פסקי דין על יאיר רחמין | פסקי דין על דוד רחמין | פסקי דין על אברהם רחמין ואח' | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ

3422/09 תאק     03/04/2012




תאק 3422/09 יאיר רחמין, דוד רחמין, אברהם רחמין ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ








בית המשפט המחוזי בירושלים

תא"ק 3422-09 בנק לאומי לישראל בע"מ
נ' רחמין ואח'

ת"א 25513-08-11 רחמין ואח'
נ' בנק לאומי לישראל



מספר בקשה: 15

בפני
כב' השופטת תמר בזק-רפפורט

המבקשים
1
.
יאיר רחמין

2
.
דוד רחמין

3
.
אברהם רחמין

4
.
נחום רחמין


נגד

המשיב
בנק לאומי לישראל בע"מ



החלטה

1.
בפני
שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, לבקשת הצדדים ובהסכמתם: תביעת הבנק הלאומי לישראל בע"מ (להלן –

הבנק
) כנגד המבקשים, ה"ה רחמין (להלן –
רחמין
), שבתא"ק 3422/09 (להלן –
תביעת הבנק
); תביעת רחמין כנגד הבנק בת"א 25513-08-11 (להלן –
תביעת רחמין
).
2.
תחילתה של תביעת הבנק בהליך בסדר דין מקוצר, שבגדרו תבע הבנק מרחמין פרעון יתרת חובה בחשבון משותף שלהם בבנק, שעמדה באותה עת על סך של למעלה מ-9,000,000 ₪, וכן פרעון יתרת חובה בחשבון של מבקש 1, מר יאיר רחמין
, בבנק. רחמין הגישו בקשת רשות להתגונן, אשר התקבלה בעיקרה, למעט בכל הנוגע לטענת רחמין, כי בידי הבנק ביטחונות העולים על סכום החוב, ומשכך מנוע הוא מלהגיש את התביעה. בקשת רשות להתגונן מטעם מר יאיר רחמין
, בגין יתרת חובה בחשבונו האישי, נדחתה. טענות ההגנה של רחמין בבקשת הרשות להגן מפני תביעת הבנק היו, בתמצית, אלה:
א.
תביעת הבנק מנוגדת לצו להקפאת הליכים שניתן בבית משפט זה. על-פי הנטען, החוב בחשבונם המשותף של רחמין בבנק הוא, הלכה למעשה, חובה של חברת "נידר" – חברה לבניין ולפיתוח בע"מ (להלן –
נידר
). כנגד חברה זו ניתן צו להקפאת הליכים, החל, כנטען, גם על הליכים כנגד בעלי שליטה בנידר, ולכן נטען כי יש למחוק את התביעה על הסף.
ב.
בידי הבנק ביטחונות העולים על סכום החוב והוא אף פעל למימוש בטחונות אלו, ונוכח כך מנוע הבנק מלהגיש את התביעה.
ג.
הבנק נהג כלפי נידר שלא כדין ובכך גרם לקריסתה ולנזקים לרחמין. נוכח האמור, סוכם עם הבנק כי רחמין יקבלו פיצויים בסך 20,000,000 ₪ בגין נזקיהם (להלן –
הסדר רחמין
-
הבנק
).
ד.
תביעת הבנק הינה שימוש לרעה בהליכי משפט כדי להביא את רחמין לחזור בהם מטענותיהם כנגד הבנק.
3.
בתביעת רחמין תובעים רחמין מהבנק סך 20,000,000 ₪ מכוח הסדר רחמין-הבנק. כן עותרים רחמין להצהרה כי אין להם כל חוב אישי כלפי הבנק, באשר החוב נתבע במסגרת תביעת החוב של הבנק כלפי חברת נידר במסגרת הקפאת ההליכים; להצהרה כי התנהלותו חסרת תום הלב של הבנק כלפיהם וכלפי נידר, בפרט בכל הנוגע לדרישות בדבר שמירת יחס מסוים בין היקף התחייבויות נידר לבין ההון העצמי שברשותה, אשר גרמו לרחמין נזק בשיעור של עשרות מיליוני שקלים, אותו יש לקזז מחוב רחמין לבנק, ככל שקיים חוב כזה; להצהרה כי הבנק מנוע מלפעול כנגדם, נוכח הוראות הקפאת הליכים בעניינם; ולהורות על צו מניעה לעיכוב הליכים שונים של הוצאה לפועל שנקט כלפיהם הבנק.
4.
