פסקי דין על אליהו טל שמואל | פסקי דין על בטוח לאומי
1660/09 בל 29/04/2012
בל 1660/09 אליהו טל שמואל נ' בטוח לאומי
בפני
בפני
כב' השופטת
עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים): מר יוסף לוי
נציג ציבור (מעבידים): מר ברט שמריהו
תובע
אליהו טל שמואל
ע"י ב"כ עו"ד זאב גלר
נגד
נתבע
בטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד לובנא תלחמי-סוידאן
פסק דין
1.
התובע הגיש תביעה לדמי פגיעה בגין תאונת עבודה מיום 14.8.08, בה הוא נפגע, לטענתו, בעיניים וביד.
2.
לאחר שמיעת הוכחות, קבענו בחלטתנו מיום 30.12.09 כי התרחש אירוע בעבודת התובע ביום 14.8.08, שבו התובע קיבל מכה ביד, אך לא הוכח כי קיבל מכה ישירה בעיניים. באשר לקשר סיבתי עם מחלת התובע ותקופת אי הכושר, הוחלט למנות מומחה יועץ - רפואי מטעם בית הדין.
3.
לאחר שמונה מומחה יועץ - רפואי מטעם בית הדין, ד"ר מנחם יצחקי, שנתן חוות דעת והשיב לשאלות הבהרה, נתנו
פסק דין
מיום 28.10.10 שבו קיבלנו את התביעה לדמי פגיעה בגין התקופה 9.9.08 עד 13.11.08 - זאת בהסתמך על חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").
4.
כנגד פסק הדין הוגש ערעור מטעם הנתבע, שנדון בתיק עב"ל 6104-12-10, שבו ניתן
פסק דין
מיום 14.11.2011.
בית הדין הארצי לעבודה, על ידי כב' השופט עמירם רבינוביץ, הכריע כדלקמן:
"
בדיון המוקדם הצעתי למוסד לחזור בו מן הערעור. בעת כתיבת
פסק דין
זה בחנתי שוב את הדברים והגעתי למסקנה שונה.
אין מחלוקת כי האירוע, ככל שהוא הגורם לנפיחות בכף ידו השמאלית של המשיב, יש לסווגו בגורם חיצוני נראה לעין. יחד עם זה, סבר המומחה בחוות דעתו, שאין קשר סיבתי בין האירוע ובין הנפיחות – לדבריו לא החבלה היא שגרמה לנפיחות בידו של המערער. אילו היינו מסתמכים על דעה זו של המומחה, היינו צריכים לקבל את הערעור. ברם המומחה העלה סברה, שהנפיחות נבעה מפגיעה עצמית. לסברה זו אכן אין כל בסיס ראייתי. המומחה גם סבר, שאין בחומר הראיות עדות לפניה של המערער לטיפול רפואי בתאריך 7.9.08, אך סברה זו איננה נכונה.
בנסיבות אלה הדרך הנכונה היא למנות מומחה רפואי נוסף. מינוי מומחה רפואי נוסף בנסיבות אלה מצריך את החזרת הדיון בתביעה לבית הדין האזורי.
אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה, שהדיון בתביעה יחזור לבית הדין האזורי, כדי שימנה מומחה רפואי נוסף ויפנה אליו את השאלות שהופנו לד"ר יצחקי על בסיס התשתית העובדתית. אין צו להוצאות".
5.
בעקבות פסק הדין של כב' בית הדין הארצי לעבודה מינינו את ד"ר דוד אנג'ל כמומחה רפואי נוסף.
ד"ר אנג'ל קבע בחוות דעתו בתשובה לשאלות בית הדין:
א.
"התובע התלונן על כאב באזור כף היד השמאלית. צילומי רנטגן היו תקינים ולא אובחן ליקוי ברור. מצוין עם זאת ברישומים כי הייתה נפיחות, וכי במיפוי עצם נראתה קליטה באזור האצבע הרביעית (שני ממצאים אובייקטיבים). מצוינים ברישומים גם רגישות והגבלה בתנועה (ממצאים פחות אובייקטיביים). האבחנה המתאימה למצב כאן הינה
contusion
שמשמעה הוא באופן כללי מכה או חבלה.
ב.
הייתה לתובע חבלה קודמת באצבע הרביעית ביד זו בשנת 96. איני מתייחס לכך כאל "מצב קודם". אין נתונים קליניים המראים על סיכון מיוחד ללקות במחלה.
ג.
כן. המכה ארעה באירוע המתואר בהחלטה. אפשרי שהתובע נהנה מהספק אולם מאחר שלא אותרה אבחנה אחרת יש מקום להכיר בהשפעת המכה על תלונותיו מאוחר יותר.
ד.
