פסקי דין על מרדכי בן ברוך אדלר

3044/00 פח     24/04/2001




פח 3044/00 מדינת ישראל נ' מרדכי בן ברוך אדלר





מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נגד
מרדכי בן ברוך אדלר


הנאשם
למאשימה: עו"ד סולטניק

לנאשם: עו"ד דהאן
, מטעם הסניגור הציבורי המחוזי
גזר דין
1. הנאשם, מרדכי בן ברוך אדלר
, הורשע על פי הודאתו במעשים מגונים - עבירה על סעיף 348(א) לחוק העונשין, התשל"ז1977- (להלן - החוק), בנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(3) לחוק, ובמעשה סדום - עבירה על סעיף 347(ב) לחוק בנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(3) לחוק, לפי העובדות שבאישום הראשון שבכתב האישום המתוקן, וכן, על פי הכרעת בית המשפט, בגניבה - עבירה על סעיף 384 לחוק.

2. ואלה עובדות הענין: הנאשם, יליד שנת 1981, ביצע במהלך השנים 2000-1997 מעשי סדום ומעשים מגונים בילד יליד שנת 1986, בהיות הילד בן פחות מארבע עשרה שנים. הנאשם הכיר את הילד בשנת 1997, ואת מעשיו בו ביצע במקומות שונים, בכללם במקומות שבהם שימש הנאשם כמתנדב, וכן במקלטים, במחסן ביתו של הנאשם ובבית מלון.
את מעשיו בילד התחיל הנאשם בנגיעות באיבר מינו של הילד, ובנגיעות הילד באיבר מינו של הנאשם, שנעשו במועדים רבים. בהמשך המעשים, ובתכיפות של פעמיים בשבוע, הכניס הנאשם את איבר מינו לפי הילד ומצץ את איבר מינו של הילד. בשלשה מועדים שכר הנאשם חדר במלון בירושלים, שהה עם הילד במשך הלילה, וביצע בילד את המעשים האמורים.

נוסף לכך, בבקרו בבית הורי הילד, ביחד עם הילד, גנב הנאשם לירות שטרלינג ודולרים בסכום לא ידוע.

3. לקולא - הודאת הנאשם ועברו הנקי. הנאשם כבן עשרים שנה היום. את עבירותיו בילד החל הנאשם לבצע בהיותו נער בן כשש- עשרה שנה, והמשיך בביצוען במשך שלש-ארבע שנים. שירות המבחן הגיש תסקיר בענינו. נאמר בו כי הנאשם סיים שתים עשרה שנות לימוד. שירת כששה חודשים בצה"ל ונפלט ממנו אחר שנידון למאסר בגין עבירת משמעת. הוריו גרושים. הנאשם גדל במסגרת משפחתית אלימה. חווה חוויות קשות בלימודיו בישיבה, כמתואר בתסקיר. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם עוסק עיסוק אובססיבי בכגון זה, ו"נמצא בסיכון לפיתוח דפוסים בעייתיים של התנהגות מינית אשר באים לידי ביטוי בנטייתו למשיכה מינית כלפי קטינים". הנאשם אינו סובר כי מעשיו פגעו בילד. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בענין הנאשם, אך הציע לשקול הטלת עונש מוחשי על הנאשם, שיציב לו גבולות ברורים למעשיו.

4. לפנינו העיד, מטעם הנאשם, מר יחיאל לפקוביץ, שאצלו שוהה הנאשם במעצר בית, על תיפקודו התקין של הנאשם עמו במשק בעלי חיים במושב קוממיות שבבעלותו. כן העיד מר דודי זילברשלג, שמכיר את משפחת הנאשם, על מהלך חייו הקשים של הנאשם, שכתוצאה מהם "נזרק לכלבים מילדותו", ובפועל חי ברחובות. מר זילברשלג הציע לשלב את הנאשם בתכניות שיקום בקהילה החרדית שאותן הוא מנהל, וכן להעסיקו אצלו. מר זילברשלג גם התחייב לקחת את הנאשם תחת פיקוחו המלא ולדאוג לו ללימודים ולמגורים. בדרך זו, מקווה הוא לבנות את הנאשם ולשקמו מחדש במסגרת הקהילה החרדית שאליה הוא שייך.

