פסקי דין על אריה סבן | פסקי דין על רן מסיקה - עו"ד- מנהל מיוחד | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א |

2013/07 פשר     02/03/2012




פשר 2013/07 אריה סבן נ' רן מסיקה - עו"ד- מנהל מיוחד, כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 2013-07 סבן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
9

בפני

כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


החייב

אריה סבן


נגד


משיבים

1. רן מסיקה, עו"ד- מנהל מיוחד
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א




החלטה

ביום 2.1.12 התקיים לפני דיון בענינו של החייב.
הבקשה שעמדה לפני היא בקשת המנהל המיוחד לביטול הליכים.
יאמר כבר כי אין זו הפעם הראשונה בה מבוקש לבטל את ההליכים, ולמעשה בקשה זו רובצת כעננה לאורך כל ההליכים, בלי שהחייב עושה מאומה להפיג עננה זו.

לדיון שהתקיים לפני ביום 8.12.11 – התייצב החייב וציין כי קבל את דוח המנהל המיוחד רק בצהרי היום שלפני הדיון ומשכך הוא מבקש דחייה שכן ב"כ עו"ד אלכסנדר רינון "שמייצג אותי אך הוא נסע לחו"ל הבוקר למשך שבועיים".

הגם שלדברי המנהל המיוחד הדברים שמופיעים בדוח אינם חדשים וכי "רוב הדברים שרשומים בדוח היו כתובים בדוחות הקודמים. הדבר היחיד שנוסף הוא ההרשעה הפלילית החלוטה כך שאני לא יודע מה בדיוק תועיל עכשיו הדחייה נוספת" (עמ' 8 לפרוטוקול), ראיתי להעתר לבקשת החייב שכן על הפרק היתה בקשת ביטול הליכים שהיא ללא ספק החלטה דרסטית, וכך ציינתי בהחלטתי כי "
לפנים משורת הדין, ובאורח יוצא דופן ואחרון, אני נעתרת לבקשת החייב ודוחה את הדיון ליום 2/1/12 בשעה 09:30, הגם שלא היה מקום לעשות כך מאחר שהדיון נקבע עוד בחודש מרץ 2011 וככל שביקש החייב להיות מיוצג, היה עליו להתייצב עם בא כוחו היום לדיון. אני עושה זאת אך ורק מהטעם שהבקשה העומדת לפני היא בקשה לביטול הליכים

".
לדיון הנדחה, שענינו בקשת המנהל המיוחד לביטול ההליכים, התייצב החייב בגפו, ללא כל הסבר להעדר ב"כ כלשהו שלשם כך ביקש את הדחייה, וראה להציע להוסיף סך של 30,000 ₪ לזה המצוי בקופת הכינוס "ובזה אסיים את ההליך" (עמ' 1 לפרוטוקול 2.1.12).
אציין כבר כי התנהלותו בדיון זה והצעתו הסתמית "להוסיף 30,000 ₪ שאותם אקח מבני ומאשתי ובזה אסיים את ההליך" (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון 2.1.12) היא המשך להתנהלות החייב בהליך שמלכתחילה אינו משתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה ואינו מאפשר מידע רלוונטי למצבו הכלכלי ואף לא למקורות גובה 'התוספת המוצעת' והאם היא משקפת באמת את יכולותיו.

לדיון התייצב גם נושה שהצטרף לעמדת המנהל המיוחד ולעמדת הכנר לבטל את ההליכים מחמת חוסר תום לב בהתנהלות החייב בהליך ולדבריו: "החייב הזכיר שהוא עומד להיות מיוצג ואף הזכיר את שמו של עו"ד רינון. והנה אנחנו שוב בפני
ביהמ"ש ללא ייצוג ומבלי שישתנו הנסיבות.
מבחינת הנושים שאני מייצג, החייב לא ראוי להמשך ניהול ההליך. החוב כלפיהם נוצר ע"י כך שהחייב לא עמד ב

פסק דין
שחייב אותו לפנות דירה והחזיר את הדירה לאחר שהוא הרס וחיבל בתכולתה וכתוצאה מכך ניתן נגדו

פסק דין
שחייב אותו בפיצוי. חייב שמתנהל כך ולא נכנס לחובות בתום לב, לא ראוי לטעמנו להיות מוגן ע"י הליכי פש"ר".