בתביעת הבנק עתרו רחמין לצו לעיון במסמכים ספציפיים. אחר שהוגשה בקשה זו ואף הוגשה לה תשובה, אוחד הדיון בתביעת הבנק עם הדיון בתביעת רחמין, וזאת לבקשת הצדדים ובהסכמתם בדיון מיום 12.1.12. או אז ביקש ב"כ רחמין לראות את הבקשה לעיון במסמכים ספציפיים, כמתייחסת אף לתביעת רחמין. עתה נדרשת החלטה בבקשה זו.
5.
יוער, כי בקשת העיון כללה במקורה עתירה למחיקת כתב התביעה, אך מהטיעונים האחרונים נשמטה עתירה זו, ובצדק. הבנק הגיב בתצהיר לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים ונימק את דבריו, ומחלוקת של אמת בעניין היקף המסמכים שיש לגלותם, בוודאי שאיננה עילה למחיקת תביעה.
6.
התנגדות הבנק לבקשה מבוססת בעיקר על טענת אי-רלוונטיות. כן העלה הבנק טענות בדבר חיסיון ובדבר היא התאמת הבקשה להליך של עיון במסמך ספציפי, לנוכח הבקשות הגורפות לגילוי סוגי המסמכים. אדון תחילה בשאלת הרלוונטיות.
רלוונטיות המסמכים המבוקשים
7.
בסעיף 4א' לבקשה עותרים המבקשים לקבלת שמאויות, הנוגעות לכל הנכסים והזכויות המשועבדים לבנק כנגד החוב נשוא תביעת הבנק. הרלוונטיות של מסמכים אלו נטענה על דרך הסתם, והמבקשים אינם מפרטים בבקשתם באיזה אופן מסמכים אלו רלוונטיים לתביעת הבנק, מלבד אמירה כללית כי המסמכים רלוונטיים.
המסמכים המדוברים עשויים היו לכאורה להיות רלוונטיים לטענה שהעלו רחמין בבקשת רשות להגן, שהוגשה בתביעת הבנק, ועל פיה בידי הבנק ביטחונות העולים על סכום החוב ומשכך, מנוע הוא מלהגיש את התביעה. דא עקא, בהחלטה בה ניתנה רשות להגן בתובענה זו, שהוגשה במקורה בסדר דין מקוצר (החלטת כב' השופט ד' מינץ מיום 10.10.10), קבע בית המשפט, כי אין לשעות לטענות רחמין, שלפיהן בידי הבנק בטחונות העולים על סכום החוב, כעילת הגנה. נוכח זאת, המסמכים המבוקשים הנוגעים לשמאויות אכן אינם רלוונטיים לתביעת הבנק בהתאם לגדריה, כפי שהותוו בהחלטה בדבר מתן רשות להגן. רחמין לא טענו בדבר רלוונטיות השמאויות העולה מכוח תביעתם שלהם. לפיכך, בהיעדר רלוונטיות להליכים, דין בקשת רחמין בכל הנוגע למסמכי השמאויות - להידחות.
8.
אשר לבקשת המבקשים בסעיף 4ב' לבקשתם, לעיון וגילוי מסמכים פנימיים של הבנק הנוגעים להערכת סיכוי-סיכון וניתוח אובליגו מול ביטחונות, הנוגעים לחשבון נשוא תביעת הבנק, מיום פתיחת החשבון עד ליום הגשת תביעת הבנק – בעניין זה מבהירים רחמין, כי המסמכים האמורים נחוצים על מנת שניתן יהיה ללמוד על דרך היווצרות החוב, שיקול דעת הבנק ואימות גרסת רחמין, כי כל החוב נוגע לחברת נידר, ולא למבקשים אישית.
בתגובה, טוען הבנק, כי הזיקה של החוב לחברת נידר אינה שנויה במחלוקת, כלשונו: "אין פלוגתא ואין מחלוקת כי האשראי הועמד על ידי המשיב למבקשים לצורך העברתו על ידם לחברת נידר". עם זאת, לטענת הבנק, הטענה כי החוב בחשבון המשותף של ה"ה רחמין הוא "חוב של חברת נידר", מופרכת. טענה זו חוזרת בטיעון הבנק גם בקשר למסמכים אחרים ואף מצורפים מסמכים בתמיכה לדברים.
אינני סבורה כי בשלב של הליכי גילוי, יש להכריע בטיעוני הצדדים לגוף העניין, בטרם נשמעו ראיות, ולקבוע כי ראיה איננה רלוונטית, משום שקיימות ראיות אחרות ומסמכים הסותרים אותה. מקומם של טיעונים המתייחסים לעוצמת טיעוני רחמין, בדבר סיווג החוב המדובר כחובה של חברת נידר וסיכוייהם, הוא בסופו של ההליך ולא בשלב זה, כאשר יש להכריע בשאלת רלוונטיות על-פי כתבי הטענות.