5. עו"ד סולטניק
, באת-כח המאשימה, טענה שהנאשם ניצל את הילד, שהיה בן אחת עשרה שנה בתחילת מגעיו עמו, הפכו למעין "שפחת מין", וניצלו במשך תקופה של שלש שנים. על כן ביקשה לדון את הנאשם למאסר בפועל.

6. לעומתה ביקש סניגור הנאשם, עו"ד דהאן
, להקל עם הנאשם לאור גילו הצעיר, לאור הודאתו המיידית באשמה במשטרה ובבית המשפט, לאור עברו הנקי, לאור העובדה שהנאשם החל במעשיו בהיותו קטין, וגם כיוון שהנאשם לא עשה את מעשיו באלימות. על כן ביקש הסניגור לאפשר לנאשם להשתקם, משנקרתה עתה לדרכו הזדמנות לכך, ולהסתפק בעונש של מאסר בעבודת שירות.

7. אכן, חיי הנאשם אומללים ונערותו עשוקה. גם שמענו על הנסיונות הקשים שהתנסה בהם בלימודיו בישיבות. גם מתרשמים אנו מתכנית השיקום שהציע מר זילברשלג, שבפועל מבקש הוא לאמץ את הנאשם, להעלותו על דרך השיקום, ולשלבו בעבודה ובלימודים בחברה החרדית. אנו נותנים את דעתנו גם על יתר הנסיבות המקלות.

8. עם זאת, אין להתעלם מהקורבן שהוא ילד רך. אמנם לא נתקבל תסקיר בענינו, אך מן הסתם, כפי שטענה באת-כח המאשימה, במעשיו בו עיוות הנאשם את תודעתו המינית וגרם לו נזקים נפשיים. לא ייתכן כי על מעשים חמורים כאלה לא תבוא תגובה עונשית הולמת, גם כדי להגן על ילדים מפני ביצוע מעשים מיניים בהם, וגם כדי להבהיר לנאשם כי המעשים שעשה מכוערים הם ואסורים על פי החוק. הדבר חיוני במיוחד במקרהו זה של הנאשם, שניכר בו, גם כאמור בתסקיר שירות המבחן, שאינו מעריך נכונה את חומרת מעשיו ויש צורך להבהיר לו כי מעשיו לא ייעשו ולא ייסבלו, ואין דרך לעשות כן אלא בהטלת עונש מאסר ממש, שבו יביע בית המשפט שאט נפש וסלידה ממעשים כאלה.

עם זאת, נוכח כל הנסיבות המיוחדות לקולא, ונוכח התחייבות מר זילברשלג לאמץ את הנאשם ולשקמו, אנו מקלים בעונש הנאשם הקלה ניכרת ואיננו דנים אותו למלוא העונש המינימלי הקבוע לעבירותיו.

9. לפיכך, אנו דנים את הנאשם לארבעים חודשי מאסר, מתוכם שמונה-עשר חודשים בפועל בניכוי 13 ימי מעצרו, ועשרים ושנים חודשים על תנאי, שהנאשם לא יעבור בתוך שלש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה על סימן ה' ("עבירות מין") לפרק י' ("פגיעות בגוף"), לחוק העונשין, התשל"ז1977-.

לנאשם הזכות לערער על פסק הדין לפני בית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

10. המזכירות תמציא העתק גזר-הדין לנציב שירות בתי הסוהר, כדי להעניק לנאשם הטיפול הראוי, לפי שיקול דעתו.
11. העתק נוסף של גזר הדין תמציא המזכירות למר זילברשלג, בתקווה שימלא את התחייבותו בבית המשפט לשקם את הנאשם אחר שחרורו ממאסרו.
ניתן היום, א' באייר התשס"א (24.4.2001), במעמד עו"ד סולטניק
באת-כח המאשימה, הנאשם ובא-כוחו עו"ד דהאן
.
יעקב צבן
, שופט

יעקב צמח
, סגן-נשיא

ורדי זילר
, נשיא
4
1

פ"ח 3044/00

בית המשפט המחוזי בירושלים
כבוד השופט ורדי זילר
, נשיא
כבוד השופט יעקב צמח
, סגן-נשיא
כבוד השופט יעקב צבן

לפני









פח בית משפט מחוזי 3044/00 מדינת ישראל נ' מרדכי בן ברוך אדלר (פורסם ב-ֽ 24/04/2001)