פסקי דין על גיורא נפתלי | פסקי דין על אורי שחר

11585-04/12 רתק     22/04/2012




רתק 11585-04/12 גיורא נפתלי נ' אורי שחר








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רת"ק 11585-04-12 נפתלי נ' שחר




מספר בקשה:
1

בפני

כב' ס' הנשיאה השופטת ש' וסרקרוג

המבקש
גיורא נפתלי


נגד

המשיב
אורי שחר



החלטה


1.
בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.


ביום 15/4/12 הוגשה בקשה מטעם המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין.
יש בדעתי לדון – בהחלטה זו - הן בבקשת הרשות והן בבקשה לעיכוב ביצוע.

2.
בקשת רשות הערעור מתייחסת ל

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כבוד השופטת (בדימוס) רחל חוזה) מיום 28/3/12 בתיק ת"ק 19791-09-11, לפיו נתקבלה תביעת המשיב, והמבקש חויב לפצות את המשיב בסכום של 18,450 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן חויב המבקש בתשלום הוצאות משפט בסך 1,200 ₪ לרבות אגרת הגשת התביעה, נכון ליום מתן פסק הדין בבית משפט לתביעות קטנות.

3.
כמפורט בפסק הדין של הערכאה הדיונית, שימש המשיב כמנהל צוות בידור באוניה "נסיכת החלומות" שביצעה הפלגות נופש בים התיכון, כאשר היא מופעלת על ידי סוכן ישראלי, חב' י' כספי בע"מ.


ביום 12/6/06, בטרם יצאה האוניה להפלגה לתורכיה, הגיעו מקררים לרציף ההטענה בנמל חיפה של חב' הגלידות שטראוס, לצורך הטענתם על האוניה. מאחר שמנהל המזון והאספקה של האוניה לא נמצא, ביקש מר יובל כספי, מי שפעל מטעם הסוכן, כי המשיב יחתום על המסמכים המאשרים את קבלת המקררים. המשיב לא בדק את תוכנם של המסמכים וחתם עליהם כמבוקש על ידי מר כספי.


בדיעבד, התברר כי המסמכים היו 8 שטרי חוב על סך של 10,000 ₪ כל אחד, שנועדו להבטיח את התשלום בגין המקררים ואת תכולתם לחב' שטראוס.

בגין אותם שטרי חוב נפתחו הליכי הוצל"פ כנגד המשיב. במסגרת אותם הליכים, הגיעו הצדדים להסכם באופן שהמשיב חויב לשלם סכום של 54,250 ₪, ואכן המשיב שילם את הסכום.

4.
מששולם הסכום על ידי המשיב, הגיש המשיב תביעה כנגד מר יובל כספי שפעל כאמור באוניה מטעם הסוכן, ואכן קיבל ממר כספי סכום של 23,000 ₪ במסגרת הסכם פשרה שנחתם ביניהם.

התוצאה הייתה, שנותרה יתרת חוב למשיב בסך 18,450 ₪. המשיב הסכים למעשה שלא לגבות את מלוא החוב ממר כספי, וזאת לאחר שבמסגרת התביעה שהוגשה בין המשיב כנגד מר כספי, התברר שהמבקש הוא למעשה בעל המניות בחברה שעל שמה נרשמה האוניה, כאשר מדובר בחברת "טמקו" שהיא חברת קש בלבד, וכי למעשה המבקש הוא הבעלים של האוניה, מכר אותה ביחד עם אחר לצד שלישי, וביחד עם האוניה נמכרו גם המקררים שסופקו לאוניה.

5.
על פי עדותו של המשיב בפני
הערכאה הדיונית – עדות שנתקבלה במלואה על ידי בית המשפט – פגש המשיב את המבקש פעמים רבות על האוניה כאשר המבקש הגיע אל האוניה רבות במהלך עבודות השיפוצים שבוצעו בה, טרם הפלגתה לתורכיה ואף בסופי שבוע. המשיב פנה אל המבקש פעמים רבות וביקש ממנו לשלם לו את כספו. המבקש הבטיח לעשות כן אך לא עמד בהבטחתו.


על פי גרסתו של המבקש בערכאה הדיונית, לא היה מעולם הבעלים של האוניה, לא הכיר את המשיב ולא ביקש ממנו דבר, ועוד טען, כי אין מקום לתת כל

פסק דין
לחובתו מאחר שהמשיב כבר הגיש תובענה כנגד מי שסבר שיש לו עילת תביעה כנגדו, ולכן יש מקום לדחות את התובענה.
ואולם, בית המשפט הוסיף וציין, כי במהלך הדיון חזר בו המבקש מן הטענה כי אינו מכיר את המשיב, ובסופו של דבר לא התייצב בבית המשפט בשל טענה כי מצבו הבריאותי אינו מאפשר זאת.

6.
לאחר בחינת כלל הראיות שהוצגו, קיבל בית משפט קמא כמהימנה את עדותו של המשיב, ובלשון פסק הדין:

"הנני מקבלת כמהיימנים עליי לחלוטין כל דברי עדותו של התובע..."

(פסקה אחרונה בעמ' 2 של פסה"ד – ההדגשה אינה במקור, ש' ו').

בית המשפט קבע כממצא כי חב' "טמקו" היא חברת קש ללא רכוש ריקה מכל, וכי אחד הבעלים של האוניה הוא המבקש.

7.
בבקשת רשות הערעור חזר המבקש וטען להעדר יריבות בינו לבין המשיב, כי האוניה אינה בבעלותו, וכי לא היה מקום לקביעה העובדתית כי חברת "טומקו" היא חברת קש, ללא רכוש וריקה מכל.

עוד טוען המבקש כי עצם היותו בעל מניות בחברה, ואין הוא מכחיש כי כך הם פני הדברים, הרי שלא היה מקום לבצע הרמת מסך כפולה.
המבקש טוען עוד כנגד הסכום בו חויב, שיש בו לטענתו משום העשרת המשיב.

אעיר עוד, שבניסוח בקשת רשות הערעור, בהתייחס לביקורת על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות השתמש המבקש בביטויים שראוי היה שלא ייאמרו, ובוודאי שראוי היה להימנע מכתיבתם (ראה סע' 5 של הבקשה).

8.
כאמור, הובהר שאין צורך לקבל תשובה לבקשה.

פסק הדין מבוסס היטב על
קביעות עובדתיות. אלה מושתתות על חומר הראיות שהוצג בפני
ביהמ"ש. בכגון, אלה, אין ערכאת הערעור מתערבת ועל אחת כמה וכמה שאין מקום ליתן רשות ערעור.

יתר על כן, אין להתעלם מהמהימנות שייחסה הערכאה הדיונית לעדותו של המשיב.

יש עוד לציין כי גם במסגרת בקשת רשות ערעור, אין פירוט עובדתי נדרש מטעמו של המבקש אשר היה בו כדי לסתור את שנקבע על ידי הערכאה הדיונית.

9.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות.


העירבון, אם הופקד, יוחזר למפקידו.

לאור התוצאה האמורה, נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
של הערכאה הדיונית.

המזכירות
תמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא ולצדדים.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ב, 22 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.








רתק בית משפט מחוזי 11585-04/12 גיורא נפתלי נ' אורי שחר (פורסם ב-ֽ 22/04/2012)