פסקי דין על ב. עצמון ואח' | פסקי דין על בנק לאומי תל אביב כיכר יצחק רבין

41287-10/11 עשא     15/03/2012




עשא 41287-10/11 ב. עצמון ואח' נ' בנק לאומי תל אביב כיכר יצחק רבין








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



עש"א 41287-10-11 ב. עצמון - השקעות ונדל"ן בע"מ נ' בנק לאומי תל אביב כיכר יצחק רבין
10816




בפני

כב' השופטת
כוכבה לוי


מערערת

ב. עצמון - השקעות ונדל"ן בע"מ
על ידי בא כוחה עו"ד יצחק
אגר


נגד


משיבה

בנק לאומי תל אביב כיכר יצחק רבין
10816
על ידי בא כוחה עו"ד צחי גולדנברג




פסק דין



בפני
ערעור על פי סעיף 10 (א) (1) ו10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי.
הערעור מתייחס לרשימת השיקים המסורבים על פי הודעת ההגבלה מיום 20/9/11, מונה 10 שיקים במועדים שונים בין 24.4.11 לבין 15.9.11.

רקע כללי
לטענת המערערת היה לה יסוד סביר להניח כי
המשיב יפרע
כל שיק ושיק נשוא רשימת ההגבלה. זאת
על רקע העובדה שהיא סיפקה בטוחות טובות למשיב לכבוד השיקים, בטוחות עליהן סמך המשיב גם לעניין מתן מסגרת אשראי בחשבון.
לשיטתה של המערערת היא התנהלה באופן שיגרתי בנסיבות בהן לא סורבו שיקים שמשכה על רקע העובדה שלקוחותיה היו לקוחות אמינים, מחזור עסקיה גדול ושיקים שהפקידה מאת לקוחותיה לא סורבו מעולם – כל אלה היוו לשיטתה
תשתית עובדתית לנוהג בין הצדדים בהתאם להוראותיו של רמי עמית המנהל העוזב של סניף הבנק המשיב על פיו כיבד המשיב צ'קים בנסיבות שיפורטו להלן.
בהתאם להוראות אלה נהג המשיב לכבד שיקים גם בנסיבות של חריגות קצרות טווח בסכומים לא משמעותיים "ביחס לפעילות החשבון ונכסיו ממסגרת האשראי". עד כאן טענה כללית.

טענת סעד תיאורטי
לטענת המשיב מהיום בו סורב השיק העשירי להודעת ההגבלה ועד למוע דהגשת תגובתה – בין 15/9/11 ועד 29/1/12, סורבו 13 שיקים נוספים מחשבון המערערת בהעדר כיסוי.

במובן, שגם אם יגרעו שיקים נקובים מרשימת ההגבלה של המערערת, עדיין ישאר חשבונה מוגבל והדיון יהפוך לאקדמי גרידא.
בעניין זה מפנה המשיב להילכת ע.א 490/92 שבי נ' אררט וכן למאמרו של השופט יצחק עמית בעמ' 460 "לעניין זה לאמור כי הליכי ערעור ועיכוב הגבלה אינה מעניקים ללקוח חסינות מפני סירוב שיקים נוספים. לעיתים עד לבירור הערעור מסורבים שיקים נוספים מה שמייתר את הדיון המשפטי", ראו י. עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, הפרקליט מ"ד ג' 449, בעמ' 460.
כאמור ., למרות שלא מצאתי מענה לטענה נכבדה זו בטיעוני בא כח המערערת
, לא מצאתי לה מענה בטיעוני המערערת – גם לא בסיכומי בא כוחה.
על רקע העובדה שדחיתי בקשה לצרף שיקים נוספים לערעור דנן על דרך תיקונו מצאתי לנכון כאמור לדון בטענות
המערערת אחת לאחרת.

בסעיף 22 לתגובת המשיב
לערעור מדגיש המשיב כי חשבונה של המערערת התנהל במהלך תקופה ארוכה תוך חריגה ממסגרות אשראי בחשבונה ועל רקע זה סורבו השיקים נשוא רשימת ההגבלה.
אין להתעלם מהעובדה שאכן בחשבונה של המערערת סורבו צ'קים במהלך תקופה ארוכה מאוד
מינואר 2010 ועד ספט 2011.
די לטעמי ברשימת הצ'קים שסורבו למן יוני 2011 על מנת להבהיר חד משמעית למערערת כי צ'קים שמשכה יכובדו אך ורק "לפי הספר" ובנסיבות בהן בחשבונה כיסוי מלא לצ'קים אלה למועד הצגתם לפרעון.

