פסקי דין על אברהם אטיאס

10455-11/11 בפת     25/03/2012




בפת 10455-11/11 מדינת ישראל נ' אברהם אטיאס






בפני

כב' הסגן נשיא דוד לנדסמן
מבקשת

מדינת ישראל
נגד
משיב

אברהם אטיאס
החלטה
1. זו החלטה בבקשה לפסול את המשיב מלנהוג עד תום ההליכים בתיק 10-454-11-11, בו מואשם המשיב בנהיגה במהירות של 187 קמ"ש, בקטע כביש בו המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד.

המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 87', צבר לחובתו 43 הרשעות קודמות, כולל-בין היתר- 6 הרשעות בגין מהירות, כולן מסוג ברירות משפט ואחת בגין נהיגה תחת השפעה של משקאות משכרים.

2. המבקשת סבורה שנוכח המהירות הכל כך גבוהה, קיימת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של המשיב, המצדיקה פסילת הרישיון שלו עד תום ההליכים.

3. המשיב היה פסול מלנהוג מינהלית ל-30 יום, מיום 16.11.11, קרי – עד 16.12.11, ולמרות שבקשה זו הוגשה תוך תקופת הפסילה המינהלית, בהעדר החלטה סופית, הוחזר למשיב הרישיון בתום הפסילה המינהלית.

4. ב"כ המשיב העלה מספר טיעונים, חלקם מכוונים כנגד אופן המדידה, טענות נגד השיהוי בהגשת הבקשה וכן הטענה כי רכב המשיב, מסוג מזדה 5, אינו מסוגל כלל להגיע למהירות הנמדדת. אולם, בשלב זה, אין ברשותו ראייה המוכיחה טענה זו.

בשלב זה ביהמ"ש מחליט על סמך הראיות שהובאו בפני
ו. עיון בתיק החקירה מראה, כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב. הטיעונים לגבי צורת המדידה בוודאי יישמעו במהלך ניהול התיק העיקרי, אבל לא בשלב זה. גם תגובתו של המשיב מחזקת את תוצאות המדידה.

הוא הגיב לשוטר כדלקמן:

"נסעתי 133 או 140 קמ"ש, לא שמתי לב שנסעתי 200 אני מצטער, לא שמתי לב וזה ילמד אותי לקח לא לנסוע מהר".

אולם, למרות שלא מואשם בעבירה נוספת של נהיגה בשיכרות או תחת השפעה של משקאות משכרים, ואין לזה זכר בנימוקי הבקשה, כאשר חומר הראיות הוגש לעיוני לשם מתן החלטה, לא ניתן להתעלם מכך כי בעקבות ריח חזק של אלכוהול שנדף מפיו של המשיב, נערך לו מבחן מאפיינים וכן בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הדראגר, שהניבה תוצאה חיובית של 245 מ"ג.

נוכח הודאת הערעור בפס"ד "עוזרי", לא הואשם המשיב בעבירת שיכרות, לא על סמך הבדיקה ולא על סמך ראיות אחרות, אולם, לפי סעיף 64 ב' א' – שיכור (4) – אין מניעה להאשימו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

5. התנהגות כזו – גם אם לא הואשם בכל עבירה – בוודאי מוסיפה חומרה למעשה בעבירה המיוחס למשיב.

לא יכול להיות ספק, כי נהיגה במהירות כפולה ממהירות המותרת בשעת חשיכה, הינה מסוכנת ביותר, הן למשיב עצמו והן לציבור יתר עוברי הדרך.
זה לדעתי מקים חזקת מסוכנות, המצדיקה פסילת הרישיון עד תום ההליכים.

6. הנני מפנה לדוגמאות של מקרים דומים:
א. ב-ב"ש [מחוזי ב"ש] 20681/07, היה מדובר בנהיגה של 180 קמ"ש;
ב. ב-ב"ש [מחוזי ב"ש] 21392/04, היה מדובר על 194 קמ"ש;
ג. ב"ש [מחוזי –ים] 5076/08, היה מדובר ב-183 קמ"ש, בקטע כביש בו המהירות המותרת הייתה 100 קמ"ש;
ד. החלטה של בימ"ש זה בפ"ת 7163-01-11.

7. נותר לי רק להכריע לגבי השלכות של השיהוי בטיפול בבקשה. כפי שציין לעיל, הבקשה הוגשה תוך מניין הפסילה המנהלית, המבקשת ניסתה להודיע טלפונית למשיב על מועד הדיון, ובהעדר תשובה - הושארה הודעה במשיבון הפלאפון שלו.

הדיון לא התקיים באותו מועד, עקב קבלת בקשת הדחייה של ב"כ המשיב בתיק העיקרי בלי שב"כ הצדדים שמו לבם כי נקבע גם דיון בבקשה.

בהמשך היו מספר דחיות עד לעריכת דיון הסופי ביום 22.3.12.

אין אני סבור כי במקרה דנן גילתה המבקשת דעתה שאין לה עניין בפסילה ו/או יש הסכמה להמשך נהיגתו של המשיב.

בסוגיה זו, הנני להפנות ל-ב"ש [מחוזי ב"ש] 22294/06 – מ.י. נ' לוי; ב"ש [מחוזי י-ם] 255/94; ב"ש [מחוזי ב"ש] 22053/06 – מ.י. נ' ארקרי; ב"ש [מחוזי י-ם] 5076/08 אליחי אהרון נ' מ.י.

נקבע, איפוא, בפסיקה כי אין לבחון את שאלת השיהוי בלבד, אלא לשקול אותה – לכל היותר – יחד עם כל יתר השיקולים הרלבנטיים לבקשה כזו.

8. נוכח הסיכון הרב בנהיגת המשיב במהירות כל כך מופרזת ומסוכנת, הנני מורה על פסילת רישיון הנהיגה שלו עד תום ההליכים.
יחד עם זאת, נוכח הלכה שנקבע בבש"פ 8514/05 – אבו צעלוק נ' מ.י. – הנני מעמיד את תקופת הפסילה על 6 חודשים.

מעבר לתקופה זהו, במידה והמשפט בתיק העיקרי לא יסתיים – תהיה המבקשת רשאית להגיש בקשה מתאימה להארכת הפסילה.

המשיב יפקיד את רישיון הנהיגה בביהמ"ש תוך 7 ימים מהיום .

יחד עם זאת, במידה ותהיה בידי ב"כ המשיב ראייה קבילה, שלפיה רכב המשיב אינו מסוגל להגיע למהירות הנמדדת, ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בבקשה זו.
ניתנה היום
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
בפ"ת 10455-11-11 מדינת ישראל
נ' אטיאס

תיק חיצוני: 30200921218
1 מתוך 4








בפת בית משפט לתעבורה 10455-11/11 מדינת ישראל נ' אברהם אטיאס (פורסם ב-ֽ 25/03/2012)