לא מצאתי בתגובת הבנק מענה לטיעון בדבר רלוונטיות המסמכים, שלפיו הם עשויים ללמד על דרך היווצרות החוב ושיקול דעת הבנק, נושאים הנוגעים על פניהם לטענת רחמין בדבר נזקים שנגרמו להם ובדבר זכותם לקיזוז מכוח נזקים אלו.
מדובר, אפוא, במסמכים הנוגעים לעניין.
9.
אשר לבקשת המבקשים בסעיף 4ג' לבקשתם, לעיון וגילוי מסמכים פנימיים של הבנק הנוגעים להערכת סיכוי-סיכון וניתוח אובליגו מול ביטחונות, הנוגעים לחשבון נשוא ההלוואה, של כספים לפרויקט הולילנד, מיום פתיחת החשבון עד ליום הגשת תביעת החוב – לטענת רחמין מסמכים אלו נחוצים להם כדי להבין את הקשר בין החוב של חברת נידר לבין החוב נשוא ההליך, עניין שהוא, לטענת רחמין, עיקר הגנתם.
ב"כ הבנק טוען כי המסמכים האמורים אינם רלוונטיים, משום שהם מתייחסים לחשבון אחר של חייב אחר (חברת נידר). ב"כ הבנק מטעים, כי הטיעון שעל פיו החוב בתביעת הבנק הינו חוב של נידר, איננו משכנע, ולטעמו אין פלוגתא כי מדובר באשראי שהועמד על-ידי הבנק לרחמין לצורך העברתו על ידם לחברת נידר. הא ותו לא.
אף שמדובר בחשבון של אדם אחר (חברת נידר), אינני סבורה כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים להליכים שבפני
י (לשאלת הסודיות בהיבט זה אתייחס בהמשך). טענתם של רחמין, הן בהגנתם מפני תביעת הבנק והן בתביעתם שלהם, היא כי התנהלות פסולה של הבנק מול חברת נידר גרמה להם אישית נזקים, אותם זכאים הם לקזז, כך שמדובר במסמכים רלוונטיים.
10.
אשר לסעיף 4ד' לבקשה, שעניינו תרשומות פנימיות בנוגע לחשבון נשוא התביעה עובר להעמדת האשראי – לטענת רחמין, גם מסמכים אלו נחוצים בקשר לטענתם כי החוב בחשבון המשותף הוא חוב של חברת נידר. לגרסת הבנק, המסמכים אינם רלוונטיים, משום שהבנק איננו מכחיש את הזיקה שבין החשבון הנדון לבין חברת נידר, ואין חולק כי מדובר באשראי שהוקצה לרחמין לצורך העברתו על ידם לחברת נידר.
לא אוכל לקבל את טענת הבנק, כי לא קיימת פלוגתא בנושא זיהוי החוב בחשבון המשותף עם חברת נידר. עמדת רחמין היא שהחוב הינו
של
חברת נידר, בעוד שעמדת הבנק היא שקיימת זיקה בין החוב לבין נידר, אף שהחוב עצמו אינו חובם של רחמין. נוכח זאת, גם בסעיף זה מדובר במסמכים הנוגעים לעניין.
11.
אשר לסעיף 4ה' לבקשה, שעניינו פרוטוקולי ישיבות במחלקת האשראים המיוחדים של הבנק, שנושאם חוב חברת נידר ו/או החוב הקשור בתביעת הבנק – לטענת רחמין, מדובר במסמכים מהם "יוכל בית המשפט ללמוד על דרך היווצרות החוב (שכולו נובע מפעולה אחת), שיקול דעת הבנק, ואימות גרסת המבקשים כי כל החוב נובע/נוגע לחברת נידר ולא למבקשים אישית". הדברים שנאמרו לעיל יפים גם לעניין הנזכר בסעיף זה, ועל כן אף כאן המדובר במסמכים הנוגעים לעניין.
12.
אחר שנמצא כי המסמכים המדוברים נוגעים לעניין, יש לבחון האם קיימת הצדקה שלא לגלותם. עניין זה ייבחן להלן.
האם הדרישות לגילוי סוגי מסמכים הן בבחינת "מסע דיג" אסור?
13.
לטענת הבנק, אין מדובר כלל בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, אלא בדרישה לגלות סוגי מסמכים ומטעם זה יש לדחותה. אין לקבל טענה זו. בפסיקה נקבע, כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (ראו:
רע"א 2534/02
שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ
, פ"ד נו