אשר לטענת המערערת לקיומם של בטחונות וניהול חשבון בנק יציב ואמין, השיב המשיב כי טענת קיומם של בטחונות אינן מסוג הטענות שרשאי ביהמ"ש לשקול במסגרת ערעור שיקים ללא כיסוי, למותר להבהיר כי דין טענה זו להתקבל.

ההלכה הפסוקה מורה כי ביהמ"ש היושב בדין בערעור על פי חוק שיקים ללא כיסוי, לא ישים עצמו במקום הבנקאי השוקל משקלם של בטחונות אל מול מסגרת אשראי. גם הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 של בנק ישראל, תומכת בעמדה זו ואוסרת על בנק לאפשר חריגה ממסגרת אשראי.
בנסיבות אלה טענה בדבר דיות
בטחונות ואיתנותם אין בה לסייע למערערת
.

אשר לעילת הערעור בהסתמך על סעיף 10א' 3 לחוק לאמור כי היה למערערת יסוד סביר להניח שהשיקים יפרעו,
מכחיש המשיב כל הסכם ונוהל לפיו יכבד שיקים בהעדר כיסוי.
לטענת המשיב הוא הבהיר למערערת חד משמעית כי לא יכובדו שיקים בהעדר כיסוי תוך שימת דגש והתניה להודעה מיום 16.11.11. למותר להעיר כי ההודעה מיום 16/11/11 מועדה הוא בכל מקרה לאחר סירוב השיק האחרון ברשימת ההגבלה, כך שאין בטיעון זה ולא כלום.
לשיטתו של המשיב לא הייתה לבנק כל חובה לפרוע את השיקים נשוא הערעור ומעולם לא הייתה הסכמה כזו או אחרת שהבנק יכבד אותם בהעדר כיסוי מתאים ובנסיבות של חריגה ממסגרות אשראי.
טענת המערערת בדבר הסכמה או התחייבות חוזית של הבנק המשיב לאפשר חריגה ממסגרת האשראי ולו קצרה , להבדיל מאורך רוח כלפי המערערת לא הוכיחה המערערת.

ההלכה הפסוקה מורה כי על מנת שתתקבל טענתה הכללית של המערערת בדבר יסוד סביר להניח כי הצ'קים שמשכה יכובדו בהתבסס על תדמיתו הסולידית של חשבונה ודיות בטחונות
,שומה עליה להרים הנטל ולהוכיח קיום חובה חוזית של המשיב כלפיה – אל מול זכותה הנגדית החוזית של המערערת. בנטל זה לא עמדה.
לרבות לא בנטל להוכיח כי על הבנק המשיב לכבד צ'קים שמשכה בנסיבות בהן על פי כללי הבנקאות לא היה בחשבונה כיסוי מספיק למועד הצגת הצ'קים לפרעון להבדיל ממועד סירובם.


אשר לטענות הפרטניות בהתייחס לשיקים נקובים:
1.
בהתייחס לשיקים מס' 6 ו- 7
-להודעת ההגבלה:

שיק מס' 2597 שסכומו 6751.2 ₪ ושיק מס' 5002603 על סך של 22,359 ₪ - זמן פרעונם 21/8/11.
לטענת המבקשת , באותו יום התכוונה להפקיד בחשבונה 2 שיקים אחרים בסך של 30,000 ₪ - סכום העולה על הסכום הכולל של שיקים אלה לצורך פרעון שיקים 6-7 כאמור.
לגירסת המערערת – היה על מנהלה לנסוע ולקבל פיזית שיקים אלה לצורך הפקדתם בחשבון .
על מנת לחסוך בטרדה פנה מנהלה בועז עצמון אל מר "גדי שליו" – הבנקאי האישי של המבקשת מטעם המשיב וביקש ממנו להפקיד את שני השיקים האחרים למחרת היום – 22/8/11, הפקדה שיהא בה כיסוי מלא לפרעון שיקים 6 ו- 7, לצד התחייבות כי כנגד הפקדה כאמור יכבד המשיב צ'קים 6ו-7 לאה.
לגירסת מנהל המערערת אישר לו גדי שליו את בקשתו והבטיח לו כי המשיב יכבד שיקים 6 ו- 7 במועדם ויפרע אותם ביום 21/8/11 בהסתמך על שיקים שתפקיד המערערת כאמור למחרת היום.

