פסקי דין על ד"ר אברהם יפה | פסקי דין על בית החולים קרית צאנג ע"ש לניאדו

301295/94 עב     24/09/2001




עב 301295/94 ד"ר אברהם יפה נ' בית החולים קרית צאנג ע"ש לניאדו





ד"ר אברהם יפה

בעניין:
התובע
א. שמורק

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
בית החולים קרית צאנג ע"ש לניאדו
הנתבע
י. רוטנברג

ע"י ב"כ עו"ד


פסק דין

התובע עבד כרופא מרדים בבי"ח שבבעלות הנתבעת (להלן גם: "ביה"ח" או "המעביד"). תקופת הקשר שבין הצדדים נמשכה 7 שנים עד מרץ 1991. צורת העבודה כללה העסקה בתורנויות בלבד, ימים בודדים בכל חודש. כמו כן נהג התובע לעסוק בתחומי ביה"ח בעבודה מזדמנת בתחום מומחיותו, שכללה הזרקת אפידורל לנשים קודם להליך הלידה, על מנת להקל עליהם את צירי הלידה.

תמורת עבודתו זכה התובע לקבל שכר חודשי (ממוצע) של 1,681 ₪ בקשר לביצוע "התורנויות" ושכר חודשי (ממוצע) נוסף של 621 ₪ בקשר להזרקת האפידורל. בסה"כ מדובר היה ב- 2,302 ₪ משכורת חודשית ממוצעת, נכון ליום סיום העבודה 31.3.91.

אין מחלוקת כי התובע פוטר מעבודתו. בתביעתו הנוכחית הוא מבקש לעצמו את הזכויות הממוניות הבאות: פיצויי פיטורים, תמורת חודש "הודעה מוקדמת לפיטורים", 67 ימי "פדיון חופשה" (עמ' 1, שורה 29; 53 ימים בקשר לשלוש השנים האחרונות).
מעדותו של התובע עולה קיומה של תקופת עבודה חלקית ורצופה שכללה בממוצע 4 "תורנויות" בכל חודש (עמ' 4, שורה 19 לפרוטוקול). כמו כן מסתבר שהתובע לא
ביקש ולא יצא לחופשה בתשלום באף אחת משנות עבודתו (עמ' 5, שורה 9). עוד ניתן ללמוד מעדותו של התובע כי עבודת הזרקת האפידורל נעשתה לפי הצורך לא כחלק מ"התורנות" אלא כ"עבודה נוספת" (עמ' 5, שורה 15).


לטענת הנתבעת יחסי עובד ומעביד שבין הצדדים נמשכו בכל הקשור לעבודת התובע ב"תורנויות" לפי לוח התורנויות של ביה"ח. לעומת זאת, בכל הקשור לעבודת הזרקת אפידורל, מדובר היה ב"מטלה פרטית" שלקח על עצמו התובע, מבלי שנוצרו יחסי עובד ומעביד בינו לבין ביה"ח. עם זאת הודתה הנתבעת שהיא זו ששילמה לתובע בעבור עבודתו זו, ואותה מטלה הופסקה לבסוף ביזמתה שלה, לאחר שמצאה שהתובע אינו ראוי או מוסמך לבצע פעולות הרדמה כזו (עמ' 7, שורה 24; עמ' 15, שורה 9). לטענת הנתבעת, התובע לא היה כשיר מבחינת המועצה הרפואית המדעית לבצע את הפעולות שביצע בביה"ח, ולפיכך היא הפסיקה את עבודתו. לדבריה, מדובר בנימוק ראוי להפסקת העבודה, נימוק שאינו תלוי בה, וממילא אין לראותה כמי שחייבת לו פיצויי פיטורים.
לטענת פרופ' כצנלסון ששימש אז כמנהל ביה"ח, התובע אינו רופא בעל מומחיות כמרדים, לכן לא היה רשאי לעסוק בהרדמות אלא אם היה רופא מרדים מומחה לידו. משהתגלה הדבר הוחלט על פיטוריו (עמ' 15, שורה 24).


