פסקי דין על אורי לויטה | פסקי דין על יצחק לויטה | פסקי דין על אילן לויטה ואח' | פסקי דין על בנימין רותם | פסקי דין על יוכבד רותם | פסקי דין על המועצה הארצית לתכנון ולבניה | פסקי דין על ועדת המשנה לעררים ואח' |

14860-01/12 עתמ     18/03/2012




עתמ 14860-01/12 אורי לויטה, יצחק לויטה, אילן לויטה ואח' נ' בנימין רותם, יוכבד רותם, המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ועדת המשנה לעררים ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 14860-01-12 לויטה(המנוח) ואח'
נ' רותם ואח'







בפני

כב' השופט
אברהם אליקים


עותרים

1. אורי לויטה
ת.ז. 009610031

2. יצחק לויטה
ת.ז. 009610049
3. אילן לויטה ת.ז. 09610759
4. גדעון לויטה ת.ז. 009610042
5. יהודית מוגל ת.ז. 506650
6. מיכל אופנהיימר סלע ת.ז. 506651
.
ע"י ב"כ עו"ד יעקב כהן ואח'

נגד


משיבים

1.בנימין רותם
2.יוכבד רותם
שניהם ע"י ב"כ עו"ד עמנואל סולומונוב ואח'
3.המועצה הארצית לתכנון ולבניה
, ועדת המשנה לעררים
4.הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה
שניהם ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי
7. רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
ע"י ב"כ עו"ד נירית אהרון
8. הועדה המקומית לתכנון ולבניה – השומרון
ע"י ב"כ עו"ד צחי בן עיון
9.החברה
הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסי לבן ואח'
.




פסק דין



מבוא וכרונולוגיה
1.
ענינה של העתירה בהחלטת וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה
מיום 7.12.2011 (להלן-ההחלטה) אשר שבה ודנה בתכנית ש/658 להקמת תחנת תדלוק ושרותי דרך, לפיה התקבל בתנאים עררם של יוזמי התוכנית, משיבים 1-2.

2.
ביום 5.2.1998 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה על הפקדת התוכנית בכפוף לתיקונים והמצאת אישורים. לאחר מספר רב של הליכים שנמשכו שנים רבות, הגיע אישור התוכנית לדיון בפני
המועצה הארצית לתכנון ולבניה
, אשר דנה בתוכנית באמצעות שתיים מוועדותיה. ועדת המשנה לעררים אשר אישרה התוכנית ביום 18.1.2006 והועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (להלן-הולנת"ע) אשר אישרה אותה ביום 20.6.2006.

3.
העותרים ואגודת טבע ודין (כל אחד בנפרד) עתרו לביטול אישור התוכנית, עתירותיהן (עת"מ 3243/06 ועת"מ 3312/06) נדונו
במאוחד ע"י הש' ב' בר-זיו וביום 17.2.2009 ניתן

פסק דין
לפיו:
"מכל האמור אני מקבלת את העתירות ומורה על ביטול החלטת ועדת המשנה לעררים מיום 18.1.06 והחלטת הולנת"ע מיום 20.6.06. הדיון בתכנית יוחזר בשלב ראשון לועדת המשנה לעררים, אשר תדון בה מחדש ותיתן החלטתה תוך 6 חדשים מהיום. בהמשך, ובמידת הצורך יוחזר המשך
הדיון גם לולנת"ע" .

4.
על פסק הדין הגישו העותרים ערעור לבית המשפט העליון (עע"ם 2714/09) אשר נמחק על ידם בהמלצת בית המשפט "וזאת בהתחשב בהערות בית משפט לפיהן לא התייחסו הוועדות שדנו בתוכנית בהנמקה מפורטת כנדרש להוראת סעיף 6.1.3 לתקנון תמ"א 35".
החלטה וועדת המשנה לעררים מיום 7.12.2011 אשר עומדת לבחינה בעתירה זו, ניתנה בעקבות החזרת הדיון כאמור ע"י הש'
ב' בר-זיו בפסק דינה מיום 17.2.2009,

פסק דין
שהפך חלוט לאור מחיקת הערעור.