לטענת מנהל המערערת בסעיף 5.6 לתצהירו, למרות ההבטחה וההסכמה הנ"ל ובנסיבות בהן יתרת החובה בחשבון המערערת עמדה על 277,000 ₪ - לאחר הפקדת שני השיקים האחרים, כל זאת בעוד
שמסגרת האשראי הקבועה שעמדה למערערת הסתכמה ב- 300,000 ₪,סירב המשיב ביום 22/8 בניגוד למוסכם, שיקים 6 ו- 7 כאמור.
לגירסת מנהל המערערת בסעיף 5.7
לתצהירו ,כאשר התריע בפני
מר גדי שליו על סירוב השיקים, השיב לו גדי שליו הנ"ל כי "עסקינן בטעות שתתוקן".
אין מחלוקת שהטעות לא תוקנה כפי שמצטט מנהל המערערת את גדי שליו סורבו שיקים 6 ו- 7
, זאת בשל הוראותיה של הגב' "מלכה קרט" מנהלת הסניף העסקי של המשיב – סעיף 5.8 לתצהירו.

לשון אחרת, לגירסת מנהל המערערת החליטה מלכה קרט, למרות הסכמתו של הרפרנט גדי שליו מטעם המשיב-
לבטל את הסיכום שהיה בינו לבין גדי שליו, בטענה כי
גדי
שליו הנ"ל לא היה מוסמך להסכים לפרוע שיקים 6 ו-7 בנסיבות שתוארו לעיל .כל זאת חרף הפקדת שני שיקים בסכום כולל של 30,000 ₪ ביום המחרת.

בעקבות פגישה נוספת שקיים מנהל המבקשת עם מנהל הסניף מר יהודה, הוחלט הדדית כי לאור היקף פעילות החשבון, תפעל המבקשת בחשבונה אל מול בנקאי אישי אחר שסמכויותיו גבוהות יותר.
בנוסף, טען מנהל
המבקשת כי מנהל הסניף יהודה , הורה על גריעת שיקים 6 ו- 7 מרשימת השיקים המסורבים – סעיף 5.11 לתצהיר. עוד טענה המערערת מפי מנהלה, כי למרות שהודעת ההגבלה קובעת הגבלה מיום 11.9.11, פעלה המערערת כאילו אכן יישמה את הוראתו של
יהודה מנהל הסניף עם גריעת שיקים 6 ו- 7 מרשימת ההגבלה וכיבדה שיקים לאחר התאריך הנ"ל אלא שבפועל לא נגרעו שיקים אלה מההודעה ההגבלה גופה. על רקע זה מבוקש לגרוע שיקים 6 ו- 7 מההודעה.

