פסקי דין על איגוד הכדורסל בישראל | פסקי דין על שי שני | פסקי דין על רון קופמן | פסקי דין על ערוץ הספורט | פסקי דין על אבי בר ואח' |

40024-11/10 א     01/04/2012




א 40024-11/10 איגוד הכדורסל בישראל, שי שני נ' רון קופמן, ערוץ הספורט בע"מ, אבי בר ואח'








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 40024-11-10 איגוד הכדורסל בישראל
ואח'
נ' קופמן ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
עודד שחם


תובעים

1
.
איגוד הכדורסל בישראל

2
.
שי שני


נגד


נתבעים

1. רון קופמן
2. ערוץ הספורט בע"מ
3. אבי בר
5. אסף כשר
6. דין דותן



החלטה


בפני
י תביעת לשון הרע.

1. התובעים בהליך הם שנים: איגוד הכדורסל בישראל
(עמותה רשומה)(להלן – האיגוד), ומר שי שני
, יו"ר האיגוד. עניינה של התביעה במספר פרסומים שנעשו, על פי הטענה, על ידי הנתבע 1, מר רון קופמן
, ולהם אחראים, על פי הטענה, הנתבעים. הנתבעים עותרים למחיקת האיגוד, והטענות המתייחסות אליו, מן התביעה,

2. טענות הנתבעים מתמקדות בסעיף 56 לכתב התביעה. בסעיף זה טענו התובעים, כי על הנתבעים לפצות את האיגוד בסך של 50,000 ₪ בגין כל אחד מ – 500 השופטים החברים באיגוד השופטים. הם העמידו את התביעה לעניין זה, לצרכי אגרה, על סך של 1 מליון ₪.

יש ממש בטענת הנתבעים, כי לא ניתן להגיש תביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, בגין פגיעה על חבר בני אדם או ציבור כלשהו שאינם תאגיד (סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע). בכתב התביעה אין טענה ספציפית המתייחסת למי מן השופטים החברים באיגוד השופטים. הטענות המתייחסות לאיגוד השופטים, הנוגעות לפרסומים נשוא התביעה, מתייחסות לשופטים בלתי מסויימים. לא זוהה שופט או חבר ספציפי באיגוד השופטים אשר הפרסומים נוגעים אליו. אין גם טענה בדבר זיהוי כאמור בכתב התביעה. במצב זה, אין בכתב התביעה תשתית לכאורית יסודית הנדרשת לביסוס הסעד האמור, המפורט בסעיף 56 לכתב התביעה, המתייחס לקבוצה של כלל השופטים החברים באיגוד השופטים (ראו ע"א 8345/08
בן נתן נ' בכרי
(2011)).
יש גם ממש בטענת הנתבעים, כי קבלת גישת האיגוד בהקשר זה פירושה עקיפה של חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו – 2006, ומה גם בעניין אשר אינו מנוי על העניינים לגביהם ניתן להגיש תביעה לפי החוק האמור.

3. בכך לא מסתיים הדיון. הטענות שבסעיף 56 לכתב התביעה אינן ממצות את הסעד המבוקש בהליך. נוכח הנטען בסעיף 55 לכתב התביעה, ברור כי האיגוד תובע סך של 400,000 ₪ בגין הפרסומים נשוא התביעה, וזאת בגין הפגיעה בו עצמו. סעיף 56 נועד להוסיף לסכום האמור. כנטען על ידי האיגוד, יש בכתב התביעה פירוט של טענות כי בפרסומים היה משום לשון הרע על האיגוד. טענות אלה מתייחסות גם, אך לא רק, לשופטי הכדורסל. זאת ועוד, האיגוד הוא תאגיד, הרשאי לתבוע פיצויים בגין פגיעה בשמו הטוב. פגיעה כאמור יכולה, על פי טיבה, לנבוע גם מטענות ביחס לשופטי הכדורסל. יוצא, כי אין מקום למחיקת איגוד הכדורסל מן ההליך, או למחיקת הטענות הנוגעות לאיגוד מכתב התביעה. אין מקום גם למחיקת הסעד שנתבקש בכתב התביעה על ידי האיגוד.

4. עם זאת, יש לגרוע מסכום התביעה סך של 600,000 ₪, המשקף את הפער בין הסכום שנתבע בהינתן מספר השופטים באיגוד (1 מליון ₪), ובין הסכום האמור אשר האיגוד טוען כי הוא זכאי לו כפיצוי ללא הוכחת נזק (400,000 ₪). סכום התביעה יועמד, אפוא, על סך של 800,000 ₪ (400,000 ₪ בגין כל אחד מן התובעים).

5. בכפוף לכך, הבקשה נדחית.

6. הצדדים יודיעו עד ליום 22.4.12 האם הליכי הגילוי המוקדם הושלמו. הימנעות מהודעה תתפרש כהעדר טענה לעניין זה. עיון ביום 29.4.12.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ב, 01 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 40024-11/10 איגוד הכדורסל בישראל, שי שני נ' רון קופמן, ערוץ הספורט בע"מ, אבי בר ואח' (פורסם ב-ֽ 01/04/2012)