לתובע נרשמו תקופות אי כושר מתאריך 9.9.08 עד 30.9.08 ולאחר מכן מ 1.11.08 עד 31.12.08. ב 23.10.08 הוא אושפז למשך יומיים עקב הנפיחות בכף היד. התובע המשיך לעבוד לאחר האירוע ופנה לבדיקה בחדר המיון 3 שבועות אחרי האירוע. הרבה מהרישומים בתקופת אי הכושר מתייחסים לתלונותיו בעיניים. לדעתי ע"פ הרישומים הפגיעה בכף היד אינה מצדיקה תקופות אי כושר מלא אלה, והיה מקום רק לפטור מעבודה שמחייבת מאמצים פיסיים ביד שמאל. לו היית נקבעת תקופת אי כושר קצרה מיד בסמוך לאירוע היה מקום להכיר בה".
ד"ר אנג'ל אף התבקש להשיב על שאלות הבהרה מטעם הנתבע, להן הוא השיב:
א.
"לא נרשם מתי הופיעה הנפיחות. הרישום הראשון בו מוזכרת נפיחות הוא בתאריך
9.9.08. האירוע מ 14.8 מוזכר ברישום זה.
ב.
ציינתי בתשובותיי כי אפשרי שהתובע נהנה מהספק אולם מאחר שלא אותרה אבחנה אחרת יש מקום להכיר בהשפעת המכה על תלונותיו מאוחר יותר גם אם לא הייתה פניה לרופא לפני ה 9.9.08.
ג.
כפי שציינתי לא אובחן ליקוי ברור בבדיקות שבוצעו. הייתה נפיחות והייתה קליטה במיפוי עצם (ממצאים אובייקטיביים שיכולים להיות קשורים למכה באזור). רשמתי כי לדעתי לא הייתה הצדקה לתקופת אי כושר מלא לאחר ה 9.9.09. איני מעריך שנגרם נזק לטווח רחוק אולם מכה יכולה לגרום כאב נפיחות וקליטה במיפוי כפי שהיה כאן".
לאחר מכן הוגשו סיכומי ב"כ הנתבע בלבד והתיק הועבר להכרעתנו.
6.
דיון ומסקנות:
ד"ר יצחקי בחוות דעתו סבר כי אין קשר סיבתי בין הממצאים שהיו אצל התובע בתקופת אי הכושר החל מיום 9.9.08 לבין הפגיעה בעבודה מיום 14.8.08 והסביר את הממצאים על רקע של "פגיעה עצמית", קביעה לגביה נאמר הן בפסק הדין שלנו הן בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה כי אין לה כל בסיס ראיתי.
המומחה הנוסף, ד"ר אנג'ל, סבר כי מצבו של התובע ביד כתוצאה מהפגיעה בעבודה לא הצדיק תקופת אי כושר מלא, והיה מקום רק לפטור אותו מעבודה שמחייבת מאמצים פיסיים ביד שמאל, כאשר לטעמו היה מקום להכיר בתקופת אי כושר רק מיד בסמוך לאירוע.
בתשובותיו לשאלות הבהרה הסביר ד"ר אנג'ל כי לדעתו לא הייתה הצדקה לתקופת אי כושר מלא לאחר ה-9.9.08 (כתוב 9.9.09 אך ברור כי מדובר בטעות קולמוס). המומחה אף הוסיף "איני מעריך שנגרם נזק לטווח רחוק אולם מכה יכולה לגרום כאב נפיחות וקליטה במיפוי כפי שהיה כאן".
במקרה שבפני
נו, מדובר בתאונה חיצונית הנראית לעין, שלא גרמה לתובע אי כושר בסמוך לאחר האירוע, שהתרחש ביום 14.8.08, מאחר שהוא המשיך לעבוד כרגיל לאחר האירוע. התובע פנה לראשונה לטיפול רפואי – בחדר מיון בבית החולים "העמק" – ביום 7.9.08, אך עם תלונה לגבי העיניים (ללא תלונה כלשהי לגבי היד).
הפנייה הראשונה לרופא, הקשורה לתלונות ביד, הייתה ביום 9.9.08, כאשר התובע פנה לרופא משפחה ובתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה נרשם ממצא של "נפיחות ניכרת של כף יד שמאל".
התביעה לדמי פגיעה מתייחסת כאמור לתקופה החל מיום 9.9.08. בעניין זה, שתי חוות הדעת שוללות את הקשר הסיבתי הקיים בין אותה תקופת אי הכושר לבין הפגיעה ביד ביום 14.8.08, כשלושה שבועות לפני כן.
אם הייתה הצדקה לתקופת אי כושר, מדובר בתקופה קצרה, שחלפה לפני שהתובע פנה לטיפול רפואי.
בהתאם למסקנות של שני המומחים שמונו על ידי בית הדין, ד"ר יצחקי וד"ר אנג'ל, אנו סבורים שנסתרה החזקה שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, ואין לראות קשר סיבתי בין התקופה של אי כושר הנטענת לבין הפגיעה בעבודה.
7.
לאור האמור, התביעה לדמי פגיעה נדחית.
בהתחשב כי מדובר בתובענה בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.
8.
לצדדים זכות
ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
ניתן היום, ז' באייר תשע"ב, 29 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.
מר יוסף לוי
נציג ציבור (עובדים)
עידית איצקוביץ
שופטת
מר ברט שמריהו
נציג ציבור (מעבידים)
בל בית דין אזורי לעבודה 1660/09 אליהו טל שמואל נ' בטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/04/2012)