פסקי דין על מ.י. ענף תנועה ת"א | פסקי דין על אפרים גרינפלד

1753/09 פל     30/04/2012




פל 1753/09 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אפרים גרינפלד








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



30 אפריל 2012

פ"ל 1753-09 מ.י. ענף תנועה ת"א
נ' גרינפלד






בפני

כב' השופטת
דלית ורד


מאשימה

מ.י. ענף תנועה ת"א


נגד


נאשם

אפרים גרינפלד



החלטה

הנאשם חזר בו מן הכפירה, והורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שפקע עוד באוגוסט 2007, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, והסעת נוסעים מעל המותר.
בתאריך 20.12.09 הסיע הנאשם ברכב 11 ילדים בגילאי
5-7, ברכב בו מותר להסיע 8 נוסעים בלבד, לבד מהנהג. נבהיר כי הנאשם ואישתו ניהלו משפחתון, ובמועד האירוע הסיע הנאשם את ילדי המשפחתון. אותה עת היה הנאשם פסול מנהיגה על פי

פסק דין
שניתן ביום 12.5.09 בתיק ת"ד 10913/09 בבית משפט לתעבורה בתל אביב, בו הוטל על הנאשם עונש פסילה לתקופה של 11 חודשים, ומאסר על תנאי לתקופה של שנה שהינו בר הפעלה בתיק זה. כפי שכבר הובהר, במועד האירוע רישיון נהיגתו של הנאשם לא היה בתוקף למעלה משנתיים.


בתיק ת"ד 10913/09 האמור, הורשע הנאשם כי ביום 7.4.09 נהג בזמן פסילה וגרם לתאונת דרכים עת פגע בקלנועית, כשלנהג הקלנועית, קשיש יליד 1926, נגרמה חבלה.

להשלמת התמונה נציין כי,
ביום 18.2.09 הורשע הנאשם בתיק 1105/08 בבית משפט לתעבורה ברמלה, בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שפקע כאמור עוד באוגוסט 2007 ובשימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. בגזר הדין שניתן בתיק האמור הוטל על הנאשם, בין היתר, עונש של
פסילת רישיון הנהיגה
למשך 8 חודשים.

מכאן עולה כי לפנינו שני אירועים של נהיגה בזמן פסילה שארעו תוך פרק זמן לא ארוך. כאמור עונש הפסילה הראשון הוטל על הנאשם בבית משפט לתעבורה ברמלה בחודש פברואר 2009, אך כבר באפריל 2009 נהג הנאשם בזמן פסילה וגרם לתאונת דרכים. בחודש מאי 2009 הורשע הנאשם בגין האירוע מחודש אפריל 2009 והוטל עליו מאסר מותנה, אך הנאשם שב ונהג בזמן פסילה בחודש דצמבר 2009.

בדיון שנערך ביום 12.5.09 במסגרת תיק ת"ד 10913/09 הצהיר הנאשם כי: "לא תהיה פעם הבאה בטוח", אך דברים אלה נאמרו בעלמא. לא רק שהנאשם שב לסורו תוך זמן קצר, אלא שבהיות הנאשם בזמן פסילה הסיע ברכב ילדים שעל שלומם היה מופקד וסיכן אותם באופן ממשי. היה זה מעשה המעיד על העדר עכבות של חוק או מוסר.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי בתום לב טעה כשסבר במועד האירוע דנן כי הפסילה כבר תמה. על טענה זו חזרה באת כוחו במועד הטיעונים לעונש. עתה, כשבית המשפט נחשף לעונשי הפסילה שהוטלו על הנאשם בעבר, מסקנתו היא כי מוטב היה שלא להעלות טענה זו. עד מועד האירוע הראשון היה הנאשם פסול למשך ארבע חודשים על פי גזר הדין שניתן בבית משפט לתעבורה ברמלה, אך שם הוטלה עליו פסילה לתקופה של שמונה חודשים. הנאשם התעלם מעובדה זו. הוא גם התעלם מהעובדה שנהג בזמן אותה פסילה ובגין כך הטיל עליו בית משפט לתעבורה בתל אביב עונש פסילה נוסף ומצטבר לתקופה של 11 חודשים. הנאשם על דעת עצמו החליט כי נפסל למשך 11 חודשים בלבד בגין שני פסקי הדין גם יחד. מכאן עולה כי כפירתו של הנאשם בעובדות כתב האישום הייתה חסרת בסיס, ולא מן הנמנע כי נועדה למטרות טקטיות בלבד.

