פסקי דין על שרה שרית לוי | פסקי דין על בנק ירושלים | פסקי דין על גלר האן מרקוביץ | פסקי דין על בנק פועלים סניף חולון א' ואח' |

20253-06/11 רעצ     28/03/2012




רעצ 20253-06/11 שרה שרית לוי נ' בנק ירושלים בע"מ, גלר האן מרקוביץ, בנק פועלים סניף חולון א' ואח'








בית משפט השלום בפתח תקווה



רע"צ 20253-06-11 לוי נ' בנק ירושלים בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:
17-12217-10-4




בפני

כב' השופטת
ריקי שמולביץ


מבקשים

שרה שרית לוי


נגד


משיבים

1. בנק ירושלים בע"מ
2. גלר האן מרקוביץ
3. בנק פועלים סניף חולון א'
4. דב קיידנוב



החלטה

1.
לפניי בקשת המבקשת, החייבת בתיק הוצאה לפועל 17-12212-10-4 בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, ליתן רשות לערער, לקבל את הערעור ולבטל את החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל ציזיק מיום 25.5.11 שבמסגרתה הורה על המשך הליכי מימוש דירת המבקשת הידועה כחלקה 375/2 בגוש 7153 הנמצאת בשדרות העצמאות 74/2 בבת ים (להלן: "הדירה") והתיר למבקשת לטעון לגבי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").

2.
המבקשת היא הבעלים הרשום של הדירה.

3.
לטובת משיב 1 רשומה משכנתא מיום 24.8.04 בגין הלוואה שנתן למבקשת.
משיב 2 הוא כונס נכסים על זכויות
המבקשת בדירה.
משיב 3 הוא הזוכה בתיק הוצאה לפועל 21-04562-10 בלשכת ההוצאה לפועל ברחובות שנפתח נגד המבקשת ואשר רשום לטובתו עיקול מיום 11.3.10 על הדירה.
לטובת משיב 4 רשומה הערת אזהרה על הדירה מיום 27.12.09.

4.
א.
על פי הבקשה, במהלך מאי 2010, פתח משיב 1 תיק ההוצאה לפועל הנ"ל בגין חוב פיגורים.


ב.
בין הצדדים נוהל מו"מ והושגה הסכמה לפירעון החוב שבפיגור.
משיב 1 הגיש בקשה למינוי כונס נכסים במעמד צד אחד, מבלי לציין זאת.


ג.
בהחלטה
מיום 6.10.10
מונה משיב 2 כונס נכסים על הדירה. בין היתר, הורה רשם ההוצאה לפועל לכונס לקבל תגובת מוטב הערת האזהרה.


ד.
משיב 1 נימק את חזרתו מההסכמה עם המבקשת בכך, שבמסגרת תיק ההוצאה לפועל ברחובות הגיש משיב 3 בקשה למינוי כונס נכסים מטעמו על הדירה.
הבקשה נדחתה.


ה.
הואיל ולמרות ההסכמה שהושגה בין הצדדים סירב משיב 1 לבטל את צו הכינוס, הגישה המבקשת בקשה לבטלו (בקשה מיום 1.11.2010).


ו.
בתגובתו לבקשה אישר משיב 2, כי נוהל מו"מ וניתן אישור עקרוני מטעם משיב 1, אך טען, כי המבקשת העלימה ממשיב 1 המידע, כי נפתח נגדה תיק איחוד ונרשמה הערת אזהרה לטובת משיב 4 על הדירה (המבקשת טוענת, כי הדברים אינם אמת, שכן לבקשה למימוש משכנתא שהוגשה כאמור עוד במאי 2010, צורף נסח רישום שבו רשומים הערת האזהרה ועיקולים לטובת נושים אחרים).


ז.
ביום 21.11.11, הורה רשם ההוצאה לפועל למבקשת להגיש תצהיר שבו תפרט את יתרת החוב ודרך פרעונו.