(5) 193 (2002); רע"א 9322/07
gerber products company
נ' חברת רנדי בע"מ
(פורסם במאגרים, 15.10.08)). בעניינינו טוענים רחמין בצדק, כי מדובר במצב בו אין הם יכולים לפרט באופן ספציפי מסמך זה או אחר הנחוץ להם, אלא מדובר בקבוצת מסמכים נחוצה. במצב כזה, זכאי צד המעוניין בכך שתגולה לו אותה קבוצת מסמכים הנמצאת בידי הבנק. כך מתבקש נוכח הכלל כי הליך אזרחי יש לנהל ב"קלפים פתוחים", ובפרט בנסיבות העניין, כשמדובר בלקוח הבנק המבקש לקבל לעיונו מסמכים הנוגעים אליו.
טענת החיסיון
14.
לטענת הבנק, האמור בסעיפים 4ב', ג' ו-ה' לבקשת רחמין מתייחס מעצם טבעו למסמכים שנערכו לקראת הליך משפטי, אשר חסויים מכח חיסיון עורך דין-לקוח. טענת הבנק נתמכה בתצהיר מטעמו. אחר שרחמין לא עמדו על חקירת המצהיר, טען הבנק בהשלמת טיעון מטעמו, כי יש לקבל את האמור בתצהיר כאמת ובהתאם לדחות את הבקשה לעיון במסמכים אלו. אין לקבל טענה זו. על מנת שמסמך יהיה חסוי מחמת שנערך לקראת הליך משפטי, צריך שיהיה מדובר במסמך שהמטרה הדומיננטית לעריכתו הינה הכנה להליך משפטי. הצהרתו של הבנק כי מדובר במסמכים חסויים, כיוון שמטבעם הם כאלו שנערכו לקראת הליך משפטי ולכן חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח, היא הצהרה גורפת, שאיננה מבארת מהי מידת זיקתם של המסמכים השונים להליך המשפטי וליחסי עורך דין-לקוח. לפיכך, אין די בה לצורך הקמת חיסיון. עם זאת, בהשלמת הטיעון מטעמם הסכימו רחמין כי הבנק יוכל להגיש בקשות ספציפיות בעניין חיסיון, כך שערוץ זה פתוח בפני
הבנק, ובלבד שבקשה מתאימה תוגש לא יאוחר מיום 20.5.12.
15.
אשר לטענה כי מדובר בסוד מסחרי – מוסיף הבנק וטוען, כי סוגי המסמכים המפורטים בסעיפים ב'-ג' לבקשה חסויים בהיותם סוד מסחרי, משום שהמתודות הנוהגות בבנק להערכת סיכויים וסיכונים בהליכי מימוש בטחונות אינן נחלת הרבים ואינן ניתנות לגילוי בנקל. המצהיר מטעם הבנק הצהיר, כי המתודות הנוהגות בבנק כאמור מקיימות את התנאים להגדרת מידע כ"סוד מסחרי", ורחמין לא סתרו הצהרה זו. עם זאת, העובדה שמדובר בסוד מסחרי איננה נועלת את הדלת בפני
רחמין, שכן סוד מסחרי נהנה מחיסיון יחסי, אשר ניתן לצמצמו או להסירו במקרה המתאים (סעיף 23(ג) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999). אף שהמתודות להערכת סיכונים סודיות הן, אין משתמע מכאן כי כל המסמכים הנזכרים בסעיפים ב'-ג' חושפים את המתודות, וממילא אינם דווקא חסויים. זאת ועוד, גם אם חשיפת מסמך מסויים עלולה לחשוף חלק כזה או אחר ממתודות הערכת סיכון, לא ברור שהדבר מצדיק את חיסויו בנסיבות העניין, שכן טיעוני רחמין בהגנתם מפני תביעת הבנק ובתביעתם שלהם