5.
לאחר הגשת העתירות הגישו המשיבים 1-2 בקשה לדחיית העתירה על הסף משני נימוקים עיקריים: פגם בזהותו של מגיש העתירה והיות העתירה מוקדמת. העתירה במקורה הוגשה ע"י עזבון באמצעות מר עמירם סלע, בדיון שהתקיים ביום 11.3.12 הוכשר הנושא בדרך של תיקון פרטי מגישי העתירה וכיום העותרים הם היורשים ובעלי זכויות במקרקעין.

6.
הטענה בדבר היות העתירה מוקדמת הועלתה גם בתשובות משיבים, 3,4,8, וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה
, הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה והוועדה המקומית לתכנון ולבניה- השומרון.

7.
זה השלב להבהיר כי העותרים בעתירתם ביקשו שני סעדים, לבטל את החלטת וועדת המשנה לעררים מיום 7.12.2011 ולהורות על ביטול ההחלטה להפקיד את התוכנית, בנושא הפקדת התוכנית הועלתה ע"י משיבים 2-3 טענת שיהוי.
8.
לאחר שקויים דיון ונשמעו טענות הצדדים אני סבור כי יש לדון בראש ובראשונה בשתי השאלות המקדמיות, שיהוי והיות העתירה מוקדמת ובמידה וההכרעה בשאלות אלו לא תביא לדחיית העתירה על הסף יש לבחון את ההחלטה מיום 7.12.2011 לגופו של ענין.

9.
יצוין כי פרט למשיבים שהוזכרו לעיל, מסרו תשובה גם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים והחברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (מע"צ), (משיבות 7 ו-9) אשר למרות שלא הגישו עתירה נגד אותה החלטה, הן סבורות כי יש לקבל את העתירה ולבטל ההחלטה לגופו של ענין, כל אחת מנימוקיה.

דיון
שיהוי בעיתוי דרישת סעד של ביטול ההחלטה להפקיד את התוכנית.
10.
ההחלטה על הפקדת התוכנית ש/658 התקבלה ביום 5.2.1998 וביום 29.8.1999, לראשונה ביקשו העותרים ביטולה של ההפקדה בעתירה הנוכחית שהוגשה ביום 8.1.2012, בחלוף כ-14 שנים לאחר היווצרות העילה.
חשוב בנושא זה להפנות לקביעתה המפורשת של הש' ב' בר-זיו:
"יחד עם זאת – לאור העובדה כי החלטות הועדה המחוזית כבר נבחנו על ידי בית המשפט (כבוד השופט ברלינר וכבוד השופט ג'רג'ורה) והואיל ועסקינן בהליכים שמתמשכים למעלה מעשר שנים, והואיל ואין בפני
עתירה לביטול ההחלטה בדבר הפקדת התכנית (החלטה מיום 5.2.98) – איני מוצאת מקום להורות על ביטול החלטה זו", (עמוד 16 שורה 8 לפסק הדין).

במילים אחרות, בדיון בעתירות בשנת 2009 שאלת הפקדת התוכנית, לא היתה במחלוקת ולא במקרה בקביעות האופרטיביות של פסק הדין החזיר בית המשפט את המשך הדיון לוועדותיה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה
, בהתבסס על העובדה כי קיימת תוכנית מופקדת לגביה יש לבחון נושאים נקודתיים.

11.
העותרים בטיעונם בפני
י טוענים כי הש' בר-זיו החליטה כי ההחלטה על הפקדת התוכנית
"בטלה ומבוטלת", טענה המנוגדת לתוכן פסק הדין וגם התנהגות העותרים לאחר מכן אינה מתיישבת עם טענה זו. אם בוטלה החלטת הוועדה המחוזית על הפקדת התוכנית, מדוע נטלו העותרים חלק בדיון בתוכנית בפני
ועדה מוועדות המועצה הארצית, ואם בוטלה ההחלטה על ההפקדה, מדוע נתנו העותרים הסכמתם בדיון בבית המשפט העליון למחיקת הערעור והחזרת הדיון לוועדות המועצה הארצית.
12.
בנוסף, לא הצלחתי להבין כיצד פסק הדין מתאריך 4.9.2003 (נספח ג' לעתירה) אליו הפנה ב"כ העותרים בטיעוניו, יכול להכשיר שיהוי


של 14 שנה, מה עוד שהעותרים או מי מהם לא היו צד לאותו הליך.

