פסקי דין על יעקב שמאי |

51579-12/11 עפת     04/04/2012




עפת 51579-12/11 יעקב שמאי נ' מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים



04.4.12

עפ"ת 51579-12-11 שמאי נ' מדינת ישראל




בפני

כב' השופט
כמאל סעב

המערער
יעקב שמאי


נגד

המשיבה
מדינת ישראל


בשם המערער עו"ד אייל מנחם

בשם המשיבה עו"ד ערן בר אור



פסק דין



לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה, (להלן:"בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 06/11/2011 על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק תת"ע 9510-05-11.

המערער הובא לדין בגין כך שביום 27/01/11, נהג ברכבו בכביש 79 לכיוון יגור, במהירות של 130 קמ"ש כאשר המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש וזאת בניגוד לתקנה 54 (א') לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

המערער זומן לדיון בבית משפט קמא ליום 18.9.11. המערער וב"כ התייצבו לדיון וכפרו בעובדות כתב האישום, לכן התיק נקבע לשמיעת ראיות. הפרוטוקול התנהל ידנית, לכן לא נמסר עותק ממנו למערער ובא כוחו. ב"כ המערער רשם ביומנו שהדיון נקבע ליום 6.11.12 ולכן הוא והמערער לא התייצבו בבית משפט ביום 6.11.11, כפי שנרשם בפרוטוקול הידני, על כן, הורשע בהעדרו ונידון לעונשים הבאים:

1000 ש"ח קנס או עשרה ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם בארבעה תשלומים וכן שלושה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים.

המערער הגיש ביום 29.11.11 בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, בקשה שנדחתה בהתאם להחלטת בימ"ש קמא מיום 30/11/11.

הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט קמא דנא ופסק דינו.
המערער טען כי ביום 18/09/11 התקיים דיון במעמדו ובמעמד בא כוחו, שהפנה לאופן עריכת מדידת המהירות והצביע על הליקויים שבמדידה שהמדידה לא הייתה כדין, הואיל ובמקביל לרכב המערער נסע רכב אחר.
הטענה הנ"ל מתבססת על אשר נכתב על ידי השוטר שביצע את המדידה ואשר רשם בפרק "נסיבות המקרה": "במקביל לנ"ל נסע רכב מסוג פורד פוקוס".

בדיון שהתקיים ביום 06/11/11 ניהל בית משפט קמא פרוטוקול ידני ובכתב יד ועל כן, לא נמסר עותק ממנו לב"כ המערער או למערער. כמו כן, לא נמצא עותק סרוק במחשב.

ב"כ המערער טוען כי הוא רשם לפניו את מועד הדיון, כפי ששמע מבית המשפט, ליום 06/11/12 ולכן לא התייצבו לדיון שהתקיים ביום 06/11/11.

עוד טען המערער כי השארת פסק דינו של בית משפט קמא על כנו יש בה כדי להנציח את החשש הממשי לעיוות דין, כך שגם אם אין בטעותו של ב"כ המערער כדי להצדיק היעדרות מהדיון, הרי שבהצטברות שני אלה יחדיו, יש כדי לבסס את הבקשה לבטול ההחלטה ופסק הדין ולחילופין די בעילה של החשש לעיוות דין כדי לשמש נימוקי לביטול החלטת בימ"ש קמא ופסק דינו.

בית משפט קמא החליט ביום 30/11/11 לדחות את הבקשה על יסוד הנימוק כי: "... טעות, בלבול או היסח הדעת ואפילו רישום שגוי לא הוכרו בפסיקה .... כעילה לביטול

פסק דין
". בימ"ש קמא ציין כי הגם שפרוטוקול הדיון נערך ידנית, היה על המערער לדאוג ו- "להצטייד" בו, " פרוטוקול שנסרק לאחר מכן ונמצא בתיק ביהמ"ש" .


לדעת המערער די בכך שבוצעה מדידה פסולה ומוטעית ומכאן הבסיס לקיומו של חשש ממשי לעיוות דין.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור וטען כי המערער לא התייצב לדיון ובית משפט קמא היה מוסמך לדון אותו בהיעדר. מה גם, שטעותו של הסנגור, אינה יכולה לשמש עילה מוצדקת להיעדרות מהדיון. המדובר בעבירה של נסיעה במהירות העולה על המהירות המותרת ולכן לא קיים כאן חשש לעיוות דין.

לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית משפט קמא, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את החלטתו ופסק דינו של בית משפט קמא.

אומנם אין בטעותו של ב"כ המערער ברישום מועד הדיון כדי לשמש עילה מוצדקת להיעדרות מהדיון, אך ברי כי היה ראוי שעותק מהפרוטוקול יימסר לידי הצדדים. זאת ועוד המערער מעלה טענה שיש בה כדי לבסס את קיומו של החשש הממשי לעיוות דין. טענה המתבססת על מדידה מוטעית. המדידה נעשתה כאשר רכב אחר נסע במקביל לרכב המערער ומכאן החשש מכך שמהירות הרכב האחר נקלטה ויוחסה בטעות למערער, שנהג ברכב ישן, לגישתו, דבר שיוצר חשש ממשי לטעות במדידה ולפחות מעלה ספק, שמא המדידה התייחסה לרכב האחר ולא לרכב המערער. על כן, ראוי לברר עובדתית מחלוקת זו ומכאן היסוד לביטול החלטתו ופסק הדין של בית המשפט קמא.

לעניין העילות לביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר נאמר כי:

"אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול

פסק דין
קבועות בסעיף 130(ח) לחסד"פ. הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול

פסק דין
: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש תוצאה מאי ביטול פסק הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפני
ו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול

פסק דין
גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו... " –
ראו ברע"פ 9142/01 סוריא איטליא נגד מדינת ישראל
פד (6) 793, שם בעמ' 803.

כאמור, בעניינו של המערער מתקיימת העילה השנייה, עילת עיוות הדין, שדי בה כדי לבסס את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ומכאן טעותו של בימ"ש קמא בדחותו את הבקשה. לטעמי, אין בתגובת המערער כפי שנרשמה על ידי השוטר כדי לשמש ראשית הודיה.

סוף דבר, אני מקבל את הערעור ומבטל את החלטת בית משפט קמא וכן את פסק דינו ומחזיר את הדיון אליו משלב של ההקראה.

המזכירות תשלח לצדדים עותק

פסק דין
זה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
יום רביעי י"ב ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.












עפת בית משפט מחוזי 51579-12/11 יעקב שמאי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 04/04/2012)