מצב של "אובדן רשיון" כעילה לפיטורים וקבלת "פיצויי פיטורים":

כדי לזכות בפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים, יש להוכיח מעשה של פיטורים. שינוי במעמד של עובד במקום עבודתו אינו גורר אחריו כמובן מאליו תוצאה של פיטורים (דב"ע נה/23-4 בזק נ' ההסתדרות הכללית, סעיף 21 ל

פסק דין
מיום 31.5.95). עם זאת יכולה מסכת עובדתית מסויימת להצביע על קיום מעשה של פטורים. כך הוא כאשר העבודה הופסקה עקב אובדן רשיון עיסוק או רשיון כניסה לארץ, והמעביד גילה בהתנהגותו כי בנסיבות החדשות אין הוא חפץ עוד בהמשך יחסי העבודה (דב"ע נו/204-3 אגודת קרית נוער נ' גלאל מזאתם, סע' 11-12 לפס"ד מיום 6.8.96; דב"ע נז/32-3 רוחמי נ' פלקו בע"מ, סע' 21 לפס"ד מיום 8.9.97).

השאלה המתעוררת היא, האם במצב של אובדן רשיון עיסוק, למשל נהג שנשלל רשיון הנהיגה שלו, טייס שנאסר עליו לטוס, או רופא שאינו רשאי להמשיך לרפא, האם הפסקת העבודה מצד אותו בעל מקצוע פירושה פיטורים המחייבים בפיצויי פיטורים. זו שאלה שאינה קלה למענה. לטעמנו צריך לבחון מי האחראי לאובדן הרשיון שהביא להפסקת העבודה. שכן, אם הרשיון אבד מסיבות התלויות בלעדית בעובד, למשל בשל מעשה זדוני שלו או רשלנות רבתית, מדוע יש לראות בכך מעשה של פיטורים המטיל מעמסה כלכלית של תשלום פיצויי פיטורים על מעבידו?


במקרה שלנו, אין מדובר באובדן של רשיון עבודה שהיה קיים, אלא בגילוי של היעדר רשיון לאחר שנים ארוכות של עבודה בפועל. במקרה כזה, אין לנו ספק כי מדובר בפיטורים המחייבים בתשלום פיצויי פיטורים. אין טענה או הוכחה שהתובע התחזה לבעל תואר או מומחיות שכלל לא הוקנתה לו. במקרה האחרון יש להניח כי היינו פוגעים בפיצויי הפיטורים שהיו מגיעים לו עם פיטוריו. המקרה שלנו הוא מקרה שבו המעביד הזניח את הבדיקה הבסיסית: האם רופא פלוני - במקרה הזה התובע - מוכשר ומוסמך לבצע את פעולות ההרדמה המתבקשות מתפקידו, שעה שאין רופא מרדים נוסף לצידו בביה"ח.


התובע לא הציג עצמו כ"רופא מומחה", או לפחות אין ראיות לעשיית מצג כזה. התובע נמצא על ידי מעבידו כמומחה לפעולות ההרדמה והורשה לעסוק בזה במשך שנים ארוכות. בנסיבות כאלו לא מדובר ברשיון שנשלל, אלא ברשיון שאף פעם לא היה קיים. העובדה שיום אחד החליט המעביד לעשות "בדק בית" אצלו ולהפסיק עבודת רופאים מרדימים שאין בידם תעודה פורמלית זו או אחרת, לא פוגעת בפיצויי הפיטורים המגיעים לרופא המפוטר. אין שום הוכחה שהתובע הציג עצמו כרופא מומחה להרדמה או שנדרש בשלב כל-שהוא על ידי מעבידו להשלים את השכלתו הרפואית בתחום זה. העובדה שביה"ח העדיף להעסיקו כרופא מרדים יחידי, דבר שנאסר, הוא מעניינו של ביה"ח ולא של העובד.

התובע זכאי אפוא לפיצויי פיטורים, ככל עובד שפוטר והפסיד את משרתו.
אין לקבל את טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו לפיה רופא המבצע תורנויות בלבד, אינו זכאי בגינן ל"פיצויי פיטורים" עם פיטוריו.