נסביר. עם הגשת כתב האישום הגישה המאשימה בקשה למעצר עד תום ההליכים. הנאשם נעצר לתקופה של כשבועיים, שלאחריה שוחרר למעצר בית מלא. לאחר חצי שנה
הותר לו לצאת לעבודה. מכאן עולה כי הנאשם מצוי במעצר בית תקופה ארוכה, וההגנה השתמשה בעובדה זו כנימוק מרכזי לעתירתה להארכת המאסר המותנה. כפי שהובהר, התארכות ההליכים נבעה במידה רבה מרצונה של ההגנה לנהל הליך הוכחות.

הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1986 ולחובתו 50 הרשעות קודמות בתעבורה. לחובתו עבר פלילי המחזיק שתי הרשעות בגין עבירות סמים, כשהאחרונה שבהן הינה משנת 2006.
על פי הסכמת הצדדים הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר אודותיו. שירות המבחן התרשם כי לנאשם כוחות חיוביים הבאים לידי ביטוי ביכולתו לשמור על יציבות הן בשירותו הצבאי והן במסגרת תעסוקתית, זוגית ומשפחתית. לצד זאת, קיימת התנהלות בעייתית עוברת חוק במישור הפלילי והתעבורתי, אשר הנאשם אינו נוטל אחריות לגביה ואינו מאפשר בחינה של הגורמים להתנהלות זו. קבלת האחריות על ידי הנאשם הייתה ברמה ההצהרתית בלבד, בעוד שבפועל התקשה להתייחס להשפעות מעשיו על האחר ולעובדה שסיכן ילדים שהסיע ואשר על שלומם היה אחראי.

בסופו של יום שירות המבחן הגיע למסקנה כי הנאשם אינו מתאים להשתלב בהליך טיפולי ונמנע מלהמליץ על הארכת המאסר המותנה.
באת כוח המאשימה עתרה למאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת למשך שנים, פסילה על תנאי וקנס, והפעלת המאסר המותנה והפסילה המותנית שהוטלו בתיק ת"ד 10913/09 באופן מצטבר.

באת כוח הנאשם עתרה כי בית המשפט יאריך את המאסר המותנה, ויטיל על הנאשם במקומו שירות לתועלת הציבור והתחייבות כספית.

לנאשם עבר תעבורתי מכביד, העבירות דנן בוצעו זמן קצר יחסית לאחר שנגזר על הנאשם מאסר מותנה, שירות המבחן לא בא בהמלצה חיובית בנוגע להארכת המאסר המותנה. חומרתו של האירוע הנוכחי מצדיקה את מיצוי הדין עם הנאשם. לצד זאת, הבאתי בחשבון את העובדה שהנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי ומעולם לא ריצה עונש מאסר, כמו גם את התקופה הארוכה בה שהה במעצר בית, כשלא נטען כי הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו.
בשקלול כלל הנתונים ובהתחשב בעובדה שהמאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם הינו לתקופה לא קצרה של שנה, אשקול להאריך מאסר זה כנגד הטלת צו שירות בהיקף משמעותי ועונשים מרתיעים נוספים, שישמשו גמול הולם וגורם מרסן עבור הנאשם, אשר חטא באופן חמור עת סיכן ילדים שהיו באחריותו.

כאמור, ההגנה הביעה את הסכמתה לכך שהנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור. לפיכך מתבקש שירות המבחן להכין תוכנית של"צ עבור הנאשם בהיקף של 500 שעות.
מובהר לנאשם כי אם ינהג שוב בזמן פסילה, יהיה בית המשפט חב בהפעלת המאסר המותנה, ולא ניתן יהיה להאריכו שוב.

עוד מובהר בזאת כי בית המשפט רשאי יהיה להטיל על הנאשם עונשים אחרים אם לא יעמוד באופן סדיר בתנאי צו השירות, לרבות הפעלת המאסר המותנה.
המזכירות תשלח החלטה זו לשירות המבחן
נדחה לקבלת תסקיר ומתן גזר דין ליום 25.6.12 שעה 11:30.
על הנאשם להתייצב לדיון.

ניתנה היום,
ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, במעמד עו"ד דותן, עו"ד עזריאנלט והנאשם.













פל בית משפט לתעבורה 1753/09 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אפרים גרינפלד (פורסם ב-ֽ 30/04/2012)