ח.
ביום 6.12.10, הגישה המבקשת תצהיר בהתאם להגנה הקבועה בסעיף 81 ב 1 (ב) (4) לחוק שבמסגרתו התחייבה לפרוע החוב כדלקמן:
-
מחצית החוב שבפיגור תוך 14 ימים.
-
מחצית שנייה תוך 6 חודשים.


ט.
ביום 20.12.10, הגיש משיב 2 תגובתו שבמסגרתה הוצהר בין היתר, כי כל עוד אין דרישה מצד הנושים למימוש הנכס, ו/או בקשת כינוס מטעם אחד הנושים, אין לזוכה התנגדות לסילוק החוב בהתאם להוראות החוק.
הכונס טען, כי משיב 4, מוטב הערת האזהרה ביקש לממש את הנכס.


י.
בתגובתה מיום 21.12.10 טענה המבקשת, כי למשיב 4 אין כל מעמד, שכן אין הוא אוחז ב

פסק דין
ובכל מקרה, הואיל וההערה נרשמה לאחר המעקלים לא תצמח לו תועלת ממימוש הנכס.


יא.
ביום 29.12.10 הודיעה המבקשת לרשם ההוצאה לפועל, כי שילמה מחצית החוב בהתאם להוראות סעיף 81 ב 1 (ב) (4)
לחוק.


יב.
ביום 12.1.11, כ-3 חודשים לאחר שהתבקשה תגובתו, הודיע משיב 4, כי הוא מבקש לממש הדירה.


יג.
ביום 23.2.11 הורה רשם ההוצאה לפועל לקיים דיון בנוכחות המבקשת, משיב 2 ומשיב 4.


יד.
בדיון ביום 16.3.11 הגיש ב"כ משיב 2 הודעה מטעם משיב 3, שלטענת המבקשת לא הועברה אליה, וכן נושה אחר של המבקשת שטען, כי הזמין דו"ח שמאי בגין הדירה.
המבקשת טוענת, כי הדו"ח פגום שכן השמאי לא ביקר בדירה.


טו.
בסיום הדיון, הורה רשם ההוצאה לפועל להעביר פרוטוקול הדיון לתגובת כל הנושים בתיק האיחוד לגבי המשך הליכי המימוש.
המבקשת ביקשה, כי התגובות תועברנה אליה ותינתן לה אפשרות להגיב.
בדיעבד התברר, כי הנושים הרגילים, בנק הפועלים ובנק דיסקונט הגישו תגובות אשר לא הועברו לה ולא ניתנה לה אפשרות להגיב עליהן.


טז.
ביום 25.5.2011 ניתנה ההחלטה נשוא בקשה זו.


יז.
המבקשת טוענת, כי היא זכאית ליהנות מההגנות הקבועות בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר ובסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, שכן בכל הקשור לנושים הרגילים מעולם לא ויתרה על הגנות אלה.
המבקשת טוענת, כי החלטת הרשם מהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בקניינה, ללא יסוד או צידוק בעובדות או בדין וכי נעשתה ללא סמכות.
המבקשת טוענת, כי
"התנאים המיוחדים" בשטר המשכנתא – אינם "מנויידים" אל הנושים הלא מובטחים ואין לנייד הויתור על ההגנה שבסעיף 33 לחוק הגנת הדייר שבשטר המשכנתא אל הנושים הרגילים.


יח.
המבקשת טוענת, כי רשם ההוצאה לפועל טעה בהתירו המשך הליכי המימוש על אף הסדר פרעון החוב שהושג בינה לבין משיב 1 ולאחר ששילמה מחצית מהסכום והתחייבה לשלם המחצית השנייה
תוך שישה חודשים.
המבקשת טוענת, כי ההחלטה מאיינת ההגנה שהעמיד לה המחוקק.
לטענתה, היה על רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב הליכי המימוש וסגירת התיק.
מפנה לספרו של המלומד דוד בר אופיר, הוצאה לפועל-הליכים והלכות, עמ' 578(טו)- 578(טז). שם נאמר, כי לאחר שהחייב פורע התשלומים שבפיגור לפני שהחלו ההליכים למכירת הנכס הממושכן, יהיה על הזוכה לבקש
סגירת התיק וביטול מינוי כונס הנכסים.
המבקשת טוענת, כי משיב 1 הסכים להצעתה לפרעון החוב בהתאם להוראות החוק.