תגובת המשיב
אשר להתייחסות הפרטנית לשיקים 6-7:
לטענת המשיב, במועד הצגת שיקים אלה לפרעון – 21/8/11, עמד חשבון המערערת ביתרת חובה תוך חריגה ממסגרת אשראי. – מעיון בדפי חשבון שצירפה המערערת לתגובתה, ניתן ללמוד כי ביום 21/8/11 לפני כיבוד שיקים 6 ו- 7, עמד חשבונה של המערערת ביתרת חובה של 288,755 ₪.
למקרה והיו מכובדים כל השיקים שהוצגו לפרעון בתאריך זה, היה מגיע חשבונה של המערערת ליתרת חריגה של 22,262 ₪ וליתרת חובה כוללת של 322,262 ₪.
לטענת המשיב בתגובה לערעור, נעשתה פניה לפקיד הבנק "שליו" בחוסר תום לב תוך התעלמות מהנחיות ברורות ומפורשות מטעם הבנק, עוד טענה
מלכה קרט מטעם הבנק כי בכל מקרה למחרת היום היה על המערערת להפקיד כסף מזומן להבדיל משיקים שפרעונם מובטח רק 3 ימים לאחר מועד ההפקדה.
הכרעה לעניין צ'קים 6ו-7
דין טענה זו
כפי שנטענה על ידי הבנק המשיב שנמנע מלהעיד אל גדי שליו להידחות.
המשיב לא הביא לעדות מטעמה את מר גדי שליו, אשר לטענת המערערת סוכם בינו לבין המערערת כי בכפוף להפקדת שיקים , להבדיל ממזומן ביום המחרת, יכובדו השיקים המדוברים.
גם לא הביא לעדות את יהודה מנהל הסניף על מנת שייחקר אודות הסכמות שהיו בין המשיב לבין המערערת לטענת המערערת ,
לרבות עם גדי שליו .והרי אין לצפות מהמערערת שלמקרה והיא מסכמת סיכומים חד משמעיים עם גדי שליו, תדע שאין הוא מוסמך לסיכומים אלה.

הדעת נותנת שעומדת לה זכות להסתמך על סיכום עם הבנקאי האישי המטפל בה – זאת בהתייחס לעדותה של הגב' מלכה קרט בעמ' 11 לפרוטוקול מיום 26.2.12 שורות 26-31

2.
בהתייחס לשיק מס' 9 להודעת ההגבלה
– שיק על סך 6,751 ₪ שסורב ביום 25/8/11, לטענת המערערת שיק זה סורב כשיק מס' 9 להודעת ההגבלה אלא ששיק זה הוא אותו שיק שמופיע כשיק מס' 6 בהודעת ההגבלה, מסיבה זו יש לגרוע אותו לפחות פעם אחת מרשימת ההגבלה.
עוד נטען כי בפועל השיק שאמור היה להיות מס' 9 ברשימת ההגבלה הוא שיק אחר שמספרו 50005287 על סך 20,000 ₪ שנפרע בפועל ביום 15.6.11, כך שגם מסיבה זו אין סיבה למנות אותו כאחד השיקים המסורבים לעניין הגבלה.
תגובת המשיב
בסיכומיו בתשובה לעניין זה היא, כי שיק זה "אינו בהודעת ההגבלה".
הודעת ההגבלה צורפה לערעור מטעם המערערת.
הדין לעניין זה עם המשיב - אכן נוכחתי כי צ'ק מספר 9 בהודעת ההגבלה הוא צ'ק אחר ע"ס 3455 ש" זמ"פ 11.9.2011
בהתייחס לשיק זה טען המשיב בתגובתו כי עת הוצג לפרעון
עמדה יתרת החובה בחשבון ביתרת חובה העולה על מסגרת האשראי – 301,933 ₪.
לא מצאתי כל נימוק
או עילת גריעה בהתייחס לשיק זה ואני דוחה את הערעור בהתייחס אליו
ובהסתמך על טענות המערערת.



3.
טענה נוספת שמעלה המערערת היא לעניין שיקים מס' 8-10 לרשימת ההגבלה שזמן פרעונם 25/8/11.
לטענת המערערת כבר ביום 24/8/11 הפקידה בחשבונה שיק אחר בסכום של 37,362 ₪, שהעמיד את יתרת החובה בחשבונה על סכום נמוך ממסגרת האשראי – 261,907 ₪ .בכך סיפקה כיסוי/יתרה
מספקת לכיבוד שיקים אלה בחשבונה.
המערערת מלינה על כך שהמשיב "פרע" שיק אחר על סך של 37,362 ₪ באופן שלא נותרה יתרה מספקת בחשבונה לשיקים 8-10 וכל זה מתוך טעות, שכן שיק אחר הוחזר על ידי המשיב בטעות
בטענה שחתימת ההסבה אינה נכונה למרות שכן הייתה נכונה.
ולראיה משהופקד בשנית ב- 28/8/11,הוא
נפרע בפועל.
לשון אחרת, שאם לא היה מחזיר הבנק המשיב בפעם הראשונה הצ'ק מתוך טעות, היה הצ'ק נפרע לחשבונה ומספק
כיסוי ל שיקים 8-10.
תגובת הבנק המשיב לטענה זו – לא
למדתי על תגובה עניינית לטענת המערערת כי אלמלא היה הבנק
הנמשך מסרב בטעות צ'ק בטענה כי חתימת ההיסב אינה תקינה – ולענייננו טעות הבנק הנמשך – היי כיסוי מספיק לצ'קים אלה.
סכומי הצ'קים 8-10 מסתכמים ל 49006 ₪.
נוכח הודעת הבנק המשיב בתגובתו כי שניים
מבין הצ'קים נגרעו מהודעת ההגבלה – סעיף 73 לתגובה – הרי שלמקרה ולא היה טועה צד ג הבנק הנימשך משסרב הצ'ק ע"
x
37,362 ₪ הייתה יתרה מספקת לכיבוד צ'ק מס
8 להודעת ההגבלה.
לסיכום – ממכלול הנימוקים דלעיל -
דין הטענה בהתייחס לצ'ק מספר 6,7,8, להתקבל.