13.
קביעותיה של הש' ב' בר-זיו בפסק הדין מיום 17.2.2009 כפי שצוטט לעיל הפכו למעשה בית דין והעותרים מנועים היום-לראשונה, להעלות טענות נגד ההחלטה על הפקדת התוכנית גם בשל השיהוי הקיצוני. נושא ההחלטה על הפקדת התוכנית אינו נושא שיש להעמידו לדיון היום ודין העתירה בענין זה להידחות.

עתירה מוקדמת?
14.
מן הראוי לשוב ולבחון את השתלשלות הליכי התכנון והשלב בו נמצאת כעת התוכנית. התוכנית הופקדה ע"י הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, לאחר קיום הליכי תכנון שונים, הועברה התוכנית לדיון בפני
המועצה הארצית לתכנון ולבניה
אשר הסמיכה את ועדותיה, ועדת המשנה לעררים והולנת"ע לדון בתוכנית, שתי הוועדות דנו בתוכנית בשנת 2006 והחליטו בנושא. בית המשפט לענינים מינהליים בפסק דינה של הש' ב' בר-זיו, ביטל את אותן החלטות וקבע במפורש כי השלב הדיוני הבא יהיה דיון בפני
אותן שתי וועדות "הדיון בתכנית יוחזר בשלב ראשון לועדת המשנה לעררים, אשר תדון בה מחדש ותיתן החלטתה תוך 6 חדשים מהיום. בהמשך, ובמידת הצורך יוחזר המשך
הדיון גם לולנת"ע". גם בית המשפט העליון אליו הוגש ערעור ע"י העותרים על אותו

פסק דין
, מזכיר את שתי הוועדות בהחלטתו על מחיקת הערעור ואת הנושא אותו עליהן לבחון.
(ואדגיש בית המשפט העליון מתייחס לוועדות בלשון רבים ומיותר לציין כי בדיון בערעור כמו גם בבית המשפט לענינים מינהליים, נדונו החלטות של ועדת המשנה לעררים והולנת"ע). חשוב לזכור כי התוכנית נמצאת כיום להכרעה בפני
מוסד תכנון- המועצה הארצית לתכנון ולבניה
, שבחר להכריע בנושא באמצעות שתיים מוועדותיו, כיום אנו נמצאים לאחר החלטת וועדת המשנה לעררים שאישרה התוכנית בכפוף לקיום תנאים המהווים תנאים מקדמיים להגשת התוכנית לבחינה נוספת ע"י המועצה הארצית באמצעות הוולנת"ע.
במילים אחרות גם ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית אשר את החלטתה תוקפים העותרים, התנתה את אישור התוכנית באישורה של הולנת"ע שטרם דנה בתוכנית.

15.
לאחר ניתוח טענות הצדדים מקובלת עליי עמדת כל שלושת מוסדות התכנון (משיבים 3,4,8), המועצה הארצית, הוועדה המחוזית והוועדה המקומית ולפיה במידה ויקיימו המשיבים 1-2 את התנאים שנקבעו ע"י ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה
, יש להשלים את ההליך התכנוני ולאפשר למועצה הארצית לסיים את בדיקת הנושא באמצעות הוולנת"ע, ועדת המשנה שהוסמכה ע"י המועצה הארצית לדון בתוכניות הטעונות אישור לפי סעיף 6.1.3 לתקנון תמ"א 35 (ואזכיר כי נושא ספציפי זה נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון, עת מחק את ערעור העותרים וקבע כי על הוועדות ליתן "הנמקה מפורטת כנדרש להוראת סעיף 6.1.3 לתקנון תמ"א").
ההחלטה בגינה הוגשה העתירה, היא בבחינת החלטת ביניים, לא רק שעל היזמים לקיים תנאים בלעדיהם לא יקודם הנושא התכנוני, ממילא כל המידע והנתונים לרבות עמדת חברי המיעוט בוועדת המשנה לעררים ועמדת מע"צ או הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, (שהיא חברה ישירה בהרכב המועצה הארצית), יעמדו לבחינה בפני
המועצה הארצית וחזקה עליה כי תבחן את קביעותיה של ועדת המשנה לעררים בגינן הוגשה העתירה.