יט.
המבקשת טוענת, כי טעה הרשם בהתירו לצד שלישי

להעלות טענות ביחס למימוש הדירה, שכן אין הוא צד להליך.



כ.
המבקשת טוענת עוד, כי משיב 4 אינו "זוכה" כמשמעותו בחוק ההוצאה לפועל וממילא אין תועלת כלכלית במימוש הדירה, שכן למבקשת בן זוג ידוע בציבור החי בדירה שנים רבות.
משיב 2 טען, כי גובה החוב לנושה המובטח - משיב 1, הוא 323,000 ₪, שווי הדירה במימוש מהיר על פי חוות דעת השמאי מטעם משיב 4 - 540,000 ₪.
אם תתקבל טענת המבקשת, שלפיה עומדת לה או לבן זוגה הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר - תימכר הדירה כתפוסה ושוויה יפחת משמעותית.
לחילופין, המבקשת זכאית לדיור חלוף לתקופה של 18 חודשים לפחות – דהיינו, שיש להפחית סכום של 90,000 ₪.
כמו-כן, ככל שהדירה תימכר ע"י כונס - יידרש תשלום שכ"ט לכונס הנכסים בשיעור של 6%.
במצב האמור, לא יוותרו כספים ליתר הזוכים והנושים.
המבקשת טוענת, כי הימנעות ממימוש הדירה ופעולתה להקטנת חוב המשכנתא תיטיב עם יתר הנושים.

5.
משיבים 1 ו-2 טוענים מנגד;


א.
המבקשת לא הגיעה להסדר עם משיב 1, אינה פורעת חוב הפיגורים ואינה משלמת התשלום החודשי השוטף.


ב.
ההסדר "המנדטורי" בסעיף 81ב1 (ב) לחוק ההוצאה לפועל אפשר למבקשת לפרוע חוב הפיגורים תוך חצי שנה ובכך לחזור למסלול הרגיל של המשכנתא.
המבקשת לא עשתה כן באופן מלא ובמועד ובמקביל לחוב הפיגורים המקורי צברה חוב פיגורים חדש שכן אינה משלמת החיובים השוטפים בהלוואה.


ג.
נוכח חובה של המבקשת כלפי משיב 1 עומד הוא על מימוש הדירה בהתאם לסעיף


81ב1 (ב) (5) לחוק וזאת בנוסף לצורך לממש הדירה לטובת כלל הנושים בהתאם לאמור בהחלטת הרשם נשוא הערעור – החלטה מוצדקת ונכונה בנסיבות העניין.



ד.
בנוסף, עומדים משיבים 1 ו-2 על המימוש לנוכח העיקולים הנוספים הרובצים על הדירה - דבר המהווה הפרה של תנאי המשכנתא, המקנה להם זכות למימוש מיידי.

6.
משיב 3 טוען, כי צודק רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו,
שכן הדבר מהווה איזון ראוי בין זכות הנושה לגבות חובו ולהיפרע מהמבקשת מול זכותה ליהנות מקורת גג.
משיב 3 טוען, כי
משמונה כונס הנכסים הופך להיות זרועו של רשם ההוצאה לפועל ועליו לשרת כלל האינטרסים, גם אלה של הנושים הרגילים ולפיכך עליו להמשיך בהליכי הכינוס שכן בלתי סביר שיתמנה ויפעל כונס אחר שאז תשולמנה הוצאות כפולות ותפגענה הזכויות הקנייניות של הנושים.