4.
טענת המבקשת ותגובת הבנק המשיב באופן
כללי ובהתייחס לצ'קים שסורבו
ביום 21.9.2011:
מעיון בערעור המבקשת עולה כי היא מלינה על סירוב9 צ'קים נוספים שאינם מופיעים בהודעת ההגבלה וסורבו ביום 21.9.2011.
לטענת המערערת יש לראות בצ'ק שהופקד ביום 20.9.2011 על סך 33,750 ₪ כיסוי לצ'קים אלה שהוצגו לפירעון ביום 21.9. כאמור.
אדגיש כי רשימת צ'קים אלה לא צורפה לערעור , גם לא לתצהיר מנהל המערערת . סכומם אינו עולה מהערעור ומהתצהיר שהוגש לתמיכה בו.
מעיון בדפי חשבון המערערת לא מצאתי בסיס לטענת המערערת.
לאמור : - למקרה והיו מכובדים הצ'קים שהוצגו לפרעון ביום 20.9.2011
היה נקלע חשבון המערערת לחריגה של 38.221 ₪. ואין נפקא מינא לעניין זה שביום המחרת הפקידה המערערת "שיק עצמי " בסכום של 34,878 ₪. התאריך הקובע לעניין זה הוא זמן פרעון הצ'ק ולא תאריך סירובו על ידי הבנק הנמשך.

הבנק המשיב טען באופן כללי כי כל השיקים שסורבו כאשר סורבו, מהסיבה שלא הייתה יתרת זכות מספקת לכיבוד השיקים נשוא הודעת ההגבלה בחשבון המערערת.
עוד טענה כי חרף הגבלת חשבון קודמת המשיכה המערערת למשוך שיקים ללא כיסוי.

בעניין זה לא נותר אלא לצטט את הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים ) התשנ"ב 1992 לאמור :

"3(א) בנק גובה יזכה את לקוחו ביום הסליקה בשל שיק שהופקד באותו יום ; זיכוי כאמור ייחשב כזיכוי ארעי ויהפוך סופי בתוך שלושה ימי עסקים
נוספים מיום הסליקה"
במובן זה לא נוכחתי כי עומדת לה למערערת פריבילגיות מעל לדין ובניגוד להוראות 325 להוראות נוהל בנקאי תקין ועל אחת כמה וכמה בשים לב לרשימת הצ'קים הארוכה שסרב הבנק הנימשך במהלך השנה האחרונה.


לסיכום
מקבלת הערעור ככל שהוא מתייחס לצ'קים
6,7,8 לרשימת ההגבלה, ומורה על גריעתם מרשימת הצ'קים המסורבים.
הטענות האחרות של המערערת נדחות בזאת.
מחייבת את המערערת בהוצאות המשיב בסך של 3480 ₪.
הפיקדון שהפקידה המערערת יועבר על ידי הגזברות לבא כח המשיב על חשבון ההוצאות שנפסקו היום.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים

ניתן היום,
כ"א
אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.














עשא בית משפט שלום 41287-10/11 ב. עצמון ואח' נ' בנק לאומי תל אביב כיכר יצחק רבין (פורסם ב-ֽ 15/03/2012)