פסקי דין על איתן שיינר | פסקי דין על עירית ירושלים | פסקי דין על דפי זהב | פסקי דין על יעקב ברוך בר לדרמן ואח' |

9537-01/12 הפ     26/03/2012




הפ 9537-01/12 איתן שיינר נ' עירית ירושלים, דפי זהב בע"מ, יעקב ברוך בר לדרמן ואח'








בית משפט השלום בירושלים



ה"פ 9537-01-12 שיינר נ' עירית ירושלים
ואח'






בפני

כב' השופטת
מרים ליפשיץ-פריבס

המבקש
איתן שיינר


נגד

המשיבים
1.
עירית ירושלים
2.
דפי זהב בע"מ
3.
יעקב ברוך בר לדרמן
4.
השלט פרוז יהודה
5.
יצקן בית יציקה בע"מ
6.
כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
7.
יוניברסל ציינג בע"מ
8.
ליבו החברה הישראלית לניהול פרוייקטים בע"מ
9.
מוצרי פלסטיקה הש בע"מ
10. איגמה
ניהול ומסחר בע"מ
11. סלקום ישראל בע"מ
12. אברהם כהן
13. הראל חברה לביטוח בע"מ
14. צבי שטרסברג



פסק דין


1.
המבקש הגיש המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי לפיו המיטלטלין המצויים בדירה שבבעלותו ברח' אבוהב 12/3 בירושלים (להלן-"הדירה") המושכרת לחייב, עזריאל וייס
(להלן-"החייב") הם בבעלותו של המבקש. החייב, אשר בגין חובותיו למשיבים ננקטו הליכי עיקול של המיטלטלין מושא התובענה, לא צורף כמשיב לתובענה, והוגשה בקשה לצירופו כבעל דין, יום לפני מועד הדיון , ביום 5.2.12.

2.
המשיבים 4 ו- 5 התייצבו לדיון והתנגדו לתובענה. בפתח הדיון הודיעו אותם משיבים כי לא קבלו את התובענה לידיהם וידעו עליה, משהתקבלה ההחלטה על מועד הדיון בתובענה. המשיבים 11 ו- 13 הגישו הודעה כי הם משאירים את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט, ופטרתי אותם מהתייצבות לדיון לפי בקשתם. ביום 5.2.12 הגיש המבקש בקשה נוספת, לצירופה של עיריית בני ברק, כמשיבה נוספת.

2.
המבקש טוען ותמך זאת בתצהירו, כי המיטלטלין שפורטו בנספח לתובענה (להלן- "המיטלטלין") המצויים בדירה שהושכרה לחייב ולאשתו רבקה וייס הם בבעלותו.

לטענתו, לפי הסכם שכירות לדירה שנחתם בינו ובין החייב ואשתו (נספח ראשון לתובענה , להלן-"ההסכם") כוללים את הריהוט המצוי במושכר וכן
את 'מוצרי החשמל וכל תכולת הבית'. לפיכך, יש ליתן לו סעד הצהרתי למניעת מימוש העיקול בגין חובותיו של החייב למשיבים.

3.
המשיב 4 טען כי ההסכם, הוא למראית עין בלבד שכן הוצג הסכם שכירות אחר בין המבקש והחייב, במסגרת הליכי הוצל"פ בהם נקט המשיב 4 כנגד החייב. התובענה, הוגשה לטענתו ע"י החייב ולא ע"י המבקש על מנת ל"הציל" את מיטלטליו ממימוש לצורך גביית חובותיו ולא ע"י המבקש. לא צורפו לתובענה, מסמכים התומכים בגרסתו של המבקש על בעלותו במיטלטלין. יתירה מכך, החייב טען לבעלותו במיטלטלין זהים למיטלטלין דנן, במסגרת הליכי הוצל"פ המתנהלים כנגדו באופן המלמד כי ההסכם פיקטיבי.

4.
המשיב 5 , הצטרף לטענותיו של המשיב 4 ושני המשיבים טענו לאחר חקירתו של המבקש, כי הבקשה הוגשה ע"י החייב ולא ע"י המבקש עצמו. לפיכך, תכליתה של התובענה להביא להבטחת אינטרס של החייב ולא של המבקש, בהיות החייב הבעלים על המיטלטלין.

5.
על כך השיב המבקש, כי הוא הבעלים על המיטלטלין וכי לא ידוע לו על קיומו של הסכם שכירות אחר שנחתם על ידו, והוצג ע"י החייב במסגרת הליכי הוצל"פ כנגדו. לדבריו, הוא לא ערך ולא חתם על הסכם שכירות מש4/2 שהוצג בפני
ו במסגרת עדותו.