7.
משיב 4 טוען, כי הערעור מהווה ניסיון נוסף של המבקשת להימנע מתשלום חובותיה לנושיה וכי מכירת הדירה צפויה לכסות מרבית חובותיה.
משיב 4 טוען, כי
הוא צד להליך ובעל עניין בו כנושה בדין קדימה אל מול עיקולים המאוחרים להערת האזהרה.
משיב 4 מבקש להסתמך על האמור בספרו של המלומד דוד בר אופיר, הוצאה לפועל- הליכים והלכות, מהדורה שביעית עדכון מס' 3 (2011) בעמ' 685-686.
עוד טוען, כי רשם ההוצאה לפועל התחשב בהחלטתו בתנאי המשכנתא הקובעים בין היתר, כי הטלת עיקולים על הדירה יכול ויביאו למימושה [רע"א 7357/07 יעקב עצמון נ' בנק לאומי (פורסם במאגרים) (31.12.07) (להלן: "רע"א עצמון")].



8.
לאחר עיון בבקשה, בתגובות, במסמכים שצורפו ובהחלטת הרשם ולאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים - החלטתי לדחות הבקשה.

להלן נימוקי;


א.
משיב 2 הראה,

כי המבקשת לא עמדה בהסדר המנדטורי הקבוע בסעיף 81ב1 לחוק באופן מלא בכך שאיחרה בביצוע תשלום המחצית השנייה של החוב. עוד הראה, כי המבקשת צברה חוב פיגורים נוסף ואינה משלמת החיובים השוטפים של המשכנתא (ראו תדפיסי החשבון).


ב.
בניגוד לטענת המבקשת, לא שינה משיב 2 עמדתו, שהרי מלכתחילה התנה הסכמתו לסילוק החוב בהתאם להצעת הפרעון של המבקשת בהיעדר דרישה למימוש הדירה מצד מי מהנושים הרגילים.

בתגובתו מיום
20.12.10 הצהיר משיב 2:

"1.

הכונס יטען כי כל עוד אין דרישה מצד הנושים למימוש הנכס, ו/או בקשת כינוס מטעם אחד הנושים, הרי שלזוכה אין התנגדות לסילוק החוב בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, דהיינו תשלום מחצית הפיגורים באופן מיידי והתחייבות לסילוק יתרת הפיגור העדכנית בצירוף ההוצאות המשפטיות, בתוך חצי שנה.

2.
יחד עם זאת, לא כך הם פני הדברים. מצ"ב מכתב שנשלח מטעם בעל הערת אזהרה של הנכס, מר דב קיידנוב, לפיו הנ"ל דורש לפעול למימוש הנכס. בקשתו אף מגובה בחוות דעת שמאי לפי שווי הנכס גבוה באופן משמעותי מיתרות החוב לזוכה.
3.
זאת ועוד, לא ידוע לב"כ הזוכה הלכה כלשהי לפיה באם חייב עומד בצו תשלומים באיחוד תיקים, לא ניתן יהיה לממש את נכסיו לטובת הנושים. ככל הידוע לח"מ, ב"כ בנק הפועלים חזר בו מבקשת הכינוס, לא עקב אי רצונו במימוש הנכס, אלא לאור העובדה שב"כ הנושה המובטח כבר מונה ככונס נכסים בתיק דנן ולאור הבנתו כי הנכס ימומש על ידי ב"כ הנושה המובטח ויתרת התמורה תועבר לנושים..".


ג.
סעיף 8 ב. לשטר המשכנתא קובע בין היתר:

"הבנק יהא רשאי להעמיד לפרעון מידי את כל יתרת ההלוואות... לרבות סכומים שמועד פרעונם טרם הגיע, הריבית עליהם והפרשי הצמדה בגינם וכן ריבית פיגורים, הכל לפי המקרה ולממש את המשכנתא ולהוציאה אל הפועל
וזאת בכל אחד מהמקרים המנויים להלן:
(1) ...
(8)
במקרה ויוטל על הנכס עיקול לרבות עיקול זמני או אחר או במקרה ותעשה פעולת הוצאה לפועל כלשהי נגד הנכס והעיקול ו/או הליכי ההוצאה לפועל לא יבוטלו תוך 14 יום מיום שהוטלו."
(ראה נספח 7 לבר"ע).
בסעיף 8 ה. לשטר המשכנתא נקבע, כי הימנעות הבנק מלהפעיל את זכותו אינה נחשבת לויתור מצידו (ראו בנוסף רע"א עצמון הנ"ל).


