליכים המקדמיים הסתיים והתיק קבוע להוכחות.

ההתנהלות המתמשכת של ערד ו"שתיקתה" מחייבים אותה, ואין היא יכולה לפתוח עתה דיון מחודש בסוגיה שכבר נדונה וסוכמה. יהא זה בלתי ראוי ומשום ניהול לא תקין של ההליך.
15.
יוער בהקשר זה, כי אינני מקבל טענה שהעלתה ערד, לפיה מאחר שהתובע לא טען במסגרת בקשתו מיום 17.11.10 לאי תחולת חסיון עורך דין-לקוח על הפרוטוקולים, הרי שהמשמעות היא שקיים חיסיון. דומה, כי יש בטענה זו משום "היפוך היוצרות". ברי, כי על הצד המבקש לעשות שימוש בטענת חיסיון, להעלות טענה זו בצורה מפורשת וברורה. אין כל בסיס בדין ואף לא היגיון בקביעת מעין "חזקה" לפיה בהיעדר טענה מצדו של צד כי מסמך מסויים אינו חוסה תחת חיסיון, אף אם כלל לא נטענה טענת חיסיון על ידי הצד שכנגד כלפי אותו מסמך, המשמעות היא שהמסמך הינו חסוי.
16.
יוער עוד, כי ערד אינה טוענת שעשתה טעות בכך שלא טענה בתצהיר גילוי המסמכים ואף לא בשלב מאוחר יותר כי הפרוטוקולים, ולוּ בחלקם, חסויים

. ערד אינה טוענת כי בעת שהודיעה על הסכמתה למסור לתובע את הפרוטוקולים היא לא הייתה מודעת לכך שיש בהם חלקים חסויים, וכי עובדה זו נודעה לה רק כאשר התבקשה למסור לתובע את הפרוטוקולים בפועל. אפשר שאם זו הייתה טענתה של ערד, לא היה מקום "לתפוס" אותה בטעותה. ואולם, ערד טוענת, כאמור, כי הסייג שהעלתה אגב מסירת חוות הדעת לידי התובע, לפיו אין במסירת חוות הדעת משום וויתור על חיסיון עורך דין-לקוח בנוגע למסמכים אחרים, חל גם ביחס לפרוטוקולים. טענה זו אין לקבל. שכן, עניין הפרוטוקולים עמד באותה עת על הפרק בצורה ממוקדת. ככל שהיה בכוונתה של ערד לטעון לחיסיון בעניין הפרוטוקולים, היה עליה לעשות זאת בצורה ברורה ומפורשת.
17.
לכך יש להוסיף שני עניינים התומכים בקבלת עמדת התובע: העניין האחד הוא, שהתובע אינו אדם "זר" לערד, אלא הוא בעל מניות בה, וככל שניתן להבין, הוא השתתף בחלק מהישיבות ואף יש לו חלק מהפרוטוקולים "המלאים". העניין השני הוא, שממילא ערד הביעה נכונות למסור לתובע את חוות הדעת המשפטיות והכלכליות שנמסרו לדירקטוריון. לבית המשפט לא הוברר מה ההבדל בין חוות דעת אלה, לבין אותם קטעים "מושחרים" שערד מבקשת למנוע מהתובע את העיון בהם.
18.
סוף דבר

. הבקשה מתקבלת. ערד תעביר עותקים מלאים של הפרוטוקולים לידי ב"כ התובע, בתוך ימים.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ב, 10 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 4023/10 אברהם גזונדהייט נ' שלמה איזנברג, אליהו רוזנגרטן, חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ ואח' (פורסם ב-ֽ 10/02/2012)