לדברי המבקש, החייב אמנם החייב הכין עבורו את התובענה והגיש אותה בפועל לבית המשפט אך הוא עצמו חתם בפני
עו"ד על התצהיר התומך בתובענה. בנוסף, הודה המבקש כי החייב הכין עבורו את הבקשה לצירופו ולצירוף עיריית בני ברק כמשיבים בתובענה והוא ביקש מהחייב לדאוג לבצוע מסירה למשיבים של כתבי בי-דין ולא הוא טיפל בכך.

לאחר הדיון, הגיש המבקש הודעה בנוגע לביצוע מסירה למשיבים, שלדבריו המזכירות דאגה לכך וצרף להודעתו, קבלות על רכישות של ציוד לדירה וכן, קבלות לרכישת ציוד לדירה אחרת אליה הוא עבר להתגורר.

6.
המשיב 4, הגיש הודעה לפיה הוא מתנגד להגשת הקבלות לאחר הדיון וטען כי מן הסתם גם ההודעה הוגשה ע"י החייב.

דיון ומסקנות:

7.

סעיף 28 (א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 קובע חזקה לפיה הבעלות במיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצריו שבהחזקתו, רואים אותה כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח אחרת להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו.

משהחלו הליכי העקול על המיטלטלין, הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל ונעתרתי לבקשתו, כאמור בהחלטתי מיום 04/01/12 ,על מנת שיינתן לו יומו בבית המשפט להוכיח את בעלותו במיטלטלין.
8.
מקורו של סעד הצהרתי במשפט האנגלי ומתקיימים בו מרכיבי שיקול הדעת, בדומה לסעד שביושר. על המבקש להוכיח כי בידו הזכות, שתינתן לו הצהרה המבוקשת וכי מתקיים מצב, המצדיק את מתן ההצהרה שתיצור מעשה בית-דין בדבר בעלותו במיטלטלין כתוצאה מאותו

פסק דין
. הדבר , נתון לשיקול הדעת של בת משפט , במסגרת שיקולים כללים שנקלטו מעקרונות יושר וצדק (ראו: ע"א 809/78 בן תור נ. גלבוע פד"י לה (3) 463 , ע"א 656/79 גרינפלד נ. יעקב קירשן, פד"י ל"ו (2) 309, 316, ע"א 2447/93 רימון מנסור מעיוף נ' ג'מיל מוסא איברהים ואח'
, פד"י מ"ח(5)206,210 ובספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 504).

9. .
המבקש טען בתצהירו כי 'כל תכולת הבית בבעלותו', אף שהודה כי לא ידוע לו מה הם כל המיטלטלין המצויים בדירה.

המבקש, טען כי עבר לדירה אחרת ולפיכך רכש לו מיטלטלין חדשים. כפועל יוצא, השאיר את המיטלטלין בדירה. המבקש, לא תמך את עדותו בהצגת הסכם רכישה לדירה החדשה על מנת שניתן יהיה ללמוד, מהו מועד עזיבתו את הדירה ומכך ללמוד על משקלן של קבלות, שהוגשו על ידו לאחר הדיון ללא נטילת רשות להגשתן, בדבר רכישות של ציוד חדש עם המעבר לדירה.

בעדותו אמר כי הוא התגורר בדירה 14 שנה "משנה אחרי שהתחתנו, שנות ה-90 או 92 או 93. עברנו לפני 3 שנים לדירה אחרת לבית" והוא החליט, להשכיר אותה לחייב על מנת שישמור לו עליה ועל מנת לעשות עימו חסד לאור נסיבות חייו הקשים של החייב (עמ' 2 שורות 17-24). החייב לדבריו, הוא השוכר היחיד של הדירה מאז שהוא עזב אותה.

10.
למרות הגשת הקבלות באיחור בחנתי את תוכנן בהתחשב בכך שהמבקש אינו מיוצג והעיד לגבי הרכישות. הקבלות לרכישת ציוד חשמל לדירה ע"י המבקש לדירה מלמדות כי הן משנת 1994 באופן שאינו מתיישב עם עדותו של המבקש לפיה כניסתם לדירה היתה מוקדם יותר. הרכישות הן של מקרר תדיראן באוגוסט 2004 ושל תנור רנקו ביוני 1994 ולא סביר כי הרכישות בוצעו מס' שנים לאחר כניסתם לדירה. ברשימת המיטלטלין לא נירשם כי המקרר הוא תדיראן ולא נירשם כלל תנור ברשימה. אין גם בידי לקבל את טענתו של המבקש בהודעתו לפיה, התנור הוא תנור גומחה ולפיכך לא נירשם ברשימת המיטלטלין מה גם, שלפי תיאורו בקבלה לא צויין כי הוא תנור "בילד אין".

11.