החייב כדרכו מלא טענות כרימון נגד המנהל המיוחד "אני פוסל את כל מה שאמר המנהל המיוחד. הוא לא טיפל יום אחד בענינים שלי אלא מטפל בעניני הנושים. אני בכלל לא מעניין אותו" (עמ' 1 לפרוטוקול דיון 2.1.12), נגד ב"כ הנושה ש"מקשקש לנו שלוש וחצי שנים..." (ש' 14, שם), וכל ענינו "לאפשר לי לצאת לחוץ לארץ ואני אפילו מוכן לשלם 800 ₪ לחודש במקום 600 ₪ ששלמתי עד היום" (עמ' 2 ש' 1), גם הצעה סתמית זו באה למטרה אחת אותה הציב הפעם החייב לעצמו
- יציאה לחו"ל, מטרה מנותקת מההליך וללא שאינטרס הנושים יעמוד לנגד עיניו, גם ללא אפשרות מינימאלית לדעת כיצד יכול החייב לשלם את הסכום המוגדל אם אינו עובד כלל ומדוע לא יעלה צו התשלומים לסכומים גבוהים יותר – אין לכך תשובה מאחר שנסיבות החייב נסתרות והוא לא איפשר למנהל המיוחד ולכנ"ר בכל שלב שהוא לדעת באמת מהו מצבו; אין צורך להוסיף כי ההלכה הפסוקה היא כי אי שיתוף פעולה עם הכנ"ר ובעל התפקיד, והסתרת מידע רלוונטי, מתיישבים עם חוסר תום לב בהליכים אלה; אין ספק כי דרישה מינימאלית זו של שיתוף פעולה הכרחית בנסיבות בהן חייב עותר לבקש הגנת פקודת פשיטת רגל ועליו להציג את כל המידע, הנתונים וכל הנסיבות לגבי נכסיו, רכושו, עיסוקיו, הכנסות התא המשפחתי וכיוצ"ב.

לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים, עיינתי בפרוטוקולים של כל ישיבות בית המשפט שהתנהלו במהלך ההליכים, נתתי דעתי לדוחות המנהל המיוחד ולהתנהלות החייב בהליכים כמו גם לסיבות שבגינן הגיע החייב להליכים אלה – הגעתי למסקנה כי יש להעתר לבקשת המנהל המיוחד אליה הצטרף הנושה והכנר, ולבטל את ההליכים מחמת התנהלות החייב בהליכים אלה.

אין ספק כי במהלך הליכי הפש"ר הביע החייב, בדרך התנהגותו, את דעתו על ההליכים, הוא ש'קבע' מהי מידת שיתוף הפעולה עם ההליכים ועם בעל התפקיד, הוא שעמד על בקשתו החוזרת ונשנית להחליף את בעל התפקיד כי לטעמו אינו 'מייצג את עניניו' ואף משתמע כי המנהל המיוחד 'מטריד' אותו בבקשות שונות של הצגת מסמכים וראיות למצבו, והגם שבקשת החייב לא נענתה, הוא זה שקבע את הדרך הראויה מבחינתו - היא התנתקות מהמנהל המיוחד, ואי התייצבות לחקירה וכפי שציינה ב"כ המנהל המיוחד בדיון
מיום 20.5.10 כי "
בנוסף החייב ממשיך לא לשתף פעולה עם עו"ד מסיקה והוא לא המציא את המסמכים שהוא התבקש לכך..".
יאמר כי גם לענין

התייצבות ב"כ המנהל המיוחד לדיון היתה לחייב דיעה ברורה עת ציין כי "
אני מתנגד שאפוטרופוס אחר ישב פה בדיון במקום זה שטיפל בי. האפוטרופוס שטיפל בי זה עו"ד רן מסיקה. מבקש שהוא יתייצב בדיון הבא שיקבע" (עמ' 1 פרוטוקול 20.5.10)

.
ברור כי במצב דברים זה, בו החל מתחילת ההליכים עת ציין המנהל המיוחד כי "אין מקום להכריז על החייב כפושט רגל הן לאור העובדה כי החייב נמצא דובר שקר... כאשר רב הנסתר על הגלוי באשר להכנסותיו..." (סעיף 10 לדוח המנהל המיוחד בבש"א 22991/08) והמשך בנסיונות לאתר את החייב בשעות העבודה לאחר שהצהיר כי אינו עובד, אך לא ניתן היה להשיגו ולא ניתן למנהל המיוחד גיזה ראויה לאמת את חשדותיו - לא ניתן להמשיך הליכים אלה ולא ניתן ליחס לחייב זה תום לב ולאפשר לו, חרף ההתנהלות המתוארת, ולו במקצת, התנהלות אותה חוויתי במהלך הדיון שהתקיים לפני ושבמהלכו נאלצתי להוציא את החייב מאולם בית המשפט (כאמור בפרוטוקול הדיון).