נוגעים במישרין לאופן בו התנהל הבנק מולם, עת הוערכו סיכויים וסיכונים בכל הנוגע לנידר. לכן יתכן שצמצום החיסיון באופן כזה או אחר יידרש אחר שיתברר, כי בנוגע למסמכים מסוימים עניינם של רחמין במסמכים גובר על עניינו של הבנק בסודיות. גם בעניין זה אינני רואה למנוע מרחמין באופן גורף את הזכות לעיין במסמכים הנזכרים בסעיפים ב'-ג' בשל "סוד מסחרי" הנכלל בהם בקשר עם מתודת הערכת הסיכונים של הבנק. לפיכך, הבנק יגלה את המסמכים האמורים, תוך שיושחרו אותם עניינים הכרוכים במישרין בחשיפת מתודה המהווה סוד מסחרי. אם ייסברו רחמין כי יש צורך בהסרת השחרה כזו או אחרת במתכונת מסוימת, יוכלו לפנות בבקשה מתאימה עד ליום 20.5.12.
16.
אשר לעניין גילוי מסמכים בנקאיים הנוגעים לנידר – כעולה מן האמור, לכאורה, יש מקום לאפשר לרחמין גילוי מסמכים בנקאיים הנוגעים לנידר, אלא שנידר איננה צד להליך זה וייתכן שבפיה טענות כאלו ואחרות לעניין. ניתנת אפוא לנידר אפשרות לטעון בעניין, ככל שברצונם בכך, עד ליום 1.5.12. לצורך כך יעבירו ב"כ הבנק החלטה זו וכתבי הטענות שקדמו לה בכל הנוגע לבקשת הגילוי, לאלתר, לידי הנאמן להקפאת ההליכים של נידר, וזה יוכל לפנות בבקשה מתאימה עד ליום 1.5.12.
17.
תוצאת הדברים היא שעל הבנק להעמיד לעיון רחמין ולהעתקתם את המסמכים הנזכרים בבקשה, בכפוף לאמור לעיל, וזאת עד ליום 10.5.12, למעט מסמכים לגביהם יתייחס הבנק בבקשותיו הפרטניות, כאמור לעיל, ולמעט מסמכי נידר, ככל שתוגש בקשה מטעמה עד ליום 1.5.12, ועד לאחר הכרעה בבקשה זו.
הוראות בדבר הגשת ראיות
18.
שעה שהתבררה תביעת הבנק בנפרד מתביעת רחמין, חלקו הצדדים בדבר הסדר המתאים להגשת ראיות. הבנק, מצידו, טען כי מדובר ב"הודאה והדחה" מטעם רחמין, ונוכח כך יש להפוך את סדר הגשת הראיות, כך שבתביעת הבנק, רחמין יגישו ראיותיהם ראשונה. לחלופין, טען הבנק, כי מטעמים פרקטיים, נכון יהיה שיוגשו ראיות רחמין ראשונה, אחר שגרסת הבנק בתביעתו ברורה ומינימאלית, ועל-פיה בחשבון המדובר קיימת יתרת חובה. רחמין, מצידם, התנגדו לכך וטענו כי גרסתם בתביעת הבנק איננה "הודאה והדחה", ולפיכך אין לסטות מסדר הבאת הראיות הרגיל, כך שהבנק יהא זה שיגיש ראיותיו ראשונה בכל הנוגע לתביעת הבנק, ויהיה רשאי להגיב לראיות רחמין לאחר שתוגשנה.
19.
כאמור, בהחלטה מיום 12.1.12 הוריתי על איחוד הדיון בתביעת הבנק ובתביעת רחמין. משאלו הם פני הדברים, אין צורך בהכרעה בטענות המהותיות שנטענו לעיל, ונראה כי הפתרון היעיל, בהינתן איחוד הדיון בתובענות, יהיה שראשית תוגשנה ראיות רחמין בתביעת רחמין ובתביעת הבנק, ולאחר מכן יוגשו ראיות הבנק בשתי התביעות. אם יחפצו רחמין להגיב לראיות הבנק, יוכלו לעשות כן. אני מורה, אפוא, כדלקמן:
20.
העדויות הראשיות של הצדדים ועדיהם בתיק זה יוגשו בתצהירים. בתוך המועדים המפורטים להלן תוגשנה גם חוות דעת מומחים וכן תעודות עובד ציבור, אם יש כאלה. כל האמור בהחלטה זו ביחס לתצהירים יחול גם על חוות דעת המומחים ועל תעודות עובד הציבור.
לתצהירים יצורפו העתקים צילומיים של כל מסמך שכל צד מבקש להגיש באמצעות המצהיר, אשר יסומנו בראשי תיבות של שם המצהיר ובמספרים עוקבים.
לא יעלה בידו של מי מהצדדים להגיש תצהיר מטעם אחד מעדיו, יכלול בתצהירו פרטים בדבר שם העד, נושא עדותו, והסיבה לכך שלא ניתן היה להגישה בתצהיר, כולל פירוט הניסיונות והפעולות שנעשו בקשר לכך. בה בעת תוגש בקשה בכתב להתיר את זימונו לעדות. הבקשה תידון בקדם המשפט הבא.
תצהירי העדות מטעם רחמין יוגשו עד ליום 1.9.12.
תצהירי העדות מטעם הבנק יוגשו עד ליום 1.11.12.
תצהירי רחמין בתגובה לתצהירי העדות מטעם הבנק יוגשו עד ליום 1.12.12.
כל צד ימציא למשנהו במסירה אישית עותק מכל תצהיר שהוגש על ידו, וזאת בד בבד עם הגשתו לבית המשפט, ויציין את עובדת ההמצאה על העותק שיוגש לתיק ביהמ"ש.
21.
כדי לוודא כי החלטה זו קוימה במלואה על ידי ב"כ הצדדים וכדי לתאם מועד לקדם משפט מסכם, תתקיים ישיבת מעקב קצרה ביום 18.12.12 בשעה 12:30.
אם ב"כ הצדדים יקיימו את האמור לעיל במלואו, רשאים הם לבקש מבעוד מועד להמיר את ישיבת המעקב בישיבת קדם משפט מסכם, ולצורך כך יצרפו מספר מועדים חלופיים מתואמים.
בקשות לדחיית מועד דיון זה תוגשנה בהתאם להוראות הנוהל 1-10 ו - 2-10, אשר יצאו מלפני נשיאת בית המשפט העליון. בקשות שלא תוגשנה באמצעות הטפסים שצורפו להוראות נוהל אלו, או בקשות שלא צורפו להן האישורים הנדרשים או שנשמטו מהן פרטים רלוונטיים – יכול ותידחנה מטעם זה בלבד. ניתן לעיין בהוראות הנוהל באתר האינטרנט של הרשות השופטת או במזכירות בית המשפט.
הוראות באשר לקדם המשפט המסכם
22.
כל טענה בדבר קבילות או כל התנגדות לראיות תועלה בקדם המשפט המסכם. לא תשמענה טענות מסוג זה לאחר מכן.
23.
במסגרת קדם המשפט המסכם יידרשו ב"כ הצדדים להעריך את פרק הזמן שיידרש לצורך חקירותיהם הנגדיות של כל אחד ואחד מהעדים, וכן עשויה להתבקש הסכמתם להסדרים דיוניים שונים, לרבות ויתור על חקירתם של העדים או חלק מהם. ב"כ הצדדים נדרשים להגיע לקדם המשפט המסכם כשהם מצוידים במידע ובסמכויות בהתאם.
ניתנה היום, יא' בניסן תשע"ב, 3 באפריל 2012, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט מחוזי 3422/09 יאיר רחמין, דוד רחמין, אברהם רחמין ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/04/2012)