התביעה ל"תמורת הודעה מוקדמת":

כשיש חשש, כי המשך העסקתו של העובד יפגע בעסקי המעביד, יהא זה האחרון פטור ממתן הודעה מוקדמת (דב"ע מב/73-3 גרבי נ' טורשניידר, פד"ע יד' 16), וממילא גם מתמורתה.

במקרה דנן כאשר הוטל ספק בכשירותו החוקית של התובע לעסוק בהרדמת חולים, ממילא ברור שאין המעביד רשאי להמשיך ולהעסיקו ולו יום אחד לאחר גילוי הפגם. מכיוון שכן, המעביד גם פטור ממתן "הודעה מוקדמת לפיטורים" או תמורתה הכספית.

התביעה בהקשר זה תדחה.

פדיון חופשה:

התובע לא זכה לחופשה בשכר במהלך עבודתו, והמעביד שעליו נטל ההוכחה למתן מלוא החופשה החוקית לא הביא ראיות להענקתה.
לפחות בקשר לשלושת השנים האחרונות (בשים לב לטענת ההתיישנות של ב"כ הנתבעת) זכאי התובע ל"פדיון חופשה", ובסך הכל לפי חישוביו של התובע מדובר בפדיונם של 53 ימי עבודה.

המשכורת הקובעת לעניין "פיצויי פיטורים" ו"פדיון חופשה":

משכורתו החודשית הקובעת של התובע לעניין חישוב "פיצויי פיטורים" ו"פדיון חופשה" תעמוד על סך של 2,302 ₪. כך הוסכם כבר בתחילת הדיון המשפטי, ואין מקום לחישוב אחר בשלב הסיכומים.

התורנויות שביצע הרופא הם עבודתו העיקרית ולא ניתן להקבילן ל"עבודה נוספת".
גם עבודת ההרדמה באמצעות "זריקות אפידורל" היא עבודה במסגרת העסקת התובע כרופא בביה"ח, ולא במשרה נפרדת או כ"שעות נוספות".


מדובר ב"משרה אחת" שאינה מלאה, המורכבת ממספר מטלות ביניהם "תורנויות" ו"הרדמה אפידורלית". העובדה שהמעביד איבחן בתלוש השכר בין פעולת ביצוע התורנויות לפעולות ההרדמה, אינה מחייבת אבחנה כזו לעניין "פיצויי פיטורים". מדובר בשתי פעולות שבין אם נעשו במקביל ובין אם נעשו בזמנים עוקבים, הינם חלק מעבודתו של רופא וממילא שכרו בקשר לכך, הוא השכר הנכון לעניין חישוב "פיצויי פיטורים" ו"פדיון חופשה".

קיזוז:

טענת "קיזוז" לא עמדה לדיון, ולא הובאו בקשר אליה ראיות. טיעון בשלב הסיכומים אינו מצדיק ביצוע קיזוז.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת בחלקה הגדול.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 16,114 ₪ כפיצויי פיטורים (12 : 84 חד' x 2,302 ₪)
וסך של 4,880 ₪ כ"פדיון חופשה" (25 : 2,302 ₪ x 53 ימים).
שני הסכומים צמודים למדד ונושאים ריבית חוקית מיום 1.4.91 ועד ליום התשלום בפועל.

התביעה ל"תמורת הודעה מוקדמת" - תדחה.

הנתבעת תשא בהוצאות המשפט הנוכחי ותשלם לתובע סכום נוסף של 3,500 ₪ בצרוף מע"מ כשכ"ט עו"ד.

זכות ערעור: תוך 30 יום.
ניתן 24.9.01, בהעדר הצדדים.
י.לובוצקי - שופט, אב"ד

נ.צ.-מר פנחס

נ.צ. - מר עוזרי
1


בתי הדין לעבודה
עב 301295/94
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
24/09/2001
תאריך:
כב' השופט יצחק לובוצקי

נציגי ציבור: מר עוזרי ומר פנחס
בפני
:








עב בית דין אזורי לעבודה 301295/94 ד"ר אברהם יפה נ' בית החולים קרית צאנג ע"ש לניאדו (פורסם ב-ֽ 24/09/2001)