להשלמת התמונה אציין כי בדוחות המנהל המיוחד עולה כי מדובר בחייב שהצהיר כי אינו עובד מאז שנת 1996, כי לא פנה ללשכת התעסוקה לחיפוש ולהשמתו לעבודה כלשהי; והגם שמשלם את צו התשלומים הרי "מיום מינויו של המנהל המיוחד ועד לכתיבת שורות אלה החייב אינו משתף פעולה עם המנהל המיוחד, החייב אינו מתייצב לחקירות, אינו ממציא את המסמכים הנדרשים וכיוצא בדבר. החייב גם אינו עובד" (סעיף 6 לתגובת הכנר); הכנר סבר בדטח הנזכר כי התנהלות החייב מעידה על חוסר תום לב בהליך, וכי התנהלותו אינה "מאפשרת למנהל המיוחד להתחקות אחר יכולתו הכלכלית של החייב ומעידה על חוסר נכונותו של החייב להחזיר חובותיו לנושיו" שבעתיים כך כאשר רשמת ההוצל"פ קבעה כי ביכולתו לשאת בתשלום חודשי בסך 5,000 ₪, אך כאמור החייב לא איפשר להתחקות אחרי מצבו הכלכלי ולא סיפק את הנתונים בעצמו ומשכך אין לדבר על מי שהתנהל לפי הנדרש. אין לאפשר לחייב להשאר בהליך רק כדי 'למלט עצמו מנושיו' ולאחר זמן ארוך בהליך, כשהליכי ההוצל"פ עיכבו את הנושים מלפעול נגדו, להציע הצעה סתמית כדי "לגמור עם ההליך".

לא רק זאת אלא שמדברי המנהל המיוחד בדיון האחרון עלה כי
"מדובר בחייב שיוצר חובות חדשים... מדובר בחייב ... הצהיר שמשנת 98' הוא אינו עובד, וזאת בניגוד למה שהתברר לאחר מכן, שבסמוך למתן צו הכינוס, נחקר בחקירה בפני
כב' ראש ההוצל"פ, התברר שהוא עובד בעבודות מזדמנות ואף נקבע לו יכולת השתכרות של 5,000 ₪ בחודש. יותר חשוב, מסתבר שהוא עבד בעבודות מזדמנות בזמן שהצהיר בפני
שאינו עובד מאז 98'. העובדה שהחייב פנה אליי בשבוע שעבר וביקש לצאת מן הארץ על מנת להצטרף לבנו בעסקיו של הבן (מצטט מהפנייה), זה רק מחזק את העובדה שמדובר בחייב שמתנהל שלא על פי הנדרש בהליכים אלה".

חרף כל הטענות שיש למנהל המיוחד, לכנר ולנושה על התנהלותו לא השכיל החייב לתקן את דרכיו ולאורך כל ההליכים מצא ל'תקוף' את מי שחוסם בעדו להתקדם לכיוון סיום ההליכים.
אף לדיון האחרון, שנדחה לבקשתו 'בפעם האחרונה' לא מצא לפעול ולהציג התנהלות סבירה, חומר ראוי ומצע כלשהו שעל בסיסו ניתן היה אולי לאפשר לו להתנהל בהליך ולנסות לקדם אותו בדרך של הצעה לנושיו.

לאור האמור ראיתי לבטל את ההליכים.
ההגבלות שהוטלו על החייב יוסרו בחלוף 45 ימים.
הכסף שהצטבר בקופת הכינוס יועבר לתיקי ההוצל"פ לאחר שינוכה הוצאות המנהל המיוחד ושכר הכנ"ר והמנהל המיוחד בהתאם לתקנות.


ניתנה היום, ח'
אדר תשע"ב, 02 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.








פשר בית משפט מחוזי 2013/07 אריה סבן נ' רן מסיקה - עו"ד- מנהל מיוחד, כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א (פורסם ב-ֽ 02/03/2012)