16.
רק לאחר שיושלם הליך התכנוני בפני
המועצה הארצית לתכנון ולבניה
ותוצג עמדה תכנונית סופית ושלמה, יהא רשאי מי שיחלוק על אותה עמדה להביא בפני
בית המשפט המתאים את טענותיו.

17.
הכלל המקובל בדבר מיצוי הליכים בכלל, ובהליך לפי חוק התכנון והבנייה בפרט, מחייב דחיית העתירה, בהיותה עתירה מוקדמת, (ראו עע"ם 2141/09

הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נגד אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון
ועע"ם 11061/04
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה נגד עירית קרית אתא
). מיותר לציין כי בדרך זו יקוצרו ההליכים וייחסך זמן יקר של מוסדות התכנון ושל בית המשפט. כשיהיה מוצר תכנוני מוגמר לפי עמדת המועצה הארצית לתכנון ולבניה
, רק אז יהא המועד להעמדתו לביקורת שיפוטית אם תוגש עתירה מתאימה.



18.
בנסיבות אלו לא מצאתי להביע עמדה לגופו של ענין בשאלות העולות מהחלטת וועדת המשנה לעררים אותה תוקפים העותרים.
למען הסדר אבהיר כי אמנם ההחלטה לא ניתנה פה אחד, אך מעיון בה ניתן לראות כי יש הסכמה פה אחד בין חברי הוועדה כי קוימו הוראות סעיף 6.1.3 לתמ"א 35, יש הסכמה פה אחד (בתוספת הסכמת ב"כ משיבים 1-2 בדיון בפני
י לקיים גם את האמור בסעיף 76 להחלטה) לתנאים אותם יש לקיים בקשר להוראות המעבר של תמ"א 34/ב/3 ותמ"א 18/4 והמחלוקת בין הרוב לבין המיעוט היא רק בשאלה האם נדרשת עמדת המפקח על התעבורה של הוועדה המחוזית כטענת המיעוט, נושא שבוודאי יעמוד לנגד המועצה הארצית בעת המשך הדיון בתוכנית.

19.
מיותר לציין כי משלא קבעתי קביעות לגופו של ענין, בבוא העת יוכל כל צד מעוניין או נפגע, לרבות העותרים להעלות טענותיו כשתתקבל החלטה סופית בנושא ע"י המועצה הארצית לתכנון ולבניה
.

סיכום
20.
לאור כל האמור לעיל, מבלי לקבוע קביעות לגופו של ענין אני דוחה את העתירה, שהינה עתירה מוקדמת.

21.
העותרים ביחד ולחוד ישלמו הוצאות משפט בשיעור של 10,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים הבאים: משיבים 1-2 (בנימין ויוכבד רותם
) יחדיו, משיבים 3-4 (המועצה הארצית לתכנון ולבניה
, ועדת המשנה לעררים והועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה) יחדיו ומשיבה 8 (הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שומרון), בסה"כ 30,000 ש"ח, הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום.
לאור עמדת משיבים 7 ו-9 שבפועל לא התבררה, איני סבור כי יש לזכותם בהוצאות משפט.
ניתן היום,
כ"ד
אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 14860-01/12 אורי לויטה, יצחק לויטה, אילן לויטה ואח' נ' בנימין רותם, יוכבד רותם, המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ועדת המשנה לעררים ואח' (פורסם ב-ֽ 18/03/2012)