מנגד , המבקש הציג קבלות על רכישות של ציוד חדש לדירתו החדשה בשנת 2008 של
5-6 ארונות וקומודה, שני מקררים ושני מדיחי כלים (הקבלות מחודשים מאי וספטמבר 2008). לדבריו , הוא השאיר את כל המיטלטלין שלו בדירה (עמ' 2 שורה 26) ולמרות זאת, הציג 2 קבלות בלבד בגין רכישות חדשות. כמו כן, רשימת המיטלטלין לא כוללת ארונות למעט ארון בגדי ילדים (וארון ספרים ומשחקים, שאינו בדומה לארונות חדר שינה שנרכשו). לפיכך, אין בהצגת הקבלות כדי להוכיח את הבעלות במיטלטלין מה גם, שלא ניתנה הזדמנות למשיבים לחקור את המבקש לגביהם משהגיש אותן לאחר תום הדיון בתובענה וללא נטילת רשות.

12.
משלא צרף המבקש מלכתחילה את המשיב כבעל דין, עולה תהייה מדוע לא טרח להזמינו לדיון על מנת להוכיח את גרסתו. נכונים הדברים, בפרט כאשר הוכח מעדותו כי החייב דאג לטיפול בתובענה כמו גם להגשתה .

מכאן אני למדה כי האינטרס הוא של החייב, להבטיח שלא ימומש העיקול בין אם בשל בעלותו בו ובין אם בשל ויתור של המבקש על בעלותו במיטלטלין לטובתו באופן המתיישב עם רצונו לעשות עימו חסד (עמ' 2 שורה 19) ומבלי שלמבקש, יש אינטרס בהמשך חזקה שלו במיטלטלין. הציוד ברשימה, ברובו ישן ובחלקו אינו בר שימוש (כאמור ברשימת המיטלטלין) ובכך יש כדי לתמוך בכך שלמבקש אין אינטרס בהמשך בעלותו בו והוא מסרו לחייב. יוער, כי במבוא להסכם הוצהר כי הציוד במצב טוב ואילו בפועל, ברשימה נירשם כי חלק מהציוד לא תקין. גם בכך, יש כדי לגרוע ממהימנות הרשימה כמשקפת את בעלותו של המבקש בציוד.

13.
חזקה על המבקש, שהיה דואג להתייצבותו של החייב להעיד, גם אם טעה ולא צרפו מלכתחילה לתובענה, אילו עדותו עמדה לטובתו. מעדותו של המבקש עולה כי החייב, הוא אח של גיסו ודווקא בשל כך, לא היה קושי בזימונו להעיד מטעם המבקש. חיזוק לכך מצאתי בהימנעותו של החייב מצירופו כבעל דין בעת שערך את התובענה עבור המבקש.


לפיכך, יש ליתן משקל ראייתי לאי העדתו של החייב בפרט לנוכח הצגת הסכם שכירות אחר ע"י החייב מש4 /2
(להלן-"ההסכם הנוסף") אשר המבקש אישר כי הוא מתחזה להיות הסכם עימו ומעולם לא נחתם על ידו, למרות הצגתו ע"י החייב כהסכם מחייב ביניהם.


14.
עיון ברשימת המיטלטלין שצורפה להסכם הנוסף, שהוכח כי הוא למראית עין, מלמד כי רשימת המיטלטלין בו דומה לרשימה שצורפה להסכם שנחתם ע"י המבקש אך נוסף לה ציוד כדוגמת מחשב ומדיח כלים נוסף ומנגד, ברשימה שבפני
קיימת מערכת סטריאו, שלא מופיעה בהסכם הנוסף. נימצא אם כן, הרשימה אינה מהימנה וכי ידו של החייב בעריכת הרשימות מבלי שהובאו די ראיות להוכחת בעלותו של המבקש במיטלטלין כיום.


15.
סופם של דברים, לא השתכנעתי כי התובענה הוגשה ע"י המבקש מחמת בעלותו בציוד ונימצא כי המניע להגשתה, הוא אינטרס של החייב להבטיח את זכותו במיטלטלין שלא הוכח תום לבו בנדון.


משלא הורם הנטל להוכיח את הבעלות במיטלטלין, בהיעדר קבלות מתאימות ומספיקות,
תעודות אחריות וכיוצ"ב , נדחית התובענה.

בהתאם לכך, פוקעת ההחלטה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

16.
המבקש ישלם לכל אחד מהמשיבים 4 ו-5 שהתייצבו לדיון, הוצאות בסך של 1,200 ₪ בלבד,
לפנים משורת הדין לאור נסיבות השכירות ובהתקיים ישיבה אחת ללא הגשת כתב תשובה.

עותק יישלח לצדדים.

ניתן היום, ג' בניסן תשע"ב, 26 במרץ 2012, בהעדר הצדדים.












הפ בית משפט שלום 9537-01/12 איתן שיינר נ' עירית ירושלים, דפי זהב בע"מ, יעקב ברוך בר לדרמן ואח' (פורסם ב-ֽ 26/03/2012)