ד.
אין ממש בטענת המבקשת, כי במצב הדברים הנוכחי מיטיבה היא עם נושיה הרגילים.
כבר ציינתי, כי הוכח שהמבקשת אינה פורעת החוב השוטף לנושה המובטח כסדרו וגם בביצוע ההסדר לא עמדה ככתבו וכלשונו, כך שאין ממש בטענתה, כי היא מקטינה החוב לנושה המובטח.
יתירה מכך, התשלום החודשי בתיק האיחוד בסך 300 ש"ח אינו מכסה אפילו את חיובי הריבית – כך שהחוב הולך ותופח ולא נראה, כי המבקשת יכולה ו/או תוכל לפרוע אותו בעתיד סביר הנראה לעין.
אין כל הצדקה עובדתית ו/או משפטית, שהמבקשת תמשיך להתגורר בדירה וליהנות ממנה כאשר מכירתה יכולה להביא לפרעון חובותיה רובם ככולם.


ה.
יפ
ים לעניין זה דברי כבוד השופטת שטרסברג- כהן ברע"א (עליון) 7700/95 שחר נגולה נ' סמי חזן פדנ(1) 338, 342 (7.8.96):

" יש ליצור איזון הולם בין זכות הנושה לגבות את חובו תוך הגנה על קניינו, לבין כבודו של האדם והזכות הנגזרת ממנו ליהנות מקורת גג לו ולבני משפחתו. יש למנוע, מצד אחד, מצב שבו יאופשר לחייב להחזיק


ברכוש

­

דירתו, שיש שהיא עצמה נרכשה מהכספים שלווה מהנושה - בלי שהנושה יכול להיפרע ממנו, ומן הצד האחר יש להימנע מסיכול המטרות הסוציאליות המונחות ביסוד חוקים אלה"
.



ו.
דעתי היא כי רשם ההוצאה לפועל איזן בהחלטתו איזון הולם וראוי בין זכויות הנושה המובטח והנושים הרגילים לבין זכויות המבקשת, בכך שהורה להמשיך בהליכי מימוש הדירה והתיר למבקשת לטעון לגבי דיור חלוף.
המבקשת אינה זכאית להגנה לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, שכן ויתרה עליה במסגרת תנאי המשכנתא.
המימוש מבוצע ע"י משיב 2 בהתאם לתנאי המשכנתא, בשים לב לדרישת מימוש ע"י מי מהנושים הרגילים, בשים לב להפרתו של ההסדר לפירעון החוב ובשים לב לפיגור בתשלומים השוטפים.


ז.
למען הסר ספק, בדין ובצדק ביקש רשם ההוצאה לפועל לקבל עמדת משיב 4, מוטב הערת האזהרה, שכן ככזה עלול הוא להיפגע מההחלטה נשוא הבקשה.
עם זאת, מהות זכויותיו של משיב זה תקבענה בהליך מתאים.


9.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה בקשת הרשות לערער.
הליכי המימוש יימשכו כסדרם.
מוצע, כי רשם ההוצאה לפועל ישקול קבלת חוות דעת שמאי מעודכנת, בשים לב לכך שהשמאי לא ביקר בדירה וחלוף הזמן.
המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים וכן לתיק ההוצאה לפועל הנ"ל.


ניתנה היום, כ"ה
אדר תשע"ב, 28 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.









רעצ בית משפט שלום 20253-06/11 שרה שרית לוי נ' בנק ירושלים בע"מ, גלר האן מרקוביץ, בנק פועלים סניף חולון א' ואח' (פורסם ב-ֽ 28/03/2012)