פסקי דין על יאיר רחמין | פסקי דין על אברהם רחמין | פסקי דין על דוד רחמין ואח' | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ

25513-08/11 א     19/04/2012




א 25513-08/11 יאיר רחמין, אברהם רחמין, דוד רחמין ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ








בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט י' נועם

ת"א 25513-08-11 רחמין ואח'
נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
ואח'





המבקשים
1
.
יאיר רחמין

2
.
אברהם רחמין

3
.
דוד רחמין

4
.
נחום אילן רחמין
ע"י עו"ד ג' נרקיס



נגד

המשיב
בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד לייבוביץ' ואח'


החלטה

1.
לפניי בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני, שיורה על עיכוב כל ההליכים הננקטים על ידי המשיב בלשכת ההוצאה לפועל למימוש נכסי המבקשים, זאת עד למתן פסק-דין בתובענה. בגדרה של התובענה עותרים המבקשים, בין-השאר, לסעד הצהרתי לפיו נתבקש בין הצדדים ביום 14.2.10 הסכם בעל-פה, המחייב את שני הצדדים; לצו מניעה קבוע שיורה על עיכוב כל הליכי ההוצאה לפועל נגדם; ולחיוב המשיב לשלם להם פיצויים בגין הפרת התחייבויותיו כלפיהם.


בגדרה של הבקשה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים, והוגשו סיכומים בכתב.

2.
בבוא בית-המשפט להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו להביא בחשבון מספר שיקולים עיקריים.
השיקול הראשון
מתייחס לבחינת קיומה של עילת תביעה, ובגדרו בוחן בית-המשפט, באורח לכאורי בלבד, האם עולה מהתובענה שאלה המצריכה דיון, או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה.
השיקול השני
עניינו מאזן הנוחות בין הצדדים, ובמסגרתו בוחן בית-המשפט אם הנזק שיוסב למבקש הסעד הזמני ככל שלא יינתן הסעד, גדול מן הנזק שייגרם לצד שכנגד במתן הצו. היחס בין שני השיקולים הללו הִנו בבחינת "מקבילית הכוחות", כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוון מבקש הסעד כך הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת, ולהיפך (ראו: רע"א 8226/11
שאול באטה נ' מדינת ישראל
(1.12.11) והאסמכתאות המפורטות שם).



3.
בכל הנוגע לקיומה של עילת תביעה בעניין הסעד הראשון והעיקרי בעתירה – קרי הסעד ההצהרתי לפיו נכרת בין הצדדים הסכם בעל-פה ביום 14.2.10 עם תום ניהול משא ומתן לפשרה – הרי שסיכויי התביעה קלושים. בהקשר זה יצויין, כי לא רק שנציגי הבנק שהשתתפו בפגישה הכחישו כי נכרת הסכם מחייב, והבהירו כי כל הצעה הייתה טעונה אישור של הנהלת הבנק, אלא שהתנהגות המבקשים עצמם סותרת ומפריכה את טיעוניהם. המבקשים לא טענו בהליכים שהתנהלו בבית-המשפט בסמוך לאחר אותו מועד כי הגיעו להסכם המחייב את הבנק. גם ממכתבו של המצהיר דוד רחמין למשיב, מיום 1.6.10, לא עולה כי מדובר בהסכם מחייב; נהפוך הוא – ממכתבו עולה שמדובר בהצעה שלצורך השתכללותה לכדי הסכם מחייב נדרש אישור הדרגים המוסמכים בבנק (נספח 43 לכתב-התגובה מטעם המשיב). בחקירה הנגדית לא הייתה למצהיר דוד רחמין תשובה עניינית לשאלה, מדוע לא עדכנו המבקשים את בית-המשפט שדן בתביעה הראשונה בדבר ההסכם הנטען, כמו-גם לשאלה כיצד מתיישבת עדותו עם תוכן מכתבו מיום 1.6.10. לפיכך, סיכויי התביעה בנוגע לסעד העיקרי שבעתירה קלושים. יצוין, כי בעניין הסעדים הנוספים העלו המבקשים בתביעתם טענות כלליות בלבד, ועילות התביעה בעניינן אינן חזקות במיוחד; מה-גם, שלא הוצגו ראיות מהימנות להוכחת זכות לכאורה, שכן תצהירו של דוד רחמין, היה כללי ולקוני, ללא פירוט הולם של העובדות העומדות ביסוד עילת התביעה.



4.
שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף למסקנה, לפיה אין מקום למתן הצו המבוקש. כבר נפסק, לא אחת, כי במסגרת מאזן הנוחות יש ליתן משקל לשיקול של שחיקת ערך הבטוחה אל מול חוב נושא ריבית בנקאית, זאת על-רקע העובדה שעם חלוף הזמן מאבדת החלופה מערכה (רע"א 27/89
גולנסקי סימונה נ' בנק ברקיס דיסקונט
(20.2.89)). כן נפסק, כי לא יישמע חייב בטיעון, כי מימוש נכס שהוא שיעבד למתן אשראי, ובפרט נכס שאינו משמש למגוריו, יגרום לו נזק בלתי הפיך ולא יהא בכך כדי להורות עיכוב ביצוע מכירת הנכס (ראו והשוו: רע"א 214/88
יוסף כהן טוויל נ' הרב יהושוע דויטש
, פ"ד מד(3) 745). המבקשים לא הוכיחו, כי ייגרם להם נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם; ובפרט כאשר הדירות הממושכנות של המצהיר דוד רחמין שייכות לו ולא לבנותיו, והלה אף אישר בחקירתו הנגדית כי דירות אלו מושכרות ובנותיו אינן מתגוררות בהן. זאת ועוד, המבקשים לא פירטו כדבעי את הנזקים שלשיטתם עלולים להיגרם להם כתוצאה ממימוש הבטוחות, וכאשר מדובר בנכסים שאינם משמשים להם למגוריהם. למותר לציין, כי המשיב הוא תאגיד בנקאי בעל חוסן כלכלי ויכולת פירעון מובטחת, וככל שייקבע שעליו להחזיר כספים הרי שהמבקשים יוכלו להיפרע ממנו ולא ייגרם להם, אפוא, נזק בלתי הפיך. יתרה מכך, נזקו של המשיב מאי-מימוש הנכסים, ככל שיינתן הצו הזמני המבוקש, גדול מהנזק של המבקשים ככל שתידחה בקשתם למתן הצו; ובהקשר זה יצוין, כי החוב נושא המחלוקת הוא ניכר וצובר ריבית ובשל כך אף תופח מדי יום, באופן בלתי יחסי אל מול הבטחונות שבנכסים המשועבדים. די בשיקולי מאזן הנוחות כדי להביא לדחיית הבקשה, ומטעם זה לא נדרשתי לסוגיות נוספות שהעלו הצדדים, ובין-השאר, לעתירת המשיב לסילוק הבקשה על הסף.

5.
על-יסוד האמור לעיל, הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית.


המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך כולל של 20,000 ₪.


המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים באמצעות פקסמיליה, ותוודא טלפונית קבלתה.

ניתנה היום,
כ"ז בניסן תשע"ב, 19 באפריל 2012, בהיעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 25513-08/11 יאיר רחמין, אברהם רחמין, דוד רחמין ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/04/2012)